כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    לוקח ללב

    ארכיון

    תגובות (18)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      6/2/10 07:19:
     הנידון: הפרה של תיקון מספר 22 לחוק הגנת הצרכן - עסקה לתקופה קצובה
     
     
     להלן התראה לפני פנייה לערכאות שהעברתי ל 013 Netvision  השבוע.
     
    בתגובה יצרו אתי קשר טלפוני, בתחילה, ניסו לשחק אותה אהבלים כאילו לא מבינים מה בדיוק על מה אני מלין, לאחר מכן, ניסו לגשש באשר לאפשרות לפצות אותי דרך חבילת האינטרנט, ולבסוף, אפילו נכנעו והסכימו להעביר את תגובתם בכתב לא לפני שיעצו לי להתייעץ בעו"ד בטרם אתבע. אציין שלאחר שעבדתי קשה מאוד הצלחתי לקבל את הכסף שנגבה ממני בניגוד לחוק וכן חידשתי את ההתקשרות לשנה נוספת בתנאים הישנים. כמו כן קבלתי 3 חודשי גלישה בחינם כפיצוי על עוגמת הנפש והזמן שבזבזתי עד שזוכיתי בסכום. אי לכך הפיצוי בגובה 1000 השקלים שאני דורש הוא אך ורק בגלל שהחברה לא בקשה את ה'הסכמה המפורשת' עליה היא מחויבת על פי התיקון לחוק הגנת הצרכן הידוע בכינויו - 'עסקה קצובה'.
     
    "בחשבונית 10/2009 גיליתי שעל דעת עצמכם ומבלי לקבל את הסכמתי המפורשת הארכתם את ההתקשורת בינינו (חיבור לאינטרנט) עד 24.3.2010, התקשרות שהחלה ב 3/2009 והסתיימה ב 9/2009.
    לא זו בלבד שהארכתם את ההתקשרות באופן חד צדדי אלא אף שילשתם את התעריף מ 20 ש"ח ל 60 ש"ח.
     
    חוק הגנת הצרכן (תיקון מספר 22) התשס"ח - 2008 - עסקה לתקופה קצובה, קובע כי עוסק הרוצה להאריך תקופת התקשרות עם לקוח יהיה חייב בתום מועד העסקה לקבל את הסכמתו המפורשת לכך. (חתימה על חוזה התקשרות חדש, או אישור בשיחה טלפונית של החוזה החדש על תנאיו) .
     
    בשיחה עם מנהלת בשם אפרת ב 3.2.2010 (שיחה מספר 154092976) הובהר לי שאינכם מחויבים ו/או יכולים ו/או רוצים (תופעה תמוהה, פסולה, ובלתי חוקית בפני עצמה) לספק לי הוכחה כלשהי (להזכירכם חובת ההוכחה היא על העוסק), אם ע"י חוזה חתום או על ידי הקלטת שיחה, על הסכמה מפורשת מצידי להארכת ההתקשרות בינינו.
     
    הואיל והסנקציה על הפרת התקנה הנ"ל היא זכות הצרכן להגיש לבית המשפט תביעה לפיצוי שאינו מתחשב בגובה הנזק (מטרת החוק היא הגנה על הצרכן הישראלי, שלא מצליח לעקוב אחר כל העסקות עליהן חתם, למנוע את כבילתו לחוזים מפלים ולשפר את התחרות בשוק החופשי), והואיל ואני מעוניין לסיים את העניין מחוץ לכתלי בית המשפט ורחוק מאוזנה של התקשורת אבקש לפצות אותי ב 1000 ש"ח".
      12/12/09 23:35:

    אכן כך זה עובד.

    וההון והשילטון הולכים יד ביד בעזרתם הטובה של הלוביסטים גם מחוץ לכנסת, בממשלה. כך מעבירים החלטות לפעמים במשרד ממשלתי זה או אחר ולפעצים בממשלה ממש.

    מה סוד "קסמם" של הלוביסטים, מה הם מבטחים לחכים ? תמיכה במרכז ? טובות הנאה ? ג'וב טוב אחרי הקדנציה ? אולי קצת מזה וקצת מזה ?


    (אני למשל לא צריך לקרוא את חוק המאגר הביומטרי, מספיק לי שהוא יוזמה של שטרית כדי לדעת שרק רע יצא ממנו)

      12/12/09 18:42:

    זה היה יכול להיות מצחיק, לולא היה זה כה עצוב שוהי מציאות "הריאלטי" האמיתית שלנו.

    אגב, הופעת שוקן בועדה, היא לחלוטין לגיטימית. הוא צד נפגע ויש לו הזכות המלאה להשמיע הסתייגויות.

    תופעת הלוביסטים, היא התופעה הבעיתית שלנו.

    כפי שכבר ציינתי בעבר, רבים מהח"כים שלנו הייתי שמח להחליף עם הלוביסטים ואז המצב היה משתפר.

    הבעיה היא שאצל הטיקונים משתכרים טוב יותר.

      12/12/09 12:24:


    תודה על ששיתפת!

    חג שמח.

      12/12/09 12:17:

    צטט: דורון טל 2009-12-12 00:28:25

     

    שדלנים, המתחלקים לשני סוגים:
    א. שדלנים המייצגים אינטרסים כלכליים-פרטיים;
    ב. שדלנים המייצגים אינטרסים חברתיים ופועלים בהתנדבות במסגרת מוסדות ללא כוונת רווח, 
     

     

     

    דורון אתה צודק,

     

    רק שחוק השדלנים לא פתר דבר

    בנוסף, יש לי ידידה שעובדת כלוביסטית בארגון ירוק (מה שהגדרת כסעיף ב') ובמשך חודשים על חודשים לא מצליחה לקבל אישור עבודה בשטח הכנסת. לעומת זאת שדלנים השייכים לסעיף א' - נכנסים בקלות, כי האגון שלהם מבוסס ומשומן 

      12/12/09 00:28:

     

    בפוסט שלך נגעת בכמה נושאים:
     
    1. השפעתו הנמוכה של "האזרח הממוצע" על החקיקה בכנסת;
    2. השפעתם של הלוביסטים;
    3. ח"כים שהבטיחו הבטחות לחבריהם במשכן קבלו רגליים קרות;
    4. ח"כים המתבטלים בפני העיתונות;
    5. הקשר המסוכן בין הון לבין שלטון.
     
    להלן אנסה להגיב על הנקודות הנ"ל.
     
    גורמים חוץ פרלמנטריים רשאים לפעול בכנסת אך ורק לפי תיקון מס' 25 (התשס"ח-2008) לחוק הכנסת, התשנ"ד-1994 (להלן: החוק). סעיף 65 לחוק מגדיר שדלן (לוביסט). סעיפים 66-71 לחוק מסדירים פעולתם של שדלנים (לוביסטים).
     
    התיקון הנ"ל לחוק, פרי יוזמתם של של חברי הכנסת גדעון סער (ליכוד) ושלי יחימוביץ' (עבודה), נועד להביא לשקיפות בעבודה עם שדלנים, המתחלקים לשני סוגים:
    א. שדלנים המייצגים אינטרסים כלכליים-פרטיים;
    ב. שדלנים המייצגים אינטרסים חברתיים ופועלים בהתנדבות במסגרת מוסדות ללא כוונת רווח, המשמשים פה לאוכלוסיות חלשות ולקבוצות מיעוטים, אשר לרוב קולם איננו נשמע בבית המחוקקים. (משמע, אדם פרטי רשאי לפעול בכנסת רק במסגרת תאגיד, כגון עמותה שיש לה אינטרס ציבורי.)

      
    עם כל הכבוד לתיקון הנ"ל לחוק, הכנסת אינה אוכפת אותו. זאת בעיקר משום שקשרי ההון השלטון והתקשורת בישראל כל כך הדוקים, עד שאין לשדלנים מהסוג הראשון (המסומן א.) כל קושי להיות מוזמנים לפגישות במגדלי אקירוב (ודומיהם), למסיבות קוקטייל פרטיות, לחדר שמור לאח"מים במסעדה ידועה, לטיסות עסקים טראנס-אטלנטיות, לכנסים שבהם נמצאת הצמרת הפוליטית והכלכלית של ישראל וכיוב'. אפשר לומר שהאמנות הלוביסטית המתוחכמת ביותר היא אמנות הבלימה, מניעת עליה לדיון של נושאים חשובים לסדר היום הציבורי, בשל אינטרסים צרים של בעלי הון כולל גורמי תקשורת הנמצאים בשליטתם. לכן חברי כנסת ישרים וטובים כגון אלו המתוארים בפוסט שלך, לא תמיד מצליחים לפעול למען ולרווחת הציבור הרחב.
     

      11/12/09 23:37:

    ברוך הבא!

    יופי של פוסט!

     

    עכשיו הרבה יותר ברור.

    אנחנו האזרחים הקטנים שפוטים של התקשורת - עדיין, בימים אלה.

     

    אם אתה אומר שהציבור התנגד לחוק הביומטרי מאוחר מידי, הרי שפרט לקשר הון-שלטון,

    יש לנו פה קשר של הון-עיתונאות/ תקשורת.

     

    ועוד יותר ברור הקשר הזה, שימים ספורים לאחר פרסום בכל העיתונות, שהחוק נדחה לעוד שנים,

    הוא הועבר פתאום, במחטף.

     

    כך גם חוק קנסות המים.

     

    בכל אופן, הח"כים והשרים יכולים להירגע מהחוק הביומטרי, אנחנו לא נדע מתי ולאיזה בתי זונות

    הם הולכים, כי להם בוודאי יש החרגה, לא?

     

    תודה!

     

    מיכל 

      11/12/09 23:02:

    צטט: אfי 2009-12-11 17:26:21

     

    יופי, תארת לנו תמונת מצב ממש לא מלבבת.

     

    למה אתה מצפה מאיתנו, הגולשים שלא מכירים את המציאות הזו?

     

    הניתן לדעתך לשנות את המצב?

    אם כן, מה לדעתך צריך לעשות? מי צריך לעשות מה?

     

     

    אFי

    ניתן להתחיל לשנות את המצב בכך שדואגים להכניס אנשים איכותיים לכנסת. כאלו שאי אפשר להאכיל אותם לוקשים. אבל אני אכתוב על זה פוסט מפורטמתי שהוא בהמשך

      11/12/09 20:08:

     

    כרגע אבי אתה נראה לי די נאיבי.

    אני מאמין שבמוקדם או במאוחר תדע כמו כולם להכין גם שקשוקות קריצה 

     

      11/12/09 18:54:

    או קי. בשביל הפוסט הזה בדיוק הצטרפתי לקפה דה-מרקר לפני יותר משנה.

    תודה וחנוכה שמייח.
      11/12/09 18:14:

    אלינוריגבי יקרה,

     

    אני שומעת עייפות החומר? לא יתכן !

     

    אנחנו עם מופלא.

     

    אנחנו עם סגולה.

     

    יש לנו את אלינוריגבי עם חוש הומור נפלא.

     

     

     

    לורי שם טוב, אמא של בבוש חיים וממיתוק ממותק.

     

    היום, כשמקישים בגוגל: "לשכת רווחה גבעתיים" מגיעים לפוסטים שלי נגד התעללות במשפחות נורמטיביות על ידי עובדים סוציאלים, ואם תעשו בגוגל "עירית גבעתיים" שוב פעם תגיעו לסרטונים שלי ביו-טיוב, החושפים את שחיתות משרד הרווחה גבעתיים.

     

    אנחנו העם הצרכן, ואנחנו התקשורת.

     

    לא צריכים לוביסטים בכנסת, שהם בדיוק כמו המכאערים במינהל מקרקעי ישראל.

     

    אתה מעלה את ההצעה שלך בסרטון ביו-טיוב, פותח פוסטים ללא הפוגה, פותח בלוגים חינם בוורדפרס מתייג את הצעת החוק שלך עם השם, מפיץ במייל לכל חברי הכנסת, לוקח את רשימת המיילים הכתובים בדף קשר מהגן של הבן שלך או בית הספר, מפיץ את ההצעה להורים.

     

    זה עובד. אתה מביא תהודה על מה שאתה רוצה.

     

    כל שנותר לפנות לחבר הכנסת המיועד, לקבוע פגישה, וכידוע חברי כנסת עצלנים מטבעם, אז אתה צריך להגיע מוכן עם ההצעה כתובה על ידי עורך דין המתמחה בענין, ולבקש מחבר הכנסת להגיש שאילתא בנושא המיועד.

     

    אני סומכת עליך שאתה יודע את העבודה, ולא תנהג כמו איזה דודה ינטל מפתח תקוה.

     

    לוביסטים היו מתאימים לפני 10 שנים. כיום כשיש את האינטרנט, כסח להם את הצורה ותבייש את העצלנים שבהם באינטרנט.

     

    חג חנוכה שמח!

     

    אשלח לך כוכב מאחד הבלוגים שלי.

      11/12/09 17:55:


    נוכלת ופליקר היי,

     

    דווקא בחוק הביומטרי היה לחץ מאוד גדול מהציבור שיכל היה להשפיע אילו רק בא יותר מוקדם.

    אני מכיר אישית ח"כים בקואליציה שביקשו להצביע נגד החוק עקב הלחץ הזה והוא גם זה שגרם לקדימה להחליט על חופש הצבעה למרות שהחוק שייך לשטרית מאותה המפלגה.

     

    חבל א. שהציבור יתוודע לחוק מאוחר מדי

          ב. שכוח שמפעילים אלפי מכתבים ופניות אזרחים עדיין קטן מכוח של לוביסט ותיק שיודע את דרכו

     

    ובכל מקרה, תשאירו מקום לתוספות. זה היה רק הפוסט הראשון על הנעשה מאחורי הקלעים.

     

     

     

      11/12/09 17:26:

     

    יופי, תארת לנו תמונת מצב ממש לא מלבבת.

     

    למה אתה מצפה מאיתנו, הגולשים שלא מכירים את המציאות הזו?

     

    הניתן לדעתך לשנות את המצב?

    אם כן, מה לדעתך צריך לעשות? מי צריך לעשות מה?

     

      11/12/09 17:20:

    נורא מפתיע

     

    ותוסיף לכל זה שאנחנו, עם שמן, מנוון ועצלן, שיודע רק לילל במצבים כאלו במקום לצאת לרחוב ולשרוף מכוניות או לפחות לעשות לחברות הללו שריר קטן שיגרום להן לזחול אליו בחזרה על ארבע. אבל לא. אנחנו עייפים. עייפים מהצבא, עייפים מהחיים, עייפים מהשחיתות, והכי חשוב - לא מוכנים להתלכלך או לעמיד את עצמנו בסכנה מכל סוג שהוא.  במצב שכזה יש פריחה לפקעות הלוביסטים !  לחיי הלוביטסים !

     

    בברכה - אלינוריגבי, רבנית, לוביסטית, ומאגיסטית במסייעת של גולני.

      11/12/09 16:59:

    צטט: flicker 2009-12-11 16:35:25

     

    אבל בוא רגע, ונדבר על אותו אזרח ממוצע.

    למה האזרח הזה, לא יוצא להתריע למשל ולצורך הדוג', כשמדובר במאגר הביומטרי??

     

    הרי היה מספיק זמן לאנשים לצאת בקול המון גדול ופשוט להראות לממשלה שהיא לא כל יכולה באמצעות מחאות.

    זוכר את תקופת השביתות הקשות במנועי בית שמש והמפעלים האחרים פעם?

    הרוחות סערו ואף אחד לא נותר אדיש.

    אני גורסת, שכשהאזרח הממוצע, יצא מאדישות שלו ויפסיק להסתמם מתוכניות שמטרתן היא בדיוק זו - לסמם אותו (הכוונה לתוכניות הראליטי למינהן), ויתחיל להפעיל את התאים האפורים שמסתתרים מתחת לקופסא ובימינו אף מסתתרים ממנו, הדברים ייראו אחרת.

     

     

    אני מצטרפת לתגובה של פליקר, ורק רוצה להוסיף -

    שהחוק הביומטרי כבר היה מבושל ומוכן להגשה, כשה"אזרח הקטן" שמע עליו. זאת למרות שמדובר ביוזמה שרצה במשך שנים, אבל הוצנעה מאיתנו ממש עד לאחרונה, מה שמנע קיום דיון ציבורי הולם בנושא, למרות שמדובר באחד החוקים היותר מזוויעים שממשלתנו הוציאה. חוק שלדעתי, נוגד את המנדט שניתן לשלטון בידי העם.

     

    היה מעניין לקרוא.

     

      11/12/09 16:35:

     

    אבל בוא רגע, ונדבר על אותו אזרח ממוצע.

    למה האזרח הזה, לא יוצא להתריע למשל ולצורך הדוג', כשמדובר במאגר הביומטרי??

