כותרות TheMarker >
    ';

    סיפורים וטיולים ועוד כמה דברים

    סיפורים קצרים, ושירים לעת מצוא פרי עטי, טיולים בארץ בכלל ובשביל ישראל בפרט.
    ועוד כמה דברים שפגשו אותי.

    0

    שבויה בחלומה

    46 תגובות   יום שלישי, 8/12/09, 22:53

     

    שבוייה בחלומה - מאת אחאב בקר

    חזרה לביתה בתום יום עבודה מונוטוני. המכונה המסיעה עופות מהשחיטה אל המריטה ומשם לחיתוך אריזה והקפאה, דממה. ריח דם העופות הנשטף בזרנוקים אל הביוב עלה באפה. יום אחר יום , שעה אחר שעה, בסינר לבן, אורזת ומסדרת העופות בקרטונים, ארבע בכל אחד. קודם לאריזה צריך להוריד את העוף מהקרס, שעליו נתלה ונסע במסלול מותו מהשוחט אל הקרס, דרך מסדרון מריטת הנוצות, אל הקרטון ולהקפאה. עצמות שבולטות מהבשר, יש לגזום במזמרה , לארוז במהירות ולסדר לקראת הכניסה למקרר.

    כך תשע שעות, כל יום עם שתי הפסקות של חצי שעה. ההסעה כבר יוצאת ושדה הקטל , שהוא מקום עבודתה מתרחק. העיר קרבה והמנמנמים בהסעה מתעוררים לנוכח  שורות הבלוקונים, המסודרים לעיר קטנה ומאובקת.

    שבעה, נקייה ורחוצה, בחדרה הקטן והחמים. המיטה הישנה חורקת קלות.

    על גבה בתום היום עצמה עיניה והפליגה אל החלום. המים מוכרים לה. תמיד אותו החלום בשינויים קלים ועם סוף דומה. פורשת כנפיה כציפור ודואה למרחקים. השמש בגבה והחושך לפניה. בין ערביים. הבתים קטנים, פסיפס משבצות השדות, צהובים חומים ירוקים. הכבישים שחורים ומתפתלים. מנמיכה עוף לעבר גשרון קטן על נחל אכזב. נוחתת תחתיו ומשילה הכנפיים. על ארבע, כחתולה מתגנבת, מתחת לגשר. הדלת נמצאת שם, גלויה רק לעיניה, נפתחת אליה לתוך אולם המראות.

    האולם מלא בחוגגים הצוהלים, המראות התלויות על קירותיו, מעצימות את תחושת ההמון העליז. תיבת נגינה מתגלגלת, ומוזיקה קצבית עתיקה שוטפת אותה לרחבת הריקודים.

    הנה הוא שם, מולה - מחייך ומזמין בתנועה הקוראת לה , "בואי".  ידו בידה וכבר הם רוקדים במעגל השמח.  גבוה וחייכן, בלוריתו מתנפנפת, עיניו החומות מרצדות לעומתה, קולו רועם בשיר עם תיבת הנגינה, זרועו חובקת מתניה, זרועה  סביב מותניו. המוזיקה מתגברת והריקוד מואץ , עד שאין בכוחה להדביק אותו. זרועו מאמצת אותה אליו , ורגליה מרחפות , נוגעות לא נוגעות ברצפה. סמוקה ומשולהבת כורכת זרועותיה על צווארו ונישאת גבוה בזרועותיו. מחוללים מול המראות ובצידיהן, כמו קליידוסקופ ענק ובו דמותם המתחלקת ומשתקפת באינסוף מופעים.

    רק שניהם נותרו מכל החוגגים. התיבה השתתקה. המראות מסתובבות והופכות לקירות קטיפה סגולה אדומה. מזרונים פזורים באולם המתכווץ מרגע לרגע.

    מזמין אותה לבוא אחריו.  

    פוחדת ונרתעת, לקראת הצפוי לה.

    על אף שאת הסוף היא יודעת, הולכת איתו, שבוייה בקסמו קשורה להוויתו. כאן , מראה לה בידו, נשכבת עצומת עיניים על גבה מפשקת רגליה ומחכה.

    בא אליה בפראות ובכוח , שורט, מועך ונושך וממהר. כבר הוא גומר. ללא מילים מתרומם, פורש כנפיו הענקיות ומתעופף אל החושך. מותיר אותה פצועה כואבת מושפלת ומדממת.

    עיניה נפתחות לרווחה , מתעוררת, כואבת מחלומה , אל הבוקר שמוליך אותה בנתיב המוכר אל העופות הנשחטים ואל המקררים המדיפים ריח דם.

    דרג את התוכן:

      תגובות (46)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/8/15 19:16:
      צמרמורות של עצב, כאב ופחד עברו בי........
        11/8/15 18:06:

      בין מציאות לסיוט.
      מפוכח ובעיקר עצוב.
      כתיבתך סוחפת ועשירה. המילים מציירות תמונות עזות וצבעוניות, בלתי מתפשרות. לא בתיאור היופי ולא בתיאור הגועל. 

        10/8/15 15:55:
      עצוב, כואב
        10/8/15 15:00:
      בולטת השפעת המציאות היומיומית שלה על חלומותיה...
        11/11/14 17:54:
      מי שעובדת במלאכה שכזו ראוייה לחלומות לילה יותר מפנקים.
        8/11/14 16:15:
      סיוטי לילה
        8/11/14 13:37:
      אוי מפה ואוי משם
        15/1/14 21:55:

      צטט: ~גאיה~ 2014-01-15 21:33:01

      אני כבר לא בטוחה מאיזה חלום כדאי לה מהר להתעורר.....

      בדיוק!

      החלום והמציאות מתחרים זה בזה מי יותר מזוויע. 

        15/1/14 21:33:
      אני כבר לא בטוחה מאיזה חלום כדאי לה מהר להתעורר.....
        11/1/14 11:14:

      צטט: אסנת גזית 2014-01-10 21:50:39

      תעשיית המוות, רגע לפני שעוטפים יפה את הגופות בניילונים נחמדים... עולם מעוות! והיא- אין לה אלא לנסות לחלום או לנסות להתעורר, הלוואי שתתעורר כבר...

      זו הצרה. אין לה לאן להתעורר.

        10/1/14 21:50:
      תעשיית המוות, רגע לפני שעוטפים יפה את הגופות בניילונים נחמדים... עולם מעוות! והיא- אין לה אלא לנסות לחלום או לנסות להתעורר, הלוואי שתתעורר כבר...
        15/4/13 11:28:
      מציאות וחלום ממש לא כייפים...כתיבה יפה לך אחאב :)
        13/3/13 17:50:
      סיפור חזק, החיבור בין המציאות לחלומות מחובר בקו דק מאוד. תודה וערב טוב.
        13/3/13 12:35:
      אהבתי את הסיפור...חזק !
        13/3/13 10:36:
      חזק. אני תוהה רבות על ה"אנשים השקופים" האלו שעובדים במקומות הנוראיים הללו. מי הם ואיך הם מסתדרים עם כל זה... והנה הבאת פרשנות שנשמעת לי מאוד הגיונית. הלוואי שתעשיית הבשרים הזו הייתה נפסקת או לפחות קטנה לממדים שפויים. תודה, גלי
        3/8/12 08:03:
      הי בוא נרוץ להציל אותה,מגיע לה קצת טוב.....
        22/7/12 22:55:
      מותיר תחושה דואלית, כתיבה מלאה ברשמים.
        22/7/12 22:45:
      באתי..נפגעתי...לבטח אשוב. כתיבה נוגעת . כאב ביום ובלילה. מלנכולי... נ.ד.
        5/7/12 11:58:
      כבר אי אפשר לדעת מה עדיף, העבודה הנוראה, או החלום המזויע. כך או כך שניהם נוראים בעיניי. כתיבה יפה מאוד:)
        23/6/12 19:37:
      כתוב נהדר, שבוע טוב.
        28/5/12 10:15:
      אני קוראת אותך ומריחה את ריח הנוצות השרוף ...
        23/5/12 20:36:
      זו כתיבה טובה
        23/3/12 15:13:

      שבת שלום אחאב .

      שבויה בחלומה ובחייה ....כואב,

      אולי לפעמים צריך להלחם בחלומות כדי לנצח את המציאות ...

        15/3/12 19:08:
      כתבת נפלא. לא קל הסיפור *שרי
        15/3/12 17:11:

      מציאות קשה וחלום שמסתיים ממש ברע . . .

      צריך לשבור את המעגל הזה . . .

      כתבת יפה.

