בתנועות חסידות - ישנם אדמורים - וישנם הסמכות היותר חשובה מהאדמור - והוא השמש - שמשרת את האדמור - וקובע מתי יאכל ואיפוא הוא ישב ומתי הוא יקבל את חסידיו - ומי יבוא איליו - ולכמה זמן - והוא גם אחראי לפעמים על המידע שמקבל האדמור, מאיר יערי בתור מנהיג רוחני - היה זקוק למשהו שיארגן את כול הסידורים בגשמיות, זה לא הוגדר ככה , אבל זה יצא ככה.

אז הסבא שהיה נהגו האישי - הפך ברבות הזמן למעין מזכיר שלו - הוא היה קובע לו את סדר היום דאג לסידורי לינה ואוכל - וגם דואג לסדר יומו ומסדר לו סידורים כולל טלפונים ....

והסיפור של המכונית - בקום המדינה יבאה הסוכנות מכונית קרייזלר אמרקאית לשימושה של הגברת גולדה מאיר - ראתה היא את המכונית המהודרת שגם היתה גדולה מאוד כמו כול המכונית של האמריקאיות של אותה תקופה - והיא פסקה לא ! 

אז הסוכנות הציעה את המכונית לשרי ממשלה ונדמה לי שהציעה גם לראש הממשלה דוד בן גוריון את המכונית - אבל אף אחד לא היה מוכן לקבל את המכונית.

זאת היתה תקופת הצניעות - מנהיגי המפלגת הפועלים ראו את עצמם כשליחים וכמנהיגים, הייתה שחיתות  ופרוטקצייה - אבל זה רק עבור חברי המפלגה שהיו החילים ברנסאס של העם היהודי  עבורם המנהיגים לא לקחו דבר לא לעצמם ולא לביתם - וגם הלכו להיות דוגמה לאחרים ונהגו אורח חיים צנוע... (ומאז הרבה מאוד התקלקלנו...)

אז המכונית שכבה שנתיים במחסן - עד שהיה צורך לספק למאיר יערי מכונית גדולה ונוחה  - כי הוא היה רגיש מבחינה בריאותית, הוא בתור מנהיג אדואולוגי - הוא נמנע מלקבל תפקיד בממשלה והיה רק חבר כנסת - אבל גם הסתובב הרבה בקיבוצים אצל חניכיו ..

אז המפלגה (מפ"ם) קבלה את המכונית בזול מהסוכנות וכך נעשה הסבא המספר לנהג במכונית בין המפוארות בארץ והסתובב איתו ועם מאיר יערי בין הכנסת וברחבי כול הארץ...

וגם הוא הראה לי ספר בהקדשה של ראש הממשלה דוד בן גוריון, מה הסיפור - הוא ישב בבית קפה עם הנהגים בבן יהודה בירושלים ליד בנין הכנסת ששכן באותה תקופה בבנין פרומן (ליד המשביר לצרכן של היום והמכתש) - אז פתאום דוד בן גוריון יצא היה צריך להגיע לתל אביב - משהו דחוף - אלא מה נהגו האישי הלך לקנות סיגריות (אז לא היו פלאפונים)..

אז בקיצור הוא ביקש טובה  מהסבא להסיע אותו לתל אביב - ואחרי כן הוא נתן לו כתגמול ספר שלו שיצא רק במספר עותקים מועט ועליו הקדשה חמה וחתימה ...