כותרות TheMarker >
    ';

    Inland Empire

    I like to remember things my own way,
    how I remembered them,
    not necessarily the way they happened.

    0

    האח הבכור של Sonic Youth מגשים את החלום של לו ריד

    23 תגובות   יום שלישי, 8/12/09, 22:44
    בראיון שנתן לו ריד בשנות ה- 70, הוא סיפר על התוכניות הגרנדיוזיות שלו, ביניהן "קונצרט של 1000 גיטרות חשמליות בגרנד קניון". אני מניח שבמחשבתו של ריד היו 1000 גיטרות שמנגנות בו זמנית ומרעידות את הקניון. לפעמים, לפני השינה, אני מדמיין איך הייתי יוצר סימפוניה כזו באופן אחר לגמרי: מפזר 1000 נגנים לאורך ולגובה הקניון, ובעוד אתה מתקדם לאורך הקניון - נגנים, צלילים ונופים מתרחקים ונעלמים, מתקרבים ומתחזקים, ויוצרים קליידוסקופ מוזיקלי חשמלי עם הטבע (פתק מנטלי: "לבקר בגרנד קניון לפני שאמות").

    ריד ואני מפנטזים, אבל ריס צ'טם (Rhys Chatham) עושה: הקליפ הראשון הוא קטע מAn Angel Moves Too Fast To See של צ'טם - יצירה ל 100 גיטרות חשמליות, בס ותופים (צ'טם הוא המנצח על התזמורת - נחמד לראות 100 גיטריסטים בתלבושת אחידה, במיוחד שכולם צרפתים).

    ההתחלה הייתה כ- 30 שנים קודם לכן, בניו יורק. צ'טם התחיל את דרכו כמכוון הפסנתרים של גלן גולד ושל לה מונט יאנג. בהשראת האחרון, הוא הלחין יצירות מינימליסטיות, מאוד מינימליסטיות, יחד עם החבורה הרגילה שכללה את פיליפ גלאס, סטיב רייך ושות'. אבל באמצע שנות ה- 70 קרה אירוע ששינה את מסלול הקרירה של צ'טם: לראשונה בחייו הוא ביקר בהופעת רוק, ולא סתם הופעה: אחת מההופעות הראשונות של הראמונז ב CBGB. בדומה למלחין מינימליסטי אחר, ארתור ראסל, שביקור בדיסקוטק שינה את הכיוון האומנותי שלי, גם עיניו ואוזניו של צ'טם נפקחו לעולם אמיץ וחדש. הוא הושפע מהדברים הגלויים בראמונז (האנרגיה, הרעש, החשמל), ומהדברים הקצת פחות ברורים מאליהם ("הם ניגנו שלושה אקורדים, שזה שניים יותר ממה שאני ניגנתי באותה תקופה!", אמר צ'טהם מאוחר יותר).

    לאחר שנת סטאז' של נגינת גיטרה חשמלית בלהקת רוק סטנדרטית, בשנת 1977 צ'טם שילב את אנרגיות הרוק עם המינימליזם של דאון-טאון ניו-יורק ביצירה הראשונה של העידן החדש שלו: Guitar Trio. כשמה כן היא - יצירה לשלוש גיטרות חשמליות שפורטות אקורד אחד (היי, לא צריך לאמץ את כל מגוון האקורדים של הראמונז כבר בהתחלה!), מלוות בתופים ובבס. היצירה מורכבת משני חלקים, שההבדל המרכזי ביניהם הוא שבחלק הראשון המתופף מנגן רק על המצילות, ובחלק השני על כל הסט. זה נשמע יבש ומשעמם, ובאמת - כששמעתי את הקלטת האולפן של היצירה לא יצאתי מגדרי. ביצוע חי, כמו זה שמלווה את וידאו מס' 2, מוציא מהיצירה את המיטב שבה. ב 1978 הגיע לניו יורק בחור בשם לי רנלדו, ובאופן אקראי הגיע להופעה של Guitar Trio ויצא המום "למרות שלכאורה כל מה שהיה שם היא פריטה פשוטה על אקורד אחד, דברים מופלאים התרחשו בשדה הקול שמעלינו: הרמוניות עיליות רקדו סביב התווים, נשמעות כמו תזמורת או מקהלת קולות מעל הבסיס המינימליסטי". רנלדו הצטרף ללהקה של צ'טם, אליה הצטרף יותר מאוחר גם אחד, ת'רסטון מור - ויחד שניהם הקימו את Sonic Youth, אחד מההרכבים החשובים בהיסטוריה של הרוק. שניהם מנגנים בוידאו מס' 2 - ביצוע מ - 2007  בו מנגנת גם קים גורדון (כן כן, מ Sonic youth) ועוד שבעה גיטריסטים (סה"כ 10 גיטריסטים - ה Trio הורחב קצת). צילום של ההופעה, באיכות לא ממש טובה, אפשר לראות פה.

