טאי צ'י - האקדמיה
פוסטים פופולאריים
-
בית
31/7/09 | 248 צפיות
-
מחבק הנמרים - מרי צ'או אומרת
31/7/10 | 534 צפיות
-
לא גבה לבי ולא רמו עיני ולא הלכתי בגדלות ובנפלאות ממני
29/11/11 | 2365 צפיות
-
האקדמיה לטאי צ'י
16/6/09 | 361 צפיות
-
חיותה וברל
13/9/12 | 612 צפיות
-
טאי צי וקבלה
5/7/09 | 848 צפיות
פוסטים אחרונים
- הגיגים 14/9/17
- דיינו 22/3/13
- חיותה וברל 13/9/12
- גן זן 4/9/12
- שי נפלא שבמרכזו מה שנשמע כמו שם ההויה 26/8/12
- המשחקים האולימפים 1/8/12
0
חזון יחזקאל
| וְהַחַיּוֹת, רָצוֹא וָשׁוֹב, כְּמַרְאֵה, הַבָּזָק. (יחזקאל א, י"ד) על חזוןיחזקאל (עיון בלינק מומלץ בחום) http://www.mechon-mamre.org/i/t/t1201.htm שכולו סוד אחד עמוק. נכתבו כתבי קבלה רבים ועמוקים. אתחיל באחד הפירושים שאליו התחברתי ביותר וגם אנסה לקשור זאת אל תנועות הטאי צ'י. בחזון מתוארות "והחיות רצוא ושוב" וגם מוזכר מתחת לכל מערכות הכנפיים "ידי אדם". בחזון, האדם יחזקאל פוגש את האל. עומד לו אדם מול מחזה הכי מדהים, מדהים במלוא מובנה של המילה, מהמם. במחזה הזה אמור לעבור אליו מסר. אולם איך יתקבל המסר אצל אדם המום? מוסר המסר יודע זאת לכן במחזה המדהים יש משהו המרכך את המסר, משהו מוכר למקבל המסר-"ידי אדם" והחיות ש"רצוא ושוב" יוצאות ונכנסות אל המימד הפיזי. פעולת ההתגשמות במימד הפיזי והאי-התגשמות, מרככות את המסר בדבר אפשרות תנועה בין מימדים. זאת בדומה לעפעפיים הנסגרים כאשר שטף הרשמים גדול מדי. (זאת למי שיש עפעפיים, לדג למשל אין). מהות הטאי צ'י היא רכות. "אל תשען, אל תאחז, פתאום תתגשם, פתאום תעלם "(מתוך טאי צ'י כתבי מופת. תרגם דוד מיכאלי) המחשבה שאין בה קשיות פיזית יורדת מתואמת עם כוח הגרביטציה אל מרכז חוט השדרה ומשם דרך מרכזי המפרקים ומשם בתנופההמתקבלת מהתאום עם הגרביטציה אל האברים הניצפים בתנועה. לפי הרצון לצאת ולשוב אל מימד הרכות. אני מרגיש חובה לציין שלמרות שהנשגב נתפס בצד הלא מוגשם, הרוחני.דווקא הנשגב מבחינתי הוא הביטוי הגשמי. זו המטרה המשתבחת עם הזמן. ללא הביטוי הפיזי לא היינו (פאר היצירה) פה.
|
תגובות (9)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כמובן שרוחני ופיזי אחד הם,
לילה נפלא.*
אני גם מסכים איתך.תודה על תגובתך פקה פקה יקרה
ליאורה יקרה תודה על תגובתך.ענתי יקרה תודה על תגובתך. כשאת מכבדת משהו/י את למעשה עושה לו מקום עם כובד וזה בדיוק מה שאנחנו. הקב"ה שואל את השטן בספר איוב ו"מאין באת?" וזה עונה לו תשובה חזקה של נוכחות בוחרת "משוט בארץ והתהלך בה". על הארץ המקום הסופי הזה, אפשר להיות רק בחומר.
אני מסכימה עם האמירה שהגשמי משלים את הרוחני ולהיפך.
אין האחד בר קיום ללא השני.
לעפעפיים הנסגרים כאשר שטףהרשמים גדול מדי. (זאת למי שיש עפעפיים, לדג למשל אין). מהות הטאי צ'י היא רכות. "אל תשען, אלתאחז, פתאום תתגשם, פתאום תעלם"
מאוד מתחברת, מושיקו
תודה. ליאורה
"למרות שהנשגב נתפס בצד הלא מוגשם, הרוחני.דווקא הנשגב מבחינתי הוא הביטוי הגשמי.
זו המטרה המשתבחת עם הזמן. ללא הביטויהפיזי לא היינו (פאר היצירה) פה."
קוראת דברייך שוב ושוב,,
להפנים את התובנה הרעיונית
תודה מושיקו
השחקים הם המקום בו נשחקת המציאות
הרחוק ביותר הוא הקרוב ביותר, מרקיע השחקים הוא העמוק ביותר בצופן של כל תא ותא... אהיה אשר אהה בכל נשימה. אי ההאחזות שיש בה נוכחות ואחיזה איתנה על הקרקע.
מעבר לטוב ולרע , שם וכאן תמצאנו.