בּוֹהָהּ בִּפְנֵי הַיַהֲלוֹם
וְעַכְשָׁיו אֲנִי בּוֹהָהּ. זוֹהָר הַנֵּר, שַׁלְהַבְתוֹ עֲדִינַת הַכַּנָּף מְשַׁקֶּפֶת עַל שְׂפַת הַפָּמוֹט כַּנָּף עוֹד יוֹתֵר שַׁבְרִירִית. הָאוֹר הַקַּטָּן הַזֶּה לֹא עַרִירִי יֵשׁ עוֹד מִמֶנּוּ רַבִּים וְהוּא לְבַדּוֹ עוֹמֵד כָּאן.
אֲנִי בּוֹהָהּ, מַגִּיעָה עַד הֲלוֹם, לֹא עוֹד נַחַשׁ-לַחַשׁ, אוּלַי זְמַן חֲלוֹם יוֹתֵר מִדַּי שָׁאוּל. יֵשׁ עַכְשָׁיו סִיכּוּי לְהִתְקַבֵּל אֵצֵל הַמַּלְכָּה.
בּוֹהָהּ בִּפְנֵי הַיַּהֲלוֹם שֶׁהִתְגַּלּוּ בְּהַר פָּעוּר וְעוֹד קוּרֵי שֵׁינָה שֶׁל מִילְיוֹן שָׁנָה מְסוּמָנִים עַלָּיו. הַשְׁמִיעֵנִי אֶת קוֹלְךָ בָּאוֹר בְּכוֹר פֶּטֶר רֶחֶם הַנִיחֵנִי עַל מִפְתַנְךָ נָכָה וּמְפוּיֶסֶּת עֲנָנִים וַכֶּתֶר.
©כל הזכויות לשיר ולצילום שמורות לשושי שמיר 7 בדצמבר 2009
|