תמונה ראשונה בסדרה ים
ברקע מוסיקה קורין אלאל בדואט עם לאה שבת בשיר אור הירח שמשיט את העט שלי לים .
לפני שהפך לחלק מהים כתב ואני מביאה ציטוט מדבריו של ניר כפי שפורסמו בעתון מעריב 27/11/09. "לפני שנה היה בטיול במצדה, אותו סיכם כך ביומנו :"לרגע הבטתי למעלה ופתאום נגלו אלי שמי הלילה בכוכביהם כמו שהם באמת. כמו שהם צריכים להיות. מבול של רסיסי אור. ים אינסופי של פנסים.פתאום הבנתי שכך היה כל השנים. בני אדם שלפנינו חיו בלילות של כוכבים.איזה מין מחשבות הכניסו בלבם שדות האור האלו? מחשבות שאנחנו לעולם לא נבין. לעולם לא נחיה כמו שהם חיו, תחת השגחת השמים.הנסנו את הכוכבים בפנסינו. גירשנו את שמי הלילה בערים אין קץ. איך נמצא כעת את הדרך חזרה? והאם היא ישנה בכלל? לכן טוב שנותיר את המדבר לנפשו . שיהיה לנו מקום שאליו נוכל לברוח".
הבנת אך לא הספקת להפנים , כאילו מיהרת לקפוץ מן ההר אל הים.
איך הפכת לעקרוס של הים לרוח המאיצה בכל גל להתנפץ אל החוף? לתעלומה כואבת בלב כל אוהביך.
עקרוס* הים עקר את חייו של ניר בקיץ זה והוא בן 23.
ליד המיטה היו עוד כתבות אחת מהן על מאיה בז'רנו והשיר הפותח שלה מדבר על חצייה סירה מים חיים ועוד
שיר של מאיה בז'רנו
שתי אפשרויות לחצות את השבת: "לחצות את היום בארבת הזמן/ צד אחד אל צד שני סמוך/- עברי זמן מקיפים וסירת נפש גופה שטה ביניהם, חרב אור הולכת ונרשמת בתודעתה לחתך, לבחר בחיים/ לבחר בחיים הנישאים במעלה אל קצה היום/והיום כגרם מעלות, וכל מעלה פעימה זוהרת, ואפק המים בו נפתח לאינסוף..."
. והטייפ שלי ממשיך לנגן את אהוד בנאי בפיוט הנפלא - אדון על כל המעשים. החיים -מתנה זמנית , מן הראוי לקחת אחריות ולחיות נכון , הזמן זולג כמו בשעונים של דאלי .
תודה לכם קוראים נאמנים תודה למגיבים שלי שמעודדים אותי מפוסט לפוסט. |
