סיגריות, זה מגעיל אותו,

כתב: שרון שפירא

_ 

אתמול בתיאטרון ידוע

ההצגה הועלתה קבוע.

ובעלילה לצילא רחמנא,

הכוכבת סיגריה עישנה. 

_

בקהל שוחר אמנות שבע

שעכשיו התיאטרון תובע.

כי רמסו בעיניו החוק,

עת נשם העשן מרחוק. 

_

לא לבד, כי אם ייצוגית,

כי חשוב טקסיות חגיגית.

וגם בשם צוות השחקנים,

כי הוכרחו להיות מעשנים. 

_

כשנדרש להסבר התובע,

הוא השיב "זה לא להרע,

זאת אינה קנטרנות לשמה,

כי הנהלת המבנה אשמה!". 

_

ידידי, מגן הסביבה והחוק,

הסבריך גיחוך הם וצחוק.

אספר לך מקרה, קלישאה,

על רב וכומר ששמעו הרצאה. 

_ 

נאם המרצה שעה ארוכה,

ולפתע בגרונו כיעכע.

אז ירק לצידי הבמה,

והמשיך להרצות על רמה. 

_ 

הזדקף הכומר, "עבריין!" קרא,

"לפי החוק יריקתך אסורה.

פוגעת באולם ובשטיחים שמתחת,

ולאחר ניקויים תיוותר קרחת". 

_

בסוף ההרצאה פנו הם ללכת,

ונפרדו בלחיצת יד ממושכת.

כשנתקלה אז בכומר אורחת,

נפל כובעו ובצבצה לה קרחת. 

_

אמר הרב "הבנתי המחזה, 

אתה ודאי מכיר מרצה זה,

רואים יריקתו פוגעת גם בגובה,

כי על ראש הקרח בוער הכובע".