היה היה אחד רע לב, חמוץ, די- זבל;
אחד שביום העצמאות הוא לא תלה, אפילו דגל;
עד שיום אחד, פגש באשה שברירית;
חמודה, עדינה כזאת,קראו לה עירית;
 
הוא ממש התאהב, אותו הזבל;
<בא לי לתת לו, בעיטה ברגל>;
 
 זבל...זבל...
 
כשהגיע לבית של עירית ראה הזבל;
שולחן רומנטי עם נרות וצלי של ע- גל;
יין אדום, קערה של חמין;
ולקינוח הם קיימו יחסי מין;
 
 הוא נרדם בהרגשה טובה של נחת;
<למרות שלא היה מזיק אם הוא היה עושה מקלחת>;

זבל...זבל...

כשהקיצו משנתם, עירית והזבל;

הם שכבו כפיות, והוא סיפר לה איך הוא אהב את סבא מנ- דל;

הוא הרגיש ממש ממש בעננים;

<יכול להיות שזה גם בגלל שהיא לא לבשה תחתונים>;

הוא אפילו תאר לה, איך פעם הוא כבש גול בפנדל;

ואחר כך הם שוב פצחו בסקס סוער <היא קשרה אותו למיטה עם חבל>;

זבל...זבל...

הסיפור נגמר עצוב, עם לא מעט סבל;

על הראש  של עירית נפלו מצילתיים ונ- בל;

היא שוכבת בתרדמת בבית חולים בני ציון;

וגם הזבל נכנס להמון דכאון;

 הווו...אפילו אלוהים נכנס לאבל;

 וזה הסיפור המטופש על מיסטר זבל...

זבל..זבל...