מוטי (מרדכי) בהרב, משורר עברי, שחקן, במאי, מבקר, מדריך לדרמה ומנהיג תרבותי. נולד ליד תל אביב בשנת 1943. נפטר ממחלה קשה בשנת 1990.
מוטי בהרב היה יוצר רב תחומי. הוא היה שחקן, במאי מחזאי, מדריך לדרמה, משורר ואפילו דוגמן. הוא למד וגדל במושבים תלמי אלעזר וחרות.
מוטי בהרב יצא למקווה ישראל, ושם השלים את לימודיו התיכוניים. לאחר מכן התגייס ללהקת הבידור של חיל השריון, שם החל בפעילותו כשחקן ובמאי. עם תום שירותו הצבאי למד בחוגים לספרות עברית ולתיאטרון באוניברסיטת תל אביב. הוא אף ערך אז, במשך זמן קצר, את העלון המקומי של מושב חרות.
עם תום לימודיו באוניברסיטה נסע לניו יורק, להשלמת לימודי התיאטרון שלו. ארבע שנים שהה בניו יורק (1966 - 1970) שם השתלם באולפן השחקנים, בהדרכתו של לי סטרסברג, הוא אף שיחק ב-15 הצגות שהועלו באוף-אוף ברודוויי, וכשנה וחצי שיחק בהצגות של התיאטרון הנסיוני לה מאמא.
עם שובו ארצה פיתח מוטי בהרב פעילות אמנותית נרחבת. הוא כתב וביים כ-15 תסכיתים לרדיו, הדריך בחוגים לדרמה, ואף כתב ופרסם את שיריו בכתבי העת ובספריו. בשנים שלאחר מלחמת יום הכיפורים היה עורך מדור הספרות בגלי צה"ל, ובמסגרת עבודתו ראיין לרדיו סופרים ומשוררים צעירים.
בשנת 1976 נערך לכבוד צאת ספרו מופע חגיגי בתיאטרון צוותא. המופע נקרא "שעת מרעה" (כשם הספר) במופע הושרו שיריו שהולחנו ועובדו בידי שפי ישי והרכב מיוחד שכלל מלבד שפי גם את דייוויד ברוזה טליה ברוזה דפנה ארמוני ונגנים מלווים.
מוטי בהרב היה בין יוצרי סדרות הטלוויזיה על ראשית ההתיישבות בארץ, ואף השתתף בהן כשחקן. מוטי בהרב נפטר ערירי, לאחר מחלה קשה, בבית החולים קפלן ברחובות, בגיל צעיר יחסית, והובא למנוחות במושב חרות בגוש תל מונד, שבו גדל.
מוטי (מרדכי) בהרב, משורר עברי, שחקן, במאי, מבקר, מדריך לדרמה ומנהיג תרבותי. נולד ליד תל אביב בשנת 1943. נפטר ממחלה קשה בשנת 1990.
מוטי בהרב היה יוצר רב תחומי. הוא היה שחקן, במאי מחזאי, מדריך לדרמה, משורר ואפילו דוגמן. הוא למד וגדל במושבים תלמי אלעזר וחרות.
מוטי בהרב יצא למקווה ישראל, ושם השלים את לימודיו התיכוניים. לאחר מכן התגייס ללהקת הבידור של חיל השריון, שם החל בפעילותו כשחקן ובמאי. עם תום שירותו הצבאי למד בחוגים לספרות עברית ולתיאטרון באוניברסיטת תל אביב. הוא אף ערך אז, במשך זמן קצר, את העלון המקומי של מושב חרות.
עם תום לימודיו באוניברסיטה נסע לניו יורק, להשלמת לימודי התיאטרון שלו. ארבע שנים שהה בניו יורק (1966 - 1970) שם השתלם באולפן השחקנים, בהדרכתו של לי סטרסברג, הוא אף שיחק ב-15 הצגות שהועלו באוף-אוף ברודוויי, וכשנה וחצי שיחק בהצגות של התיאטרון הנסיוני לה מאמא.
עם שובו ארצה פיתח מוטי בהרב פעילות אמנותית נרחבת. הוא כתב וביים כ-15 תסכיתים לרדיו, הדריך בחוגים לדרמה, ואף כתב ופרסם את שיריו בכתבי העת ובספריו. בשנים שלאחר מלחמת יום הכיפורים היה עורך מדור הספרות בגלי צה"ל, ובמסגרת עבודתו ראיין לרדיו סופרים ומשוררים צעירים.
בשנת 1976 נערך לכבוד צאת ספרו מופע חגיגי בתיאטרון צוותא. המופע נקרא "שעת מרעה" (כשם הספר) במופע הושרו שיריו שהולחנו ועובדו בידי שפי ישי והרכב מיוחד שכלל מלבד שפי גם את דייוויד ברוזה טליה ברוזה דפנה ארמוני ונגנים מלווים.
מוטי בהרב היה בין יוצרי סדרות הטלוויזיה על ראשית ההתיישבות בארץ, ואף השתתף בהן כשחקן. מוטי בהרב נפטר ערירי, לאחר מחלה קשה, בבית החולים קפלן ברחובות, בגיל צעיר יחסית, והובא למנוחות במושב חרות בגוש תל מונד, שבו גדל.
תגובות (104)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה לך, שרי
"הופך לאט אהבה."
פשוט וממלא.
תודה עודד.
חן-חן, תמר
להפוך מזעם לאהבה - המהפך! (:
תודה
תמר
תודה, לולה
מעט שמחזיק את המרובה.
אהבתי כל מילה ואת הסיום במיוחד:
וַאֲנִי,
שֶׁזַּעַם הָיִיתִי,
הוֹפֵךְ לְאַט אַהֲבָה
תודה לך
חן-חן, רותם
ההשלמה שמלבלבת בין הקיצין.
התמצית שבנו.
נפלא.
יפה מנשוא.
גם אני עם השנים
מעט מעט הופכת מזעם לאהבה.
המון תודה, לילית
תודה, רחלי
המון תודה לך
מקסים, כמה הרבה ניתן להגיד במעט מילים...
*
הזכרת לי את השיכון שהייתי גרה בו פעם ,
העץ שסק שם תמיד הפך אותי ליותר אוהבת ושמחה.
תענוג של שיר.
חן-חן, אילנה
המון תודה איימי'לה - גם על השסק
אוֹהֵב אֶת הָעֵץ וְאוֹהֵב אֶת הַבַּיִת
עֵץ הַשֶּׁסֶק נוֹתֵן פִּרְיוֹ
בֵּית אֶבֶן כַּר לִמְרַאֲשׁוֹת אִישׁ
וַאֲנִי,
שֶׁזַּעַם הָיִיתִי,
הוֹפֵךְ לְאַט אַהֲבָה
עץ ובית
שסק ובית אבן
בעץ, חיים. בבית, חיים.
השסק, פריון. בית האבן-סוף החיים.
כך הם החיים. ברגע אחד אנחנו חיים ופורים. ברגע אחר, אנחנו בבית אבן.
השיר נולד באהבה ומסתיים באהבה. בין שתי האהבות האלו ישנו זעם.
וכי מי לא יזעם כאשר אבן הופכת להיות כר לראש אדם?
הזעם הזה אינו מרתיע לא רק כי הוא תהליך שמוביל לאהבה אלא משום שהוא נובע מתוך אהבה.
תודה.
כמה ענוג הוא, כמה ענוג...
בנתיים עד שיחזרו...
עודיידי'לה - זה מקסים מקסים מקסים.
אוֹהֵב אֶת הָעֵץ וְאוֹהֵב אֶת הַבַּיִת
עֵץ הַשֶּׁסֶק נוֹתֵן פִּרְיוֹ
בֵּית אֶבֶן כַּר לִמְרַאֲשׁוֹת אִישׁ
וַאֲנִי,
שֶׁזַּעַם הָיִיתִי,
הוֹפֵךְ לְאַט אַהֲבָה
אתה אוהב
ואנחנו אוהבים אותך מאוד
את שיריך היפים יפים.
עכשיו הולכים לקטוף שסק.
מה אומרים לי?
תודה רבה עויידדי
היה כיף.
איימי
תודה, יהודית
תודה, אביה
חן-חן, חניתה
וַאֲנִי,
שֶׁזַּעַם הָיִיתִי,
הוֹפֵךְ לְאַט אַהֲבָה
געגוע נפלא לחבר*
חן-חן, עדה
המון תודה, גרייס. מוטי ז"ל אכן היה חבר יקר-יקר
עודד הנודד
מחווה יפה
מינימליסטי ומרגש
תודה
אתה הופך לאיש השמח בחלקו
ההשתנות חשובה וזאת בעקבות
הסתכלות נכונה על החיים.
א ה ב ת י.....
כהרגלך בקודש, מרגש ויפה
ונשאר איתי עוד הרבה אחרי שביקרתי...
תודה, אדריאנה
חן-חן, מלכה
המון תודה, גלי
תודה, בני
לעיתים החיים מחבקים אותנו.
