הרפתקה בחיים
פוסטים אחרונים
- אז מי כאן מיוחמת? 29/10/14
- צדק חברתי 2012 18/10/12
- אבא אין רק אחד (הניקוד לא מי יודע מה..) 1/10/12
- האופניים הכחולים והסוחר הממולח 28/9/12
- סאדו מאזו בערב יום כיפורים 1978 26/9/12
- השישי לאוקטובר 24/9/12
ארכיון
פתיחות מדהימות
אומרים שחמש השניות הראשונות קובעות את יחסינו לאדם, איני בטוח שהדבר נכון אך המחשבה האסוציאטיבית שלי הוליכה אותי לפתיחות של ספרים שאינם משים מזכרוני ואשר מתנגנים במוחי בכל פגישה ראשונה או ראיון ראשון.
פתיחת הספר המצחיקה ביותר שנתקלתי בה היא: "היתה זו אהבה ממבט ראשון. בפעם הראשונה בה ראה יוסריאן את הכומר הוא התאהב בו אהבה מטורפת. (מלכוד 22, ג'זף הלר) אני זוכר כיצד פרצתי בצחוק מטורף וחלפו דקות רבות עד שחזרתי לשורה הבאה ודמעות שחוק בעיני.
פתיחת הסיפור המרגשת ביותר: "בדמי ימיה מתה אמי. כבת שלושים שנה ושנה היתה אמי במותה. מעט ורעים היו ימי שני חייה." (בדמי ימיה, ש"י עגנון) זה הפתיחה המסרסת ביותר שנתקלתי בה. סיפור שלם בשש עשרה אותיות שאחריהן כל שורה שיכתוב מחזיק בעט אחר תהיה חיוורת ודהויה.
פתיחה אחרת שהעניקה לי אגרוף בבטן: "אביו של גולדמן מת באחד באפריל, ואילו גולדמן התאבד באחת בינואר.." (זכרון דברים, יעקב שבתאי) אולי בגלל הדמיון בשם המשפחה ואולי בגלל הבולוורקר שמופיע בשורות הבאות.
מענין מה הפתיחות ששבו את ליבכם?
|
תגובות (9)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
פתיחה מקסימה...
כי קפקא זה קפקא מה יש לדבר....
ומה דעתכם על:
"אמרתי לו: תגיד לי את האמת, והוא אמר: איזו אמת? ושירטט בחיפזון משהו בפנקס שלו והראה לי, רכבת ארוכה-ארוכה עם עננת עשן שחור עבה, והוא מציץ מן החלון ומנופף לשלום במטפחת שלו.
יריתי לו בין העיניים".
"ככה זה קרה" נטליה גינצבורג
ולי נשאר מימי האוניברסיטה (וזה היה מזמן) "בוקר אחד התעורר גרגור סמסא וגילה שהוא שרץ"......
לא נעים, אה ?
יום טוב :))
רעיון יפה, לדבר על משפטי פתיחה של ספרים.
אני זוכרת קטעים מספרים ומשפטים מהם, בלי קשר
למשפטי הפתיחה.
ובכל זאת, הנה פתיח יפה (ומעודד לקרוא
את ההמשך) לספר מקסים ומומלץ:
"איני יודעת מה עוד צופן לי אלוהים. אבל בטרם
אמות, אני רוצה לרשום את תולדות היום שבו ביקר
לאיוש בפעם האחרונה ושדד אותי"
הירושה / שאנדור מאראי , הוצאת כתר
הבל היופי ושקר החן - אמר החכם מכל אדם ובנה לעצמו הרמון עם 700 פילגשים ו-300 נשים...
ןאני אוהב לדחות את הסוף.... וגם ללכת עד הסוף
יש לי מנהג גרוע
קודם אני הולכת לסוף..