רבים מתפלאים עליי מניין אני דגה את הגברים המוזרים שמככבים בכתבות ובפוסטים שלי. ובכן, אין כאן כל מסתורין - הם חיים בינינו, אנשים מהיישוב שמתפקדים כאזרחים שומרי חוק ואוחזים רובם ככולם במשרות מכובדות. לא הקפתי את עצמי במובטלים ולא בהומלסים או בדיירי שלוותה, לא עלינו. אמה מה, בתחום הרגשי-סקסואלי מתגלים גם הגברים המוקפדים והמהוקצעים ביותר בתחומים אחרים כמגמגמים ומדשדשים במי האפסיים של שלוליותיהם הדלוחות. חדי הזיכרון שמבין ששת קוראיי זוכרים ודאי אותו נאום לוהב בדבר צרכיי המיניים האינטנסיביים, שבסיומו צנח לו זלזלו של הקשיש שאיתו יצאתי אז - והוא גמר איתי בתואנה ש"אין בי פוטנציאל התאהבות". מאז למדתי לא לנאום נאומים כאלה - ובכלל נאומים, ובמקום זאת אני נותנת לגוף לעשות את שלו.
כבר כתבתי כאן על צרכיהן של נשים בנות ארבעים וצפונה, אך לצערי לא כל עם ישראל הגברי קורא את בלוגי, דבר שמוביל למפחי נפש (שלי בעיקר) מיותרים. כך קרה במערכת היחסים הקצרצרה האחרונה שלי עם גבר שאין לי מילה רעה לומר עליו - הוא באמת היה מקסים, מכל הבחינות - פרט לכך שהיה לו ליבידו של נמלה. לפני שאני קוטלת ומסרסת כהרגלי המגונה, אומר שאולי באמת לא משכתי אותו, אפשרות לא מחמיאה אמנם, אבל גם היא אפשרותית, רק במקרה כזה, למה אתה נמצא איתי?
עקב בעיותיהם הרבות מספור של הגברים שנתקלנו בהם ובפרט בתחום הרגשי והמיני, תלו רבות מחברותיי זה מכבר את נעליהן ועברו לעבודה עצמית מספקת. אלא שגם בתחום הזה מתגלים לעתים מכשולים לא צפויים. למשל אחת מהן גילתה לפתע שהחתול שלה צופה בה באופן קבוע ומסיח את דעתה מהעניין שלשמו התכנסה. כשניסתה להוציאו מהחדר ולסגור את הדלת, עמד ויילל מבחוץ, עד שהורשה להיכנס. בפנים, הוא עומד ולוטש בה עיניים ושוב מפריע לריכוז הדרוש כל-כך כדי להביא את המלאכה לידי סופה המשמח. לא אשת בשורות אני. לסיפור הזה היא טרם מצאה פיתרון. למעשה, היא ביקשה ממני להביא אותו בפניכם, קוראות יקרות, כדי שבעלות החתולים מביניכן, שאולי נתקלו בבעיה, ייעצו לה מה לעשות. גם לחתולתי אמה, שהיא חתולה מפונקת ביותר, יש מנהג סופר-מעצבן, שכל גבר שמלטף אותי, היא חייבת להיכנס בין ידו המלטפת לבין אבריי הממושמשים וכך לזכות בערמומיות ללטיפה בעצמה. אכן לחוצפתה אין גבול. זה אמנם משעשע בהתחלה, אבל היא לא יודעת מתי להפסיק.
המצאתי כל כך הרבה תירוצים
להתחמק מהעניין האמיתי
לא רציתי להתבגר
אבל עכשיו אני רוצה
כי העניין האמיתי
יכול להיות
את
שר ארוס רמצוטי. הארוס. אליל האהבה, הזמר הכי הכי הכי אהוב עליי בעולם, בלהיט שלו מ-1985 Una Storia Importante (כלומר 'סיפור חשוב', אבל המשמעות היא 'העניין האמיתי') כשעוד היה ממש ילד והופיע איתו בפסטיבל סן רמו. והנה, כנראה מתישהו נופל לאנשים האסימון והם מבינים מהו העניין האמיתי. או שלא.
אז עצרי שנייה
היי ברורה איתי
כמו שאף פעם לא היית
ואמרי לי מי את באמת
עכשיו אני פותח את זרועותיי אלייך
אבל את סוגרת את שלך
חוששת להיפגע
אולי אנחנו צריכים לחכות עוד קצת
עד שנגדל. 
באמנות יש כמה וכמה גרסאות לארוס (קופידון) אליל האהבה שנקרא גם אמור - כמו זו המקסימה מקסימה שלמעלה, של קרוואג'ו, ושימו לב לגרסה הזאת, עם הוריו ונוס ומרס, שצייר טיציאן (טיציאנו וֶצֶ'ליוֹ), אחד האמנים המובילים של שיא הרנסאנס באיטליה, שקבע כמה שיאים ארוטיים בעצמו, כמו ונוס מאורבינו. תראו איך שני האלים ממש מתפקדים כדוגמנים ופונים שניהם חזיתית לצייר, ואיך הגבר חופן בחושניות את גופה של האשה.
ברבות מתמונותיו של ארוס הוא מצויר יחד עם אמו ונוס (אפרודיטה), שבאיטלקית היא וֶנֶרֶה. שימו לב לגרסה המצחיקה הזאת של פיקאסו. לא מגניבה? איך שהצייר תוחב את השדיים של ונוס בעיניים של הצופים - כאילו, מי זו כבר יכולה להיות, ועיני העגלה שלה? וארוס עם הז' הקטן אך הבולט!
ובינתיים, בין דייט לדייט, החיים ממשיכים, והנוירוזות כסדרן. וכשאני נכנסת הביתה, אני נעצרת בשוק, בהלם ובתדהמה: מה זה הבלגן הנוראי הזה? למה יש בכיור סכין לא שטופה? ולמה ספרי הלימוד על המדף של הילד לא פונים כולם עם הכריכות כלפי חוץ, ולמה למה למה הוא עוד לא קיפל כביסה?
הילד: אופס, שכחתי... אבל החזירו היום מבחנים בפיזיקה וקיבלתי 94!
אלומית (שהתארחה אצלנו): אוי ואבוי! למה נכשלת?
הילד: המורה הורידה לי פה ושם...
אלומית: תן לי את המבחן. אני רוצה לראות את השאלות.
הילד (מקריא): במה תלוי כוח המשיכה בין שני גופים?
אלומית: זאת המחלקה של אמא שלך...
הילד: הוא תלוי במסה שלהם ובמרחק ביניהם. היתה עוד שאלה: ילד אחד נמצא על הירח וילד אחד נמצא על הארץ. כל אחד מהם אוכל 100 סוכריות. מי ישמין יותר?
אני: זה עם המטבוליזם המחורבן.
אלומית: יש רופאי שיניים על הירח?
הילד: התשובה הנכונה היא זה שעל הארץ, בגלל כוח הכבידה, שגדול על הארץ פי שישה מזה שעל הירח. כאן קיבלתי את כל הנקודות.
אלומית: מה זה השטויות האלה? ככה לומדים היום פיזיקה בכיתה ט'? אחר כך מתפלאים למה אין לנו איינשטיין חדש...
|
תגובות (164)
התוכן ננעל וכעת לא ניתן להגיב.
/null/text_64k_1#
מיא, שבת שלום וחג שמח.
ראשית טיפ לחברתך:
כדי שהחתול החרמן לא ישיח דעתה
בעת עבודת-היד, הביאי לו חתולה.
יש לי ידידה תל-אביבית שהיתה לה את אותה
הבעיה, אבל עם כלב. הביאה לו כלבה
לחברותה ומאז............. הסיפוקים תקינים.
ובאשר לגברים. נדמה לי שכתבתי לך
בעבר שלדעתי את צריכה לעשות רביזיה
עם תהליך הבחירה/סלקציה שלך בנוגע
לגברים. נכון, רובנו אינפנטילים עם "ליבידו
של נמלה", אבל יש, יש אחרים. [ נחשי
היכן אני ? אם כי, אני שונא לתחוב את
עצמי למרכז הבמה בפוסטים של זולתי,
בעיקר אם זולתי היא אשה. ]
אבל, לא אפסה התקוה. יש טובים, משובחים
ואיכותיים ........ מעט, אבל יש.
תודה
בשמחה רבה.
אדרבא, אתה מתפרץ לדלת פתוחה. הקדשתי לזה פוסט שלם - המצליחנים- ותראה, כתבתי אותו ביוני 2008 - וכתבתי שם שלגברים ששקועים בקריירה אין תשוקה, ולכן הם לא בשבילי, ואני מעדיפה בטלנים שרובצים בים. אגב לא כתבתי סתם. באמת התכוונתי לכך ובאמת אנשי קרייה לא מושכים אותי ואנשים שתקועים שעות במשרד לא מושכים אותי - לא גברים ולא נשים.
כרגיל, כיף לקרוא וגם להציץ באשה אשה.
הצצתי בעקבות האלומית..וצחקתי כל הדרך.
תודה !!:)
תשוקה זה האלמנט המקיים,
כל מערכת יחסים.
וגברים שעובדים ומנהלים קריירות,
להם יש זמן לסקס ולתשוקות,
רק לנשים שמנהלות בית וילדים קטנים,
אין את זה, מרוב עיסוקים...
מיא זה נשמע כל כך אוי אוי אוי אוי.....
אבל כן חיים צדק,
באין תשוקה ויאגרה לא תעזור,
ואת תשארי חרמנית,
אם הגבר שלך לא ישתוקק,
ויתחרמן עלייך.
אז מקווה,
שלא תכניסי את הגברים שלך לבילבולים ופחדים,
ושכל מי שאת רוצה יהיה יותר חרמן איתך,
מאשר הססן וחששן על איך תגיבי ע"ג האתר על הסקס איתו...
דיאבוליק.
אני משער שאת מכירה כל שערה שיש לך באף באופן אישי ושיש לך איתן מערכות יחסים מאד מסובכות
אתה צודק.
(אבל גם לי יש שערות באף - לא אלמן ישראל!)
משיחות עם נשים, אני לא חושבת שאני יוצאת דופן בזה. נכון שנשים שצריכות לנהל בית ולדאוג לילדים קטנים, סקס לא בראש מעייניהן, אבל כל השאר די עסוקות בזה, ותשוקה היא רכיב חשוב ביחסים, ודאי בתחילתם. וכמו שכתב חיים, באין תשוקה, ויאגרה לא תעזור.
למה את קוראת לו "יצור"? מסכן, לא נמשך אלייך.. אז מה? אין לי כל ספק שבעיני רוב הגברים את מאד מושכת (לפחות ברמה של משיכה פיזית).. אז מה לעשות שיש איזה גבר שנמשך דווקא לנשים מסוג שונה? אולי הוא אוהב אותן שמנות נמוכות ועם זקן? או מקלוניות ארוכות עם אף של מכשיפה? כל אחד וכל אחת וטעמו או טעמה... אולי את גלידה מדהימה אבל הוא בכלל אוהב מלפפונים חמוצים?
אני חושב,
שבזמן כתיבת הפוסט הזה,
הייתה התנגשות הטיטאנים,
בין החרמנות המדהימה שלך,
לבין היכולות של גבר ממוצע ונורמלי,
לספק אותך,
בלי כדור ויאגרה אחד או שניים.....
שאפו על החרמנות!!!
דיאבוליק.
נכון!
ואם הקול קצת לוחש וצרוד...
שלמות.
אופס חיים.... היצור קרא את הפוסט וכתב - בנקמנות, הייתי אומרת, שהוא פשוט לא נמשך אליי.
זהו.
אז ויאגרה לא היתה עוזרת לו.
כנראה שאלץ למצוא מישהו שכן נמשך אליי.
משימה קשה...
ויאגרה ( והתרופות האחרות מאותה משפחה) יכולות לעזור ביצירה ובשמירה על זקפה.. אבל אין להן שום השפעה על היצירה או השמירה של תאווה וחשק ורצון ומשיכה.... אם לא בא לך על מישהי או שלא בא לך בכלל... הויאגרה וחברותיה לא יעשו כלום
אני יודעת שאני הייתי רוצה לקרוא מה מישהו שאני יוצאת איתו כותב - ולראות ציורים או פסלים או צילומים או ווטאבר. פשוט גברים המון המון פעמים מסתכלים רק על החיצוניות. וכתבתי נגד זה מספיק עד שהשלמתי עם זה, כמו שהשלמתי בזמן האחרון עם המון דברים למען שלוות נפשי המשודרגת. אבל יש דברים שהם באמת הגבול שלי, כמו למשל היעדרו של ארוס (כן, הוא גם העיר לי על המוסיקה שאני שומעת), תרתי משמע. ואז אני פתאום נזכרת בכל השאר.
הנה אחד שמבין אותי.
אפשר גם רק ארוס.
בר' מתגלגלת...
אין לי מושג על ויאגרה, אני לא יודעת האם ניתן להציע או שזה אישי מדי ולא מתאים. אסמוך עליך.
וגבר שלא מוכן לקרוא אותך לא שווה אותך! את כותבת בצורה שכל משפט נבלע למה לא להכיר אותך גם דרך המילים?
היו ימים שהייתי מסתובב בבית ואומר - וחוזר ואומר- במבטא איטלקי...
"ארוס (פאוזה) רמצזוטי"
נראה לי חשוב לציין את זה.
קראתי ו... לי זה לא קרה מעולם, למרות הקריירה העשירה שלי עם חתולים. חתוליי האמת לא מתעניינים בסקס, אבל כן מתעניינים בליטופים. כשהם רואים אותנו מתלטפים, הם רוצים גם. עכשיו אני באה מהמינימרקט והיה שם פקינז מתוק בעגלה, בשקט, חיכה לבעליו שתגמור את הקניות. ביקשתי רשות יפה ללטף אותו, וליטפתי. אני לא עומדת בפני הדברים האלה. הם התכשיטים של העולם.
נגעת כאן בנושא כאוב. יש כאלה שבכלל לא קוראים את מה שאני כותבת. וכן, זה פוגע. בגלל זה גם הרשיתי לעצמי לכתוב עליו, כי הוא לא קורא. באשר לוויאגרה - את לא מציעה לגבר לקחת. או שהוא לוקח לבד, או שאת פשוט לא שם.
ותודה.
אולי כבר הציעו לפניי...
בכל אופן, יש אלטרנטיבה אצל צונאמי :)
כל הכבוד לבן שלך על 94 בפיזיקה- גם בכיתה ט' זה לא הכי פשוט
ועל החתול, יש לנו כלבה שעושה את אותו הדבר, לא נעים, היא חייבת להביט בנו. אז סוגרים אותה מחוץ לדלת. אולי יותר קל להתאלם עם נמצאים בזוג.
וגברים, לפני שהם יוצאים איתך תשלחי להם לינק לבלוג שלך, כך ידעו אם מתאים להם. ולא מאמינה שהוא לא נמשך אליך. שיקח ויאגרה.
נכון שחר, אתה אחרון התמימים. כי למשל אתמול, כששוטטתי לתומי בקפה נתקלתי בטקסטים הזויים (באמת אין מילה אחרת. ניסיתי) של השפלות לשם עונג מבית מדרשם של הבדס"מים, והנה יש לאותם טיפוסים רשימת חברים מפוארת. כל מיני נשים מחוררות ומדממות... לא עלינו,,, ואנשים מן הישוב (כך נראה) כותבים לה - בכיף שלך מותק... נו...
איזה מוח יצירתי על הבוקר! באמת, לא פיללתי.
האמת שלאחי יש כלבת פיטבול ענוגה הידועה בשם לילו, שאפשר לשכור את שירותיה על תקן התנין, רק שכשהיא רואה את טופי או את אמה, נביחותיה כה רמות, שזה עלול לסכל את כל העניין. היא קצת מפחדת מהם, והם הרבה מפחדים ממנה, אז הם חושפים שיניים ונוהמים ועושים כחחחחחחחח, והיא נובחת שאין דברים כאלה. מאוד מאוד מצחיק המפגש ביניהם.
אה - חיכיתי שמישו ישאל - זה קצה הזנב של אמה שהתחככה בי! בדיוק כמו שכתבתי, היא חייבת להידחף לכל מקום.
עד הגבול שאת מרגישה שערכים מאוד מהותיים שלך לא מתקיימים או צרכים מאוד חשובים שלך לא מסופקים. על כל השאר אפשר לוותר ולגשר. שוב, לא לוותר במעמד צד אחד בלבד... בתנאי שיש הדדיות.
חחחחח - אצלי יש רק תמונה גיאומטרית של אבא שלי, אפילו אין טלוויזיה. ולגבי הילדים - אני חושבת שהאווירה של הפתיחות בהחלט משפיעה עליהם. לטובה. לא שהם רואים משהו, אני לא מנהלת את ענייני לעיניהם, אבל כבר מזמן אמרתי להם שלא יהיה לי חבר אחד בקרוב ושלא יצפו לזה.
אם לא שמת לב אני עדין שם, רומנטי ותמים.
לגבי החתולה נועצת המבטים יש לי פתרון.
לגשת לחנות חיות המחמד הקרובה לרכוש תנין.
שמגיע הרגע לעינוג עצמי להאכיל את התנין בשתי עופות קפואים מופשרים שהוכנו מבעוד מועד. (כדי לוודא שהוא יהיה שבע מספיק ולא יטרוף את החתולה.)
לשחרר את התנין ולתת לו לרדוף אחרי החתולה ברחבי הבית.
הבעייה הגדולה עם העינוג העצמי היא שאין בו משחק מקדים. והנה הרגנו שני ציפורים (קפואות ומוכנות מראש) באבן אחת.
סליחה, באמת ניסיתי, לא יכולה להתאפק: בתמונה החדשה שלך בפרופיל (שאני מאד מחבבת אגב, את הפרופיל כלומר) - זה קצה-אוזן-חתול או שאת סתם שמחה לראות אותנו?
נכון! מיא צודקת.
אני בעד להרחיק מחדר השינה כל מה שמסיח את הדעת. אני מוציאה את החתול והורדתי את תמונות הורי זיכרם לברכה (סליחה אמא!)
ראיתי הערב סרט בערוץ 8 על מלכות-שליטות ועבדים. אחת מהן הכניסה את בנה למקצוע. אולי ככה צריך להכשיר ילדים, במקום להעמיס על מוחם מיני עובדות חסרות שימוש לחיים.
בינתיים החיים עוברים, שיהיה בריא...
ברור שמתרגלים. חיה בבית - אור בבית!
זה רק בגלל ששחר אילן הציע חמישה יזיזות לחמישה יזיזים וחשבתי איזו כברת דרך עברנו מאז התמימות של שבע כלות לשבעה אחים...
ב." בינתיים, בין מים לשמים, בין ערביים,
רגליו בקצה המים, במי אפסיים, מבטו בשמים,
מצב ביניים, כבר שנתיים,
הוא על כפות מאזניים, שוקל נימוקים, מחשב הישגים,
מפחית כְּשלים, מעלה ומוריד מִשקלוֹת ואחוזים,
והמאזניים – מתנדנדות, לא רוגעות, עולות, יורדות, מתבלבלות,
בינתיים כמו גלי המים, נוגעים בקצות הציפורניים, עולים עד קו הקרסוליים,לא יותר ולא פחות, מנעד קצר, מקצב מתון, גאות ושפל בלא כיוון, "
בינתייםוואי...
יכול להיות שהכלבה שלי היא חתול כלוא בגוף של כלב?
היא מפריעה רק כשיש אורחת, לא לבד.
לפחות היא מאולפת ללכת למקום כשאומרים לה...
מזל שאחרי כמה פעמים היא מתרגלת...
האורחת.
אני דווקא זוכר, זה עם מקגייוור שמשחק אותה האח הגדול שם.
יותר נכון קוראים לו ריצארד דין אנדרסון, את השם האמיתי שלו למדתי מסטאר גייט ששייכת לו.
אבל את בטח מתכוונת לסרט שבע כלות לשבעה אחים, אני יותר מדבר על הסדרת טלויזיה.
מיא אני ראיתי את הסרט האמריקאי-תמים-מלוקק הזה
מה הקשר שלו למין,אני לא זוכרת אפילו שהתנשקו בסרט הזה
הוא היה כזה סרט נעורים שלי לפחות.
לדעתי הוא הורג מיניות חד וחלק.דווקא אם מדובר
בסרטים בשבילך בטח יכולתי לראות את דונה פלור נשואה לשניים
רעיון אדיר והיה שם הרבה סקססס
אני היום במצברוח סרטוני.
זוכרים (לא אתם שי ונעה, אתם קטנים מדי) את שבע כלות לשבעה אחים?
אח... הנוסטלגיה...
תיהיו= תהיו
רק אל תשימו אותי ביום ראשון כי חבל שתיהיו באפיסת כוחות כל השבוע.
כמובן אפשר לבנות את הפרוייקט על סמך חמש יזיזות לחמישה יזיזים ואז הוא יהיה קצת דומה לקומונה.
כזה אני.וכמובן, לכולם יהיה ליבידו פעיל
את מלכה. כרגיל. ויש לי כמה תובנות לגבי חתולים....
תודה על הכוונה,יוסי.
אתה יכול להתחבא בסלון שלי.
הוא מרווח
תשאל את מיא.
קראתי, זוכר שמה שאת מדברת עליו היה מעניין,
אבל כבר לא זוכר למה....
ציורים לעניין, עלי והצליחי
נראה לי שאמצא לעצמי איזו פינה נידחת ואפלה ואתחבא בה עד קץ כל הימים (או לפחות עד יעבור זעם)...
{האם אני מספיק טוב??? אימל'ה!}
0
o
.
כן אנחנו יכולות להמשיך לחלום אה?
כמה כאלו כבר יש ? נראה לי שאת כל הטובים כבר עשינו (-;
אה זה גם החלום שלי !
שנים אני מפנטזת למצוא לי מספר גברים שיסכימו לחלוק עימי את חייהם ביחד. אחד לכל צורך וצרה .
אחחח... לו רק היה ניתן .
אוי, אתה מאתגר אותי - סתם זרקתי רעיון באוויר ולא נתתי עליו את דעתי ממש. אבל אם אתה מתעקש, אז אני חושבת שכמו שאתה אומר - אני אתפנק, אסתפק בחמישה, וסוף השבוע יהיה מוקדש לחברות ולעבודה, כמו שאני אוהבת. ושמבין החמישה - שיהיו קבועים (ללא החלפת משמרות, אבל הם יוכלו להתחלף ביניהם אם למישהו לא יהיה נוח) יהיה אחד צעיר, אחד זקן, אחד שתקן, אחד דברן... שלא יהיה משעמם. כמו כן, עם כולם זה יהיה סקס בלבד, ללא עניין רגשי, כי אתה יודע, אחרת כל הסיפור מאוד יסתבך.
את יודעת איך זה אצל פרפקציוניסטים - תמיד מתמקדים במה שחסר, ושש הנקודות החסרות לובשות ממדים מפלצתיים. וכשאלומית אמרה את זה - חצי בצחוק חצי ברצינות, אבל זה באמת יצא לה מהפה - נזכרתי באמא שלי ואיך היא היתה אומרת לי דברים כאלה כל החיים - גם על 98! וצחקתי בטירוף! כי גם אני, וגם למשל הבכור שלי נהגנו במשך שנים להתמקד רק במה שחסר לנו ולא טוב לנו ואף פעם לא בירכנו על היש ועל הטוב, ורק עכשיו אנחנו מצליחים לצאת מזה, ביחד. היינו כל כך כל כך ביקורתיים כלפי עצמנו. גם אבא שלי היה כזה. בתחומים מסוימים פרפקציוניסט עד טירוף. וקשה מאוד להתווכח עם גישה כזאת. כי מה תגידי לבנאדם שפשוט שואף שהכל יהיה מושלם? - שאת רוצה לעשות הכל דפוק? לא ממש בסדר? על יד?
והמחזרים - את יודעת, זה מזכיר לי את פנלופה, המילה הזאת - אשתו של אודיסאוס, שהיו לה המון מחזרים, שכולם בעצם לא רצו אותה אלא את השלטון באיתקה והיא רצתה מישהו שיאהב אותה באמת, וזה היה רק איש אחד, כבר זקן, שחזר אליה. וככה אני מרגישה. זתומרת ש-99 אחוז זה סתם. זה ענייני אגו וסתם. האמת מאוד מאוד קשה להשגה. הארד טו גט, מה שנקרא. זו האסוציאציה החופשית שלי.
אני מזהה גברים בעלי אינטליגנציה רגשית - אמיתית, לא בכאילו, שהם עוטים כדי למשוך נשים ולזיין אותן - לפי היחס שלהם לילדים (גם של אחרים), לחיות, אם יש להם חברים גברים אחרים, היחס לציבור הרחב. מערכות יחסים עם נשים אינן מבודדות ממערכות יחסים עם אנשים בכלל. בנאדם שמתנהל בעולם בכבוד ובנעימות, כל מערכות היחסים שלו יקרינו את זה. בנאדם שמסוכסך עם כל העולם ואשתו, או בודד, או ביחסים איומים עם כל האקסיות שלו - חליק...
אני בדיוק עובדת עכשיו על כתבת אופנה - כן, כן - ומראיינת אופנאים, וכולם אומרים לי: מתו המיתוסים. מתו הקבעונות. הכל הולך. שזה עניין של כמה שנים כבר. אז כנראה שהבלגן חוגג בעוד כמה תחומים. אלא שהשאלה אם ללכת במיני או במידי היא לא שאלה שמסוגלת לטרוף את עולמך כמו העניין הזוגי והרגשי והמיני. כלומר הסקסואלי.
תודה רבה. גם אני מחייכת לקבל תגובות כאלה!
כמה שאלות הבהרה:
האם את מתכוונת לנהל רומנים עם כולם או שחלקם יהיו יזיזים?
האם את מתכוונת להחזיק שבעה גברים או שישה (ולנוח בסופש) או שבככלל תתפנקי, תסתפקי בחמישה, ותקחי לעצמך סוף שבוע ארוך בלי גברים?
האם את מתכוונת להקפיד על ימים קבועים או שכל יום ראשון תערך חלוקת משמרות מחדש?
יערכו מבחני קבלה? תפרסמי רישמת כישורים? תבקשי ניסיון קודם? המלצות?
וואו! חבל שאי אפשר לככב תגובות.
הלב שקפא הפשיר לא חוזר לעיר ממשיך לנוע....(אהוד בנאי)
זה השיר שהתנגן לי דווקא כשקראתי את הפוסט שלך. הלבבות של האנשים פה קופאים. משפע האפשרויות מהאלכוהול מהסמים ומהאכזבות. ומהפער בין המציאות לפנטזיה. תשמעי את סופר loveble ולא אני מלטפת אותך בשביל הלטיפה אלא בגלל שככה היה לך ביעבר ויש לך מיליון מחזרים בהווה וככה יהיה בעתיד. צריך פשוט בדרך המסובכת הזאת להתקל במישהו שהוא מעבר לכל הסטיגמות והפחדים והפנטזיות וזה לא פשוט אבל מדי פעם קורה.
94 נכשל? נכשל?
ואני כולה רציתי חבר
מכירה את המושג
בעל "אנטליגנציה רגשית"?
זה הטרנד החדש אצל הגברים.
מה זה אומר? לפי דעתי האישית כן?
זה אומר:" אני יודעת מתי את רוצה
שאזיין אותך"
לצערי אתה צודק
אנחנו מצויים באיזה תהליך [כנראה] של אנדיבידואליזציה
וזה כמו בעונות מעבר[מהעולם שלך] כולם לובשים הכול.
נראה לי בגדול ,שאנחנו דור המדבר
אלו שהשתחררו מקיפאון חשיבתי/רגשי[שני המינים]
וגם לא כל כך מבינים לאן ההכרזות[רגיש/מאצ'ו /בוכה] האלה מובילות?
כי יש חיפוש דרך ובכל התחומים אנחנו דור שמחפש דרך חדשה או
אחרת.
מה שבטוח בין גברים ונשים ,האופורטוניסטים חוגגים[כמו בכל דור]
ואנשים בעלי עקרונות מתחילים להתבלבל
כי באמת ,הקודים ההתנהגותיים והצרכים נהיו מטושטשים.
אני פוגשת אין ספור זוגות ובודדים שהגיעו לצומת חשובה,
בתוך זוגיות,הדומיננטי מבין השניים מוביל מהלך למורת רוחו של השני.
ונשים וגברים פנויים מסתובבים די הזויים עם "אופנות" חשיבה
ואימוץ ז'רגונים הצהרתיים חסרי משמעות.
אולי ,לעת עתה מומלץ
לחזור לדבר הכי קדום ובסיסי,להקשיב לקול הפנימי[אינטואיציה]
עד שדור המדבר יתגבש בתחום החברתי ,או עד
שנזדקן ונשאר כאלה לא ברורים ולא מבינים גם מה רוצים מאיתנו.
ונמות כך.
אך אין ספק שהאג'נדה גברית/נשית מצויה כרגע בסוג של כאוס
וכל הפריקים של שליטה מרגישים הכי קשה בסיטואציה כזאת.
אבל ארז בכל התחומים,אין דרך ברורה ובכל התחומים
אנחנו מצויים בתקופה כאוטית בחשיבה, ברגד והתוצאה ניכרת
בחינוך,בחברה בפוליטיקה .מתה האידיאולוגיה ואין כרגע תחליף
ואם אפשר להגיד,אנחנו חיים בואקום של מות האידיאולוגיה
היו תקופות כאלה בהיסטוריה אך פחות חדרו לטריטוריה
הטרדיציונית של יחסי גבר אישה.
עוד פוסט נפלא!!
נחמד לפתוח שבוע עם חיוך..
קודם כל ארז אתה צודק - כמו תמיד. אבל לא בעניין המוסיקה, כמובן. ארוס שולתתתתת!
שנית, בעניין היחס של גברים לנשים אני מבחינה באותו דפוס עתיק יומין של המדונה והזונה. הם נמשכים לזונה אבל רוצים אצלם בבית את המדונה - ונישאים לה, או מכוננים איתה אותה 'זוגיות' או 'מערכת' נחשקת, אמה מה, משתעממים למוות. שיהיו בריאים. אני הייתי עם גברים שמלכתחילה אהבו זונות וחיפשו אותן. כלומר, במילים אחרות, נשים חזקות ומיניות.
איצוש - לא רק משהו. הכל נכון.
מיא - כן, אפשר להיות גברי ורגיש, אבל מה שקצת יותר קשה לתפעול זה המורך להתאים את עצמך ל"דרישות השוק" (זה תקף לגברים ולנשים)
פעם החוקים היו מאוד ברורים. הקונצנזוס היה ידוע לכל. ברור שיכולת לבחור אם אתה רוצה להיות חלק ממנו או לא. אבל לפחות ידעת איפה אתה עומד ביחס אליו ומה הציפיות ממך.
כל אלה השתנו. הצרכים נהיו מגוונים (שזה, כשלעצמו, נחמד) אבל גם סותרים. בו-זמנית. כי החיים מציבים ייצוגים (נשיים וגבריים) שהם עצמם "לא סגורים" על עצמם. הדרישות מהגבר הן כאלה שממלכדות אותו בין הצורך להוכיח "גבריות מהסוג הישן" לבין הצורך להוכיח התפתחות ריגשית שנתפסת כ-נשית. לרוב - הוא נדרש להוכחות השונות האלה - באותו זמן על ידי אותה אישה. הצורך היום בתדמית מסויימת לא פחות מבעבר כשלכאורה הותיר פחות מרווח פעולה בין התנהגויות שנתפסו כרצויות או לא רצויות לגבר מול אישה.
כאמור - זה אוכל גם הפוך. גם נשים היום מצופות להתנהלות לא ברורה - מצד אחד שתהיי עצמאית וחזקה ועומדת-על-שלך ומסתדרת לבדך והולכת אחרי צרכיך. מצד שני, איכשהו, ברגע האמת, פתאום מחפשים את "האשה הקטנה" תכיני אוכל ותפתחי את הרגליים, ומה פתאום צימחת לך דעה משלך? כל מיני גברים שמעריצים נשים פתוחות מינית שמדברות בגלוי על הצרכים הגופניים שלהן ויודעות בדיוק מה הן רוצות לעשות\שתעשה להן. הופכים לאדם-קדמון ברגע שאת כבר שלהם. אז - כל ההתנהגויות הנערצות האלה, הופכות לנשק פוטנציאלי שאותן נשים יכולות להשתמש בהן נגדך. ואז ההערצה הופכת לזעם, או לזלזול.
כל נושא התקשורת בין המינים הסתבך. דווקא בגלל שהאפשרויות פתוחות יותר.
אז - כשאני מדבר על מסרים מבלבלים - לזה אני מתכוון.
(ו-אנפוף סקסי...נו ב'מת...)
הדייט עלה יפה כמו כל הדייטים שלי. אין אדם שאני לא מסוגלת למצוא בו עניין ומרגע שהפסקתי לחפש את 'האחד' אני נורא נהנית לשמוע סיפורי חיים של אנשים, ואני כמובן די חמודה בעצמי וחברותית, והכל זורם וסבבה.
מה קורה אחרי הדייט, זו הבעיה. לא קורה לי שלא רוצים להיפגש איתי, אבל בכל זאת, אתה יודע, הצרכים שונים, המטרות שונות, ולרוב זה לא מחזיק.
דייייי.... אפשר להיות גברי ורגיש, חבר'ה. באמת...
סבתא שלך מקרקרת! (אני יודעת שיש לך סבתא וגם יודעת מה עשית בקיץ האחרון
) מה שיש לארוס נקרא אנפוף סקסי!
ולגבי הגברים - נו, זה בדיוק מה שאני אומרת לילדים שלי: תהיו מאצ'ואים כמו אבא ואז תוכלו לבכות בלי חשבון כל פעם שתרצו!
אין לנו ויכוח בכך, ההדגשה שלי את הדברים שלך לא כוונה כלפייך וזה לא שאני חושב שאת לא נוהגת כך.
אז לא עלה יפה הדייט הזה?
יש משהו במה שאתה אומר.
הוא לא מביט בי - זה באמת החתול של חברתי. לא 'חברתי'. טופי שלי ישן שנת ישרים ודבר לא יקימו ממרבצו.
די כבר די כבר די כבר
ארוס רמצוטי, יש לו קול קרקרני. איך שאני שומע אותו פוצח בשיר, כל מה שאני רוצה זה להגיש לו טישו ולומר- תוציא, תוציא הכל.
ובקשר לגברים שאת כה מלינה עליהם- העניין הוא במסרים המבלבלים שאנחנו מקבלים - תהיה גבר, אבל חדש, לא ממש חדש, ישן, אבל רגיש, לא רגשן, רגיש, לא יותר מידי, מה אתה בוכה? אתה בחורה?? למה לא? אתה חושב שיש בזה משהו רע? שובניסט!, פתח לי את הדלת, מה, אתה לא רואה שאני יכולה לבד? פרחים? איזה יופי, אז מי זאת היתה. בוגד, לא גמרתי, כן גמרתי, יותר מהר, אבל לאט. מה עם קצת רגש?(אבל לא רגשן, הרי)תהיה חזק, להיות חלש זו לא בושה, (גם לא כבוד כזה גדול), תעשה לי, אל תעשה לי, זה עושה לי, זה לא.תלטף, לא פה- שם, לא שם. נו, מה קורה? אתה לא נמשך אלי? מה אתה בוכה? תלך, תלך אמרתי לך, היי, תחזור, לאן אתה הולך..הלך. כל הגברים זונות.
תודה, ברוך הבא.
תודה רבה. חוויות מסעירות זה כבר טוב, ומהכל אפשר ללמוד. בחרי בטוב וזכרי שאת ראויה לטוב. אני לא אומרת לא ללכת לקראת הצד השני. ללכת ולהבין ולהכיל - אבל עד גבול מסוים.
אומרים שלחתול יש תשע נשמות.
אולי יש מצב שנשמתו של אותו קשיש שאת זלזלו הפלת באבחת המילה
התגלגלה באותו חתול והוא מביט בך באשמה בזמן שאת מתנה אהבה?
(לא רוצה להלחיץ, אבל זה משהו ששווה לחשוב עליו...)
פוסט יפה ומשעשע.. ***
שבוע טוב
אני בעד הדיאלוג הזה!
וזה מתוך החוויות המסעירות הנוכחיות שעוברות עלי.
הילד גם יודע לשחק פוקר לא רע, לומד לנגן בגיטרה, מנגן לי על העצבים בהצלחה מרשימה, משחק כדורעף בנבחרת עם גדולים ממנו והוא גם בייביסיטר אלוף ועושה עוד כמה מצוות שכמו מצוות אסור לספר עליהן.
אני שמה לב שבטוב טעם התעלמת הפעם מהעדפותיי המוזיקליות והתרכזת במיניות. יפה, יפה...
באשר לשאלתך. צ'מעי... דווקא יש לי מה להגיד (על מה אין לי משנה סדורה?)
אז ככה - אחרי גירושיי, כשהיכרתי גברים חדשים, נהגתי להרביץ נאומים מפה ועד הודעה חדשה לא רק על העדפותיי וצרכיי בסקס אלא על מה שאני רוצה בערך בכל תחום. הכל בנחמדות ובהומור ובמגניבות, אבל אמרתי.
אז אמרתי. היו מנפנפים אותי כנפנף הפרה את הזבובים.
היום אני חושבת שאין כמעט טעם לדבר על כלום. המעשים מדברים בעד עצמם. אני נשארתי טיפוס ורבלי, אז אני מדברת, אם בא לי, אבל אני בחיים לא חוקרת את הצד השני. ההתנהגות שלו - במיטה ומחוצה לה מספרת לי הכל - עליו, על הצרכים שלו, על היכולות שלו, על התשוקה שלו, אם הוא רוצה אבל פוחד, אם הוא רוצה אבל לא יכול, אם הוא יכול אבל לא רוצה... כל הבבל"ת הזה.
כמו שכתבתי בפוסט שלי 'הנעלמים', בעקבות ויטה החכמה, שגרמה לי לחשוב - אנשים בחיים לא יגידו לך את האמת, וזאת מפני שבמקרים רבים הם עצמם לא יודעים מהי. מודעות עצמית היא עניין נדיר ואנשים מבלים שנים בטיפולים פסיכולוגיים במטרה לרדת לחקר עצמם ולא תמיד מצליחים גם בזה. ושימי לב שאני בכלל לא מדברת פה על ג'נדר. גם נשים לא מודעות תמיד לעצמן ולצרכים שלהן ולרצונות ולתשוקות ומדחיקות מפה ועד הודעה חדשה.
מי שרוצה אותי מראה את זה. נקודה. ומי שלא, הולך. אז למרות שהבחור האחרון באמת חיזר יפה מאוד - הוא התחיל בקול תרועה רמה וגמר בקול ענות חלושה - ואולי זה הליבידו ואולי דברים אחרים, אבל זה לא מעניין אותי, כי מרגע שהדברים לא היו סוערים תוך זמן כל כך קצר מאז שהיכרנו, איבדתי עניין. פושר היה לי אחרי 13 שנות נישואין. אני לא צריכה פושר אחרי שבועיים.
תודה! אני אעשה אותו טוב. אם המזגאוויר ימשיך ככה, גם אלך לים (ואדווח).
ממוחה הקודח של המורה... גם לא ממש חינוכי, הייתי אומרת.
מאד מרשים אותי שהילד היפיוף מהתמונה ההיא גם מבין בכוח המשיכה על כדור הארץ. וגם מקפל כביסה. וגם גבוה. טוב די, לענייננו: רציתי לשאול אותך, במסגרת הכה את המומחית: באיזה שלב של הדייטולוגיה את פותחת איתם ענייני העדפות מיניות כאלה ואחרות? כלומר, אם לא מדברים איתם על הליבידו לפני, ואז יוצא שהסקס הראשון הוא לא-משהו, כלומר לא בדיוק "לטעמך", מתי את כן אומרת? אם בכלל.
זה לא בשבילי - בשביל חברה שלי :)))
מתוקה כבר אמרנו?
שיהיה לך שבוע טוב
מכל הכיוונים
באמת הרמה של הלימודים על הפנים
הייתי בטוח שזה פיזיקה למחוננים בכיתה ד'
היא מוכנה אבל לקבל אותי כשותפה בתנאי שהיא ראשונה בין שווים. מבחינתה טופי הוא המעמד השלישי.
לא מדויק... פרט לכך ש... אה, R זה באמת רבאק. אייזיק ניוטון כמובן כלל את רבאק במשוואה כי רבאק היה אחיו הצעיר. רבאק ניוטון, שהיה הולל ורודף נשים ידוע, ובגלל שהיה לו זין קטן, ממש ממש זעיר, כמו קבוע המשיכה בין גופים, הוא היה טיפוס מאוד אקסטרוואגנטי וניסה לפצות על כך בלבוש של סאטן, ברוקאד, קטיפה ומלמלות.
עכשיו אני מקווה שההסבר המלא סיפק אותך.
ואני הייתי בטחוה ש -
F= female
M = male
G= גברה או משו כזה
ו - R=רבק!
--- ברור שהבנתי ---
כן, גם נמרים... כשהם ישנים
זה לא מה שאני כתבתי... זה המחשבה על כך שאת חושבת שהבית שייך לך, זה מה שגרם לה להקיא. איך את יכולה לעשות לה את זה?
חוסר באהבה.... והייתי אומרת - ביצר בכלל. ביצר לחיים! לא רק לסקס. לחיים עצמם. לחוויות. לאנשים. להתנסויות. כמו למשל כזה שלך, שמשתקף בכתיבה שלך. של יציאה מהמרוץ המטורף לקריירה ולמסלול שהותווה מראש.
בדיוק כמו שכתבת. ולמה אנשים לא יודעים מה הם רוצים מעצמם? כי הם יודעים טוב מאוד מה אחרים רוצים מהם ומבלים את כל חייהם בלרצות את האחרים או אפילו אחרים מדומיינים - מה שהם חושבים שמצפים מהם לעשות ואיך שהם חושבים שמצפים מהם לחיות.
שב"ש.
אבל הם כל כך מתוקים! וישנים בשלווה!
אמה קראה את הדברים הקשים האלה שלך ובתגובה פשוט הלכה והקיאה על הפרקט את כל ארוחת הבוקר שלה. שתדע!
זה כוח המשיכה בין גופים (f), שניסח ניוטון. הוא גדל ביחס ישר למסות שלהם (m שנמצא לכן במונה במשוואה הזאת) וקטן ביחס ישר לריבוע המרחק ביניהם (r שנמצא במכנה).
את המספר הזה - אל תשאלי אותי איך, גם הצליחו לחשב על פני כדור הארץ, ומצאו שקבוע הגרביטציה האוניברסלי הוא 6.67428 כפול - שימי לב - 10 בחזקת מינוס 11 כפול חלקיקי הקילוגרם. כלומר - שזה מספר זעיר וזניח לרוב הפעולות היומיומיות. דהיינו, שכוח המשיכה שלך עליי מבחינת המאסות שלנו - פשוט לא קיים (לעומת כוח המשיכה של כדור הארץ, הכוח החשמלי, הכוח הגרעיני ועוד כוחות שבמרחב). עם זאת, זה כוח שמתערב בחישובים מסובכים יותר, כמו, אנא עארף, חלליות, אטומים, סבתי הצולעת. הבנת?
בעולמנו הקל והנגיש אי אפשר להאשים את הליבידו.
יש המון מכל סוג ומין - נשים וגברים.
החסר הענק הוא באהבה וברצון לאהבה אמיתית.
אנשים לא יודעים מה הם רוצים מעצמם, והכל עובר לידם ולא בתוכם ...
ובקשר לחתול, יש כאלה שהיו משתפים אותו ...
אבל זה ממש ממש קינקי
(לא יודעת למה חשבתי על זה).
שבת קסומה לך יקירה
חתולים היו מתים להרוג אנשים במצבים מסויימים, אל תשכחי שהם בעצם נמרים קטנים שעברו אדפטציה חלקית למגורים בסביבה של בני אדם.... רק מה, למרבה מזלנו הם לא מספיק גדולים
אז זהו... שבראייתך הסוביקטיבית את גברת הבית אבל החתולים, יש להם ראייה שונה של הדברים
. והיות שאנחנו פתוחים וליברליים אנחנו מקבלים את האפשרות שישנן פרספקטיבות שונות ושאין נכון ולא נכון אלא אמיתות שונות שבאות מנקודות מבט שונות... בקיצור, הם בטוחים שהבית שלהם
לא הבנתי ת'קטע הזה.
תסבירי!
(-:
אבל בכל מקרה האשה תמיד היתה מאוד אקספרסיבית - כלומר לנשים של פיקאסו יש הרבה כוח על הגבר, אם כמושכות ואם כדוחות. האשה היא אוביקט - אבל אוביקט שאי אפשר להתעלם ממנו. מעין גוף במרחב שיש לו כמו קרניים רבות עוצמה. זו ממש אנטיתיזה למצב היום, של נשים חלשות וגברים שמשחקים בהן.
