חג  שמח  ומאיר  יקרה!!!!!

מאוד יפה!

כתיבה יפה ומרגשת נוגעת ללב

כה לחי !

צופה ומתחלקת עימנו בנגיעות-דימויים בלבד, בפסיקה, תהיה,תובנה וסיכוי (אצל שבת המלכה?!),

ועד לפני היהלום שמתגלים דמומים באור (והמה של בכור פטר רחמך, שלא הצלחת לפדות חייו שנגדעו?!) 

מבקשת להיות עימו וּמְפוּיֶסֶּת עֲנָנִים וַכֶּתֶר

וזו גם ההרגשה שלי בתום מסע הבהיה הזה.  נהדר!

אורים לך

ע 

שושי. שירך נהדר (כתמיד) ומותירני הלום רעם. 

במטרה להבינו - אני "חושש" שאני מושפע בקריאתי משירים קודמים בסדרה זו, וודאי מהשירים "מידע מצולות" ו"זיכרון מהאופל המתוק" ומדמה למצוא חוט מקשר אף ל"השבעה" ו"מושבת קוורץ"- ככל שהבנתי אותם אינה שלמה. מגלה בהם מצבי רוח שונים, אולי עליות ומורדות, וכאן - רגע של פיוס והשלמה? המשתמעים משורת הסיום ואף לפניה. 

מרגשת כל פעם מחדש!

תודה!

ואחרי הכול,

מכל האורות

אין כמו

האור הפנימי.

ח. (*) 

בּוֹהָהּ בִּפְנֵי הַיַּהֲלוֹם שֶׁהִתְגַּלּוּ בְּהַר פָּעוּר

וְעוֹד קוּרֵי שֵׁינָה שֶׁל מִילְיוֹן שָׁנָה מְסוּמָנִים עַלָּיו.

שיר פלא..

אני גם בוהה..ולא מבינה הרבה דברים שמתחוללים סביבי.

תודה לשיר כה יפה.

*

כותבת מדהים

חג שמח

לירון 

דבש מור ולבונה

כוכב על השיר הנוגה.

נכון אמרת לי שיש הרבה רצינות אצלך אבל יש גם הרבה עצב. האם יהיה גם משהו עליז יותר? לי יש צורך בזה.

תודה

יאירה

יפה וחכם ועצוב ואופטימי.

יש אמביוולנטיות בתפיסת האור הבודד,

מחד הוא בודד במרחב, מאידך יש עוד כמותו.

תודה.

שיר יפה.

השפה שאת יוצרת

בשירתך יחודית לך

ומאתגרת לקריאה.

מה שבא לי להגיד לך זה ...

חג שמח שושי חג אורים נפלא.

רונית

יפה כתיבתך ונוגעת.

תודה

באהבה

עופרה

נחש לחש זמן לחלום, נפלא

לכל אחד יש מקום אליו הוא עורג ורוצה לשוב..*

מילותייך כמו נר הדולק ומפז חום

שירייך נעימה וחודרת אל הלב התום

כמה נעים לבקר אצך בבית המואר

עם הרגשה טובה אל המחר

תודה לך חברה מדהימה על המילים

שגורמות לחוש בתוך נפש ריגושים

המשך שבוע נעים וחמים.

החיבור בין אז

עד לימים הרחוקים [אפשרי גם לימי המכבים - שלומציון המלכה]

להוה לעכשיו ומה שהתעצב - תרתי] בדרך מסופר בהיבהובו של נר

עד שהוא כלה

וְעוֹד קוּרֵי שֵׁינָה שֶׁל מִילְיוֹן שָׁנָה מְסוּמָנִים עַלָּיו.

הַשְׁמִיעֵנִי אֶת קוֹלְךָ בָּאוֹר בְּכוֹר [פֶּטֶר רֶחֶם - שתי מילים שאין מובן לי לאן הן מכוונות] 

הַנִיחֵנִי עַל מִפְתַנְךָ נָכָה וּמְפוּיֶסֶּת עֲנָנִים וַכֶּתֶר.  

חג אורים שמח

חיבוק

לאה

ואני קוראת במילותייך ומוצאת עצמי בוהה ומתמוגגת מיופי שירך

יום נעים

זהבית

תודה על הכתיבה הזכה הזו

החודרת ללב בעוצמתה .

מאוד יפה,

שיר שכולו זרם תודעהשיוצא מהנפש פנימה

מתנפץ לנוכח המציאות,

וחושף נפש עדינה ומתרפקת

המשיכי בכתיבתך היפה

צטט: יהודית מליק-שירן 2009-12-09 07:50:30

הַשְׁמִיעֵנִי אֶת קוֹלְךָ בָּאוֹר בְּכוֹר פֶּטֶר רֶחֶם

הַנִיחֵנִי עַל מִפְתַנְךָ נָכָה וּמְפוּיֶסֶּת עֲנָנִים וַכֶּתֶר.

הלכתי עם שורותיו המסיימות של שירך ומצאתי שלווה רוגעת. פיוס נפשי מואר עם האמא שבך. הגעגוע לשי ניבט מכל המילים. מחרוזת של אור ראיתי פה. דמות מוארת שלוחת ידיים המייחלת באוזניים כרויות לשמוע הד ממרחקים, משאלת לב החפצה לשמוע את קולו "השמיעני את קולך", ואת יודעת שבתדרי הדממה והפיוס של הנפש,את יכולה לשמןע את הרכות, העדנה, הצחוק, ומילות האהבה שהרעיף עליך. ואת יודעתיש בשירהכלה גדולה, כמושל האמא המטריאכלית הגדולה שרוצה לחבק, לאהוב, לתת ולפייס את עצמה ואת סביבתה. מחרוזת אור ענדת לצווארי. תודה שושי, אוהבת אותך, אשוב

 יהודית, לא חשבתי...

תודה. ממש עברה בי צמרמורת

הַשְׁמִיעֵנִי אֶת קוֹלְךָ בָּאוֹר בְּכוֹר פֶּטֶר רֶחֶם

הַנִיחֵנִי עַל מִפְתַנְךָ נָכָה וּמְפוּיֶסֶּת עֲנָנִים וַכֶּתֶר.

הלכתי עם שורותיו המסיימות של שירך ומצאתי שלווה רוגעת. פיוס נפשי מואר עם האמא שבך. הגעגוע לשי ניבט מכל המילים. מחרוזת של אור ראיתי פה. דמות מוארת שלוחת ידיים המייחלת באוזניים כרויות לשמוע הד ממרחקים, משאלת לב החפצה לשמוע את קולו "השמיעני את קולך", ואת יודעת שבתדרי הדממה והפיוס של הנפש,את יכולה לשמןע את הרכות, העדנה, הצחוק, ומילות האהבה שהרעיף עליך. ואת יודעתיש בשירהכלה גדולה, כמושל האמא המטריאכלית הגדולה שרוצה לחבק, לאהוב, לתת ולפייס את עצמה ואת סביבתה. מחרוזת אור ענדת לצווארי. תודה שושי, אוהבת אותך, אשוב

אוהבת לבהות

להפסיק את המלמול

את המשמעות של המילים

את העוצמות של התחושות
ריק

זאת כתיבה של זרם התודעה עם מרחב אסוציאציות מלא בדימויים שהולכים ומתפשטים לאור של נר.

קל לראות אותך יושבת מול אורו של נר ונותנת לליבך להדהד מילותיו ולידייך לעלותן על המקלדת.

המלכה ואח"כ הכתר ומה שבתווך זה החיבור של הדימיון הילדותי למציאות הנוכחית והיכולת שלך לנוע בחופשיות בין שני הקצוות מעוררת השתאות. הנה עיטרת את ראשך בכס המלכות והיית לרגע למלכה עד לדעיכתו של הנר שבוא תבוא.

יפה שאת שומרת על הילדה שבך..

שיר  נעים  ומרגש..

אהבתי *

אשמח  לביקורך..

סאלינה

בוהה זה בו והה של עונג?

*

"...וְעַכְשָׁיו אֲנִי בּוֹהָהּ. זוֹהָר הַנֵּר, שַׁלְהַבְתוֹ

עֲדִינַת הַכַּנָּף מְשַׁקֶּפֶת עַל שְׂפַת הַפָּמוֹט..."

וזאת התמונה שעלתה במחשבתי למקרא השירה...

שמח להיות הראשון לשבח..

אבל זה לא חדש לך..

את יודעת שאני אוהב לקרוא את תכנייך..

*