מילה שלי
פוסטים אחרונים
- הספורים שספרה עליזה הזברה ליואב בן חלב 29/4/15
- אם אתה צנוע משמע אתה קיים אם את צנועה את קיימת 9/5/13
- רגע עם פפראצי 31/3/13
- "סופר מן" ישנו אני מצרפת את מספר הטלפון שלו 17/3/13
- בשר,הרבה בשר, בלי פשרות ובטעם גן עדן 21/2/13
- זה לא וודו 13/2/13
ארכיון
במקום שישנה אהבה כל מילה מיותרת
לפני חופן שנים עברתי לגור בצוקי ים. אותו צוק פרוע ופראי שמפריד בין חבצלת השרון לחוף השמימי העתיר בשוניות, שנראה כמו ציור מתחלף על פי שעות היום ומצב הגאות.
חוות סוסים קבועה במרומיו של הצוק, ועדר הסוסים הממושמע יורד מדי יום לסיור חופים כדי להנעים את זמנם של הרוכבים לפי שעה, ולחלץ את עצמותיהם של הכלבים,חלק מתמונת נוף החווה.
יום אחד, הופיע בפתח ביתי כלב מהחווה וכמו אמר לי, בעלי נסע לחו"ל בחרתי בך לשארית חיי. מומו, כך קראתי לו, הסתדר בקלילות עם שאר החיות בבית, ידע את מקומו וכיבד את מקומם, ובעיקר חיזר אחרי בכיף גדול. בעוד שלכלבים הרשומים בתעודת הזהות שלי קראתי 4,5 ואולי אפילו 10 פעמים, למומו נדרשה קריאה אחת. בעוד ארבעתנו יוצאים לצעדה היומית, טאשה יצאה למרוץ מול רוכב וסוסו, בוב שומר הראש הגמדי יצא לחפש מזון שווה , ומומו תמיד לרגלי.
נאלצנו להפרד אחרי שנתיים. לא יכולתי לקחת אותו איתנו והחזרתי אותו לחווה. מנהל החווה ידע לספר לי שימים רבים נהג מומו לשבת במוסך של המכונית שלי, אולי אני אגיע במפתיע ואקח אותו איתי לנווה צדק.
בשבת, במלאת שלוש שנים לפרידתנו, נסעתי לצוקי ים, הוזמנתי לצהרים אצל אחת מהמשפחות במקום. הם ידעו לספר לי שמומו התפתח והתעצם חרף מימדיו הקטנים, יש לו להקת כלבים של עצמו והוא המנהיג הבלתי מעורער של ארבעת חברי הכנופיה. מיד אחרי העוגה המרהיבה יצאתי לכיוון החווה, כשלבי רוטט מהתרגשות ומחרדה, מה יקרה אם מומו שכח אותי ?
עמדתי מחוץ למתקני החווה ושרקתי את השריקה שלנו, של מומו,טאשה ובוב. לא נקפה שניה, מומו היה בחוץ, עומד ולא מאמין למראה עיניו. כל כך הרבה אהבה ורוך העביר אלי מומו בחיבוק המסוקס של חיה החיה בטבע. תוך הירף עין הופיע כלב והחל לנבוח עלי. מומו התבונן בו שניה, והכלב שהופיע הפך את הנביחה ללקיקת ברוכה הבאה. צילמתי את מומו שישב כמו דוגמן והתרפק עלי לא מאמין בכלל למה שקורה סביבו.
נאלצתי להפרד ממנו. חצי שעה של ליטופים והתרפקות עברה כרוח סערה. מומו הלך בעקבותי. יש מאין הופיעה החבורה שלו, והאיצה בו להצטרף למסע אחר הצהרים בים. מומו התיישב באמצע הכביש, הביט ימינה אל היורדים אל הים, שמאלה אל החברה משכבר ואחרי היסוס כבד הוא בחר להצטרף אל החברה משכבר.בסרט תורכי הבחירה של מומו היתה Q למוסיקה ריחנית ועמוסה ברגש.בעוד הוא מפנה את הראש ימינה ושמאלה, אני מבצעת אותו סבוב במחשבותי. לקחת אותו איתי או לא. מנהל החווה עבר וקרא לעברי הוא זוכר לך את חסד נעורייך. הוא אוהב אותי אמרתי לו בגלל המון סיבות השמורות איתו.