ובקשר לנשים כאמהות - שאני כמובן שונאת - תראי, לא אמרתי שפיקאסו היה נפלא כבנזוג. הוא היה חרא של בנזוג. אני אומרת שהוא היה נפלא כאמן - כמובן אחד האהובים עליי, ובילדותי - האהוב עליי ביותר. ובין השאר הנשים שלו נפלאות - העובדה שהוא הצליח להחצין בנשים שלו את כל הרגשות הפרימיטיביים, הקמאיים האלה של הגברים - שרואים באשה אמא, מפתה, מפחידה, אבל שאי אפשר לעמוד בפניה, ערימה של אברים, פרה חסרת בינה - כל זה ביחד.
זה פשוט מדהים (כן, זאת המילה), כי אני חייתי לי בגנעדן של שוטים וממש ממש קיבלתי מהחיים גברים שבהחלט הבינו מה שרציתי ואני הבנתי אותם - עד הגירושין. עכשיו כשאני כותבת את זה אני חושבת שזה טפשי, כי בכל זאת לא השכלנו לשמור על הזוגיות שלנו, גם אם הצלחנו לשמור על החברות. ותשמעי, ראיתי נשים ש"לא שאלו שאלות" כמו שאת אומרת, במשך שנים, עד שיום אחד קיבלו את הבומבה בפנים, וזה לא היה נעים. עדיף תמיד לדעת איפה את נמצאת, גם אם זה כואב.
הריני ליידע אותך, שחתולים לא יכולים לרצוח אנשים! החתולה שהיתה לי, ביז'ו, ניסתה לרצוח את בני הבכור, כשנולד, וכפי שאת רואה הוא שרד. וגם היא מתה בשיבה טובה בגיל 20. פשוט בודדתי אותה ממנו חצי שנה, במרפסת סגורה, ונתתי לה אהבה כל יום, ואז זה עבר לה. תלוי כמה אוהבים את בעל החיים.
הנה, לאחותי נולדה עכשיו רמה המתוקה, ומיד הכלב בייגי והחתולה שלג קיבלו אותה. שלג באה ומגרגרת ונצמדת לליה כשהיא מניקה, ובייגי הזאב המעורב מלווה בגאווה את העגלה בטיולים. לבייגי יש גם חתולות חברות שהוא מארח מהשכונה לאוכל ומשקה, וגם הן נוהגות כבוד בתינוקת.
בקיצור, מה שאני אומרת, מי שאוהב באמת חיות וקשור אליהן - אף בנאדם לא יוכל להחליף אותן בלבו. ויותר מזה, אנשים שלא אהבו חיות והתחילו לחיות עם חיות - כמו אשתו של אבא שלי (ה-3) - פשוט נשבו בקסמן והפכו למאמצי חיות. זאת בתנאי שיש להם לב, כמובן.
אופ-אופ-אופ... החתולים הם לא אדוני הבית! אני גברת הבית! אבל הם החברים הכי טובים שלי ובהחלט יש להם זכות ראשונים. לגבי הבחירה שלהם - זה דווקא נושא כאוב: הם בחרו בגברים לא מתאימים, בעיקר באחד...
ואם מדובר בפיקסו ונשים
כדאי לזכור שהוא צייר אותן
בתחילת אהבתו אליהן
באופן מופלא נעים ומלא תשוקה
וכשאהבתו גוועה כך דמותה
של האישה נראתה מפלצתית
דוחה ונבולה.
כך שהוא לא היה חף בציוריו
וכן,הוא היה יצרי במיוחד
ונשים היו גם אוביקט מיני אך לעיתים גם
אמהותיו.מה שאת מיא מאוד אוהבת
ביקשתי יותר מדי, אה? אני אשה חמדנית. התרגלתי לטוב. ואולי לא רובוט הוא הפיתרון, אלא גבר לכל יום בשבוע, כמו הסטים האלה של התחתונים, שרשומים עליהם שמות הימים.
וואו - תודה שהחכמת.
פיקאסו צייר המון את האשה כמפתה - ריסים ענקיים, עיני פרה בוהות, ידיים שלוחות קדימה, רגליים פתוחות, פטמות מודגשות, אבר מין מצויר לפרטים - כי כנראה ככה הוא ראה נשים: צבר של אברים מרגשים שאי אפשר לעמוד בפניהם. יש כאן כמובן החפצה, אבל גם תפיסה תמימה, ילדותית, ארוטית, וכמובן מאוד מאוד מלאת תשוקה. הפירוש הלגמרי סוביקטיבי שלי, כשאני מתבוננת בתמונות שלו, הוא שפיקאסו הרגיש, וסבר, שהאשה הפשוטה ביותר, חסרת המשאבים ביותר, עדיין ניחנה בתווי פנים נשיים, בשיער ארוך ורך (פחות או יותר), בכפות ידיים עדינות (משל הגבר), בשדיים (שהם תמיד מוקד משיכה רב עוצמה) וכמובן ביעד עצמו - כך שכל אשה היא לונה-פארק שלם של פיתויים ושל תענוגות מבחינת הגבר. כמובן שהוא עסק בגבר יצרי...
נראה לי שהבן שלך יכול להצטרף לנכדות שלי, גם הן בכיתה ט' - תאומות לא זאות, בהכנות לקראת מבחנים בפיזיקה. יש להן פלוס נורא גדול בדמות הסבא הפרטי שלהן שהוא מתמטיקאי ומכין אותן לבחינות.
את יחסי הגברים-נשים אפשר לתאר כקצר מתמשך בדרך כלל. כל צד לא מבין מה השני רוצה ממנו. זה בגלל הגירוש מגן העדן: ביחסים מושלמים יש עדיפות למטומטמים שלא מבינים, לא שואלים שאלות ומקבלים גם את המצב הגרוע ביותר כרע הכרחי ומובן מאליו. איך אמרה לי מישהי חכמה פעם? ביחסים מספיק שרק אחד מבני הזוג הוא חכם.
כשדודה שלי התחתנה, לבעלה היתה חתולה כבר כמה שנים. בסוף הם נאלצו למסור אותה, כי היא כל הזמן ניסתה לרצוח את הדודה שלי. חתולה קנאית :-)
נו.. אז מה לך כי תליני? אם החתולים הם בעלי הבית אז אין לך ברירה אלא לקבל את העובדה הזאת גם כשאת מביאה גברים הבייתה. אולי בכלל כדאי שתתיעצי עם החתולים לגבי הבחירה שלך בגברים (אקראיים יותר או פחות). לפי האיכות הירודה יחסית של הגברים שאת מתארת מדי פעם ייתכן שהבחירה של החתולים תהייה טובה יותר
. אפשר אולי לפתח את "טסט החתול לבני זוג"... רגע.. אולי אפשר לעשות מהרעיון הזה סטרט אפ, לחשוב על שיטת בדיקה ואח"כ לשווק את זה נכון... תעשי פילוט, אם זה יעבוד אפשר להקים חברה
אני לא מבין.
את מצפה למצוא גבר שיהיה גם מפותח ריגשית וגם ישמור על יכולתו המינית?
את לא חושבת שאת מגזימה בדרישות, יקירתי?
אגב לאסימוב יש סיפור שפותר את הבעיה באמצעות רובוט.
ובא לנשים בנות ה-40 פלוס גואל.
שיעור קצר באנטומיה: איברי הגוף מיוצגים בקליפת המוח הסנסורי-מוטורית בהתאם למספר תאי העצב שלהם, ולא בהתאם לגודלם. מאחר וללשון, שפתיים, ידיים, כפות רגליים ואברי מין מספר גדול יחסית של נוירונים, ייצוגם במוח גדול יותר:
ההומונקולוס ("איש קטן" בלטינית) הוא תיאור סכמטי של איך היינו נראים אילו היתה התאמה בין הייצוג במוח לבין הגודל הממשי של איברי הגוף:
פיקאסו, שכנראה הכיר את ההומונקולוס מניסיון או אינטואיציה, צייר לעיתים רבות את חלקי הגוף האלה בצורה בלתי-פרופורציונלית:
ד"ש מקיוטו הגשומה
ברור שאני נותנת לה. זו החתולה המפונקת ביותר בעולם. יש גברים שפשוט עוזבים אותי לגמרי ומלטפים רק אותה. אין להימלט ממנה.
טוב, יש במבט שלה משהו מאוד כוחני. זה מדהים. החתולה שלי - גם כשאנחנו מתחבקים בעצמנו - אני והילדים למשל - היא חייבת להיכנס בינינו. כל מגע גופני כאן מכניס אותה לאטרף. הן פשוט מאוד קנאיות.