    הופעה זו הייתה חלק מסיבוב הופעות של צ'טם ברחבי ארה"ב (ולאחר מכן גם באירופה, בה הוא מתגורר ב 20 השנים האחרונות). הלהקה השתנתה בכל מקום אליו הוא הגיע, ולרוב הורכבה ממוזיקאים מקומיים אותם הדריך צ'טם בדקות שלפני תחילת ההופעה, במהלך בדיקת הסאונד (צ'טם כמובן ניגן בגיטרה בכל ההופעות). אבל תסתכלו בוידאו מס' 3 - כמה כיף היה להם (איכות הסאונד מזעזעת, וצ'טם מופיע רוב הזמן עם גבו למצלמה). הדיסק המשולש מסיבוב ההופעות נקרא Guitar Trio is my Life!, ומדהים איך כל ביצוע נשמע אחרת לגמרי.

    הרפטטיביות האנרגטית של הקטע הזה מזכירה לי דימוי של מכונית בצבע מטאלי, שכאשר לוחצים בה פול גז בניוטרל המנוע מתחיל לזעוק, והמכונית מתחילה להתרומם בקו ישר תוך כדי סיבובים במהירות הולכת וגוברת - לשחקים, לירח, לכוכבים!

    פאוזה: בהתכתבות שהייתה לי עם ריס צ'טם, הוא הביע רצון עז להופיע בארץ. מישהו יכול לקשר אותי לאיזשהו בעל מועדון שאולי יהיה מעוניין? העלויות זולות, אני בטוח שזו תהיה הופעה חזקה! (ואין לי חשק לקנות כרטיס לפריז בשביל לראות אותו שם).

    הוידאו הרביעי הוא קטע מתוך "אל הרעם" Die Donnergotter, יצירה נוספת למקבץ גיטרות חשמליות, אבל הפעם עם מגוון מוזיקלי גדול יותר. משם הדרך להלחנה ל 100 גיטרות הייתה סלולה. לפני כמה שנים יצר את Crimson Grail - יצירה ל 400 גיטרות חשמליות (הנה קטע ממנה בגרסה קאמרית של 200 גיטרות בלבד). קשה לעביר את העוצמה של יצירות אלה בהקלטות, צריך להיות שם כדי לחוות (ואני טרם הייתי בוכה).

    בין אירוע גיטרות אחד למשנהו, צ'טם מנגן גם בחצוצרה. למרות שהוא טוען שההשפעה העיקרית שלו היא מדון צ'רי, הקטע שבוידאו החמישי מזכיר לי מאוד דווקא את מיילס דיויס בתקופת טו-טו שלו.

    זה נחמד, אבל עיקר כוחו של צ'טם הוא ברעש של הגיטרה החשמלית, ואני מקווה שאספיק לחוות הופעה חיה שלו (הגרנד קניון יכול לחכות. פתק מנטלי "לברר מתי אני הולך למות").

     

    בונוסים

    הפעם אין לי שאריות כתיבה, אז הבונוסים הם מוזיקליים:

    1. mashup שעשיתי בין Die DonnerGotter לבין The Ride of the Valkyries של ואגנר. יצא לגמרי לא רע לדעתי, אם כי החלק שאחרי ההקדמה לא יצא בדיוק כמו שדמיינתי.

    2. עוד קטע חצוצרה של צ'טם - קצת יותר נסיוני.

    3. וזה השיר אליו הקשבתי בזמן כתיבת הפוסט. "...ולהתייצב בפני האלוהים, עם שתי גומות של חן, ועם שישה מיתרים קרועים".

    4. מי שאוהב הרבה גיטרות, אבל באופן מסורתי יותר - אולי יהנה מזה.

     

    (אגב, את קליפים 2 ו 4 אני יצרתי - יצאו לא רע, לא?)

    (אגב 2 - הכותרת המקורית של הפוסט הייתה: "לכי גבה"? לא - "בוא ריס"!, אבל הוסרה למען הטעם הטוב, וכדי לא לפגוע בעולים מחבר העמים)

    דרג את התוכן:

      תגובות (23)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/1/10 18:24:

      צטט: lost highway 2009-12-10 18:23:40

      צטט: daaaag 2009-12-09 17:19:34

      התגעגעתי.... (:

       

      חזרתי :-)

       

       נראה לי שכדאי שתחזור שוב..... ((:

       אני כבר עוד פעם מתגעגעת.... ((:

        25/12/09 05:10:
      מרתק,אני הייתי רוצה לשמוע את פיליפ גלאס בתל אביב יש לך קשרים?זוכר את איינשטיין על החוף?נתקעתי בשנות השמונים,גם לורי אנדרסון לא היה מזיק,נעם לי מאוד לבקרך,,
        18/12/09 01:32:

      צטט: lost highway 2009-12-11 21:53:23

      צטט: clear1 2009-12-11 01:40:58

      צטט: shoegazer 2009-12-09 15:04:07

      אולי אם רוכבים עם חמוריפ פנימה זה אחרת.....

       מכיר מישהי שעשתה את זה, סיפרה שזה היה די מפחיד, כל רגע היה נדמה לה שהחמור, יחד איתה, מחליקים כל הדרך למטה.

       

       

      בלי שום קשר, באיטליה אכלתי ספגטי עם רוטב בשר חמור. לא משהו.

       היית צריך לנסות בשר חמור עם רוטב ספגטי.

       

        11/12/09 21:53:

      צטט: clear1 2009-12-11 01:40:58

      צטט: shoegazer 2009-12-09 15:04:07

      אולי אם רוכבים עם חמוריפ פנימה זה אחרת.....

       מכיר מישהי שעשתה את זה, סיפרה שזה היה די מפחיד, כל רגע היה נדמה לה שהחמור, יחד איתה, מחליקים כל הדרך למטה.

       

       

      בלי שום קשר, באיטליה אכלתי ספגטי עם רוטב בשר חמור. לא משהו.

        11/12/09 21:52:

      צטט: clear1 2009-12-11 01:39:00

      טוב, אתחיל מזה שאף פעם לא "התעלפתי" מ"פרוייקטים" במוסיקה.

      לא 1000 גיטרות ולא מיליון כינורות או 10,000 זמרי מקהלה.

      לעניות דעתי הבלתי נחשבת, זה מכסה בדרך כלל על המהות.

      וחוץ מזה, למה אתה גונב לי? אטום

      בעיקר חיבבתי את קליפ 2 (אם כי לדעתי מוטיבים דומים לכך נעשו כבר ב-60, על ידי הוולווט, וגם, בתקופה הראשונה, על ידי הפינק פלויד, אלא אם זה רק אוזניי המעוותות שומעות זאת.

      ו-(לא מפתיע) את 5.

      לדעתי מתקיימות שתי האמיתות בנוגע לקליפ 5,הוא אכן הושפע מדון צ'רי , אך, כפי שכתבת, הסגנון בקטע המסויים מזכיר ביותר את טוטו ושות'.

      אגב, מחצצר לא רע בכלל.