נכון שלגדל שלושה כלבים בעיר זו התאבדות. יש לי זמן מועט, עד הקיץ להגיע לכלל החלטה. החווה עומדת להסגר ושאלת גורלו של מומו תעלה יחד עם סגירתה. |
תגובות (96)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
רותקה יקירתי,
אצתי רצתי עד העמוד שלך כדי לראות מי היא ננה. ראיתי נכבשתי פשוט נפלאה. הנכד המדליק שמבסוט מהצילום משתלב איתה באהבה גדולה.
יש עוד זמן עד הסגירה. לטפל בשני כלבים זו משימה לא קלה בכלל ולהוסיף שלישי כל מילה מיותר. אבל בלחץ החברים פה נראה לי שאני אאמץ אותו שוב אם לא תהיה ברירה
אילנה דרלינג
ננה כלבתנו שאימצה את בעלי לפני 8 שנים באתר העבודה שלו בחוצה ישראל, והיתה במצב של אחרי התעללות נורעה,
שוקמה והיא חיה איתנו בכייף ובשלווה מאז ועד היום.
וננה מוסרת ככה: נכון שזה יהיה למומו כיף גדול לחזור ולהיות איתך ואני לא הייתי מוותרת בשום אופן על החיים בבית המשפחה בה בחרתי,
אבל השאלה האם מומו שגדל בחווה ואוהב להיות הרבה בחוץ משוחרר, יהנה בנוה צדק? מה הוא אומן? הוא חקלאי
איכר, חוואי!!! חובב טבע.וזה עצוב שסוגרים את החווה.
בכל אופן, אם מומו יחליט לעבור לגור בעיר אני מזמינה אותו לקפה ועצם...
ננה לבית מגד-לרר - תמונה שלי בעמוד של רות מגד
ברור שאני אדאג לו. אם הוא יבוא אלי או לאחד מחברי זו שאלה, תאמיני לי השאלה מעסיקה את המוח שלי כל הזמן. כשכתבת שבעלי החיים לא בוחרים בנו סתם למה התכוונת ?
*
מרגש, אין לי מילים.
שתדעי שאני מאמינה שבעלי חיים לא בוחרים בנו סתם, זה לא קורה לעיתים תכופות אך זה קורה, ולא לכל אחד. זכית.
מה באמת יהיה גורלו עם סגירת החווה?
תודה לך לאה על דברייך, את אישה מקסימה
אילנה, הפוסט כל כך מרגש, אני עצמי מגדלת כלבים מילדות, בתחילה במושבה ואחר כך, רוב חיי בעיר ואני יודעת בדיוק על איזו אהבה את כותבת. עמדו לי דמעות בעיניים למקרא המשפט האחרון.
תודה יקירה, לא יכולה לדרג (קללת 24 השעות)
תודה וחג שמח
לאה
יקירתי מומו לא זקן לדעתי הוא גג בן 5 אני מבטיחה להודיע לך מה הולך לקרות לקראת הקיץ. בינתיים דרישת שלום למותק
אם כך נשמתי,
אנחנו ניסע כשתרצי לפני שיסגר המקום ונביא אותו הביתה
(אלייך (-:)
בינתיים תגידי להם שישמרו לך עליו טוב טוב.
כך לפחות תדעי שהוענקה לו זיקנה טובה והחזרת לו בקורת גג - וקורת רוח (-:
אני מאושרת שאת חושבת שמומו יפה. אנחנו בין הבודדים הנבחרים. הרוב כמובן חושב ההיפך מאיתנו. וגבי הזכרון שלו והאהבה שהרעיף זה לא מון מאיליו למרות שכלבים נוטים לזכור את מי שהם אוהבים ככה לאסי חזרה הביתה.
