פוסטים אחרונים
- מומלץ לקרוא! 40 הלקחים שהחיים לימדו אותי, כתבה רגינה בארט 11/7/10
- מצאו את ההבדלים ADOLF ARDUAN 28/6/10
- מסמכים פנימיים של ארגון Free Gaza, שנתפסו במשט האחרון 24/6/10
- גלן בק חושף את האג 'נדה פשיסטית & סוציאליסטית נגד ישראל 15/6/10
- gaza o gaza ! so much misery 13/6/10
- Israeli Ambassador: Israel Will Do 'Whatever It Takes' to Defend Itself 6/6/10
תגובות (20)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה על תגובתך היפה,
חיים ומוות ביד הלשון
האגדה מספרת על מלך שסבל ממחלה נדירה, וכמעט בלתי ניתנת לריפוי. התרופה היחידה למחלתו הייתה כוס של חלב לביאות. היה זה צו קשה לביצוע, ואפילו האמיצים שבין חייליו רעדו מפחד למחשבה על כך. אדם אחד, אמיץ מאוד, התנדב להציל את חיי המלך, ובחכמה רבה, הצליח להשיג חלב מלביאה. באותו לילה, לאחר שהניח את המנה היקרה במקום מבטחים והלך לישון, התחילו איבריו של האביר רב העוז להתווכח. כל אחד מחלקי גופו טען שהכבוד על ביצוע מעשה גבורה זה מגיע לו. בזה אחר זה, התרברבו המוח, הרגליים, הידיים, העיניים והאוזניים על חשיבותם העליונה בביצוע המשימה, ואז נפתח הפה ואמר:
"אני טוען שאני לבדי אחראי להצלחת משימה זו. יש לי את הכוח לזכות אותנו בפרס הגדול, או, אם ארצה בכך, לגרום למותנו".
שאר חלקי הגוף הגיבו בבוז למלותיו השחצניות של הפה, אך למחרת בבוקר הם נוכחו, לצערם הרב, בצדקתו. כשהגיעה העת להביא למלך את חלב הלביאה, טען הפה שמדובר בחלב כלבה. המלך זעם, ודן מייד את האביר הנדהם למוות. אך לאחר שהוכיח את טענתו, חזר בו הפה מדבריו, והציל את המצב באומרו, כי סבל מאי שפיות זמנית, והתעקש על כך שהחלב הוא אכן חלב לביאה. המלך שתה את החלב והחלים. מוסר ההשכל של המשל ברור. חיים ומוות ביד הלשון.
תודה חברה יקרה,
שמחה שאהבת
שבוע נפלא וטוב מלא כל טוב
שבוע טוב ישי,
זו לא מצגת , מתנצלת כנראה שלא כתבתי נכון.
קבלתי מצגת ופשוט העברתי אותה לתמונות. החל מהתמונה הראשונה ועד לסוף.
שיהיה שבוע נפלא וטוב מלא בבשורות טוב.
תודה.
*
תודה יקרה,
דלתי תמיד פתוחה לביקוריך. בואי לבקר.
תודה .
חג שמייח, חודש טוב.
היי דורית
חבל שאת לא שולחת את פוסטייך
כי אני מפספסת
מאוד יפה מה שהעלית
כוונתך ברוכה
חג שמייח
היי,
לכן שאל סוקרטס , האם זה יועיל לי להמשך הדרך. וכנראה שכך עלינו לפעול לפני שאנו שומעים דברי רכילות שכלל לא יועילו לנו.
ובכלל מדוע לרכל. שהריי תאמר שזו דרכו של האדם. לא חייב.
חג שמח :-)
משום שאין יכולתנו לאטום את אוזנינו ואין לנו לעולם לדעת מה יכול לתרום לנו להבין טוב ומשום שכך מטבע בריאתנו נבראנו להיות באוזניים כרויות ולא עיניים פקוחות שומא עלינו להקשיב, ואין לנו לדעת מתי הדבר יתרום לנו ומתי יהיה זה בעוכרינו. האם הדבר יואיל לנו, אין לדעת בעת ששמענו מי יודע איזה תרומה עתידת תהיה לנו מדבר שברגע הזה נראה לנו מיותר לחלוטין. ולמרות כל זאתץ נאות המסננות אם כי כמו שסוקרטס היה שמח לשמוע יפה הביקורת על דבריו ותפיסתו והלא זאת כל תורת הדיאלקטיקה.
תודה רבה,
שמחה מאוד שצרפת את זה.
חג אורים שמח.
מי האיש החפץ חיים ?
אוהב ימים לראות טוב .
נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה
סור מרע ועשה טוב
בקש שלום ורדפהו ....
זאת כתב דוד המלך ע"ה בספר התהילים ולימים (ממש סמוך לנו) כתב ה"חפץ חיים" - רבי ישראל מאיר הכהן מראדין - מחבר הספרים "חפץ חיים" ו"משנה ברורה";
היי,
והעיקר לזכור וליישם.
סופ"ש נפלא, שבת שלום וחג חנוכה שמח
ב...ר...ו....ר
סופ"ש נפלא וחג חנוכה שמח
נילי יקרה,
איש דגול בדיוק כפי שכתבת.
תודה לך, שבת שלום חג אורים שמח
אסתר יקרה,
אני שמחה שרואים את הכיתוב מאחר וחשבתי שאולי לא יהיה קריא.
אכן מסננות יקרות מפז. הלוואי שתמיד, תמיד שנזכור את זה.
תודה לך, שבת שלום, חג אורים שמח
אז את אומרת שנפסיק לרכל ?
נפלא,נבון,מלא תובנה וחכמה
אין די מילים לשבח את דבריו של האדם הדגול
תודה!
לדורית היקרה!
הכיתוב ברור כשמש והרעיון עובר דרך שלוש מסננות יקרות מפז.
תודה לך!
*
אסתר