חוויות מהדרך
פוסטים אחרונים
- מלנכוליה - איזה פיצוץ.... 5/12/11
- מה הם חושבים לעצמם, הגברים האלה, או סיפורו של שם 23/11/11
- איזה גאון - חזיונות בלתי פוסקים 22/11/11
- רודף צדק לא שווה רדיפה...ובכלל 20/11/11
- סיפור מהחיים - עם מרצדס לסופשבוע 6/11/11
- בהחלט לא לבעלות לב חלש 5/11/11
האיש מנחל קטלב
כשמטיילים, יש רגעים של שמחה גדולה, כמו הרגע הזה שבו התחלתי ללטף את הקטלבים, בעלי הגזע החלקלק אדמדם. אבל יש גם רגעים של מבוכה גדולה. כי כשהייתי כל כך שקועה בליטופים שלי, לא שמתי לב שעלה איש מהוואדי. תשוש, מזיע אחרי הטיפוס המפרך. איש בלי ידיים, עם שתי תותבות מקורסות. עמד והביט בי ובידיי המלטפות בהנאה גדולה. זה היה רגע של קנאה צרופה. מוצדקת. מביכה כל כך. השפלתי מבט, מבויישת. הוא המשיך אל הג'יפ הגדול שחיכה לו למעלה. אחר כך, הטיול כבר לא היה אותו דבר...
|
תגובות (4)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ממש נכון
ותודה
חג שמח
הצילום יפה וגם הסיפור.
כל הכבוד לאנשים שיש להם מוגבלות פיזית
אבל בריאות נפשית חזקה יותר.
רוני (-:{
אחרי שנורא התביישתי
הוא עלה למעלה
ואז, היו פתאום צפצופים
ואחרי כמה, עליתי גם אני.
ואז, הוא ישב שם
עם שני הקרסים על ההגה
ואני שאלתי אם הוא צריך עזרה ( שזה היה עוד יותר מביך)
ואז הוא אמר שלא.
והסביר שהצופר שלו ברגל כנראה נתקע
וזה היה הכי מביך, כי גם אם רציתי לעזור
מה לי ולצופרים....
בקיצור - הכי פשוט וכייפי היה ללטף קטלב.....
בתואר הראשון שלי היה בחור שקטעו לו את שתי הידים אחרי שירות בלבנון הוא היה, ועודנו אדם נפלא אבל כל פעם שאני תקתקתי על המחשב ב10 אצבעות והוא ב2 קרסים הרגשתי קצת לא נעים