כמה ש - מומו יפה *
כיצד ומדוע שישכח לך חסד נעורים ?
היי זאב,
אני חושבת שתחושת הבטן שלך צודקת. לגבי החיות אני מרגישה שיש לי שיירים בכמויות אטומיות של אהבה. במקום שילכו לאיבוד אני פשוט אוהבת בעלי חיים.
תודה לך על תגובתך. תאמין לי אני ממש לא סגורה על 2 ויכול מאד להיות שבסוף אני אאמץ את מומו אל חיקי. זו החלטה לא פשוטה מבחינתי. ימים יגידו. את השתים שלך אני זוכרת מהצילומים הנפלאים שצילמת אותןאילנה
סיפור ממש מרגש ונוגע ללב.(וגם הסיפור על גור האריות שהובא באחת התגובות)
יש משהו כל כל אמיתי ונוגע ללב באהבה של בעלי חיים
מודה ומתוודה שלמרות אהבתי לחיות, תמיד עמדה הנוחיות לנגד עיני ומאז ילדותי לא היו לנו בעלי חיים בבית.
מעריך מאוד אנשים שיודעים לחיות בנחת עם בעל חיים בבית.
תודה ששיתפת אותנו
כל טוב
זאב
אגב תחושת הבטן שלי אומרת - שאת תלכי ותביאי אותו הבייתה!!
סיפור מחמם על חברים על ארבע,
מעריך אותך מאוד שאת מגדלת 2 כלבים ללא עזרה, ויש לי הרגשה שגידול 3 כלבים כבר לא שונה מהותית מ2..
ברגע שהילדים שלי יתקלו בכלב נטוש ברחוב (כמו שנתקלנו בציריוס- הכלבה השניה שלנו) גם אנחנו נעבוד ל3 הולכים על ארבע.
מאחל לך שתמשיכי להנות מהחברים האלו 2 או 3 :)
לא מדויק, אני אימצתי בבית מול הם 2 כלבים, איתם נשארתי עד עצם היום הזה. מומו ידידי המופלא אימץ אותי. הוא פשוט עזב את החווה כי הבעלים שלו נסעו לחו"ל ובמקום להשאר שם העדיף את הבית שלי. לא יכולתי לקחת אותו אז מאותה סיבה שאני לא יכולה לקחת אותו היום. שלושה כלבים ממש יותר מידי. לגבי החלומות הנכזבים אני מעדידפה לא לענות הם והמוגשמים נושא לפוסט אחר בכלל.
תודה לך על התגובה הכל כך יפה שכתבת
הפרוורים השרוניים האלה. כולנו עושים שם סיבוב של כמה שנים וחוזרים בסוף לתל אביב.
החיות שאנחנו מאמצים בפאזה הכפרית שלנו - נשארות בדרך כלל שם. יחד עם החלומות (שנכזבו) על בית מול הים או בין הפרדסים.
חס וחלילא לכעוס, את מלאכית ונוהגת באחריות לשניכם, ואדם מאוד אהוב על כולנו כאן,
הייתי רוצה לעזור לך בשיקוף הלבטים, ואולי לקדם בכך את הפיתרון.
יקירתי המתוקה, יש צילום שלי בגיל 5 עם כלב על מדרגות הבית. אבא שלי זרק אותי ואותו החוצה. ושנינו הלכנו, הוא על הידיים שלי ואני עם העקשנות. היום יש לי שני כלבים מקסימים. לקחתי 2 כדי שלא ישעמם להם כשאני עושה קולות בחוץ. אני מרגישה שאני צריכה טיפה לחשוב זו לא החלטה לאחר יד ויש לי זמן, החווה תיסגר רק בקיץ. ואולי הזדמנתי לשם במקרה כדי להבין מה עלי לעשות עוד מספר חדשים.
