ההר הלבן

ושוב, עולה על ההר

מעפילה ללא חת...

עתים מהר,

פעמים לאט.

שבילי העפר מתפתלים

מסביבה, בתוכה.

מטפסת על ציר הזמן

דוחפת נשמתה

ל כ א ן...

דרך ארוכה כבר עברה

שכחה כבר את עברה­

_{קוצים בבשרה}

_{ובפיה נישאת הבשורה...}

_{עייפה מהמסע שאינו נגמר}

_{בפיה טעם מר}

_{של אכזבה שהחמיצה}

_{מאום לא נשאר...}

_{ריקבון פושה באמונותיה}

_{כחית טרף מכרסם מחשבותיה,}

_{לא נח להרף}

_{יורה חיצי רעל של כפירה}

_{שננעצים עמוק בלבה,}

_{בבשרה...}

_{אמתחתה מתרוקנת,}

_{מי חיים אוזלים מגופה}

_{ועדיין צועדת}

_{כבר כה עייפה...}

_{חריצי דמעות וזמן}

_{חרטו על פניה}

_{מסלולים ותוויי דרך,}

_{מפת אישיות}

_{של ההלך...}

_{פסגת ההר הלבן}

_{כה גבוהה ונישאה,}

_{מתמרת למרום,}

_{פסגה של חלום נכסף}

_{מסמל הגעה}

_אל

_הסף...

_{נושאת היא עיניה למעלה}

_{בתפילה חרישית,}

_{משליכה את פחדיה לתהום}

_{מתחילה מבראשית...}

_{עולה, מעפילה}

_{משאלתה מתגלה}

_{סודות ורזים}

_{נכתבים במגילה...}

_{אינה זוכרת את תחילת המסע}

_{לעתים היה כמעמסה}

_{עמוסת רגשות מכבידים}

_{כרחיים על צווארה עומדים,}

_{אבנים בליבה,}

_{אש פנימית יוקדת,}

_מלבה...

_{לעתים שכחה את המטרה}

_{כשהיה כה קשה}

_{כשהרגישה כה רע,}

_{פעמים הייתה זו בחירה}

_{לא להסב פניה}

_{בחזרה...}

_תפילה

_{מליבה עולה}

_{אל פסגת ההר הלבן}

_מעפילה

_{ואת כמוסותיה}

_{מ ג ל ה...}

_{ובת קול חרישית}

_{יוצאת ואומרת:}

_{"הנשמה תמיד זוכרת}

_{האישיות היא זו שמשקרת}

_{חשפי את האמת הפנימית,}

_{אל תחשבי על העבר,}

_{לא על העתיד}

_{היי כאן ועכשיו יקירה}

_{והתמקדי}

_{ב מ ט ר ה!"}

ושוב, עולה על ההר

מעפילה ללא חת...

עתים מהר,

פעמים לאט.

שבילי העפר מתפתלים

מסביבה, בתוכה.

מטפסת על ציר הזמן

דוחפת נשמתה

ל כ א ן.

נ ש מ ה...