זה היה שבוע מיוחד. השבוע נפל דבר שראוי להילמד על ידי כל קבוצת אזרחים המבקשת להשיג שינוי בסביבה שבה היא פועלת. אני הייתי שותף פעיל בניהול התהליך שהוביל לכך. וגם אם זו רק תחילת הדרך, וגם אם נכונה לנו עוד עבודה רבה בכדי להבטיח שהמטרה תושג, הצעד הראשון שנעשה גרם לי לתחושות גאווה וסיפוק יוצאות דופן. 

השבוע נאלץ הממסד, שלפני כשלוש שנים ניצל את חולשתה של קבוצת אזרחים בכדי לבצע צעד שנוי במחלוקת, לקבל החלטה שהוא קיווה שלא לקבל. הוא נאלץ לעשות זאת משום שאותה קבוצת אזרחים החליטה, בדרך קונסטרוקטיבית, לקבל אחריות על גורלה ולצבור עוצמה. תוך שנתיים היא צברה עוצמה כזו שהממסד שוב לא יכול היה לדבוק במדיניות הקודמת. הנוכחות שלה היא כזו, שללא שריפת צמיגים וללא חסימת כבישים, הממסד הבין שהמשך ההתעלמות ממנה שוב איננו אפשרי. 

אינני חוקר מדע המדינה ואינני סוציולוג, אבל אני די בטוח שקשה למצוא תקדים למה שעשתה "הפועל אוסישקין" עד שמועצת עיריית תל אביב החליטה השבוע להקים בתל אביב אולם שיתאים לצרכיה. זו אותה עירייה שלפני למעלה משנתיים הרסה את אולם "אוסישקין" מבלי שטרחה כלל לבנות אולם חליפי. הדבר היה אפשרי משום שקבוצת "הפועל תל אביב" היתה בשפל המדרגה. קשה היה לראות כיצד הנהלתה, ששיתפה פעולה עם העירייה, תוכל לחזור ולהביא אותה להוות גורם משמעותי בכדורסל בישראל. העירייה קיוותה כי תוך זמן קצר הכל יישכח. 

באותו רגע, בקיץ 2007, קרה דבר יוצא דופן. קבוצת אוהדים צעירים החליטו להקים קבוצה משלהם, שתנוהל על ידי האוהדים עצמם, ושתשאף להגיע לצמרת הכדורסל בישראל. תוך כמה ימים הצטרפו אליהם עוד אוהדים ותיקים, בעלי ניסיון ניהולי, וביחד הם התחילו ביישום הכוונה. מהרגע הראשון הגישה היתה קונסטרוקטיבית. אנחנו בונים מועדון גדול ומירב המאמצים מוקדשים לכך. אמנם אי אפשר להתעלם מהתנהגותה הכוחנית וחסרת החמלה של העירייה, אבל המאבק בה עלול לגזול אנרגיות יקרות. צריך להתמקד בגיוס החברים, בניית קבוצה מנצחת ועליה מליגה לליגה. כאשר נעלה לליגות הבכירות כבר העירייה לא תוכל לחזור ולנהוג בנו כפי שהיא נהגה ב"הפועל תל אביב". 

עוד החלטה חשובה קיבלנו והיא להשקיע משאבים במבנה הניהולי של העמותה כעמותת חברים. נערכו בחירות להנהלה ולוועדת ביקורת, נערכות אספות כלליות, מתקיים דיאלוג מתמיד בין החברים לבין ההנהלה הנבחרת וכן הלאה. לכן גם סירבנו לקיצורי דרך מבחינת עליה לליגה בכירה יותר. האתגר של ניהול עמותת חברים הישגית חייב השקעה רבה בכדי שנהיה מוכנים לליגות הגבוהות יותר. 

עמותת "הפועל אוסישקין" מונה היום 900 חברים (דמי חבר שנתיים 300 ₪) וקבוצתה "הפועל SoapRanos אוסישקין" מובילה את טבלת ליגה "ארצית" מחוז צפון בדרכה לליגה "הלאומית" (הליגה השניה). עוד בשנה שעברה, כששחקנו בליגה הרביעית, מלאנו כמה פעמים את אולם הדר יוסף על גדותיו עם 1400(!) צופים.  

במצב הזה ברור גם לעיריית תל אביב ששוב יש שתי קבוצות כדורסל בעיר והיא צריכה לדאוג לאולם מתאים ל"הפועל אוסישקין". השבוע קיבלה מועצת עיריית תל אביב החלטה להתחיל בצעדי התכנון של אולם ספורט נוסף בן 3000-5000 מקומות. ההחלטה נומקה בצרכים של "הפועל אוסישקין". 

אני חוזר שוב – זה רק הצעד הראשון ועוד נכונה לנו עבודה רבה בכדי להבטיח את יישום הכוונה. אבל זה צעד הכרחי שעד לפני כמה זמן לא היה כלל על סדר היום של העירייה. 

אז הנה לכם קבוצת אזרחים, שהחליטה כי נדרש שינוי כיוון. מאחר והיא שוב לא מוכנה לסמוך על בעלי הון, או עסקנים למיניהם, היא החליטה לבצע זאת בעצמה בלבד, בדרך חוקית וקונסטרוקטיבית. והנה לכם הממסד המנוכר, העומד אל מול האזרחים האלו, ומקבל החלטה שלו היה מקבל ומממש אותה לפני כמה שנים, היו החיים בעיר טובים יותר.  

כמי שהוא שותף פעיל מאד בתהליך זה, אז מעבר לתחושות שחשתי השבוע, אני יכול רק לקוות שהוא יהווה דוגמה לעוד קבוצות אזרחים בתחומי החיים השונים של מדינת ישראל.

ולקינוח - הקהל במשחק פתיחת העונה כפי שצילם ידידנו קוביקו