תאר לעצמך שגרתי שם 5 שנים נהדרות. שכרתי שם בית קרוב לחוף ויצרתי אוסף צדפים לתפארת. במקום שאתם ישבתם נהגתי לשתות תה חם בחורף.אני רואה בספור שלך ספור משמח בעיקר מבחינתו של הכלב שידע להגיע או לבחור במשפחה הנכונה בשבילו עם כל האהבה והמסירות המתבקשת. כפי שאת יודעת כוכבית המקסימה יש לי שני כלבים בבית. הבית שלי לא גדול בלשון המעטה ולהכניס עוד כלב זה לא פשוט לגמרי או החלטה אגבית כמו זו שלקחתי בצוקי ים עם בית של 250 מ שם בהחלט לא היתה בעיה
נאורנ אני מרכגישה שאת כועסת עלי, אולי בגלל שאני לא עומדת בקצב שלך. תקני אותי אם אני טועה
כך את מבינה כמה מעט אני יודעת על היבשת השחורה. ביקור אחד בקניה וזהו. לא ידעתי שצריך לשלם בשביל ההתנדבות, אבל מצד שני זנ נשמע הגיוני מי יחזיק את המתנדבים על חשבון מי. וכשאת נוסעת את פשוט נוסעת לטיול מודרך ?
כלב זו חיה מדהימה שאוהבת בלי תנאים.
בגיל 22, בזמן שהותי בארה"ב,
קיבלתי טל' מאבי והוא סיפר שלי
שהכלב שלנו, רועה גרמני מדהים,
שהיה איתנו 12 שנה (כל ילדותי) - הורעל.
חצי שעה החזקתי אותו על הקו
ובכיתי ובכיתי ובכיתי.
הרגשתי שלקחו חלק ממני.
אם את יכולה - אספי אותו בחזרה :)
קרעת לי את הלב פשוטו כמשמעו......
אני מאוד מאוד אוהבת כלבים
לא מגדלת - מכל מיני סיבות.
לפני הרבה שנים כלב אימץ את ההורים שלי.
הגיע אליהם הביתה בליל סערה - ממש דפק על הדלת
נשאר ללון (אמא שלי ריחמה עליו)
אחרי יומיים חזר לעוד לילה
ואח"כ חזר לעוד 16 שנים (כן! הוא נפטר בגיל 18) שבהן הפך לבן משפחה של ממש
הסיפור שלך עושה לי להתגעגע אליו מאוד.
(כן... אני מקווה שתישברי ותהפכי אותו לתל אביבי גאה....)
ומה ישכנע אותך שאת לא עושה שטויות?
ולמה לחכות לקייץ?
אופפפפפפפ......
הלוואי והייתי יכולה להרשות לעצמי להתנדב, אפריקה מאוד יקרה
ובשביל להתנדב (במרבית המקומות) צריך לשלם,
אני גם לא חושבת שנפשית הייתי מסוגלת להתמודד עם האובדן שמלווה שם את החיים.
תאמיני לי, בכל פעם שאני מתבוננת בצילומים המרטיטים שלך אני שואלת את עצמי מה הייתי עושה ? לא הייתי מתנדבת ונשארת באפריקה חמש שנים כדי לעזור לאנשים המאירים האלה במה שהם צריכים או לא. הספור בהחלט עצוב.
יקירתי, יש לנו זמן עד הקיץ. לא יסגרו את החווה דקה קודם. למומו יש מקום בחווה הוא לא גר בחוץ. אני אקח אותו רק אחרי שאני אהיה משוכנעת שאני לא עושה שטויות. וגם תודה לך שאת מתגייסת לאיחוד האוהבים. שלא כמו טאשה ובוב, לאלפי יהיה קשה מאד להכנס לבית שבו גר מומו
תודה לך ניומן, אתה עוטפף אותי במילים וביניהם חום נהדר כל כך שווה בחורף
איזה סיפור עצוב...): החלטות לא קלות
סליחה?? ממש לא חייב, אם אני בקיטון שלי יכולה לחיות עם 2 כלבים מהם אחד עוג, ו 3 חתולים, גם את יכולה.
מתי נוסעים לקחת? קר וגשם עכשיו. מחר בבוקר?
*
כל כך יפה את מספרת
סיפור אהבה חמים
מחמם חורף
תודה לך חמודה. הקריקטורה שלך משגעת
פרץ יקירי, כדאי לך לקחת את זוגתך לצוקי ים. אתם נכנסים כאילו לחבצלת השרון וממשיכים עם הכביש והיא נגלי תאליכם כמו שכית חמדה, ומציעהלכם חוף עם שוניות ובעלי חיים מהסרטים.
תודה לך על הכוכב, ואני אקח את דבריך אל ליבי כשאחליט אם לקחת אותו או לא. בינתיים אני מתנדנדת
צוקי ים הוא צוק לפני בית ינאי, מפריד בין חבלת השרון לבין החוף. אני מסכימה איתך מומו פשוט חכם נורא והלב שלי נקרע. מכל מקום חייתי שם 5 שנים והספיק. הרבה יותר שמח ויצירתי בנווה צדק
את מבינה, ואח"כ ציפוש טוענת שאני לא יודעת לקרוא טקסט:)
אני חושבת שאני באמת אסע ואקח אותו כי אני חושבת עליו כל הזמן
מאד מרגש הסיפור שלך.
רונית
החברה זו אני ציפוש. מצד אחד היתה לו להקה ומהצד השני אני חברתו משכבר
אני אדאג לו אל חשש, אבל הוא לא יוכל לחיות בדירתי, אלא אם כן אני מתמליירת ברגע ועוברת לבית פרטי
והיכן נעלמה אילנה?.
אני בכלל הגעתי כי שמעתי מדברים אהבה.
אכן לא סופי איריס,מומו לבינתיים עם החברה ואולי עם האחרת.
מה שחשוב הוא הגעגוע של שניהם.
ולך שניים בעליים ולי רק אחד היה שמלחשים שנשאר בו געגוע,
אז מה?.
לגבי השני שלך ,בהומור יש את מימד ההפתעה,
אולי הוא יאותגר, אם שנינו יחד נאמץ את מומו!!!
ולגבי דעתו המשכלת של בנך,
מי שתסלחי לי ישב ליד מיטתך בעיניים עורגות כשתהיי חולה - זה הכלב, לא המדופלם.
אילנה קחי אותו כבר עכשיו
חבל על הזמן.
טשה תהיה לה סיבה ליילל עוד, בובי ממילא לא סופר ממטר אף אחד,
והכלב פשוט יחזור הביתה.
הוא כבר נפרד ממך פעמיים, אז, ועכשיו, ליבי עליו.
כ"כ התרגשתי לקרא.
מוכנה לעזור לך למצא אותו שוב (-:
לא מכיר את צוקי ים-אבל מצא חן בעיני, את יודעת...הרי ים מעביר אותנו על דעתנו.
* גדול לך.
אני אישית כמו אחרים פה, מרגיש כי לא הסתיים הסיפור. נוה צדק יכולה "לסבול" זאת. :-)
כלב כזה אינטליגנט, חבל לא לקחת אותו הביתה.
אני בוחר את הכלבים שלי לפי האינטליגנציה שלהם, לא דווקא לפי הצורה, אם כי אינני מזניח צד זה לחלוטין.
פשוט תענוג לעבוד עם כלב חכם שמספיק להסביר לו מה אתה רוצה ולא צריך לאלף אותו.
אינני יודע היכן צוקי ים הללו, אבל מי עוזב מקום מול הים ???
קראתי ציפוש, אבל לא חשבתי שזה סופי מבחינתו של מומו, זכרים, את יודעת, לפעמים לא חושפים את רגשותיהם האמיתיים, שמא יתאכזבו. אבל מאחר ואת הובלת בתגובתך, צעד אחד קדימה או אחורה, תלוי בקורא/ת, רק שתדעי שאצלי לפחות, שני ה"בעלים" גרים כמה רחובות לידי ואף אחד מהם , עד היום, לא התחבר עם "אשה אחרת". מאחד התגרשתי לפני 16 שנה (!!), ומהשני לפני 6 שנים.
השני, נמצא בקפה, את מוזמנת לאתגר אותו :))) זה היה בהומור..
איריס, לאן הוא יעבור?
לאישה האחרת....
קיראי את הסיפור מהסוף להתחלה, מומו הביט ימינה,
הביט שמאלה,ובחר ללכת עם החברה.
אילנה, תתנחמי לפחות מומו זוכר לך את חסד נעורייך,
וגם זה כבר נכתב.
קיריאי
לא אמרת שעומדים לסגור את החווה? אז לאן הוא יעבור?
אז אני בכלל לא הבנתי את תשובתך קודם.
הפרידות הן אלה שלא מחבבות עליך את הכלבים ?
ועכשיו גם תגיד לי שלבת שלך אין כלב?
בשביל זה שלחנו אותך לגור מעבר להרר החושך ?
יקירתי, אין לי מקום לעוד כלב בבית. אני מיוסרת כבר יומיים. אולי אני אשכנע את עצמי. הבן שלי חושב שיצאתי מדעתי, והוא זה הממונה על הדעת את יודעת
תודה לך חמודה על שני הסרטים שצרפת, הם נפלאים. בסרט על האריה אני מודה שקצת יללתי. אגב המפגש היה מעט דומה מבחינת התנועה של הגוף. כנראה שחיות שגדלות פרא מסגלות תנועות גוף שונות מחיות הבית. הסרטים בהחלט מרגשים. את הסרט הראשון על כלבי ההאסקי פשוט צריך לראות במלואו
אופס דניאלה החיננית והחיונית, תודה לך על המחמאה השווה שהענקת לי. אני מחכה לקרוא משלך במהרה
תודה לך כרמל מתוקתי, איזדו מחמאה שווה. מומו אמר את זה בלי ספק בכלל, ואנחנו נפנים. אולי בכלל נוציא חוברת כה אמר מומו
ןןאו, כל כך רבים ? תודה לך חמודה
איריס יקירתי, תודה לך על דברייך החמים אבל לא נראה לי שמומו ימצא את עצמו בביתי, זה פשוט בלתי אפשרי. כל כך הצטערתי אין לך מושג. אבל את יודעת מפגש אחד כזה ממלא את המצברים לשני הצדדים. אני משוכנעת שהוא הצטרף לחבורה שלו ממקום אחד, ואני חזרתי לחיי ממקום חדש לגמרי. מפגשי מומו כאלה מעניקים פרופורציה קיומית לחווית החיים.
נירוש, השארת אותי פעורת פה ונטולת מילים. כי את כל כך מתוקה, ואת כל כך רוצה להעצים, ואת הולכת על זה בכל הכח. אין כמוך
השילוב של אהבה ופרידה הוא שילוב קטלני. לא תחברי אותו טוב בשום קונפיגורציה.
ציפוש, התגעגעתי אליך ואל המילים הנהדרות והמדוייקות שלך שיוצאות מלבך ונכנסות אל ליבי. תודה לך חמודה
מיכאל אתה חמוד.חמודה, חשבתי שהייתי צריכה אותך לידי עם יכולת הצילום הנדירה שלך. וחוץ מזה תודה.
תודה לך ג'וני
השם התקבל. אני עכשיו בקטע של גיוס הכספים ושאר השחקנים. אני מקווה שעוד מספר שנים נהייה ערוכים לצילומי הסרט סוחט הדמעות הזה
את חמודה. אני בטוחה שלכשתבקרי אותו תופתעי לגמרי לטובה.
יקירתי המתוקה, אני לא בטוחה בקשר למומו בנווה צדק. אבל אני מודה לך על קבלת הפנים ןעל מאור הפנים גם
מתוקתי, אני מסכימה איתך לגמרי וחושבת שלהפרד מבעל חיים במסגרת פרידה בזוגיות, איומה, נוראה, בררררררררררר
אבל קחי לך כלבה חדשה יהיו בה ניחומים
אתה תמיד מחדש לי משהו בחיי אבי מתוק. ממש לא ידעתי שהכלב הוא כולו לב. הרגשתי
תודה לך חמודה. מי שאמר שהכלב לא נאמן טעה בחיה
חשבתי על זה אתמול, לקחתי את הזמן
בין מחבב אוהב ומעריץ...
