חמדה הייתה בחורה צעירה מאמא שלה ב-22 שנה. היא התגוררה בפחון אוזבקי בנתיבי איילון הומי האדם. מגיל צעיר אהבה חמדה להרתיח בלונים באמבט הקטן שהיה בפחון המחורטש של משפחתה. הרתחת בלונים, היוותה עבורה אושר עילאי כיון שהאויר היה מתפוגג במהרה מהבלונים והפיצוץ היה מתרחש כ-3 שניות לאחר הטפלתם ברותחין. זה עשה לה את זה. ביום בהיר, שטוף שמש וקרני אור אוזבקים, הגיעה חמדה אל חנות הבלונים שבנתיבי איילון וראה זה שוק! מלאי הבלונים אזל בחנות והמוכר הקווקזי בישר לה שבשבועיים הקרובים לא יגיעו בלוניה האהובים אל החנות המפוייחת שלו. חמדה התבאסה תחת. היא לא ידעה איך תספק את עצמה ואיך תוכל להעביר את השבועיים הקרובים ללא נפיחות בלונים חסרות ריח. דמעה זלגה מעינה והיא החלה לדמיין את חייה נטולי בלון ונפץ. באותו זמן, הגיע רחמים אל החנות של הקווקזי, כדי לרכוש סינר מנייר פרגמנט. זה היה תחביבו העיקרי של רחמים. איסוף סינרי פרגמנט וצביעתם בצבעי גואש נטולי שמן וריר. הוא ראה בעינו הימנית (שהייתה גדולה יותר מעינו השמאלית) את חמדה הבוכייה והחליט לצ'פר אותה בסינור משלה. "קחי בחורה יפה את הסינור הזה ותראי כמה אושר הוא יגרום לך". חמדה הביטה בו, נגבה את הלחלוחית הדוחה שבעיניה ואמרה לו:" נראה לך יא דביל? מה אעשה עם סינר?!". רחמים שתק. הוא לא ידע איך להגיב לתגובה הפסיכוטית הזאת. "רגע, מה יגרום לך אושר?", שאל אותה בעדינות והיא הרימה את קולה וצעקה לו :" בלוניםםםםםם!!" רחמים שתק שוב. הוא היה בהלם אוזבקי ושוב לא ידע איך להגיב. הוא לקח מחמדה את מספר הטלפון שלה ואמר שיארגן לה בלונים. הרבה בלונים.
אחרי יומיים, צלצל רחמים והגיע אל פחון בית חמדה. הוא נתן לה קופסה, עטופה בנייר פרגמנט וסרט גדול וורוד. חמדה הודתה לו ומיד פתחה את הקופסה. "ואו איזה בלונים מדהימים הבאת !!! אני פשוט בשוק!! האמת נראים קצת קטנים ושומניים אבל שיחקת אותה יא דביל סינרים!!!".
רחמים יצא מדירת הפחון, מושפל מבט ועין ימנית. הוא חשב שהיא תחבק אותו ותתחיל לזרום איתו אבל חמדה מיהרה לנפח וחיממה רותחין.
"בת זונה" , אמר לעצמו. "אני אראה לה מה זה דביל". רחמים הביט אחורה אל עבר הפחון והבטיח לעצמו שבפעם הבאה שהוא קונה קונדומים הוא הולך להשתמש בהם ובגדול.
|
תגובות (45)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
חחחחחח!
פיצוץ של סיפור. :)))))))
וקונדומים משאירים הרבה מקום לפנטזיה.
אני אוהב סיפורי פחונים.
חג שמח.
חמוד מאוד((:
לא פרייאר רחמים,למרות הכל....*
מה שניתן לעשות זה רק לרחם על רחמים, שלא ידע לנצל את גודל השעה.
ואילו על חמדה, כנראה חמודות לא מעונינות לחמוד דברים נוספים
***
חזרתי להעניק *
לקרוא אותך זה כמו לשתות יין משובח ישן נושן
לילה נפלא
שלומי*
פוסט נפלא ורומנטי
תודה שרון
*
ארמנד,
הבאת אותה באומנות!
אני לא מבין למה היא פגעה בו ,אולי אני לא רואה משהו מסויים.
*
בטח.
ברור.
כאילו דה.
דה?????????
אמממ...
אז מתי נפגשים?
תודה חיים..
אחלה שמלה ממי, אבל היא בטח תתחיל לנפח שם את כל העסק ושוב הוא ייצא חסר סיפוק.
מה יהיה עם החמדה ?
יואבי תודה!
אתה כזה מפרגן שזה נדיר.
רוניתוששששש.
תודה נשמה יקרה.
הפחון שלך בטח מטריף:)
יה. ת'מוח!!!
אין אין אין על ארמנד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!תודה רויתוש- מלכת האהבה!
אי אפשר בלי בלונים. פשוט אי אפשר!!!!!!!!!
תודה יפתי.
תודה יפה שלי!!!
חיבוק חזרה.
טנקס מורני!
היא משו. הזויה אש!ברור.
על שטיח פרסי בלבד.
מקסימום מעופף.
דה דה לגמרי!
חמדה חמדה.
מה יהיה איתה בסוף חמדה?
:)
תודה ויק!!!
אכן יותר ממשעשע :)
קבלי כוכב
כוכבת
*
אכן פסיכוטית
אבל מהסוג הטוב.
שילמד לו ..כי
קונדום הולך
רק
על שטיח
חמודה החמדה הזאתתת
מקסים
את חמודה ומצחיקה יקירתי
הרגע כיכבתי את הפוסט שלך על כאב הבטן והרופא החתיך :))
שולחת חיבוק ♥
חיים ללא בלונים???
לא!!!!!!!!!!!
סיאניס עכשיו
גדול!
מקסימונת...
אין אין עלייך..
יום נפלא וקסום יקירה!
ארמונד - אין עליך!ענקית שלי. אין, אין, אין עלייך !
אני אלך לפחון שלי לאביא לך קוכב אכשיו.
עני
אחלה לילה טוב כווווווווווווווווווווווווווווווולם
כמה רומנטי, אין אין על הרומנטיקה הפשוטה בפחונים, אלה החיים האמתיים.