כותרות TheMarker >
    ';

    פוליטיקה זעירה

    בעיקר על החוויה הפוליטית וקצת על אהבות אחרות-כיצד מתנהלים הדברים במאה ה-21 בין אידאולוגיה למסחר. על האדם כחיה פוליטית, על תרבות ואידאולוגיה. על נושאים שברומו של עולם ועל זוטות מן הקרקעית.

    ארכיון

    0

    העונה הספרותית בצרפת - תרבות הצריכה וצריכת התרבות

    19 תגובות   יום שישי , 7/9/07, 00:26

    בעקבות שיחה שהייתה לי עם אחת מבאות הקפה, שבקרוב אורזת משפחה שלמה ונוסעת להרפתקה של שנה וחצי בפריס, נזכרתי בערגה בשמי הסתו ובעיקר בחגיגות תחילת השנה בצרפת.

     

    לצרפתים יש מנהג משונה כזה. מנהג שהם גאים בו וגורם להם לחוש שהם שונים מכל יתר אומות אירופה (יש להם הרבה גאוות כאלו על היחודיות שלהם). לאחר חופשת הקיץ הארוכה, אחרי אוגוסט משמים ברחובות פריז הנטושה, הכל חוזר ומתעורר בבת אחת, הפוליטיקה, העסקים וכמובן עולם התרבות. מן הימים האחרונים של אוגוסט ובמהלך חודש ספטמבר החיים מתחדשים במלוא המרץ, כמו קיבלו זריקת עידוד במהלך החופשה על חוף הים או בהרים.

     

    למי שתמיד התפלא איך הצרפתים יכולים להתחרות בעולם המודרני ובכלכלה הגלובלית עם משק שמושבת מעל לחודש, התשובה אולי טמונה בחלקה ברעיון המוזר לנו,  שאחרי חופשה טובה ונינוחה, המצברים מתמלאים והאנרגיות זורמות והפריון עולה.

     

    אפילו ראש הממשלה הצרפתי זנח את כל עיסוקיו הממלכתיים ובילה שבועיים שלמים של חופשה הרחק מן המולדת, באתר שקט וירקרק, לא הרחק מבוסטון והממלכה לא התפרקה.

    בעונה זו של השנה שנקראת "הכניסה המחודשת" (La rentrée) ונחגגת בצרפת כמו חגיגות שנה חדשה (לנו זה לא מוזר בגלל ראש השנה שספטמבר הוא תחילת השנה), אחת התופעות המדהימות היא ה"רנטרה הספרותי", בחודש אחד  יוצאים לאור בבת אחת מאות רומנים חדשים. בשנים האחרונות בכל שנה המספר הולך ומתעצם וכולם עסוקים בניסיון הכמעט אבוד מראש לקטלג את הספרים ולמצוא בערימה התופחת את הספרים האיכותיים והמבטיחים ביותר.

     

    השנה הזירה הספרותית תתעשר החודש ב- 727 רומנים חדשים ועוד כמאתיים ספרי עיון  שעולים בימים אלו על המדפים.

     

    מה עושים עם כמות כזו איך מכילים אותה? כיצד מתחילים למצוא את הספרים הטובים? כל מה שקשור לצריכת תרבות במקום כזה הופך למשימה סיזיפית קשה. בשנים הראשונות שלנו בפריס הייתי עובר על הקטלוגים ועל ההמלצות ברעב לספוג וללמוד את השמות החשובים.

     

    אך, בכל פעם התבדתי מחדש, כאשר אתה מתחיל לחוש שהנה אתה כבר בעניינים, אתה מגלה כל פעם מחדש עד כמה המידע שיש לך הוא חלקי. אתה יכול לקרוא כל יום עיתון כמו הלה-מונד ועדיין לא להיות בעניינים במה שמתרחש מתחת לאפך. בשל כמויות המידע וההתרחשויות תמיד ישנו עוד מידע משמעותי שמתרחש לו ברעם גדול, רק לא ברדיוס שלך. כל פעם הפתיע אותי לגלות שלמרות שאני מתעניין וקורא ללא הרף, היו אירועים שחלפו מבלי ששמתי לב אליהם או שאפילו שמעתי אליהם אלא בדיעבד.

     

    בכל חודש ספטמבר מתוך מאות הספרים שיצאו לאור רק מיעוט יזכה לחשיפה אמיתית. בסטיסטיקות של השנים האחרונות כחמישים ספרים בלבד זוכים לחשיפה רחבה ומקיפה ורק כמחצית מן הסופרים זוכים לחשיפה כלשהי. זה בוודאי צריך להיות מאוד מתסכל להיות סופר צעיר המוציא רומן ביכורים בצרפת. הרי כמה מקום פנוי יש על מדף הספרים בחנויות? מהר מאוד הספר נעלם ושוקע באבק השיכחה.

     

    אך המציאות בצרפת איננה אחידה, למרות שהתקשורת עוסקת רק בחלק קטן מן הספרים ובראש ובראשונה בשמות המוכרים, גם ספרים חדשים זוכים לחשיפה מסוימת והרבה מזה בזכות חוק שנחקק בצרפת לפני למעלה מעשרים וחמש שנה. 

     

    בשנת 1981 נחקק בצרפת "חוק לאנג" על שם שר התרבות באותה עת ז'אק לאנג, החוק קובע שלכל הספריםהיוצאים לאור בצרפת יהיה ערך נקוב שנקבע על ידי הוצאות הספרים, ולחנויות כולל הרשתות אין אפשרות לקבוע את המחיר בעצמן או לשנותו. הרשתות גם לא יכולות  לתת הנחות שחורגות מחמישה אחוז מהמחיר הקבוע על כריכת הספר. חוק זה למעשה מנע מן הרשתות לבלוע את חנויות הספרים השכונתיות ובכך שמר על הגיוון והמגוון של חנויות ושל טעמים.

     

    למעשה מהניסיון שלי אנשים רבים רוכשים את ספריהם רק בחנויות השכונתיות מתוך עיקרון, ומתוך הכרה בצורך לשמר את המוסד של חנויות ספרים קטנות ושכונתיות, ומכיוון שאין הבדל במחיר, בין חנות קטנה לרשת, נעלמת גם הדילמה. קיומם של החנויות השכונתיות מאפשר להציג מגוון רחב יותר של ספרים באופן שאיננו מונע רק משיקולים מסחריים של גופים גדולים.

     

    לבעלי החנויות הקטנות גם יש ירחונים משלהם בו מוכרי הספרים כותבים על הספרים שהרשימו אותם ומשכו את תשומת ליבם. כך חוק אחד פשוט שימר בצרפת את מוסד חנות הספרים ותרם תרומה חושבה לשימור הריבוי והגיוון,  ולמרות שהוצאות הספרים היו בוודאי שמחות להיפטר מן החוק הזה, כי הוא פוגע באפשרות שלהם לקדם ספרים על ידי מכירות מיוחדות והנחות סיטונאיות, כמות החנויות העצמאיות בפריז מוכיחה שהחוק תורם לצרכניים וכי התרבות הצרפתית מרוויחה ממנו עושר רב. אומנם אין מבצעים של רכישת ספר אחד והשני בחינם או מבצעי שיתוף פעולה בין חברות סלולריות והוצאות הספרים, אך גם נמנעה האחידות והחד גוניות. 

       

     

       

    דרג את התוכן:

      תגובות (19)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/9/07 18:12:

      אחחח.... פריז.

       

        9/9/07 17:53:

       

      צטט: mouli bentman 2007-09-08 19:33:04

       

       

      שנה טוב כנרת.

      הייתי ממשיך את הנושא ביתר אריכות

      אבל יש לי מטוס ללכוד

       

       

      הי! גם אני הייתי צריכה להיות על המטוס הזה. מקווה שיביא אתכם למקומות טובים.

        8/9/07 19:33:

       

      צטט: כנרת רוזנבלום 2007-09-08 17:25:07

       

      צטט: מאמן-אושר 2007-09-07 00:49:00

      למה להזכיר? איפה אנחנו - ואיפה פריז? (ומה, מטרו כבר יש לנו?)

       

      אלי, אתה מפתיע אותי; בתור מאמן אושר שכמוך, איך אתה רוצה למנוע מהעם היושב בקפה תזכורות, אפילו רחוקות וקשות להשגה, של איכות ומצוינות.

       

      קפה טוב כבר יש כאן. גם קרואסונים סבירים. יכול להיות שיהיה לנו שוק ספרותי סביר יותר (למרות שכבר עכשיו הוא לא כזה גרוע בעיני, בטח לא ביחס לתחומים אחרים).

       

      קצת אופטימיות לרגל השנה החדשה, בבקשה.

      שנה טוב כנרת.

      הייתי ממשיך את הנושא ביתר אריכות

      אבל יש לי מטוס ללכוד

       

        8/9/07 17:25:

       

      צטט: מאמן-אושר 2007-09-07 00:49:00

      למה להזכיר? איפה אנחנו - ואיפה פריז? (ומה, מטרו כבר יש לנו?)

       

      אלי, אתה מפתיע אותי; בתור מאמן אושר שכמוך, איך אתה רוצה למנוע מהעם היושב בקפה תזכורות, אפילו רחוקות וקשות להשגה, של איכות ומצוינות.

       

      קפה טוב כבר יש כאן. גם קרואסונים סבירים. יכול להיות שיהיה לנו שוק ספרותי סביר יותר (למרות שכבר עכשיו הוא לא כזה גרוע בעיני, בטח לא ביחס לתחומים אחרים).

       

      קצת אופטימיות לרגל השנה החדשה, בבקשה.

        8/9/07 16:07:

       

      צטט: מאמן-אושר 2007-09-08 16:03:42

       

      צטט: mouli bentman 2007-09-07 22:36:04

       

      צטט: sweetness 2007-09-07 20:52:39

      פעילות מבורכת לשימור מוסד חשוב

      בארץ אין לנו את המודעות הזאת, להיפך

      כרגיל, מחאה מסוגננת בבלוג שלך

       

       

       

      תודה על המחמאה המסוגננת

      בארץ הבעייה שלנו לא נובעת מחוסר הבנה או מחסרונם של חובבי תרבות

      אלא אני נוטה היום יותר להאמין מחסרונה של מסורת

       ואולי הפצע עמוק עוד יותר: השליטים (נבחרים=הון-תקשורת) מעדיפים לטמטם את מוחותינו בזבל בעל ערך קלורי גבוה וערך תזונתי אפסי, והישראלי הזולל בולס כל מה שבחינם. מרוב להיטות לחמוס-לרמוס-לדרוס הוא שוכח את הכלל הראשון בתרבות הפראיירים: אין ארוחות חינם. והפרנקופילים מוצאים את עצמם מורעבים. כמהים. בוכים. נוסעים. ו.. חוזרים.

       

      אני לא נוטה להמין בתוכנית היד המכוונת מלמעלה

      להזכירך דברים הרבה יותר פשוטים הם מתקשים לנהל

      אני מסכים שרוב האליטה הפוליטית שלנו

      מאמינה בשוק חופשי נטול עכבות ורחמים.

      אין ארוחות חינם יש רק יותר ארוחות דלות

        8/9/07 16:03:

       

      צטט: mouli bentman 2007-09-07 22:36:04

       

      צטט: sweetness 2007-09-07 20:52:39

      פעילות מבורכת לשימור מוסד חשוב

      בארץ אין לנו את המודעות הזאת, להיפך

      כרגיל, מחאה מסוגננת בבלוג שלך

       

       

       

      תודה על המחמאה המסוגננת

      בארץ הבעייה שלנו לא נובעת מחוסר הבנה או מחסרונם של חובבי תרבות

      אלא אני נוטה היום יותר להאמין מחסרונה של מסורת

       ואולי הפצע עמוק עוד יותר: השליטים (נבחרים=הון-תקשורת) מעדיפים לטמטם את מוחותינו בזבל בעל ערך קלורי גבוה וערך תזונתי אפסי, והישראלי הזולל בולס כל מה שבחינם. מרוב להיטות לחמוס-לרמוס-לדרוס הוא שוכח את הכלל הראשון בתרבות הפראיירים: אין ארוחות חינם. והפרנקופילים מוצאים את עצמם מורעבים. כמהים. בוכים. נוסעים. ו.. חוזרים.

        7/9/07 22:37:

       

      צטט: אדם לב ארי 2007-09-07 19:14:37

      ראש הממשלה והצמיג...

       אסתטיקה היא דבר חשוב

      כמובן שפרשה כזו זכתה ליותר כותרות מאשר רומנים אסורים של פוליטיקאים

      שעליהם לא כותבים

       

        7/9/07 22:36:

       

      צטט: sweetness 2007-09-07 20:52:39

      פעילות מבורכת לשימור מוסד חשוב

      בארץ אין לנו את המודעות הזאת, להיפך

      כרגיל, מחאה מסוגננת בבלוג שלך

       

       

       

      תודה על המחמאה המסוגננת

      בארץ הבעייה שלנו לא נובעת מחוסר הבנה או מחסרונם של חובבי תרבות

      אלא אני נוטה היום יותר להאמין מחסרונה של מסורת

        7/9/07 20:52:

      פעילות מבורכת לשימור מוסד חשוב

      בארץ אין לנו את המודעות הזאת, להיפך

      כרגיל, מחאה מסוגננת בבלוג שלך

       

       

       

        7/9/07 19:14:
      ראש הממשלה והצמיג...
        7/9/07 19:05:
      מי יתן והייתי בצרפת עכשיו...
        7/9/07 11:31:

       

      צטט: חיה b 2007-09-07 10:24:25

      איזה געגועים עוררת...יצא לי להיות בפאריז בתקופה זו של השנה. אם אני לא טועה מתחילה גם העונה של התערוכות הגדולות שכרגיל שכחתי את השם...

      מה שעוד אני אוהבת אצלם שהם מדווחים בחדשות על ספר או סרט באותה רצינות בה מדווחים על אירועים פולטיים.

       

      בכלל החדשות בערוצים הצרפתיים

      נותרו צל של עידן שנעלם בטח בטלוויזיה שלנו

      אין קריצות וציניות בין המגישים

      אין את הפרצוץ המזלזל בפוליטיקאים ועסקנים

      אין רק התעסקות בשולי.

      אבל במחוזותינו זה אינו ערך

      מייד יומרו לך, טוב כי הם מיושנים ושמרנים

       

      אם זו שמרנות,  תחיי השמרנות

        7/9/07 11:28:

       

      צטט: כנרת רוזנבלום 2007-09-07 10:35:32

      נשמע כיף הפריז הזאת, ושווה לנסות.

       

      אבל גם מעניינת באמת התוצאה: האם נמכרים פחות עותקים מהספרים המובילים בגלל שהם נמכרים במחיר מלא? האם הספרות הנמכרת היא גם טובה יותר?

       

      ושאלה פרקטית: איך מי שיודע צרפתית של "הלו, סה פיליפ לדו", יכול להתחיל ולהתמצא בשוק הוולבקים?

       

      צריך יומרה והרבה יומרה.

      וכמובן לקרוא, פשוט לקרוא

      עם מילון, עם חברים.

      אני התהלכתי עם מחברת ומילון לכל מקום בתיק,

      הייתי רושם לעצמי את כל המילים החדשות

      ואחר כך מוסיף אותן למאגר בין האוזניים (חלקן אפילו נותרו שם)

        7/9/07 10:35:

      נשמע כיף הפריז הזאת, ושווה לנסות.

       

      אבל גם מעניינת באמת התוצאה: האם נמכרים פחות עותקים מהספרים המובילים בגלל שהם נמכרים במחיר מלא? האם הספרות הנמכרת היא גם טובה יותר?

       

      ושאלה פרקטית: איך מי שיודע צרפתית של "הלו, סה פיליפ לדו", יכול להתחיל ולהתמצא בשוק הוולבקים?

        7/9/07 10:24:

      איזה געגועים עוררת...יצא לי להיות בפאריז בתקופה זו של השנה. אם אני לא טועה מתחילה גם העונה של התערוכות הגדולות שכרגיל שכחתי את השם...

      מה שעוד אני אוהבת אצלם שהם מדווחים בחדשות על ספר או סרט באותה רצינות בה מדווחים על אירועים פולטיים.

        7/9/07 08:59:

       

      צטט: אורדן, חגי אורדן 2007-09-07 02:32:09

      יופי של פוסט.אז בכל זאת יש לנו לאן להתקדם. טוב לדעת.

      לא הכל נוצץ באירופה,

      אך כאשר המודל שלנו לחיקוי

      יהיה קצת פחות בארצות הברית

      וקצת יותר באירופה, נגלה כמה דברים מעניינים.

       

       

      יופי של פוסט.אז בכל זאת יש לנו לאן להתקדם. טוב לדעת.
        7/9/07 00:59:

       

      צטט: מאמן-אושר 2007-09-07 00:49:00

      למה להזכיר? איפה אנחנו - ואיפה פריז? (ומה, מטרו כבר יש לנו?)

      להזכיר כדי לשנות

      להזכיר כדי לא לשכוח

      להזכיר כדי שיהיה על מה להלין

      או כמו שאמר ריק לאלזה "We will always have Paris"

       

        7/9/07 00:49:
      למה להזכיר? איפה אנחנו - ואיפה פריז? (ומה, מטרו כבר יש לנו?)

      פרופיל

      mouli bentman
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין