כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    סיפורים וטיולים ועוד כמה דברים

    סיפורים קצרים, ושירים לעת מצוא פרי עטי, טיולים בארץ בכלל ובשביל ישראל בפרט.
    ועוד כמה דברים שפגשו אותי.

    0

    על הספסל

    29 תגובות   יום רביעי, 9/12/09, 09:12

     

    הספסל - תרגיל כתיבה יוצרת - אחאב בקר

    כבר שלוש שנים שאני בגינה , בשכונה החדשה לא רחוק מהמרכז המסחרי.

    בלילות הקיץ אני מארח את הנוער החוגג בחוץ. בחורף יושבות עלי אימהות צעירות ומפטפטות בעת שילדיהן משחקים בדשא.

    היום זכיתי לארח מפגש מיוחד. צעירה יפה לבושת שמלה ארוכת שרוולים וצנועת מחשוף, יחד עם אחיה המזוקן וחבוש מגבעת שחורה, התקרבו מכיוון המרכז המסחרי.

    סמוך אלי המתין כבר כמה דקות, גבר צעיר ונאה, כיפה קטנטונת מעטרת ראשו.

    האח נשאר על ספסל מרוחק ועיין בספר תהילים. מגניב מידי פעם מבט לכיווני.

    "שלום לך"

    "שלום גם לך"

    התיישבו בשני קצוותי. מבטה הושפל אל המדרכה וחיוכה הנבוך הופיע ונעלם לפרקים.

    סיפר על העבודה ועל הצבא ועל הלימודים. הפליג בתיאור הטיול לנחל הזויתן , איך נתקעו בחושך בלי מים ואוכל, ואיך נחלצו בנס.

    שואלת על משפחתו ועל הוריו, על ביתו ועל השבט בתנועה, צוחקים על יוסי הגבר - מכר משותף רב מעללים וליצן לא קטן.

    בקבוק מים מינרלים מופיע עם כוסות חד פעמיות. מוזגת ומגישה לו.

    "מה את אומרת?"

    "מה כבר יכולה לומר"?

    "נראה לך"?

    "אולי" , חייכה.

    "איך אפשר לדעת" , נשארת השאלה באויר שביניהם.

    מתנועעת בחוסר נוחות מעלי. ולפתע מישרה מבט עיניים בוחנות, נוצצות, שואלות , מצפות.

    נשען לאחור תחת מבטה, ומשלב רגליים. קופסת סיגריות נשלפת מכיס החולצה.

    "אכפת לך שאעשן? " משתררת שתיקה

    "תעשן - זה בסדר , לא אכפת לי" . הוא מדליק ויונק בשקיקה. שוב שתיקה.

    "תביא קצת" , מפתיעה אותו.

    רוכנת לעברו כדי לחצוץ את שדה הראיה של אחיה השקוע בתהיליו.

    הוא מגיש את הסיגריה לשפתיה, אצבעותיו נוגעות ?  שואפת אחת חזקה ומהירה.

    לפעמים כספסל אני יכול לחוש את המתחולל מעלי.

    ליבה הולם במהירות, ובפראות. פניו מאדימות והם מתרחקים חזרה לקצוות.

    נזכרתי - הלא לפני שבועיים צפיתי בהם, מתחבאים בחושך, מאחורי השיחים הסמוכים אלי.

    נפגשו לאהוב בסתר. חבוקים וצמודים זה לזו , נוגעים לוחשים, מסתתרים מתכננים וחוששים

    מעניין להיות ספסל לפעמים.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (29)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/2/14 21:18:
      ספסל מדבר זה הכי רומנטי שבעולם,,,,,מזל שנשארו לי כוכבים ירוקים לתת לך על הסיפורים היפים
        15/5/13 06:58:
      לכל אדםי ש את הספסל שלו.ואף לי היה אחד על הכביש וכולו בטון יצוק.על דרך גלילית מראש פינה לקריית שמונה וליתר דיוק מול קיבוץ מחניים ומעברת חצור הגלילית שם פגשתי את אשתי וכיום אחרי 56 שנים אין מאושר ממני *
        21/3/13 15:58:
      מעניין להיות ספסל לפעמים, כדבריך. תרגיל יפה. עכשיו צריך לשאול גם את הזבוב שעל הקיר מה יש לו לספר. כל טוב ובהצלחה אחאב וחג שמייח. אני לא בטוחה אם יצא לך כוכב ואם לא - ניסיתי.
        21/3/13 11:44:

      אהבתי לקרוא את הסיפור שוב,

      אחרי שביקרת בספסל אצלי חיוך

      http://cafe.themarker.com/image/2344404/

        5/7/12 19:52:
      אחלה של תרגיל, ואותנו.. הצלחת להפתיע :)
        5/7/12 12:05:
      העניין שרובן עושות הכול בהחבא, מאחורי כסות כבד נשמרות שלא להחשף. יפה כתבת:)
        2/7/12 16:12:
      לספסל הזה יש מזל שהאח לא קרע את הבחור הזה עליו (במכות) חבל ככה שהסיפור הקסום הזה לא זוכה ליחס מועדף! לכן, קיבלת ממני דאבל כוכבים. דאבל! והקפצה.
        1/7/12 17:06:

      מקסים! כתבת ממש יפה.

      אהבתי את זווית ההתבוננות של הספסל חיוך

        28/6/12 16:30:
      אהבתי לקרוא.
        16/6/11 00:45:
      התרגיל על הספסל עושה את ההבדל .. הכתיבה יוצרת - סופר .. יש לך את זה .. (;
        15/6/11 23:11:
      נראה לי שכל הזמן מעניין.. טוב..מלבד בחורף אולי:) מקסים..
        15/6/11 20:50:
      אהבתי, מקסים ,,,
        21/9/10 19:41:
      יפה..
        21/9/10 19:32:
      חמוד, ו... קצת צפוי...(מדי?)
      חג שמח
        21/9/10 19:00:

      צטט: גלילה ונגרוב 2010-09-21 15:40:53

      קורס לכתיבה יוצרת?
      ברכות!!!
      הספסל רעיון יפה

      מצטרפת לנכתב

       

        21/9/10 15:40:
      קורס לכתיבה יוצרת?
      ברכות!!!
      הספסל רעיון יפה
        21/9/10 15:29:
      אהבה אמיתית עליונה מכל האחים המזוקנים בעלי המגבעות

      אחלה...

      חג שמח
      אשר
        21/9/10 15:23:

      ''

      באתי לבקר .... נחמד פה חיוך

        21/9/10 08:55:

      מעניין להיות ספסל לפעמים.

       

      אוהבת את שכתבת

        20/9/10 23:31:
      איזה רעיון חמוד. מי היה חושב שזוג ייפגש על ספסל בשני קצותיו במקום החיבוק הידוע שרץ שנים בספורים ובתמונות. מסתבר שהכל אפשרי אצלך אחאב. וטוב שכך. אנחנו נשכרים
        20/9/10 20:22:
      חחחחחחחחחחחחחחחח
      מעניין גם להיות זבוב על הקיר.
        20/9/10 20:20:
      איזה יופי של נקודת מבט, רואים דברים שלא רואים ממקום אחר.
      דרך אגב, אולי לא צריך את כל הפסקה האחרונה, השיחים בחושך, כי יש משהו מאוד אירוטי רק בנגיעה "המקרית" ובסיגריה, רמזים, וכמעט, גניבה וסערה.
        20/9/10 17:00:
      לו הייתי עץ... היה לי סיכוי להיות ספסל ?
      לקרוא את הסודות של הילדים שמבוגרים אף פעם לא מבינים... :(... לא היה מזיק.. :))
        28/2/10 21:20:

      חמדמוד.

      (השורה האחרונה מיותרת, ברור מהטקסט כי הספסל הוא הדובר)

        25/2/10 22:45:

      מענין להיות ספסל אם היו מציעים לי לבחור הייתי בוחרת בספסל נאשמים

        27/12/09 21:04:

      פשוט מקסים.

      .

      אני רק מנסה לחשוב איזה עוד 'דוממים' יכולים להיות

      אוזן/עין קשבת לרחשי הסביבה ...... רגוע

        26/12/09 17:17:

      מרתק
        21/12/09 07:47:

      כותב יקר...הלכת לפאתי הדשא :)
        20/12/09 15:43:


      אני הייתי מעדיף להיות דשא...

      כנס לקישור ןתראה איזה חיים הוא עושה...

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=1286047

       

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      א ח א ב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין