הכל נשאר במשפחה?
דיני משפחה הוא התחום המשפטי המרתק ביותר. לפעמים הבחירות הכי חשובות בחיינו לא נכונות לנו, ואני למדתי זאת מניסיוני האישי - בגירושיי. אבל ברגע שפרק אחד נסגר, הוא מפנה מקום להתחלה חדשה. כמומחית בתחום דיני משפחה, אעלה כאן כמה פוסטים שמבוססים בין היתר על מקרים בהם טיפלתי, על חקירות פרטיות, על סכסוכי רכוש, על סכסוכי מזונות ומשמורות ילדים ומקווה שתוכלו למצוא בבלוג שלי גם מידע, גם ייעוץ וגם חמלה.
פוסטים אחרונים
- הקלות הבלתי נסבלת של האיום 14/10/10
- הירושה שלא נמצאה 24/2/10
- ילדי הסכמים 17/2/10
- נישואין מאהבה או מכסף? 11/2/10
- על בגידות ועבירות קלות 7/2/10
- ט"ו בשבט בחיק המשפחה 27/1/10
ארכיון
"חתונת חזרה"
בעלי אומר שלא התגרשתי, אלא עשיתי "חתונת חזרה". התחתנתי בגיל 25 והתגרשתי אחרי שנה וקצת. החלטתי לא לגדל את גרושי ופשוט לקום וללכת. הוא בתמורה לא הסכים לתת לי גט ועשה הכל כדי למרר את חיי. הגירושין היו צעד שעשיתי לבד ולא רציתי אפילו לספר להוריי, עד אחרי שהוא הסכים לתת לי גט. עד אותו רגע הייתי "בת כמו בספר", תלמידה טובה, סטודנטית למשפטים ופתאום - אני נכשלת בנישואיי! היום אני רואה בזה כסוג של כישלון של שני הצדדים - הרי צריך שניים לטנגו. לא הצלחנו לקיים מערכת יחסים ארוכת טווח. אבל אז עוד הייתי צעירה, הרגשתי שזה כישלון שלי ולכן אפילו לא סיפרתי להוריי, עד שלב מאוחר יחסית. ניסיתי לסיים הכל בין כותלי הבית ולא משנה אילו ויתורים נאלצתי לעשות. בדיעבד, זה אולי היה מעשה אמיץ, אבל לא חכם במיוחד, כי הוריי עזרו לי מאוד. העניין התגלה כשעברתי ניתוח קטן וכשהייתי מאושפזת, אמא שלי הגיעה לטפל בי. אז כבר נאלצתי לספר לה וכמו במשפחה פולנית טיפוסית, חטפתי על הראש ושמעתי "מה כולם יגידו?", אבל מהר מאוד אמא שלי התעשתה והתחילה לתמוך בי. בסוף היא קבלה מעמד של "גורו לענייני גירושין" אצל החברות שהבנות שלהן התחילו להתגרש. אבא שלי היה כמובן מאוד מגונן מההתחלה. בגיל 26 התגרשתי ובגיל 28, אחרי שנתיים של "סדרת אימונים" ברווקות, הכרתי מי שברבות הימים הפך להיות בעלי. המסר שלי הוא שיש חיים אחרי. אמנם נעשיתי חשדנית יותר, העמדתי את בעלי בהרבה מבחנים (בתת מודע), אבל הוא עבר את כולם ובהצלחה ואפילו גרם לי להפסיק לחשוד בכל דבר. מסתבר ש"פרק ב'" יותר נחמד, ולו מהסיבה שאתה מגיע אליו יותר בשל וחכם. ברבות הימים הפכתי לעורכת דין לענייני משפחה ובשנים האחרונות אני מטפלת במקרים רבים של גירושין. בסופו של דבר החוויה שעברתי אומנם היתה לא קלה, אבל היא תרמה לי הרבה. בעיקר בזכות החוויה הזאת, כשאני יושבת במשרד מול אנשים שעומדים בפני גירושין, אני מרגישה הזדהות ויודעת מאיפה הם באים. היום, כשאני מסתכלת במבט מפוקח לאחור, אני חושבת שהגירושין היו חוויה לא כל כך נוראה ושעדיף להתגרש מאשר לחיות במערכת יחסים לא מתאימה ומתסכלת. רק לשם הדוגמא אספר, שהיתה לי לקוחה, שבערך יום אחרי שהיא התגרשה, היא הכירה בחור. שבועיים אחרי שהכירו הוא הציע לה נישואים והיום הם נשואים והיא כבר בחודש שביעי. הנה, לפעמים דברים מסתדרים לטובה ולא רק באגדות או בסרט הוליוודי מתקתק, אבל בשביל שזה יקרה, חייבים לסגור פרק אחד כדי להמשיך לפרק הבא... |
תגובות (15)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
היי אריאלה,
אני חושבת שכל אחד לוקח את פרק ב' באופן שמתאים לו. תחשבי על זה, בכל זאת את נותנת הזדמנות שניה לזוגיות גם אם זו לא חתונה במובן המסורתי של המילה.
אני חושבת שכל אדם לוקח את הפרק ב' שלו בקצב שלו...
לדעתי, עצם העובדה שאת נמצאת בזוגיות מעידה על כך שאת אינך מפחדת
שיהיה סופ"ש מקסים
מורן
מורן היי, גם אני בפרק ב', אמנם לא נשואה, לאחר גירושין. הכרתי אותו בזמן ההמתנה לגט.. 5 שנים אנחנו ביחד. והוא בא והלך וכשהלך יצא וצ'וטט ללא לאות ואז חזר. שנה מאז שחזרנו ועדיין באותו סטטוס. חברים שחיים בשני בתים שונים ובלי שום רצון שלו למסד את הקשר.
אני ממש גאה בכאלה שלוקחים את פרק ב' קדימה במלוא האון.
מי שמפחד כנראה שבטוח שיש משהו טוב יותר שעלול להפסיד ועלול לחכות שנים או שלא
מורן
מסכימה מאוד עם כל מה שכתבת
אכן לפעמים עוברים בחיים חוויות קשות כמו מחלה, כישלון בזוגיות וכו' אבל מהמקום הקשה הזה מגיעים לתובנות שמביאות אותנו להיות במקום טוב יותר.
חג שמח
מיטל
תודה על כל התגובות...
נכון שיש גירושין שמסיימים מהר ויפה ויש כאלה שלא, אבל המסקנה היא אותה מסקנה - יש חיים אחרי ואין צורך לסבול במערכת יחסים לא מוצלחת.
כל אדם מגיע לתובנות שונות בשלבים שונים :)
שיהיה לנו שבוע מקסים
וחג חנוכה שמח
זה קל ופשוט כשאין ילדים.
מעבר לזה, למרות שמתחילים לראות קצת
שינוי, עדיין, מערכת המשפט בארץ מפלה
לרעה את הגברים.
טובת הילד מסתכמת רק ברמת המזונות ולא מסתכלת
על העובדה שאם האבא חי במתח ובלחץ כלכלי, זה משפיע
בסופו של דבר על הילדים.
שיהיה לך בהצלחה.
אכן גירושין זה כישלון ואין צורך להיבהל
אלא להתמודד נכון.
נראה כי ההתמודדות שלך הייתה מוצלחת, עובדתית
גם הפקת לקחים אישיים וגם פיתחת קריירה, קרי, מינפת
את זה לדבר טוב, נפלא!
בהצלחה בקפה !
למורן היקרה!
ברכות ממני על עוז רוחך!
*
אסתר
אין תחליף לגירושין בהסכמה.
הצרה הגדולה היא שצד אחד חש שטובים
עורכי הדין "לוחמניים" מעמיתהם הפרקטיים.
אשרייך שהצלחת - כל הכבוד
ברוכה הבאה חברתי החדשה
בעניין הגירושין , .
בהחלט מסכימה שיש חיים אחרי"
ואם הם אינם כדאי ליצור אותם,,
אני עברתי גירושין קשים וכואבים
וטרם הכרתי את אהבת חיי,,,
אך אני נהנית מהלבד שבעתיים מבנשואי
אני מפוקחת יותר כדי לא לחזור על אותה טעות,
חג שמח, *
*
הכל נכון בגיל 63?
אחרי 40 שנים יחדיו?
..
זקנים בני 96-7 באים לשופט בבקשה לגירושין,
שואל השופט למה כעת? בגיל כזה?
אז ענו לו:
"חיכינו שהילדים ימותו"
נוווו?
מורן
ברוכה הבאה לכאן
כתבת יפה
לא כולם מגיעים בכזאת קלות לשלב שני
אם זה מצליח יפה אז אומרים ב"ה
השכלת להבין זאת מיד אחרי החתונה עם
מי יש לך עסק
לעיתים מגלים זאת רק לאחר הולדת הילדים
ההתמודדות של בן הזוג בסיטואציה החדשה
ולכן אומר
יש חיים אחרי הגירושין
זה לא סוף העולם
לא נשארים יחד בגלל "מה יגידו"
כל אחד צריך לחיות כפי שנפשו חושקת
ושיהיה לכל אחד בשורות טובות
יקירי, תמיד אמרתי לך את זה לא? לצערי - אי אפשר סיבוב שני בלי הסיבוב הראשון...בתקווה שהסיבוב הראשון מספיק
ועופרה'לה, תודה על תגובתך..חיממת את לבי :)
עברתי במקרה:
בתפיסת העולם שלי אומרים: אין כישלון אלא משוב להצלחה.
יצאת בתחושת כישלון יש שתי שאלות שניתן לשאול: מה אני לומדת מזה ואיך אני ממשיכה הלאה.
ואת עשית את זה נפלא: למדת ליצור זוגיות חדשה ובוגרת ואפילו הכנסת את נסיון החיים שלך למקצוע.
את אישה חזקה.
תבורכי.
באהבה
עופרה