אז בסוף הוא הגיע...
אמנם במקום חמור לבן קיבלנו Pope Mobile, את החלה המסורתית החליף לחם הקודש ואת התנ"ך הישן החליפה הברית החדשה. אולם חוץ מזה, הכל היה By the book: היו תופים ומצילתיים, היתה כיפה לבנה על הראש, היו שמיים שהושאלו מהסט של עשרת הדיברות והמוני אלפי מאמינים ולא מאמינים עם אור בעיניים ועגיל באוזניים, מחייכים לכל עבר ושרים בגרון ניחר שירי ישועה ותפילה, נושאים עינים אדומות מהתרגשות ומחוסר שינה אל המעבר הסטרילי שהוכן במיוחד עבורו.
ואז, אחרי שעות ארוכות של ציפייה, דישדש לו מעבר לעיקול הגבעה הפופ מוביל, בועת זכוכית - פארודיה על כרכרות הדלעת ומרכבות האש מהאגדות. ובתוך הדלעת ישב איש קטן עם כיפה גדולה והמון המון שומרי ראש מסביב, פוחדים מבני הבליעל שיפגעו באיש החזק ביותר בעולם - ג'ון פול השני.
"ג'ון פול טו - ווי לאב יו" שאגו רבבות האנשים שהגיעו מקצוותיו הנידחים ביותר של העולם הקתולי. היהודי, הפרוטנסטנטי והפרוסטטה ואפילו הפולני. כולם באו כדי להיות הכי קרובים שאפשר לנציגו של הדמות הכי קרובה לאלוהים עלי אדמות - ע' אלוהים. והרכב עבר בתוך הקהל, כעמוד האש בתוך העם, מצית אמונות ומאחד לרגע שחורים ולבנים, שומרונים ואורתודוכסים ואפילו (כן, כן) יהודים ומוסלמים.
צלם וותיק שעמד על בימת העיתונאים העיר בהתרגשות - "הפעם האחרונה שראיתי דבר כזה היתה בוודסטוק".. ואכן זה היה אחד המופעים הגדולים שניצפו אי פעם על טרשי ההולילנד. וכמו בכל קונצרט גדול, אחרי הכניסה הדרמטית עלה, בצעדים איטיים האומן האורח על הבמה, לא לפני ששורות שורות התיישבו מאחורי כסא האבן הצנוע עשרות אנשי דת וכמורה, עטויים במיטב מחלוצותיהם ומצויידים במצלמות משוכללות. "אולי נתפוס פה איזה סקופ..."
כשהחלה המיסה נדם הקהל, רק טירטור מנועי מסוקי התקשורת שממעל שבר את שתיקתו של העם הרב שהמתין למוצא פיו של פאפה. והוא, ממרום מושבו, נאם וברך בשפות אינספור, מכבד את כל הנוכחים ואת יושבי הארץ בה הוא מבקר. לא גולש לפוליטיקה ולא מנצל את הקרדנטציות שקיבל משמיים להערות בגרוש על מלחמות קודש מיותרות.
עד היום, פלא הוא בעיני איך הצליח האיש הזקן והחולה הזה, שלא יכול לעשות צעד בודד ללא עזרתו של עוזרו האישי, לעמוד בתלאות מסעו הכל כך טעון לישראל. מדלג ממקום למקום בשעות לא שעות, בתנאים לא מי יודע מה, עומד איתן במבול הדרישות והציפיות מקומץ פוליטיקאים ואנשיו ציבור שפשוט לא הבינו את המשמעות האמיתית של המפגש עם ג'ון.
והוא - ג'ון פול השני, ישב על כיסא של אבן, שפוף מכובדה ומעולה של רוח הקודש שמרחפת מעליו, ושלח אלינו מילים פשוטות רכות, נטולות שררה ונאצה. שיעור מאלף בלהיות מנהיג אמיתי... * נכתב במועד ביקורו של האפיפיור הקודם ז"ל בישראל. |