תודה לך , יפהיפה.
,,אני,
כשזעם הייתי
הופך לאט אהבה,,
עודד השודד
מילותי מיותרות לנוכח מילותיך
כל הויתי ,שיר זה
שולחת לך אהבתי
מלכה
וַאֲנִי,
שֶׁזַּעַם הָיִיתִי,
הוֹפֵךְ לְאַט
אוהבת את העץ את הבית
ואת הכתיבה שלך עודדי ..
מחווה מופלאה, מאין כמוה.
הזמן, תכונה לו, שהוא מרכך...
בני
המון תודה, מירה
תודה, גל
עודד,
נ ה ד ר.
קצר ומלא האהבה.
מירה*
וַאֲנִי,
שֶׁזַּעַם הָיִיתִי,
הוֹפֵךְ לְאַט אַהֲבָה
מרגש.
חן-חן, ענתי
תודה, שטוטינקה
שבוע טוב, רוית. תודה
תודה, אפרת
המון תודה, רבקה
חן-חן
המון תודה, לולי
תודה לך, נירית
חן-חן, תמר
תודה, זהבית
המון תודה, אפרת
המון תודה, מיקית. שבוע טוב
מילים נפלאות לזכרו של איש מיוחד,,
♥ תודה לך עודד
סליחה שאזלו*
מעולה
*
}{שטוטינק'ה
אוהבת לבקרך ולקרוא אותך,
תמיד נהנית מהפוסטים שלך,
מאחלת לך שבוע טוב ומקסים...
שֶׁזַּעַם הָיִיתִי,
הוֹפֵךְ לְאַט אַהֲבָה
אפרת*
וַאֲנִי,
שֶׁזַּעַם הָיִיתִי,
הוֹפֵךְ לְאַט אַהֲבָה
נפלא!
מקסים.
במיוחד הסוף.
מקסים
פשוט מקסים
במיוחד שני המשפטים האחרונים
לולי
וַאֲנִי,
שֶׁזַּעַם הָיִיתִי,
הוֹפֵךְ לְאַט אַהֲבָה
עודד,
שורות חזקות במיוחד! ואני גם רוצה להפוך לאהבה (-:
בֵּית אֶבֶן כַּר לִמְרַאֲשׁוֹת אִישׁ
אהבתי מאוד את השיר על הבית
ועל ההתבייתות.
תודה לך עודד.
תמר
כתיבה ניפלאה כתמיד
וההקדשה מרגשת
ככה, עם מעט מילים, כל אחת פנינה, הצלחת להרחיב לי את הלב שוב
העץ והבית
המנוחה והנחלה
תחת גפנו ותחת תאנתו
זו אהבה.
יפה ומרגש, עודד יקר.
תודה ושבוע טוב.
תודה מקרב-לב, מרוונת יקרה. צבע חם ואוהב יש לה לאהבה...
תודה, תמי
תודה, ליאורה
המון תודה, עדית
תודה, שושי
המון תודה, נעמה
חן-חן
המון תודה, איריס
"וַאֲנִי,
שֶׁזַּעַם הָיִיתִי,
הוֹפֵךְ לְאַט אַהֲבָה "
גם אני עודדי, מה לעשות, השורות הללו נפלאות, מטרמורפוזה בשש מילים, מילה, שתיים, שלוש...
ועוד משהו: הכתום של השסק, הלבן של המוות, האדום של הזעם, ואיזה צבע יש לאהבה??
תודה על תזכורת על מוטי בהרב..
זוכרת אותו מתקופת מלחמת יום הכיפורים..
ולך עודד על כתיבתך הנפלאה
תמי
נפלא :)
הרבה הייתי נותנת -
הכול -
עבור שלוש השורות האחרונות.
נפלא.
וַאֲנִי,
שֶׁזַּעַם הָיִיתִי,
הוֹפֵךְ לְאַט אַהֲבָה
תודה*
וַאֲנִי,
שֶׁזַּעַם הָיִיתִי,
הוֹפֵךְ לְאַט אַהֲבָה
שיר מצויין עם קליימקס צורב.
* נעמה
*
אהבתי את הקצרצר הזה, כמה קצר ככה חזק
איזו התרחשות מקסימה שם בבית עץ הזית, מזעם לאהבה? אני רוצה גם לבוא לשם, יש לי הרבה מה לפרוק.
שיר מיוחד.
מאז כתיבת השיר כבר התהפכתי לא מעט פעמים לכאן ולכאן... לשאלתך, זה תהליך ארוך מאוד שקשה קצת ליישם אותו על פקידי מס הכנסה וביטוח לאומי...
וַאֲנִי,
שֶׁזַּעַם הָיִיתִי,
הוֹפֵךְ לְאַט אַהֲבָה
אני לוטש עיניים בסיום השיר ואיני יודע את נפשי...
עולות בי שאלות, אתה זעם על מה? ואם זה בכלל חשוב? העיקר האהבה...
והשאלה הכי הכי...איך נהפכים...
חן-חן, שמעון
המון תודה, טובה
אהבתי מאוד כיצד אתה בונה שיר שלם ורעיון במעט מלים
שיר שתמציתו בעיני איך זַּעַם... הוֹפֵךְ לְאַט אַהֲבָה.תודה, דבי. שבוע טוב
חן-חן, ורדה. שבוע מעולה
תודה מקרב-לב, לאה
עודד,
מעט מלים שיש בהם כל -כך הרבה.
תודה על חווית הקריאה
ועל המידע שנוסף בהמשך הפוסט
שבוע טוב
דבי
נפלא.
שבוע םצויין.
וַאֲנִי,
שֶׁזַּעַם הָיִיתִי,
הוֹפֵךְ לְאַט אַהֲבָה
כמה נפלא אתה מעביר לי את ההתהוות של
האהבה מן הזעם. הזכרון, הליטוף יכולים לזעם.
שיר כל כך קצר ואמר כל כך הרבה רגש.
מדהים עודד!
תודה ו*
לאה
המון תודה, יפעת
תודה, אביחי, על המידע שהבאת
המון תודה, נעמה
חן-חן, שוקי
עודד, הבאתי לכולם קצת על מוטי בהרב.
מוטי (מרדכי) בהרב, משורר עברי, שחקן, במאי, מבקר, מדריך לדרמה ומנהיג תרבותי. נולד ליד תל אביב בשנת 1943. נפטר ממחלה קשה בשנת 1990.
מוטי בהרב היה יוצר רב תחומי. הוא היה שחקן, במאי מחזאי, מדריך לדרמה, משורר ואפילו דוגמן. הוא למד וגדל במושבים תלמי אלעזר וחרות.
מוטי בהרב יצא למקווה ישראל, ושם השלים את לימודיו התיכוניים. לאחר מכן התגייס ללהקת הבידור של חיל השריון, שם החל בפעילותו כשחקן ובמאי. עם תום שירותו הצבאי למד בחוגים לספרות עברית ולתיאטרון באוניברסיטת תל אביב. הוא אף ערך אז, במשך זמן קצר, את העלון המקומי של מושב חרות.
עם תום לימודיו באוניברסיטה נסע לניו יורק, להשלמת לימודי התיאטרון שלו. ארבע שנים שהה בניו יורק (1966 - 1970) שם השתלם באולפן השחקנים, בהדרכתו של לי סטרסברג, הוא אף שיחק ב-15 הצגות שהועלו באוף-אוף ברודוויי, וכשנה וחצי שיחק בהצגות של התיאטרון הנסיוני לה מאמא.
עם שובו ארצה פיתח מוטי בהרב פעילות אמנותית נרחבת. הוא כתב וביים כ-15 תסכיתים לרדיו, הדריך בחוגים לדרמה, ואף כתב ופרסם את שיריו בכתבי העת ובספריו. בשנים שלאחר מלחמת יום הכיפורים היה עורך מדור הספרות בגלי צה"ל, ובמסגרת עבודתו ראיין לרדיו סופרים ומשוררים צעירים.
בשנת 1976 נערך לכבוד צאת ספרו מופע חגיגי בתיאטרון צוותא. המופע נקרא "שעת מרעה" (כשם הספר) במופע הושרו שיריו שהולחנו ועובדו בידי שפי ישי והרכב מיוחד שכלל מלבד שפי גם את דייוויד ברוזה טליה ברוזה דפנה ארמוני ונגנים מלווים.
מוטי בהרב היה בין יוצרי סדרות הטלוויזיה על ראשית ההתיישבות בארץ, ואף השתתף בהן כשחקן. מוטי בהרב נפטר ערירי, לאחר מחלה קשה, בבית החולים קפלן ברחובות, בגיל צעיר יחסית, והובא למנוחות במושב חרות בגוש תל מונד, שבו גדל.
עוידד!
נפלא.
מוטי בהרב ז"ל
מלח הארץ שאזל זה מכבר מן המדפים.
והשיר כמזון מלכות
קורט אך מזיז.
תודה
שוקי