מחבב מינוס.
המורה היחיד האמיתי לאהבה הוא הטבע עצמו ,
מערכות היחסים שבתוכו .
חיות לא שוכחות את האהבה שלנו , אבל סולחות לרוע שלנו .
האדם שוכח , ולא סולח .
סיפור שלך מרגש
וגם כל כך מזכיר את שני הסרטים שמבוססים על סיפורים אמיתיים .
http://www.youtube.com/watch?v=NXkoGlxVbLY
http://www.youtube.com/watch?v=aOLqVshIM4w
יש לי גם אהבה כזו , כלב שכבר בן 8 . עם סיפור מרגש משלו .
הוא בן משפחה לכל דבר .
איזה סיפור יפה אילנה
משקף את מי שאת,
אישה רגישה ומקסימה.
אילנה.
רק את מסוגלת לכתוב עצוב,
ועדיין משעשע.
מומו אמר"עדיף כלב חבר, מחבר כלב":))
*******
איזה סיפור אילנה, עולה על כל סיפורי האהבה קורעי הלב של הקפה הזה, סיפור אהבה נטו, בינתיים בלי הפי אנד.
התחושה שלי אומרת שעוד נפגוש בו בסימטאות נווה צדק.
תראי מה עשית אילנה יקירה,
הכלב התאהב בך....זה ברור
החברים שלך אוהבים אותך...גם ברור
ואני
אוהבת לחייך אלייך.
מ ת ו ק ה
אני לא יודעת מה יותר קשה.
אהבה שיש בה פרידות
או
פרידות שיש בהן אהבה.
.....
"במקום שישנה אהבה כל מילה מיותרת"
והרי זוהי הכותרת של התוכן שהבאת,
ולהלן התשובה לגורלו של זה המומו .
רק עוד מילה מיותרת ממני,
את מומו לא היה צריך לאלף בחווה לדעת
מהי אהבה וגעגוע.
אילנה,יופי של סיפור שמשקף את האהבה שבך.
יפה
מתי הסרט? השם המוצע מומו גנוב
שכנתי האוהבה ריגשת אותי שוב בסיפור הזה, וכל שרציתי להגיד זה :
מומו ברוך בואך לשכונה ולביתנו הדל :)
נקבלך בחיבוק רחב (נונה תאכל אותו קודם :) ) ובאהבה רבה!
העלת בי זיכרון של כלבתי
שעליה נאלצתי לוותר עת נפרדתי מבין זוגי
אווווווווווווף זיכרון קשה........
ברור שהכלב ידע בדיוק למי לגשת.
שהרי כלב הוא כולו לב.
על אף שאני וחיות לא מסתדרים נהנתי מהאהבה בינכם
מי אמר שכלב לא נאמן??
אתה כל כך שווה איציק שאין לך מושג
תודה תודה תודה
אתה בטוח, רוני מתוק, שאתה לא אוהב כלבים ?
יקירתי המתוקה
אני בטוחה שהבנת לגמרי למה אני מתכוונת
ואני מודה לך על המילים החמותושולחת לך חיבוק
את צריכה אחד בירושלים לא ?
תיקון תגובה-
סיפור יפה מהחיים,
המספר על חיות,
מלב אנושי אוהב ומאיר.
סיפור יפה מהחיים.
מספר חיות עם
הרבה אנושיות
אם רק בני אדם היו קצת יותר כמו כלבים....
(אמר רוני שלא אוהב כלבים בדיוק בגלל הדברים שאת כתבת עליהם)
מרגש אילנה
כמי שהיה לה העונג והזכות
להווכח באהבתך לכלבים.
אני מדמיינת את הפגישה המרגשת שהיתה
והפרידה הכואבת.
אני בטוחה שמומו שומר לך אמונים
עד ואם וכאשר תשובו להתאחד.
אשוב * עם ההקצבה