בשעת בוקר מאוחרת הגעתי למתחם הסאונה בכפר המכבייה ברמת גן. נכנסתי לסאונה היבשה, ראיתי שאני לבדי והפכתי את שעון החול, כך שהחול יחל לזרום למטה עד לסיומו, כעבור עשרים דקות.

הדקות חלפו ולאט לאט נכנסו לסאונה עימי עוד שני אנשים.

כשנותרו על שעון החול עוד שתי דקות, נכנס לסאונה אדם מבוגר, שבודאי עבר את גיל שישים. בלי להתבלבל, ובלי לשאול את הנוכחים בסאונה אם מישהו מהם משתמש בשעון החול לתזמן את זמן שהייתו בסאונה, הוא הפך את השעון, כשנותרו עוד שתי דקות לסיום פרק הזמן המוקצב.

כעת נאלצתי להשתמש בכישוריי הויזואליים כדי לחשב כמה חול "שווה" לשתי דקות, כדי שאדע מתי סיימתי את שהייתי בסאונה.

כשעברתי לג'קוזי לשחרור שרירים תפוסים, נזכרתי בעוד המון דוגמאות כאלה, שעוררו את חמתי. אחד הדברים שמטריפים אותי הוא חוסר ההתחשבות. אנחנו חיים בחברה אנושית, מסביבנו יש עוד אנשים, ואפשר להתחשב גם בהם.

 לא חייבים להחנות במקביל למדרכה ולתפוס מקום של מכונית וחצי. אפשר להחנות במרחק סביר מהמכונית שלפניך ולאפשר לעוד מכונית אחרת להיכנס מאחוריך.

הקופה המהירה בסופרמרקט נועדה לעשרה מוצרים ומטה, אף אחד לא ייצא גיבור אם "יגנוב" את הקופה ויגיע עם עגלה ובה 15 מוצרים. הוא רק יכריז על עצמו שהוא אינו מתחשב בזולת.

וכך החלטתי לייסד את הפינה הזו. איני מתכוון לחנך אף אחד. בסך הכל אשמח אם אנשים יקראו, וגם אם רק חלקם הקטן יפנים, אשרינו.

מה הקשר לתרבות אמריקנית? הינכם שואלים. ובכן אין קשר. אבל אציין, שבעיניי אדיבות, גם אם מוגזמת ומזויפת ( כמו של מוכרים וזבנים בארה"ב ) עדיפה על גסות רוח ובהמיות.

אתם כמובן מוזמנים לשלוח את הצעותיכם. אקבע מראש שני כללים:

1.       הכלל צריך להיות מנוסח בקצרה, עד 140 תווים ( כמו בטוויטר ).

2.      הימנעו מגסויות ומסגירת חשבונות אישית. אחרת לא יפורסם הכלל.

כמובן, כשאפרסם כלל שקיבלתי מקוראיי הוא יקבל קרדיט הולם.

אז קבלו את כללי טריגר לחיים של אדיבות  והדדיות בחברה אנושית.

כלל טריגר מספר 1 לחיים של אדיבות  והדדיות בחברה אנושית:

"בהיכנסך לסאונה, אל תהפוך את שעון החול לפני שבדקת שיושבי המקום האחרים אינם מתזמנים באמצעותו את משך שהייתם במקום".

שני הכללים הבאים עוסקים בבעיה חמורה של הורים צעירים לילדים, והתנהגותם בקרב חבריהם הרווקים. מאידך גם הרווקים ידורבנו על ידי להתנהג בחוכמה יתרה בקרב הורים צעירים  לילדים.

קבלו את כלל טריגר מספר 2 לחיים של אדיבות והדדיות בחברה אנושית:

הורים צעירים לילדים, בפוגשם חברים רווקים, יגבילו את השיחה על ילדיהם לשלושה אזכורים בשעתיים.

ואחריו בצמוד כלל טריגר מספר 3 לחיים של אדיבות והדדיות בחברה אנושית:

רווקים, באם נתקלתם בתינוק מכוער, עקפו את המכשול באמצעות מחמאה מתחמקת. לדוגמה: " יש לו עיניים חכמות". זכרו- השקר הוא אם כל חטאת.

ועתה נמספר את יתר הכללים המובחרים מבין אלה שנשלחו אליי עד עתה. אין מדובר בדירוג לפי חשיבות או מוצלחות, אלא בסדר אקראי:

4.   כשאתה משתמש בשירותים ציבוריים או משותפים, בדוק שלא השארת אחריך מריחות חרסינה. זו אינה בושה להרים מברשת שירותים. ( יונתן )

5.   כשאת/ה פונה למוכר/ת בחנות, הקדם באמירת שלום. הוא/היא אינו/ה משרתת/ת . ( תום )

6.   כשמגיעה מעלית, גם אם המתנת דקות מספר, המתן עד ליציאת נוסעיה ואל תתפרץ פנימה. ( יונית )

7.   אם דרכת למישהו על הרגל, התנצל במקום לומר "ס'תכל לאן שאתה הולך" ( יונית )

8.   כשמישהו מושך כסף מהכספומט, עמוד מאחוריו ולא לצידו. יש סיבה לכך שלכל אחד מאיתנו יש "קוד סודי". ( יונית )

9.   בעבודה: אם אתה רוצה לומר משהו לקולגה שנמצא במרחק שני חדרים ממך, התקשר אליו לשלוחה הפנימית, במקום לצרוח לכיוונו הכללי. לא כולנו צריכים לשמוע. ( ארט ונדליי )

10.   בעבודה: גם אם יש עובדת נקיון קבועה במקום, זו לא בושה לשטוף את כוסות הקפה לאחר השימוש בהן. ( ארט ונדליי )

11.   בכביש: יש סיבה שבמכונית קיים כפתור איתות ("ווינקר"); לא כולנו אורי גלר ומסוגלים לנחש מראש האם בכוונתכם להמשיך ישר או לפנות. ( ארט ונדליי )

12.   ברחוב: התרגלנו ללכת עם הראש ברצפה לא כי המצב על הפנים, אלא בעיקר כדי להיזהר מ"ממוקשי נעל". אנא, עשו מאמץ ונקו אחר ה"תוצרת" של חברכם הטוב ביותר. ( ארט ונדליי )

13.   לגרים בבתים משותפים: זיכרו שאתם גרים בכאלה. השתדלו להימנע מלייצר רעש בשעות לא סבירות, ולזרוק זבל "ליד הפח" ולא בתוכו. ( ארט ונדליי )

רוצים לשלוח כללים דומים, להיכנס לקודקס המתהווה ולקבל קרדיט ? מה הבעיה? היכנסו ל פופ טארטס , עברו לעמוד אודות ושלחו אליי לאימייל את הכלל שלכם. זכרו, המטרה היא לאפשר חיים טובים יותר של אדיבות, הדדיות והתחשבות בזולת בחברה האנושית שבתוכה אנו שוהים.