פיד RSS
כאן תחת כוכב הצפון
פוסטים אחרונים
- בחזרה אל התקווה, בחזרה אל האהבה 20/6/11
- העץ הבוכה 6/3/11
- ישנם לילות 3/3/11
- ואהבת לרעך כמוך 15/1/11
- כוכבים מציצים ממרום (המקדש שלי) 5/1/11
- הכרמל שלי 5/12/10
שרותים באורווה
נא להכיר -פופו POPO ומיריה.
גילגולו של שם. הוא נובע מדמות פיל בסרטים מצוירים המכונה - אליפופו. פופו גדול מאוד ונראה קצת פילי ליד רוב הסוסים בארץ לכן כינתה אותו מ. אליפופו ובקיצור פופו. אם השם מצלצל לכם כאחוריים בגרמנית זה או קיי אבל לא זאת כוונת השם.
פופו בן 25 ואיתנו כבר מעל 20 שנה. אצל סוסים זה גיל מבוגר אבל פופו לא ממש מודע לגילו. באופיו הוא מנהיג טבעי ובכל עדר שבו נמצא תמיד נטל לעצמו את זכות הראשון ליד עמדת המזון והמים כפי שגם לקח תחת חסותו את הסוסות היותר נאות שבעדר. זאת לדעת - פופו מסורס. כידוע נהוג לסרס בגיל צעיר סוס שאינו מיועד להרבעה ובמיוחד סוס המיועד לרכיבה. רבות מתכונות הגוף והנפש הזכריות נשארות אצל סוס מסורס אך יחד עם זאת הוא יותר נוח וצפוי לטיפול ואינו מסוכן לסוסים אחרים הנמצאים יחד איתו ובכך מתאפשרים לו חיי עדר במרעה.
פופו מאומן היטב לדראסז' ובעברית רכיבה אומנותית. ניכר בברור שהוא אוהב מאוד לצאת עם מיריה לאימונים ונהנה מכל רגע המאפשר לו להפעיל את גופו באופן אתלטי. נראה שהוא רק מחכה לראות איזה אתגר תציב לו מיריה הפעם. תחרויות הוא אהב במיוחד. כל הארוע של מפגש עם סוסים אחרים היה תמיד חגיגה עבורו. הוא צהל אל עבר אלה שהכיר מהעבר, היה ניגש להריח אותם ולומר להם שלום. מפגש כזה היה מסתיים בדרך כלל בצניפת הכרות רמה. כבר על מגרש החימום היה פופו מתנפח כאומר - "זוזו מהדרך, עכשיו אני כאן, פנו לי מקום". בכניסה למבחן הרכיבה היה מתנפח אף יותר ובמודעות וחשיבות עצמית היה צועד אל המגרש. אל מיריה שעל גבו היה משדר - "אני מוכן, בואי נראה להם איך צריך לעשות את זה". בשלב זה פסקו בדרך כלל דיבורים מסביב למגרש וכל העיניים הופנו אל הצמד הגאה. (לא הגזמתי כאן. לפעמים ניצחו ולפעמים לא אבל תמיד היתה זו הופעה יפה ביותר).
פופו מקפיד מאוד עלהגיינה אישית ומכאן אני מסיק שזו תכונה סוסית אופינית. בשדה יבחרו הסוסים אזור אחד או שניים להפרשות ובעת הצורך יגשו לשם להתפנות. שאר השדה ישאר בדרך כלל נקי. באופן זה הירק שהם יאכלו במרחבי המרעה יהיה טעים נקי וטרי. לעומת זאת לא יאכלו את הירק באזור ההפרשות למרות שדווקא שם הירק גבוה יותר וירוק יותר היות וזובל ודושן היטב. יתרון נוסף בתכונה טבעית זו הוא עצירת מחזור החיים של תולעת המעיים שבמעגל החיים שלה מופרשת בצואה וחוזרת אל הסוס באמצעות הירק.
במיוחד מקפיד פופו בנושא השתן. הוא לא סובל שמתיז לו על הרגליים. תמיד יחפש מצע רך להטלת מימיו ואם אין כזה ישתדל לחכות עד שימצא. לדוגמא כאשר הקרקע קפואה בחוץ ימתין עד שיכנס לתא להטיל מימיו על ריפוד התא. כאשר ישתין (הנה אמרתי את המילה) בחוץ יתכנן את עמידתו כך שהשלולית שתיווצר לא תזרום אל רגליו. כאן עוזר גם הירק הגבוה באזור שהקצו הסוסים להפרשות לעצירת טיפות ניתזות. פופו (כל סוס) ימתח את גופו עד כמה שאפשר כדי להבטיח שלא יתיז לו. פופו גם לא ידרוך מרצונו על מקום ההשתנה ובצעד גדול מעבר לשלולית יצא מהמקום.
הענין של השתנה בתא הוא בעיתי היות והשטח מצומצם והסוס כאמור אינו אוהב לדרוך על מקום ההשתנה. זה מחייב ניקוי התא בתדירות גבוהה. את החירבון (הנה אמרתי גם מילה זו) יטיל ממילא קרוב לקירות התא מעצם העובדה שהסוס גדול וחלקו האחורי תמיד קרוב לקיר. אבל גם במקרה זה יקצה הסוס את נקודות החירבון המדויקות ויקפיד להשתמש רק בהן.
פופו הוא סוס מגזע האנובר (גרמני) והאקלים בארץ היה חם מידי עבורו. בכדי לקרר את עצמו נהג לשתות כמויות אדירות של מיים ובהתאם גם כמות השתן שלו היתה ממש גדולה. היות וכמוסבר לעיל נהג להשתין בתא הרי שמהר מאוד נוצרה שם שלולית שהיינו מרוקנים אותה בדליים. מכאן קצרה היתה הדרך לסדר לו מעין שרותים. אני סבור שהוא הסוס היחיד בעולם שהיו לו שרותים בתא.
לבור במרכז התא הכנסנו חצי חבית שבקצה שלה סידרנו מיכל קולט שיפועי ופתוח מלמעלה. פופו שמח על הסידור ושיתף איתו פעולה באופן בלתי רגיל. בעצמו ניסה ולמד ושיפר את היציבה המדויקת שלו כך שהשתן ינחת בדיוק אל המיכל הקולט. קירות המשפך מנעו נתז והשתן זרם מייד אלהחבית. באורווה שבצילום רוקנו את החבית באמצעות דליים אבל באורווה הבאה בה עמד היה גם צינור ומשאבה שאפשרו לרוקן את החבית בלחיצת כפתור (לצערי אין צילום). למי שנסחף וחושב שפופו הפעיל את המערכת אני יכול לאשר שאנחנו לחצנו על הכפתור המפעיל
וסתם לדאווין (אתם מבינים שמיריה היא הרוכבת אצלנו)
|
- יש גבול לכל תעלול.
תגובות (36)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
*כוכב גם מליבי לכולם.
שלך שרי
איזה כיף לפופו החכם והמוכשר.
דמיינתי אותו מדבר בתמונה של הבוקר והקפה
וככה הוא אמר:
פופו: "מיריה, איזה בוקר יפה. המתקת את הקפה?"
מיריה: "כן פופו, למה את השואל?"
פופו:" ממממ, כי הקפה קצת מר.
כדאי שתתני לי כמה קוביות סוכר
ואחר כך לאופק ביחד נדהר."
צריך רק לקוות שהישראלים המבקרים במקום מצייתים להוראות... ♣
הסוס, אתם, ההמצאה, התמונות, התגובות...
-
גם כלבים אני מאד אוהבת אבל סוסים יותר מכל חיה.
למרות שלא יצא לי ממש לרכב, יש לי מן ודאות כזאת על רכיבה, החופש והכיף שלה, ולפעמים כשאני עוצמת עניים אני מתחברת לתחושה הזאת של מעוף וניצחון.
כנראה תחושה מגילגולים קודמים...
תודה מכל הלב שהזמנת אותי לחוויה הזאת שכאן.
מרגש לראות כך..
זה רק מסקרן להכיר את האישה הנפלאה שאתה חי עימה.
דרך הסוס שהוא יצור מופלא כשלעצמו אתה חושף טיפין טיפין את האישה הרוכבת עליו בחזקת מגלה טפח ומכסה טפחיים. אגב בעיניי אם הייתי בוחר להיות חיה הייתי בוחר בסוס, גם לאישתי בתור מחמאה אמיתית אני אומר לה שהיא בעיניי כמו סוסה.
רוניק,
כמה אתם קשובים לחיות
קשובים לטבע. כמה אהבה
מדיף התוכן הזה לפופו בפרט
לחיות בכלל, אני מניחה שהאהבה
הזאת עושה אותך ואת מיריה למה שאתם
אנשים הגונים, אבירים, אוהבי אדם וטבע.
חייבת לסיים האינטרנט שלי היום כבה כל רגע.
מחבקת חיבוק כן ואמיתי M
איזה יפה הוא:)
בארץ אני רוצה שתמציא משהו לחתולים שלנו....
אשוב :-)
מלך ומלכה
ואחד רבי מאסנסיון?
תולי - תודה
צפיתי בווידיאו. סוסים. הבחורה לקראת הסוף נראית רוכבת. גם נקודות הצילום בחלק מהמעברים אל הבחור הן מנקודת ראות של הרוכבת. הייתי שם אני יודע.
תשמעי. לפני שמ' ידעה הרבה על העם שלנו היא אמרה כך:
רון כשנתחתן אני צריכה 3 סוסים. אחד לך, אחד לי ואחד לרבי. לקראת השקיעה נרכב שלושתנו אל הים ושם נתחתן...
תודה צ'ה
שימי לב מעכשיו את אצלי צ'ה ולא צ"ה.
פופו נורא חמוד אלי. חושב שאני אח שלו. שואב ממני בטחון. לקראת מצבים שנראים מפחידים (אימון בשדה פתוח הרחק מהאורווה - לדוגמה) מ' מבקשת ממני להצטרף בכדי לתת לפופו תחושת ביטחון.
היום סיפרתי בפייסבוק שכשר מ' נכנסת לאורווה הוא מקדם אותה בתרועות שימחה סוסיות.
כשאני נכנס לאורווה אני שומע לכל היותר - הממ (חרישי).
סיכום: מ' בשבילו = MAMA
אני בשבילו = NOT THE MAMA.
הכל בחיוך ובכיף. :)
תודה רון
למדתי משהו חדש :)
מרתק.
למדתי משהו על סוסים.
רואים שיש בין מיריה ופופו קשר מיוחד
מרגישים בתוכו את הזמן
ואתה
מותר לך להשוויץ
הולם אותך על הסוס (:
רונצ'ו:
מה הפלא, שפופו,
אציל שכזה,
הרי הוא מטופל
בידיה האמונות
של אישה
שהיא כולה במהותה: סוכריות דרג'ה
(וכך גם אתה:--) )
....בקרוב אצלי, אינשאלהה
תול
רוכב או לא רוכב אצלך הסוס עובר דרך העור
אני עצמי קשור לסוסים ובעל חוות רכיבה פרטית בסגנון הווסטרן
מבין כל כך את אהבתך
כמות האור הנשפכת מהתכתובת מרשימה אותי מאוד
זה בטח עוזר להאיר ולחמם את פינלנד הרחוקה
ופינלנד קשורה אצלי עם השם של מריה לאוקולה
חברה לעט שהייתה לי בשנות השבעים ומאז נעלמה ולא מצאתי אותה שוב
סוס אדם
אדם סוג
איזה יופי
למדתי
תודה על מילותיך שם
אפרת*
תודה דניאלה - חיכיתי לך
כן כמו חלום ואפילו חוצפה
שמת לב שאומנים נשארים צעירים?