      אבל שיא היצירה כאן (רציני) היה המשאפ שעשית עם ואגנר.

       

       

      זו לא גניבה, זה הומאז' חסר קרדיט לגאוניותך :-)

      אני די מסכים איתך לגבי פרוייקטים, זה מזכיר לי תוכניות "ספיישל" בטלוויזיה שהן תמיד פחות טובות מהרגילות. אבל במקרה הזה אני חושב שמדובר יותר ב"הפנינג" (אם להשתמש במונח סיקסטיז) מאשר בפרוייקט.

      אני מסכים להשוואה עם הוולווט, הרי גם ג'ון קייל עבד עם לה מונט יאנג והושפע ממנו, אבל אצל צ'טם נשאר רק השלד, אין את המלודיות של ריד שיעטפו את האקורד.

      ותודה על הקרדיט למאשאפ, הרבה תודה :-)

       

        11/12/09 21:39:

      צטט: סטריאה 2009-12-10 19:50:57

      התעשרתי רבות, תודה רבה לך!

      (ברשותך, אלך להצטמרר עם חווה)

      בשמחה :-) ותודה גם לך.

      (אני חושב שחווה עצמה הייתה מצטמררת אם הייתה יודעת אם מי היא זווגה הפעם...)

       

        11/12/09 01:40:

      צטט: shoegazer 2009-12-09 15:04:07

      אולי אם רוכבים עם חמוריפ פנימה זה אחרת.....

       מכיר מישהי שעשתה את זה, סיפרה שזה היה די מפחיד, כל רגע היה נדמה לה שהחמור, יחד איתה, מחליקים כל הדרך למטה.

       

        11/12/09 01:39:

      טוב, אתחיל מזה שאף פעם לא "התעלפתי" מ"פרוייקטים" במוסיקה.

      לא 1000 גיטרות ולא מיליון כינורות או 10,000 זמרי מקהלה.

      לעניות דעתי הבלתי נחשבת, זה מכסה בדרך כלל על המהות.

      וחוץ מזה, למה אתה גונב לי? אטום

      בעיקר חיבבתי את קליפ 2 (אם כי לדעתי מוטיבים דומים לכך נעשו כבר ב-60, על ידי הוולווט, וגם, בתקופה הראשונה, על ידי הפינק פלויד, אלא אם זה רק אוזניי המעוותות שומעות זאת.

      ו-(לא מפתיע) את 5.

      לדעתי מתקיימות שתי האמיתות בנוגע לקליפ 5,הוא אכן הושפע מדון צ'רי , אך, כפי שכתבת, הסגנון בקטע המסויים מזכיר ביותר את טוטו ושות'.

      אגב, מחצצר לא רע בכלל.

      אבל שיא היצירה כאן (רציני) היה המשאפ שעשית עם ואגנר.

       

       

        10/12/09 19:50:

      התעשרתי רבות, תודה רבה לך!

      (ברשותך, אלך להצטמרר עם חווה)

        10/12/09 18:24:

      צטט: מלוסינקי 2009-12-10 10:51:49

      תענוג!
      לנענע את הראש מצד לצד ומעלה-מטה
      ולא לשמוע את החבר'ה במשרד מנסים לקרוא לך לישיבה...

       

      נ.ב
      אני לגמרי עם lexis בקטע של ה"למה אתה לא כותב יותר? אה? למה?"
      גרידי מצדי, יודעת...

      אוי - הזכרת לי את הכלבים עם הצואר הגמיש שפעם היו להיט על הדשבורד של המכוניות :-)

      ותודה לך :-)

        10/12/09 18:23:

      צטט: daaaag 2009-12-09 17:19:34

      התגעגעתי.... (:

       

      חזרתי :-)

        10/12/09 18:22:

      צטט: shoegazer 2009-12-09 15:04:07

      אגב אם הקניון הגדול עם זארה ותמנון לא מספיק לך, אז רציתי ליידע אותך שבגרנד קניון דווקא הייתי -ולא הצלחתי להרגיש את מה שהייתי אמורה להרגיש. אולי אם רוכבים עם חמוריפ פנימה זה אחרת.....

      אני לא חושב שהמאבטח בכניסה לקניון יתן לך להיכנס על גב חמור.

      אז מה - לא לנסוע לאמריקה? חיפה מספיק?

        10/12/09 18:20:

      צטט: @אורית 2009-12-09 12:54:18

      אה זה פוסט רק לאינטיליגנטים?

      אז אני לא.

       

      גם אני לא אינטליגנטי  - לא הבנתי אותך הפעם :-)

      אבל תודה על הביקור :-)

       

        10/12/09 18:19:

      צטט: shoegazer 2009-12-09 12:21:54

       

      טוב אני אצטרך לבקר פה פעמיים ,כי הוידאואים נתקעים לי כל הזמן והאינטרנט איטי לי היום ואי אפשר לשמוע ככה. אבל אני לא מבטיחה לכתוב משהו אחרי הפעם השנייה שאבוא, כי זה תמיד פדיחה שאומרים "אשוב" ואז אין באמת משהו אינטיליגנטי להגיד.

       

      בכל זאת, חלק הצלחתי לשמוע ואהבתי מאד.עוד פוסט מבית היוצר שלך שהופך את כל זה לשווה.

       

      אני לא חושבת שאני ארצה להתסובב בקניון, בין החנויות של zara ותמנון , ולשמוע דיסטורשנים . אתה לא חושב שזה turn off ? כלומר למוזיקה ,לא? הנה הצ'טם הזה ,בחור בהחלט כלבבי - ללא ספק איש של עשייה , איש חיובי. קודם כל כיוון הפסנתרים . האם יש עיסוק יותר רומנטי ומושך מזה? לנצח אחשוב על דניאל אוטיי כבונה כינורות ב"לב בחורף" של קלוד סוטה. 

      איזה גבר.

      ובכלל, היוזמה שלו עם הצרפתים הקטנים -ממש משמח . למה שלא נציע לפסטיבל המחצצרים בכפר סבא לעשות הסבה? 

       

      אני לגמרי הולכת להשיג לעצמי את הגיטר טריו הזה.

      מה רציתי לומר? אה, שאני חשובת שיש לי כמה כיוונים לגבי הבאתו לארץ - אחזור אליך בנדון. 

       

      אה ויופי של פונט- גדול וברור .

      טוב, העיקר כאן זה הפונט. הקדשתי המון מחשבה ותכנון לגודל ולמשפחה של הגופן, ושמרתי על גופן אחיד לאורך כל הפוסט לצורך הרפטטיביות הפונטית.

      יהיה נחמד אם ירעישו פעם את הקניון, יש חלל קטן במעבר בין מזרח ומערב דיזינגוף סנטר שבו אפשר לקיים יופי של קונצרט דיסטורשנים. אבל אני מודה שאני מאוד אוהב את קניון G בכפר סבא, בכל פעם שהייתי בו התנגנה ברקע מוזיקת אייטיז מהצד היותר חיובי שלה (אפילו איאן דיורי!).

      פסטיבל המחצצרים בכפר סבא? אני אפנה למחלקת התרבות ואנסה לשכנע אותם. הם בטח ישללו את תו החניה שלי ויגדילו את הארנונה.

      ותודה :-)

       

        10/12/09 18:12:

      צטט: lexis 2009-12-09 10:36:00

      קראתי עד הסוף כמה פעמים,

      אבל נתקעתי על קטע 2. סוניק יות' ואקורד אחד - דיינו.

      מעולה. מהפנט.

       

      ואתה גם, למה אתה לא כותב יותר? אה? למה? אתה לא כותב יותר? אה? למה?

       

      הייתי קוראת לפוסט הזה - חמישה יתרים קרועים (כי אחד מספיק).

       

      איזה כיף שאהבת, ואת צודקת - חמישה מיתרים קרועים היה יכול להיות שם נהדר לפוסט הזה :-)

       

        10/12/09 17:44:

      צטט: מ*כל 2009-12-08 23:58:37

      קראתי עד הסוף

      ואפילו הקשבתי לחלק מהלינקים

      קודם כל מעניין מאוד וסחתיין על עוד פוסט מושקע ונבון

      וחוצמזה, יופי של קטעים

      מאוד נהניתי מהרפטטיביות הכאילו שטוחה אבל מהפנטת.

      תודה תודה :-) שמח שנהנית - הוספתי שורה לפוסט בזכותך :-)

        10/12/09 10:51:

      תענוג!
      לנענע את הראש מצד לצד ומעלה-מטה
      ולא לשמוע את החבר'ה במשרד מנסים לקרוא לך לישיבה...

       

      נ.ב
      אני לגמרי עם lexis בקטע של ה"למה אתה לא כותב יותר? אה? למה?"
      גרידי מצדי, יודעת...

        9/12/09 17:19:
      התגעגעתי.... (:
        9/12/09 15:04:
      אגב אם הקניון הגדול עם זארה ותמנון לא מספיק לך, אז רציתי ליידע אותך שבגרנד קניון דווקא הייתי -ולא הצלחתי להרגיש את מה שהייתי אמורה להרגיש. אולי אם רוכבים עם חמוריפ פנימה זה אחרת.....
        9/12/09 12:54:

      אה זה פוסט רק לאינטיליגנטים?

      אז אני לא.

       

        9/12/09 12:21:

       

      טוב אני אצטרך לבקר פה פעמיים ,כי הוידאואים נתקעים לי כל הזמן והאינטרנט איטי לי היום ואי אפשר לשמוע ככה. אבל אני לא מבטיחה לכתוב משהו אחרי הפעם השנייה שאבוא, כי זה תמיד פדיחה שאומרים "אשוב" ואז אין באמת משהו אינטיליגנטי להגיד.

       

      בכל זאת, חלק הצלחתי לשמוע ואהבתי מאד.עוד פוסט מבית היוצר שלך שהופך את כל זה לשווה.

       

      אני לא חושבת שאני ארצה להתסובב בקניון, בין החנויות של zara ותמנון , ולשמוע דיסטורשנים . אתה לא חושב שזה turn off ? כלומר למוזיקה ,לא? הנה הצ'טם הזה ,בחור בהחלט כלבבי - ללא ספק איש של עשייה , איש חיובי. קודם כל כיוון הפסנתרים . האם יש עיסוק יותר רומנטי ומושך מזה? לנצח אחשוב על דניאל אוטיי כבונה כינורות ב"לב בחורף" של קלוד סוטה. 

      איזה גבר.

      ובכלל, היוזמה שלו עם הצרפתים הקטנים -ממש משמח . למה שלא נציע לפסטיבל המחצצרים בכפר סבא לעשות הסבה? 

       

      אני לגמרי הולכת להשיג לעצמי את הגיטר טריו הזה.

      מה רציתי לומר? אה, שאני חשובת שיש לי כמה כיוונים לגבי הבאתו לארץ - אחזור אליך בנדון. 

       

      אה ויופי של פונט- גדול וברור .

        9/12/09 10:36:

      קראתי עד הסוף כמה פעמים,

      אבל נתקעתי על קטע 2. סוניק יות' ואקורד אחד - דיינו.

      מעולה. מהפנט.

       

      ואתה גם, למה אתה לא כותב יותר? אה? למה? אתה לא כותב יותר? אה? למה?

       

      הייתי קוראת לפוסט הזה - חמישה יתרים קרועים (כי אחד מספיק).

        8/12/09 23:58:

      קראתי עד הסוף

      ואפילו הקשבתי לחלק מהלינקים

      קודם כל מעניין מאוד וסחתיין על עוד פוסט מושקע ונבון

      וחוצמזה, יופי של קטעים

      מאוד נהניתי מהרפטטיביות הכאילו שטוחה אבל מהפנטת.

      ארכיון

      פרופיל

      lost highway
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין