| © זה לא שאני מת על טפטים או משהו כזה, אבל הקירות הלבנים דיכדכו אותי כל הבוקר. בסוף כבר לא יכולתי , צילצלתי למר גולד וביקשתי שיבוא דחוף לקחת מידות. הוא הגיע כעבור שעה, עמוס קטלוגים תוצרת חוץ וכמה דוגמאות מקומיות,שהוא באופן אישי ממליץ כי זה זול וזה מפלסטיק,למה פלסטיק,שאלתי לפי המבט שהוא העיף בי הבנתי שרספקט האיש הזה כבר לא ירכוש לי לעולם. הרבה זמן לקח לי לעבור על הדוגמאות הדהויות , חשבתי על כל הידיים שנגעו בהן לפני ולא הצלחתי לבחור. שאלתי את מר גולד אם הוא רוצה לשתות איתי כוס תה ,הוא אמר שיש לו בדיקות לעשות אבל בכל זאת תה הוא ישתה עם שניים סוכרזית. התישבנו במטבח זה מול זה ולגמנו בנחת תה חם. שאלתי אם הוא רוצה לטעום עוגיות חמאה שקניתי בשבוע צרפת בסופר. עיניו אורו,כן,בשמחה,אני אוהב מתוק ועכשיו דווקא שאסור לי מתחשק לי יותר. ככה ישבנו אולי שעה. מר גולד חיסל את שבוע צרפת עד העוגיה האחרונה ואמר שהצרפתים הכי גרועים בטפטים,המחיר בשמיים ובסוף זה גם לא נידבק. אם תחליט בכל זאת פלסטיק,אני יכול לבוא כבר מחר ולהדביק. פתחתי עוד חבילת עוגיות ,מר גולד קם,אמר שמחכים לו לקח שש עוגיות ויצא לדרך. שאלתי אם הוא רוצה עוד כוס תה,אבל הוא כבר היה בחוץ. נישארתי לשבת זמן מה ,עד שניזכרתי בדוגמאות הדהויות ובכל מי שנגע בהן לפני והלכתי להתרחץ. שוב לבד .הסתכלתי על הקירות הלבנים וחשתי מועקה. נכנסתי למיטה, בטלויזיה, משהו רץ אחרי שמש אדומה ענקית ותפס אותה בהילוך איטי רגע לפני השקיעה, על המסך היה כתוב -על תתן לחיים שלך לשקוע, פנה אל חיים כהן עוד השבוע ,לתאום פגישות והכרויות. רשמתי את מספר הטלפון של חיים ונירדמתי מיד. בחלום שטנו על נהר הסיין אני, מר גולד ואשה גדולה מהחלומות בטפט ענק מפלסטיק . בגדה ממול האיש מהטלוויזיה הניח סוף סוף לשמש לשקוע אנחנו צחקנו בפה מלא עוגיות חמאה צרפתיות צלילים זכים נישמעו כל הלילה,שמחתי. |