החתולים שלי בחיים לא יצאו מהבית. הם כל כך מפונקים ופחדנים - שכשאני פותחת את הדלת, הם ישר טסים פנימה לתוך הבית ומתחבאים מתחת לאחת המיטות של הילדים. טופי פעם ברח שתי קומות למטה והייתי צריכה להעלות אותו על הידיים כי הוא ישב שם ורעד מפחד. אגב לדזמונד מוריס יש ספר שלם על חתולים שכולו שאלות ותשובות ואחת מהן היא באמת - למה תמיד חתול שנמצא בבית מיילל כי הוא רוצה לצאת וחתול שנמצא בחוץ מיילל כי הוא רוצה להיכנס. בגלל זה יש הדלתות הקטנות האלה שעושים בדלת הגדולה שאפשר להיכנס דרכם - ויש מיוחדות עם ברקוד שמזהה רק את החתול עצמו באמצעות דיסקית שמצמידים לו, וכך שאר חתולי השכונה לא יכולים להיכנס. זו המצאה אנגלית, כי שם החתולים והכלבים הקטנים באמת כל הזמן יוצאים ונכנסים.
אתה מאוד מצחיק אותי חיים - אני ישנה עם חתולים מאז שנולדתי! היו שנים רבות שלא ישנתי עם גברים, אבל מעולם לא הפסקתי לישון עם חתולים! אני לא יכולה להירדם בלי חתול מגרגר. ממש ממש קשה לי. יש לי דלת קטנה שקבועה בדלת חדר השינה שלי (בעלי לשעבר התקין), כדי שהחתולים יוכלו להיכנס ולצאת כרצונם גם כשהדלת סגורה. לכן יש מצב שהם בכלל חושבים שזו המיטה שלהם ושאני רק אורחת בה. ולכן גם גברים שניסו לסלק אותם מהמיטה נתקלו בתמיהה רבתי - מצד החתולים. שלא לומר בעצבים מצדי. בסך הכל מדובר בשני חתולים רכים, נעימים ומביני עניין.
איזה קטעים! תודה ששיתפת!
אצלי שני החתולים שוכבים בקצה המיטה כשגבם לאירוע, בדיסקרטיות מסוימת אבל לא מוותרים על מקומם. מצד שני בשינה הם ממש מתעקשים להתנחל בלב העניינים - מה שלא כולם אוהבים.
ויין מזגה לי היום מצדה זאבי שהלבישה אותי ממש במו ידיה לכתבה עתידית. פשוט התפנקתי לי. אבל אני חושבת שזה היחס שהיא נותנת לכל לקוחות הוי.איי.פי שלה. היא היתה מאוד מאוד חמודה.
הגעתי. לא חשוב איך.
ואתייחס לחתולות בלבד. כי בהן אני יחסית מבין לא מעט.
עם חתולות (נראה לי שגם חתולים. אם כי לי אישית לא היו) צריך להתנהג
במעין סימביוזה שכזאת.
תני לה להתלטף מידי פעם. זה לא רק מגיע לה לפי כל הגיון, תאמיני לי שגם
באופן אישי תצאי נשכרת מכך, בכל מיני דרכים שונות ומשונות.
פוסט שיש בו הכל....
לעניין החתולים מסכימה עם אן, הפיתרון היחיד הוא שישנו בחוץ.
במילא הם מתעוררים ב 4 בבוקר ורוצים לצאת,
ואז מה שקורה הוא, שאני שעברתי כבר את הגיל של לקום לילדים באמצע הלילה,
מוצאת את עצמי קמה מהמיטה החמה בשביל לפתוח את הדלת לחתול מיילל שרוצה לצאת...
לא ידעתי שערכת מחקר על הליבידו של הנמלה
לגבי החתולים הצופים והמפריעים... אולי הפיתרון הוא ללמד אותם שלא נכנסים לחדר השינה בכלל, ז"א גם כשאת לבד שם. חתולים כמו גם חיות אחרות (גם בני אדם) יש להם הרגלים וההרגל הוא מרכיב חזק ומרכזי בהתנהגות. ולכן, אם בימים רבים הם נכנסים חופשי לחדר ועולים חופשי למיטה את ממש לא יכולה לצפות שבזמנים מסויימים, לפי בחירתך, הם יבינו שעכשיו זה הזמן להעלם וללכת למוקום אחר. הם רואים את המקום כשלהם ובדכ"ל עושים לך טובה ונותנים לך לחלוק את המקום איתם אבל מה פתאום שיסכימו שדמות לא מוכרת תהיה שם ועוד שתעשו כל מיני דברים מוזרים יחד ותשמיעו קולות שונים מהקולות הרגילים... מאד מלחיץ לחתול ותגידי תודה שאף גבר אצלך עוד לא הותקף בצורה משמעותית. בקיצור, אם תרחיקי את החתול מחדרך וממיטתך באופן קבוע יהיה לו הרבה יותר קל לקבל את ההרחקה הקבועה מול הרחקות אקראיות.... ומצד שני, אולי בלילות ללא גבר את דוקא רוצה את החתולים באזור? אבל חתולים זה לא בובת פרווה שאפשר להניח איפה שרוצים
אן,במקרה חתולה ג'ינג'ית?שכן ,הן ידועות כחמות מזג וקנאיות
גבר גבר, אה?
פּפּפיו בלה קוזה - השיר הזה,כלומר - (אין) דבר יותר יפה ממך. הוא אומר לאהובתו שמאז שהכיר אותה והיא נכנסה לחייו (לנצח, כמובן שלנצח), הוא לא ראה דבר יפה יותר. תגידי, זה לא רומנטי? ואני כל כך רציתי שגברים יגידו לי שאני הכי הכי יפה. טוב, מהמעטים שאהבו אותי באמת, זכיתי לשמוע את זה.לארוס דווקא בשנים האחרונות יש שירים מאוד יפים. את הדיסק האחרון שלו קניתי בצרפת בחורף. הוא מאוד מצליח כמובן בכל אירופה.
ואת ביישנית אן? לא ידעתי...
תודה שקדייה
היתה תקופה, לפני עשר שנים ויותר, שהייתי רואה המון MTV. עד היום אנחנו זוכרים בנוסטלגיה נפלאה את השירים האלה של אמצע שנות ה-90.
וכך, יצא לי להכיר את ארוס רמזוטי והשיר הזה שהושמע הרבה בתקופה הזאת....שיר מקסים וגבר חבל על הזמן!
http://www.youtube.com/watch?v=ok3eHAloBjg
ויש לי הרבה מה לומר על חתולים קנאיים...אבל, אבוי, קשה לי להיחשף בפרהסיה... :-)
ממש מהחיים.... בגלל זה אני אומרת (מאתמול. אתמול ניסחתי את השקפת החיים הזאתי, כי התחלתי לצאת עם מישו חדש. זתומרת לא ממש מערכת יחסים, משו קליל יותר, אם את מבינה את הכוונה שלי) - תמיד תהיי מסתורית ושלא יידעו עלייך כלום.
והחתולים שלנו, שישנים בכל הזדמנות אחרת (זתומרת לא שלי, של חברתי) - דווקא מתעקשים לצפות בתהליך מתחילתו עד סופו. אין צדק.
יופי של פוסט.
המזל דבוק לך לתחת המוצק שלך, אליאונורה!
חחחחחח - שאיבה, כלים, כביסה... אבל מרוב אושר שקפץ עליי לאחרונה התחלתי לעזור להם! הם לא מאמינים, בחיי! אחרי שנים התחלתי לעשות עבודות בית. מגמת תליית הנעליים הולכת ומתרחבת. אני מכירה המון כאלה. המון. נשים יפות ומוצלחות ואפילו לא כבויות. יש להן יצר וצורך, אבל אין להן חשק לעשות דייטים כי זה מבאס ת'תחת. אני כותבת על זה ועושה מזה כסף - וכל דייט מבאס שיש לי כבר משתלב אצלי בכתבה עתידית - וכמה שהבנאדם יותר מופרע (מה שאי אפשר להגיד על האחרון) יותר טוב מבחינה תיאורית גרידא, ככה שאני סוחבת את הדייטים בשקט, אבל החברות שלי ממש ממש לא עומדות בזה.
מה, את באמת חושבת שאין סיכוי שגברים יתבגרו מתישהו? נומר בגיל 70? שילמדו למשל לא לשקר? לא להבטיח דברים שהם לא יכולים לקיים? לא להשתמש בנשים כטישו רגשי (ביטוי שלי) בגלל שאין להם חברים משלהם, כמסלקה לרגשות רעים, כשהנשים חושבות שכל הגילויים האינטימיים האלה פירושם שאותם גברים ממש מתקרבים אליהן ואוהבים אותן? אני לא כותבת את זה בציניות. אני באמת חושבת שכמו שיש גברים שלא יתבגרו לעולם וימותו דביליים, אני כן רוצה להאמין שאולי גברים אחרים יעברו תהליכים שיבגרו אותם וכן יגדלו מבחינה של מודעות והבנה גם לזולת - בכלל ולנשים בפרט. המון תלוי בחינוך של האמהות (ושל האבות, אם הם מסוגלים לתת דוגמה בעניין הזה ואם הם בכלל גורם מחנך). תיפח רוחי אם הבנים שלי יהיו מגעילים לבנות.
החתול שלך מקסים. זאת באמת אפשרות שהחברה שלי לא חשבה עליה. זה מביך אותה שהחתול נבוך, את מבינה? ככה החתול באמת לא יובך, והסדר יושב על כנו.
הנה נוסחא פיזיקלית שבאמת...
עיקרון אי הודאות של הייזנברג:
"עיקרון זה מתייחס לזוגות של משתנים מדידים (הקרויים "צמודים"), במערכת קוונטית, שיש להם תכונה מיוחדת במינה שאין כדוגמתה בעולם של הפיזיקה הקלאסית, וקובע שככל שמצבו של אחד המשתנים בזוג כזה ידוע בדיוק גבוה יותר, כך מצבו של בן זוגו ידוע בדיוק קטן יותר. משתנים צמודים אלו כוללים למשל את צמידות מיקום-תנע: ככל שמיקומו של אלקטרון ידוע בדיוק רב יותר, כך התנע שלו ידוע במידה פחותה של דיוק."
ותחשבי על זה...
תשמעי - תמיד אפשר להציל תובנות עמוקות גם משירי פופ טפשיים - כמאמר פול מקרטני. אז כאן זה: סופסוף, כשאני הגעתי לפרקי, ואני מוכן, ואני מבין שאת והאהבה שלך הן הדבר האמיתי ופותח את זרועותיי לעומתך - את מסתגרת ומתכנסת כי את חוששת להיפגע. ובצדק. כי קודם לא הייתי כל כך נגיש. וזה בדיוק העניין. לא תמיד כשצד א' מוכן גם צד ב' בדיוק באותו זמן פותח אליו את הלב. אין סינכרוניזציה, והתזמון נורא חשוב - וזה בתנאי ששני הצדדים אכן מסוגלים נפשית להעניק ולחוש אמפטיה ויש בהם היכולת בכלל לקיים יחסים מכילים של אהבה, של הדדיות, של זוגיות - לא של תלות, לא של רמיסה, לא של ניצול.
והנה, קבלי את הנוסחה הרלוונטית לשאלה שנשאל הילד על המשיכה בין שני גופים:
אני אהבתי את הקטע חברי תלו את הנעלים
בהחלט יש היום מגמה כזאת.
לאנשים כבר אין כוחות.
אז הפתרון הוא קל ופשוט
אוננות רבותי וגבירותי אוננות
אני אוהבת את הקטע ילדים שאבתם כבר למה
אני רואה את השואב אבק פה :))))))))))))))))))))))*
התעלת על עצמך היום פוסט פצצתי
בעלת הבית יש לה עניינים בין 2 ל-4.
הילד - כשאני הייתי מביאה ציונים כאלה, אמא שלי באמת היתה שואלת אותי לאן נעלמו הנקודות החסרות מהמאה. אני לא עושה את זה. אבל אלומית מתברר שכן.
האמת לא דחסתי הכל, שכחתי לספר על הסרט הצרפתי שהייתי בו... בפוסט הבא.
פעם כשזה היה קורה לי זה היה עצוב ומעצבן - ואז הייתי כותבת את זה מצחיק. היום הגעתי לשלב שזה כבר מצחיק אותי כשזה קורה. בחיי! יעידו על כך חברותיי.
החתול הוא הצופה. החתולה גונבת ליטופים... היא קנאית איומה. החתול שלי שוכב על הראש של כל מי שישן איתי. הם מאוד מאוד ידידותיים...
או כמו שהקדרית הזכורה לטוב היתה אומרת: קרענית!
תודה!
פתרו את בעיותיהם הקודמות?
פתרו את בעיותיהם הקודמות?
אפילו טופי צוחק צחוק פרוע מתחת לשפמו בן ששת השערות.
האחרון לא היה ישיש. הוא היה בגילי. אבל אני חושבת שזו היתה המחלה של המאה ה-21 - הדיכאון. אגב, דווקא ישישים לפעמים יכולים להפתיע, וצעירים לאכזב וההיפך.
פנינה, משורת כימהון כמוך מאוד מאכזבת אותי בחוסר יכולתך להתחבר לשיריו של ארוס. אפרופו מזג האוויר - אני עוד מהלכת בסנדלים והכי הכי מצחיקים אותי מי שמתלבשים לפי העונה ולא לפי המעלות. היום דפקתי סיבוב בכיכר המדינה לרגל עסקיי המסועפים וזה היה מאוד מצחיק לראות אנשים במגף אלגנט ובמעיל. בסוף לא התאפקתי ומדדתי שמלה של דולצ'ה וגבאנה במחיר הפעוט של 8300 ש"ח. זה מצחיק, כי אצל הבחור המדובר היה עיתון העשירים ביג טיים וכל הכוניפות מהאלפיון העליון צולמו בו באירועי הצמרת בכאלה סחבות... ואני תוהה - מילא אני שיכולה רק לחלום, אבל למה הן לא משנסות מותניים ושמות על עצמן משהו יותר הולם לאירועים החשובים? ולמה הן לא לוקחות אותי כסטייליסטית? אכן שאלות נוקבות ללא מענה.
אהבתי את הצעתו הנדיבה בשיר "עד שניגדל" זתומרת שאין סיכוי, זה מאוד אופטימי. אנשים רק נזהרים יותר וקטנים יותר עם הגיל, כי יש כל מיני שאלות של למה בכלל להתאמץ אם אפשר עם עם הצעצוע לשחק? וזה שהחתול ...זה...את יודעת , זה אמור להגביר את החשק לא?
כי הוא מסתכל ואז את יודעת שהוא דואג, החתול דואג לה שהיא באמת באמת תהנה.
אבל הינה פתרון זמני:
"
אז עצרי שנייה
היי ברורה איתי
כמו שאף פעם לא היית
ואמרי לי מי את באמת
"
את יודעת כמה זה קשה?
כמעט בלתי אפשרי
(תמיד בורח איזה צד חמקמק מהתשובה)
וחוצמזה... אם צריך להסביר...
(אגב, אני אוהבת נוסחאות פיזיקליות (תמימות לכשעצמן) שמתארות לפעמים הכי טוב יחסים בין אנשים)
ללא ספק, החתולה שלך יודעת את מקומה. ואם רוצים שהחתולה לא תיילל אולי כדאי שגם בעלת הבית תשמור על שקט בין 2-4
נ.ב.
לגבי הילד, באמת 94... איך זה קרה? אין ועדת חקירה?
פעם הכרתי בחורה שגידלה נחש פתן
מחמת הצנזורה והצניעות לא ארחיב כאן
אבל הייתי מוכן להתפשר על חתולה
ואת מסוגלת לדחוס לפוסט אחד את כל מסכת חייך
חומצזה מי הבחור? למה לא קראת לי לוועדת קבלה?
עוד פוסט מופלא, מעניין ומצחיק בו-זמנית...
ולידיעתך, גם חתולים זכרים הם voyeurs לא קטנים...
;-)
הרגת אותי עם החתולה. מנסה לחשוב על פתרון הולם כך ששני הצדדים יהיו מרוצים.....
"אמה מה, בתחום הרגשי-סקסואלי מתגלים גם הגברים המוקפדים והמהוקצעים ביותר
בתחומים אחרים כמגמגמים ומדשדשים במי האפסיים של שלוליותיהם הדלוחות. "
גם אני שמתי לב לזה לאחרונה.....
אין עלייך - קורעת !
וקרוואג'ו אחד הציירים הגאוניים ביותר,מופרע וחולני
יש על אישיותו עדויות מצמררות ,ובכל זאת
אין רבים אחריו שהטיבו לצייר אישיות הניבטת מהדמות כמוהו.
כך גם הציורים שהבאת, שלצערי לא נפתחו בהתחלה ועכשיו הצלחתי לראות .
צייר יחוד יחסית לתקופתו. ומשהו מאישיותו הסוערת עובר דרך דמויותיו המצויירות.
וכשמדברים על מוזרויות כל פעם כשמקרבים אדם לחיינו מתברר לנו
כמה מעטים יכולים להיות באמת בני זוג שלנו. אם זה ברמת התשוקה
הליבידו,אנרגית החיים והתשוקה ליהנות. כמה אנשים פתרו כבר את בעיותיהם
הקודמות וכמה באים עדיין עם ההרגלים הקלוקלים...כמו שאני אומרת
בינתיים לחיות בינתיים ואחר כך נחיה את האחר כך
בקיצור מהיום למחר החיים הכי יפים, למה להיתקע עם תוכניות עתידיות?
"כמגמגמים ומדשדשים במי האפסיים של שלוליותיהם הדלוחות"
ברוטוס: מי שהולכת לישון עם ישישים
נטוס: שלא תתפלא שהיא מתעוררת עם קטטר
ברוטוס: אותי מעניין מה נסגר עם החתולה
נטוס: מי בין השתיים? אחי
..
מה לעשות,לא מתחברת אליו ולמוזיקה הזאת..אבל לרעיונות שהצגת מעל מתחברת גם מתחברת
כמו טיציאן הצייר הכי מעניין ביכולת להתמודד עם משחקי צל,אור,צבעוניות מרהיבה
ממנו למדו רמרנדט ואחרים. הולך עם ליבידו ועם פיזיקה מצוין
וגם הירח הערב במילואו וכרגע חזרתי מטיול נעים בחוץ.ריח של חורף,והמדרכות
מכוסות בעלי שלכת.ולחשוב שבתקופה זו זו הייתי 5 חורפים באיזורים קרים בעולם
וזה כבר קרוב לאפס מעלות, ואנחנו עדיין עם ז'קט ג'ינס או סווצ'ר.שבת שלום