| סוריא תמירה עיניה להבה שחורות שערה ארוך קלוע בצמה ,מתחת לרעלה גבוהה נראתה כאיילה, משפחתה רצתה שתינשא אך סוריא סירבה היא אהבה בכל ליבה את בן השכן במאהל של שבט אבו ג"ודה, בין דודה היה מיועד לה, אבל היא הרגישה את בן דודה כאח, אש בערה בליבה כל הזמן היתה מטפלת במשפחה, והיתה מחכה לראות את מחמד ליבה חוזר מהמרעה מכנס את העדר ,היא החליטה להתמרד היא תלחם, לוחשת היתה עדל עדל חביבי,בבוקר הלכה להביא מים בדלי , ברז המיים היה בין העצים היה שם סבכה של שיחים, ועדל היה ממלא דלי מים לכבשים , הוא ערג אליה הוא סרק את גופה ואת ורגליה שבצבצו מתחת לשמלה ,היום אדבר עם אבי חשב לעצמו אבקש את ידה , אחטוף אותה אם לא תינתן לי, היא לא תהיה לאחר, סוריא שלי הוא ניגש אליה והיא עמדה ללא ניע מאובנת שפתיה האדומות להטו, היא פסקה אותם בכניעה, הוא נשק לה אבל היא פחדה שאחיה יבוא אחריה היא הדפה אותו מעליה ומהרה , נחרדת , אבל טעם הנשיקה נשאר בפיה היא לו תישכח את הנשיקה, היא זרקה עצמה על המחצלת ודמעות של אהבה ועצב זלגו מעניה, מה יהיה ?שאלה עצמה אני אמות אם לא אנשא לו, איך אשכנע את הוריי. מה יגידו בשבט, בן דודי שלם מוהר לאבי, אלהה תעזור לי התפללה בכל מאודה |