        19/2/12 21:56:
      סיפור חזק, עצוב, אבל אלה החיים (לפעמים).
        13/1/12 23:11:

      למרות הפוסט הקשה , מעדיפה לראות את חצי הכוס המלאה :)

      "פורשת כנפיה כציפור ודואה למרחקים. השמש בגבה והחושך לפניה. בין ערביים....

      הנה הוא שם, מולה - מחייך ומזמין בתנועה הקוראת לה , "בואי".

       ידו בידה וכבר הם רוקדים במעגל השמח "

       

      מילים: דוד שמעוני
      לחן: עממי, עממי בוכרי


      מִי יִתְּנֵנִי עוֹף
      צִפּוֹר כָּנָף קְטַנָּה
      אֲשֶׁר בַּקֵּן הַטּוֹב
      תָּנוּחַ שַׁאֲנַנָּה

        30/11/11 12:45:
      העברת לי חיים מסויטים וחלום מסויט כתוב חזק .טוב להכיר.
        25/11/11 10:11:
      קשה..אהבתי את הקשר המטפורי בין העופות
        25/11/11 10:09:
      קשה.. אהבתי את הקשר המטפורי בין העופות
        25/11/11 08:37:

      צטט: s*hef 2011-11-25 08:34:34

      גם החלום זוועתי כמו המציאות. איזה באסה. והכי הכי באסה שפוסטים ראשונים מקבלים כ"כ מעט תשומת לב. מגיע לך יותר! יאללה מ-ק-פ-י-צ-ה. שורו אחינו וראוווווווווווו מה יפה הפוסט הזה - הפוסט הזה!.

      כל דבר בזמנו.....:-) 

       

        25/11/11 08:34:
      גם החלום זוועתי כמו המציאות. איזה באסה. והכי הכי באסה שפוסטים ראשונים מקבלים כ"כ מעט תשומת לב. מגיע לך יותר! יאללה מ-ק-פ-י-צ-ה. שורו אחינו וראוווווווווווו מה יפה הפוסט הזה - הפוסט הזה!.
        11/8/11 00:19:
      יפה מאוד, אהבתי :)
        26/5/11 20:51:
      יופי הכאב הזה...(כתוב יופי)
        26/5/11 19:20:
      סיפור קסום. שבוייה במציאותה, לא פחות :)
        26/1/11 20:29:
      טוב שנברתי בבלוג שלך.
      :-)
        3/11/10 17:29:
      תמשיך לכתוב ....
      מדהים....
        28/3/10 16:34:


      תודה לך זיוה על התגובה

      אכן התעתועים והמציאות מתערבבים ומתחרים מי יותר מזעזע.

      זה אחד הפוסטים הראשונים שכתבתי ולדעתי מהטובים שבהם:)

        28/3/10 16:17:


      כתוב מצויין.

       

      מעגל מפתיע

      מדם לדם

       

      והמוטיב של בין חלום למציאות

      במקרה מופיע גם בשיר האחרון שהעליתי

      כמובן באופן שונה:)

       

       

      נהניתי לקרוא!

      חג שמח

      זיוה

       

       

        28/3/10 16:10:

      כוכב

      אוהבת את כתיבתך

      חג שמח.

        28/3/10 08:23:


      נהניתי מאד...כתיבה יפה

       

        29/12/09 10:49:


      תודה לך - האני שבי על ההתייחסות

       

      אני לא תמיד רואה.....את המציאות

      גם כשהיא לכאורה שקופה וברורה, יש המון צדדים לכל מטבע

      יצא לי קטע עם סוף לא אמריקאי......ויש גם כאלו.

       

        27/12/09 21:08:

      פוצע, פוצע......

      לפחות תן לנו לחלום, להזות..... להיות אופטימיים

      כשהמציאות כל כך קשה וחונקת

      החלום וההזיה הם הבריחה הכי מתוקה.

      אך כנראה שאתה רואה את הדברים שונה ואחרת

      .

       

        26/12/09 17:18:

      כתוב מאוד יפה
        9/12/09 00:10:


      מעגל קסמים שבו לא ברור מה יותר גרוע, המציאות או החלום.

      ובכל זאת התקווה תמיד פועמת

        8/12/09 23:11:

      סוף כואב, כאילו התעוררות מחלום, שבהתחלה נראה שהולך להיות טוב ויש פיתוי שהיא נענית לו, אבל בעצם לא. והגורל הכתיב לה חיים שלמים בעקבות המאורע. יפה ומפתיע!*

      ארכיון

      פרופיל

      א ח א ב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין