במהלך ביקור באום אל פאחם ושיחה עם אנשי מחלקת הרווחה במקום שאל אותי דוד אם טיילתי במזרח. הרחוק. למה זה היה קשור? לא מצליח לזכור. ורק אתמול בערב הסתכלתי באלבום הישן. בצילומים ההם. חושב איך האלבום כבר זוכר יותר ממני... סרקתי מספר תמונות שיושבות אצלי חזק. האיכות של הסריקה לא מדהימה. ובכל זאת. נפאל של סוף שנות השמונים. עם מורשת של פתיחות לתיירים, וקידמה מסוימת, אבל עדיין עולם אחר. וטרקים במקומות בהם ניתן לשתות תה ולאכול פורידג' ודאלבאט. וזהו. נוף עוצר נשימה, במיוחד מעל גובה מסוים בו במילא הנשימה לא משהו. ואנשים יפים. תחושות מופלאות של חופש. |
עמיתלוין3
בתגובה על למידה כנסים וטכנולוגיה חלק ג'
ההלך
בתגובה על לילה יורד על נהר ה saone
תגובות (13)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
השאלה לא מה רציתי
אלא מה את הבנת
(ואני מבטיח לחשוב- על מה שרציתי לומר בזה)
אין ספק. עכשיו הזמן!
רואים דרך התמונות שאתה אוהב אנשים.
מקסים!
ממש כייף לזכור את התקופה הזאת הטיול הגדול אחרי הצבא תחושת החופש האין סופי המקומות האנשים אפילו הריח אולי אחת התקופות הכי יפות בחיים שלי תודה על הזיכרון שקט פנימי חופש אולי עוד מעט הזמן לאחר 20 שנה לסוע עוד פעם
וואוו...
יופי של תמונות.
ויופי של משפטים.
היי אסתר
האיש הזה הוא מורה של כיתה בת ילדה אחת...
והכיתה היא מחצלת על האדמה
בגובה 4000 מטרים מעל פני הים
ביום שמש חורפי
היי, תודה.
התמונות מרגשות. יש משהו באיכות שלהן שמעניק תחושה שכמעט ואפשר לגעת, לחוש להריח את מה שיש בתוכן.
צילומים יפים ...למרות הסריקה :)
הייתי בנפאל בתחילת שנות ה-90 ...וככה התמונות שהעלת זרקו אותי לשם לפחות לרגע אחד נעים...
שבת שלום :)