הבלוג של גרייס
לילה
פוסטים אחרונים
- עוד נר 27/12/19
- Qw 27/12/19
- שנה חדשה 22/9/12
- פרידה 10/4/12
- לילה בעיר הגדולה 24/3/12
- אוסקר ישראלי 27/2/12
ארכיון
טפטים
| © זה לא שאני מת על טפטים או משהו כזה, אבל הקירות הלבנים דיכדכו אותי כל הבוקר. בסוף כבר לא יכולתי , צילצלתי למר גולד וביקשתי שיבוא דחוף לקחת מידות. הוא הגיע כעבור שעה, עמוס קטלוגים תוצרת חוץ וכמה דוגמאות מקומיות,שהוא באופן אישי ממליץ כי זה זול וזה מפלסטיק,למה פלסטיק,שאלתי לפי המבט שהוא העיף בי הבנתי שרספקט האיש הזה כבר לא ירכוש לי לעולם. הרבה זמן לקח לי לעבור על הדוגמאות הדהויות , חשבתי על כל הידיים שנגעו בהן לפני ולא הצלחתי לבחור. שאלתי את מר גולד אם הוא רוצה לשתות איתי כוס תה ,הוא אמר שיש לו בדיקות לעשות אבל בכל זאת תה הוא ישתה עם שניים סוכרזית. התישבנו במטבח זה מול זה ולגמנו בנחת תה חם. שאלתי אם הוא רוצה לטעום עוגיות חמאה שקניתי בשבוע צרפת בסופר. עיניו אורו,כן,בשמחה,אני אוהב מתוק ועכשיו דווקא שאסור לי מתחשק לי יותר. ככה ישבנו אולי שעה. מר גולד חיסל את שבוע צרפת עד העוגיה האחרונה ואמר שהצרפתים הכי גרועים בטפטים,המחיר בשמיים ובסוף זה גם לא נידבק. אם תחליט בכל זאת פלסטיק,אני יכול לבוא כבר מחר ולהדביק. פתחתי עוד חבילת עוגיות ,מר גולד קם,אמר שמחכים לו לקח שש עוגיות ויצא לדרך. שאלתי אם הוא רוצה עוד כוס תה,אבל הוא כבר היה בחוץ. נישארתי לשבת זמן מה ,עד שניזכרתי בדוגמאות הדהויות ובכל מי שנגע בהן לפני והלכתי להתרחץ. שוב לבד .הסתכלתי על הקירות הלבנים וחשתי מועקה. נכנסתי למיטה, בטלויזיה, משהו רץ אחרי שמש אדומה ענקית ותפס אותה בהילוך איטי רגע לפני השקיעה, על המסך היה כתוב -על תתן לחיים שלך לשקוע, פנה אל חיים כהן עוד השבוע ,לתאום פגישות והכרויות. רשמתי את מספר הטלפון של חיים ונירדמתי מיד. בחלום שטנו על נהר הסיין אני, מר גולד ואשה גדולה מהחלומות בטפט ענק מפלסטיק . בגדה ממול האיש מהטלוויזיה הניח סוף סוף לשמש לשקוע אנחנו צחקנו בפה מלא עוגיות חמאה צרפתיות צלילים זכים נישמעו כל הלילה,שמחתי. |
תגובות (20)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
גרייס היקרה
טפטים ....
את הטפט הראשון שאני זוכר זה היה בשנות נעוריי או ילדותי
זוכר את אבי זכרונו לברכה ... מגיע עם טפט כתום פירחוני ...
חותך במדוייק יריעות של טפט ומורח דבק ...ופתאם הבית מקבל צורה אחרת ..חי יותר תוסס יותר ...אחר כך הפנלים ....
וכך כל הבית טפטים בשלל צבעים .... ואני מתלהב ...ואז מתחילה מכת הגוקים בבית ... ועוד איזה גוקים ... כל מקק ענק ...
ואז נמאס מהטפטים ... ועוברים לשפריץ המכוער שהיה פעם ...והיום אין סוף אפשרויות והטפטים חזרו והצבעים ...
הבאת איתך ניחוחות נוסטלגיים ..
חג חנוכה שמח יקרתי
מהלב
ירין
כתיבה יפה, סיפור עצוב.
ההומור בטעם מתוק-מריר ובכלל טפט זה out או שאני לא in :)
חנוכה שמח יקירתי
לוקח בלחישה
מחוזות
יפה מאוד!
אליפות עולם הלינק שלך!
אליפות עולם.. :)
והטקסט שלך.. מהסוג שממשיכים לתהות על קנקנו..
מבינים ואעפ"כ יודעים, שלא עד הסוף.. שהוא עדיין מסתיר.
צריך לקלף את הטפטים מהקירות האלו.
ככה זה מרגיש לי.
טאפטים זה כמו פלסטר , כואב יותר להסיר
כמה עצוב להזמין מישהו עם קטלוג, העיקר שיהיה מי שיאכל את "שבוע צרפת" שלו.
טקסט יפה גרייס, אוהבת את האוירה והדכדוך האמיתי שאת מצליחה ליצור.
תודה ו*
לאה
יופי כתיבה גרייסי:)
*
}{שטוטית
איני אוהבת טפטים,
אבל היה כייף להיות כאן שוב.
אהבתי את עוגיות החמאה עד מאד.
יוליה
בדידות נואשת, מר גולד לא ישוב לבקר בדירה.
תודה גרייס.
יקירתי.
איך הצלחת להפוך טפט לסיפור -
מקסים.
אני אוהב את המארח, איש העוגיות מצרפת -
את איש הטפטים מפלסטיק אני לא מכיר. או שכן?
דיברנו על כמה יפה את כותבת - אז להגיד שוב?
כאן חשוב מענה בשם כלל הגולדים :-)
חשוף זה כואב! תנסי כיסוי יותר אורגני, לא פלסטיק. משהו שאפשר להוריד כשרוצים.
זיגמונד כבר יעשה מהעוגיות שלך מטעמים...
גרייס יקרה
נגעו בי מילותייך
תודה
אישה הכותבת בלשון איש
מדוע זה ?
על מה היא מכסה ?
(שותה הרבה קפה )
טפטים ?
שישאר לבן. אין יותר נורא משילוב של פלסטיק וטאפט. מבין מר גולד.
ל ב ן.
יופי כתוב.
הזכיר לי את שוק הבשר בהתחלה זה נדבק אחרי זה מתקלף ובדר"כ הרוב דהויים:)
גרייס הפוסט שלך שווה עוגיה.
(<אי אפשר להותיר את הסיפור הזה ללא תגובה,
אפילו בשעה הזו. אבל רק מי שמעשן ושותה הרבה קפה
ער בשעה כזו>)
את שוזרת מתח ואיפוק בדו מימדיות של החיים,
בתוך שתי דמויות, כל כך לא טפטיות.
הרעבון של איש הזהב שבא לתוך הקירות המעיקים
מתוך הפלסטקיות והפלסטיות של החוץ
נפגש עם הבל השתייה החמה, עם תוך הבל הפֶּה והפֹּה.
והכתיבה כל כך מהודקת, כאילו מסמנים על הקירות הלבנים
חריצים בלתי רואים ובלתי נראים של שריטות.
....
תודה.