אז אני חי אם ילדה ואוהב כל רגע
וגם את הילדה (והסוסים) כמו שיכולת להבין.
היתה תקופה שציירתי סוסים
יש בהם משהו קסום ומופלא.
אז ככה אתם ביער
עם הסוסים,
והפסלים הנהדרים
שמיריה יוצרת
קצת כמו חלום ...
תודה
דניאלה
רון -
אז יש סוסים שמדברים עברית?:))
תודה לפוסט המקסים הזה
אהבתי מאד
אשוב
ראוי להופיע ב- Animal Planet / Discovery Channel או ב-National Geographic !
תודה מיוחדת רון, על שהזמנת אותי לכאן. כל כך יפה כתבת, ואיזה כיף לך שאתה גר אי שם ביער... עם כל הטבע המופלא הזה :) נשמע כמו סיפור על גמדים ומכשפות... יותר נכון טרולים, לא?
אני גדלתי על סיפורי כלבים וסוסים / סוסות. אבי גדל במושבה בלפוריה, וחלק מהסיפורים לפני השינה היו על אותם בעלי חיים מופלאים. מקווה שאזיז כבר את אחורי הכבדים, ואספר עליו ועל הבחורות בגורן והסוסות והסוסים שהובילו אותו ואת חברותיו לשם... בינתיים יש לי תמונות יפות של אבי יפה התואר רוכב בעמק יזרעאל.
המשך להזמין, אני "מתה" על סיפורים כאלה.
לילה טוב :)
תודה
ניחוח הזבל וריח הניר...
איזה יופי של פוסט וניחוח אחר של מקום שונה.
צילומים נפלאים גם כן.
חג חנוכה שמח
רונית
תודה SARI
עכשיו הכיף משותף לכולנו
יופי שבאת עדית,
כן, קשר עם סוסים הוא משהו מיוחד - ציר חיים. על זה באים עוד דברים שבסופו של דבר תמיד מתקשרים שוב אל הסוסים. ברכיבה הנעשית נכון מדברים על צמד. גוף ונפש של אדם ביחד עם גוף ונפש של סוס הופכים ליחידה אחת המקושרת באלפי נימים.
אני שמח שעינב אוהבת וקשורה לסוסים. נראה שהיא יודעת מה טוב ומה יפה.
תודה צפל, קלטת, פופו באמת מיוחד.
מצטער, התיעצתי עם הזכרון הקולקטיבי שלנו ולא הכרנו. זה לא ענין של תקופה אלא כנראה של אזור. אם תרצה תגיד לו רון מההתאחדות, יתכן שימצא חוט מקשר.
מרוצים - הייתי מעורב בהקפים. פחות בפועל עם ה"מעיין" - מעין חרוד, אבל יותר בנושא של הסדר מרוצים מסודרים ומוכרים שמתאפשר בהם הימורים רשמיים מסוג הטוטו. אף הגעתי עם הנושא לכנסת ובדיוק כשהושג הסדר עם כל הצדדים כולל המפלגות הדתיות התפזרה הכנסת לבחירות חדשות (כרגיל).
גם השתתפתי בארגון מרוץ גדול בגיז'ר אה זרקא. בעת המרוץ עצמו קריינתי והנחיתי את הארוע. בסופו של דבר המקומיים לא היו בין המנצחים ובזעמם החלו לעלות על במת השיפוט והארגון. ביצענו ישור קו לאחור ויצאנו בשלום.
באמתחת עוד סיפורים אבל לא זה המקום.
סיפור נהדר..
וכיף לפופו שיש לו אתכם:)
הבת שלי, עינב הזאת, שהתגייסה לפני שבועיים ועכשיו נמצאת בקורס -
אז היא משוגעת על סוסים.
וכל החדר שלה מלא תמונות.
ובכל פעם שהיא רואה סוס - אמיתי או בתמונה - היא עוצרת וקוראת "סוס!"
.
.
אני יודעת מה אראה לה ביום שישי, כשהיא תחזור הביתה.
איזה גובה, יו! ואיזה יופי לראות אתכם בצילום מלא!
שמחתי, רון.
אורלי תודה
את יודעת כשהגיע מגרמניה לארץ בגיל 4.5 עמד באורווה ברמת השרון. כמה אנשים בדקו את אפשרות רכישתו. א. ג. שייבאה אותו התקשרה אל מיריה ואמרה לה שהביאה לה סוס. ניגשנו לראות אותו. אורווה, תאים, מעבר מרכזי ולא רואים אף סוס. רק בתא אחד נראה סוס שראשו נישא גבוה מעל קיר התא. ממש (או כמעט) כגובה ראש ג'יראף. זה הסוס אומרת א. לא האמנו למראה עיננו - אין סוסים בגובה כזה. - אין דבר כזה. כשפתחנו את דלת התא ראינו את רגליו האחוריות על הקרקע, רגל קידמית אחת באוויר והשניה דורכת בתוך השוקת הצמודה לקיר. הסוס היה סקרן ופשוט עלה למעלה לראות מה קורה. אז הוא ירד, ריחרח את הבאים, התעכב ארוכות על מיריה והחל ללקק לה את הפנים. ההמשך כבר ברור.
וואלה נהניתי מהפופו הזה. אוהבי סוסים זה עם מיוחד. אתה בטח מכיר גם את אחי אורי, מאמן מרוצים בסנטה אניטה ואחד מטובי המפרזלים שהיו בארץ.
מעלף :) - התעלפתי.
זוכר שהבטחתי לך את הפוסט הזה.
יפתח ל.ר. כמובן הוא חבר טוב שלי.
לאחרונה ראיתי שם את נועה ל.ר. רוכבת יפה מאוד. תנועה אקטיבית ובמקצב אחיד ומרשים.
סיפור - כשמיריה למדה באולפן במשמר השרון חסרו לה הסוסים.
החלטתי להפתיע אותה ובקשתי מיפתח סוסה ורכבתי לשם לבד בליל ירח.
דרך המאוחד אל קובני, בהמשך מסביב לעין החורש ומעבר מתחת גשר האלכסנדר שבכביש הישן.
אני אמנם גדול אבל לא רוכב כזה גדול - היה לי אומץ של טיפש חסר נסיון.
כשהגעתי ירדתי מהסוסה ונקשתי על חלון חדרה.
כשראתה את הסוסה הממתינה לה ירדו דמעות של שמחה מעיניה וגורלי נחרץ באחת.
,תודה רבקה - יש אחת מהממת שתעלה בימים הקרובים.
(רוצה קמת לרווח בין הפוסטים הדלילים שלי אבל נראה לי שנפתח הברז)
תגיד לי בבקשה , החלטת לאכול לנו את הלב בכפית ???
איזה סוס !!
ממש סיפור מעלף, מיד רץ לשתף את יפתח מהאורווה, אולי תזכה גם בתי לסוס שכזה.
מצטרפת לאמירתה של בונבונייטה:תביא עוד קצת תמונות נוף מהאזור.
אתה חי בחברה יפה ומן הסתם גם מאד מהנה.
כוונתי למיריה וכמובן גם לסוסה היפיפיה.
יופי של קטע שמעביר מעט מן הסובב שם.
תמונות נוספות בהמשך
אבל הסבר על התמונה הפותחת כאן..
פופו שותה קפה מהיד של מיריה
אוהב עם חלב ושתי כפיות סוכר (כי ככה אנחנו שותים....)
*
הרחבת לי את הלב, בתיאור, בהבנה, ובזה שסוף סוף אני רואה את שניכם, וגם את הסוס החתיך הזה
תביא עוד קצת תמונות נוף מהאזור, נראה לי שאוהב זאת מאד....:-)