     

    הרי היה מספיק זמן לאנשים לצאת בקול המון גדול ופשוט להראות לממשלה שהיא לא כל יכולה באמצעות מחאות.

    זוכר את תקופת השביתות הקשות במנועי בית שמש והמפעלים האחרים פעם?

    הרוחות סערו ואף אחד לא נותר אדיש.

    אני גורסת, שכשהאזרח הממוצע, יצא מאדישות שלו ויפסיק להסתמם מתוכניות שמטרתן היא בדיוק זו - לסמם אותו (הכוונה לתוכניות הראליטי למינהן), ויתחיל להפעיל את התאים האפורים שמסתתרים מתחת לקופסא ובימינו אף מסתתרים ממנו, הדברים ייראו אחרת.

     

     

      11/12/09 10:06:

    זה כל כך עצוב.

    לקרוא את זה גורם לי לרצות לעבור לחו"ל. אני בטוח שגם שם כל זה קורה אך שם יהיה לי פחות אכפת.

     

    אבי, מאד נחמד לקרוא את מה שאתה כותב. המשך לכתוב.

     

    ארז.

      11/12/09 00:26:


    האמן לי, זה ריאליטי עגום מאד.

     

    תודה על השיתוף.

    0

    מאחורי הקלעים של הכנסת. פרק א': לוביסטים

    18 תגובות   יום חמישי, 10/12/09, 23:02

    זהו פוסט ראשון שלי בסדרת פוסטים שאני מתכנן לכתוב על הנעשה מאחורי הקלעים של הכנסת. פוסט זה מבוסס על אירועים שקרו ב-2008 בשלהי הכנסת ה-17 אבל הוא רלוונטי היום כפי שהיה לפני שנה וחצי.

     אה, ובנוסף, אשמח מאוד אם תדרגו את הפוסט הזה בכוכב ירוק וחמוד בסוף הקריאה. הביטחון העצמי שלי לא מספיק גבוה בשביל להלך בעולם עם רק 11 כוכבים.  

     

    אחד הדברים שנצרבו במוחי מהר מאוד מרגע כניסתי לכנסת הוא עד כמה מועטה יכולת ההשפעה של האזרח הממוצע. 

    נניח ואתה אזרח שמעוניין לקדם חקיקה בנושא מסוים, לדוגמה: אתה מודאג מאיכות הסביבה ויש לך הצעת חוק מצוינת נגד מפעלים מזהמים - כיצד תעשה זאת?

    האם אתה מכיר באופן אישי חברי כנסת? לא!

    האם יש לך אישור כניסה לכנסת? לא!

    האם אתה מתמצא בתהליכי החקיקה? לא!

    האם אתה יכול להרשות לעצמך את ימי החופש על מנת להשקיע בלשכנע חברי כנסת לתמוך בדעתך, ללכת לדיוני הועדה, להכין ניירות עמדה וכדומה...? לא!

    לעומת זאת כל אחד מהמפעלים המזהמים ישכור לוביסטים והם יכולים לענות על כל אחת מהשאלות ששאלתי ב- כן, בוודאי!

     

    אז איזה סיכוי יש לאזרח?

     

    בתור צרכן תקשורת גם אני שמעתי לא פעם על לוביסטים אבל רק כשהתחלתי לעבוד בכנסת הבנתי את כוחם האמיתי וסיפור חקיקתו של חוק "עסקה קצובה" הוא דוגמא מצויינת לכך:

    לפני ארבע שנים ח"כ נוקד (הח"כית שעבדתי אצלה ב-2008) הציעה חוק בעל שני סעיפים שנקרא: תיקון לחוק הגנת הצרכן (עסקה קצובה ומשלוח חשבוניות). 

    על פניו מדובר בחוק די פשוט: עד לחקיקת החוק כאשר אדם חתם על עסקה לזמן קצוב עם חברה גדולה (חברות הסלולארי, האינטרנט, שיחות חו"ל, עיתונים וכו...) העסקה כללה סעיף שלאחר תום העסקה הקצובה, יתחיל הצרכן לשלם "מחיר רגיל" ואם הוא אינו מעוניין להמשיך בתקשרות מוטלת עליו האחריות להפסיקה. 

    הסעיף הראשון של הצעת החוק  ביקש להפסיק את הנוהג הפסול הזה וקבע שאם חתמת על עסקה לזמן קצוב, חודש לפני גמר העסקה על החברה ליצור איתך קשר ולבקש באופן אקטיבי שתמשיך את ההתקשורת עימה וכן עליה לפרט את השינוי בתנאי העסקה.

    הסעיף השני קבע, שכל חצי שנה החברות צריכות לשלוח לצרכן פירוט תשלומים על מנת שהוא יהיה מעורה לגבי הסכומים שהוא מוציא.

    כל החברות הגדולות שהשתמשו ב"עסקה קצובה" התחמשו מיד בלוביסטים (לפי מיטב ידיעתי כל עשרת חברות הלוביסטים הגדולות בארץ נשכרו לטובת העניין) על מנת לעצור את רוע הגזרה.

    החברות הללו ניסו במשך שנים ליצור עמימות אצל הלקוח על ידי כך שהן לא העבירו לו מידע ברור לגבי סוף העסקה או כמה הוא משלם.  הצעת החוק הייתה חמורה במיוחד עבורם כי היא מחייבת את החברה לתת ללקוח זמן התארגנות "לדוג" עסקה טובה יותר עבורו.

    כל אדם בר דעת יגיד שלכנסת ישראל, המייצגת את האזרחים, יש אינטרס לפעול בעד הצרכן וכנגד המניפולאציות שנועדו לחסום את השקיפות בשוק. אבל האידיאל הזה היה רחוק מאוד מהאמת.

    איני יכול להעיד על מה שהתרחש משנת 2004 ועד שהגעתי בסוף 2007, אבל ידוע לי שח"כ נוקד נאלצה למשוך את הצעת חוק מהצבעה בועדת הכלכלה משום שהיא לא הצליחה לגייס רוב. עוד נודע לי, שהחוק התחיל משני סעיפים והפך לחוק של ארבעה עמודים וכן שהעיתונים הפעילו לחץ מאסיבי על חברי הוועדה. כך קרה שבמשך שנים הח"כים, שהבטיחו לתמוך בחוק, חטפו "רגליים קרות" ולא הגיעו להצבעות.

     

    לעומת זאת אני כן יכול להעיד על הישיבות ב-2008 בהן השתתפתי  בהם נוכחתי וראיתי לנגד עיניי את ההתנהגות של הלוביסטים, החברות והח"כים – תאמינו לי, זה לא היה מראה מלבב:

     

    הפגישה הראשונה, מתוך שלוש שהייתי נוכח בהם, הוקדשה בעיקר לנושא דרישת העיתונים להחריג עצמם מהחוק. למה? ככה!

    עמוס שוקן, העומד בראש רשת עיתונים אמר חד וחלק לפרוטוקול שהמצב של העיתונים בארץ לא טוב והוא לא מעוניין שאנשים ידעו מתי נגמרת להם העסקה משום שהוא רוצה שהם ימשיכו לשלם. עוד הוא הוסיף, שלדעתו צריך להחריג את העיתונים, במפורש, בלשון החוק (דבר זה היה הופך את החוק לחסר ערך משום שכל החברות האחרות היו פונות לבג"צ ומבקשות להחריג גם אותן).

    בעולם אידיאלי חברי הכנסת היו מוצאים לנכון לגעור בו על דבריו (כפי שעשתה היועצת המשפטית, אתי בנדלר)  אבל בישראל דברים נעשים אחרת. ח"כ ברוורמן (עבודה)דאז כבר הגיע קודם לכן להסכמה עם העיתונים שהוא יציע שהחוק יכלול רק עסקאות שאורכן עולה על ארבעה חודשים. דבר זה יחריג, הלכה למעשה, את העיתונים מהחוק שכן המבצעים שלהם בדרך כלל עד ארבעה חודשים.

    לא עזר שנציגי ארגוני הצרכנות הזהירו שהחלטה זו תגרום נזק שכן כל העסקאות במשק יהפכו לארבעה חודשים או פחות ולא עזר שח"כ ברוורמן הוא חברה לסיעה של נוקד והתנהגותו אינה קוליגיאלית כלל.

    בכל הזמן הזה עמדו לוביסטים בכניסה לדלת והתנפלו על כל חבר כנסת שנכנס בעוד אחד הלוביסטים סופר בכל פעם את חברי הכנסת ודואג לקרוא ולהכניס לדיון ח"כים שתומכים בהחרגת העיתונים. 

    עדן, העוזרת השנייה ואני ניסינו לקרוא לחברי כנסת תומכים (כמו דב חנין ושלי יחימוביץ) אבל כוח האדם שלנו (שני אנשים) היה קטן בהרבה ממספר הלוביסטים ועל כל אדם שהצלחנו, לגייס הלוביסטים הביאו כמה חברי כנסת מצידם.

    לבסוף, ההצעה להחריג, הלכה למעשה, את העיתונים עברה.

    למרות שמדובר פה בחוק שהוגדר על ידי ארגוני הצרכנות כאחד מחוקי הצרכנות החשובים ביותר, אף עיתון לא סיקר את הנושא. חוסר הסיקור היה כל כך בוטה וכל כך מנוגד לאינטרס הציבורי שעמית סגל, מערוץ 2, ייחד לכך כתבה.

    לאחר הצבעה במליאה לקריאה ראשונה, עבר החוק לקריאה שניייה ושלישית.

    הפגישה הזו הייתה בסימן הסתייגויות זרות ומוזרות שנישאו על ידי חברי כנסת שפשוט לא מבינים מהחיים שלהם (ואני לא אומר זאת בקלות):

    לדוגמא: הח"כית סופה לנדבר הודיעה שהיא מצביעה נגד החוק. כששאלנו למה, תשובתה הייתה "האינטרנט, האינטרנט".  היה ברור שלוביסטים של חברות האינטרנט פנו אל סיעת "ישראל ביתנו" וזו שלחה נציגה שאינה יודעת אפילו למה היא מצביעה (דרך אגב, הדיון לא היה בכלל על האינטרנט ולכן לתשובתה היה ניחוח קומי במיוחד)

    דבר דומה היה עם הח"כ אלכס מילר (ישראל ביתנו) שביקש לעלות הסתייגות – אך כשיו"ר הועדה ביקש ממנו לפרט למה הוא מסתייג, הוא לא ידע והיה צריך לסמס למישהו על מנת שיסביר לו את מהותה.

    הישיבה השנייה הייתה גם בסימן עיכובים: החברות ונציגיהם פתחו בניסיונות לעכב את החוק: זמן הישיבה נקבע לשעה 12:00 ביום שני (כאשר בשעה 14:00 ישנן ישיבות סיעה לכל המפלגות – משהו שבוודאי "האזרח הקטן" לא היה יודע).

    לאורך כל השעתיים הם העלו טיעונים שכבר נדונו בארבע שנים האחרונות. באיזשהו שלב נוקד אמרה לפרוטוקול שהיא מרגישה שהיא נמצאת במלחמת התשה. החוצפה הגדולה ביותר הייתה, שהחברות החלו לטעון שהחוק ארוך ומסובך מדי – כאשר הם אלו שדאגו לסרבל אותו - מחוק של שני סעיפים לחוק של מספר עמודים!

     

    בסוף הדיון הספיקה הועדה להצביע רק על הסעיף הראשון וחסר החשיבות של "ההגדרות".

    לשמחתנו, הצוות של ועדת הכלכלה עזר לנו לקבוע דיון והצבעות בשבוע האחרון של מושב החורף.

    בשבועות שעברו בין הדיונים הלוביסטים ועורכי הדין של החברות הגדולות עשו את עבודתם: אילו רק ידעתם כמה מכתבים הגיעו ליועצת המשפטית של ועדת הכלכלה, כמה ישיבות היו ללוביסטים עם ח"כים בועדה וכמה הבטחות התרוצצו באויר הייתם מבינים עד כמה הקשר בין הון לשלטון הוא עמוק ומסוכן.

    הדיון האחרון בועדה לקח מעל לארבע שעות על אף שהיה אמור להיארך כשעה וחצי – מלחמת ההתשה המשיכה. באולם הגדול של ועדת כלכלה היו כל הזמן בין 2 ל-6 חברי כנסת ושאר עשרות הכיסאות היו מיושבים  בנציגי החברות וכולם רצו לדבר, שוב.

    חלק גדול מהדיון היה על השאלה מתי ניתן יהיה להתחיל את החוק.  נציג אחת החברות הסלולאריות טען שייקח להם שנה לפחות להתאים את המערכות שלהם לדרישת החוק. מוזר היה לגלות שכבר באמצע אפריל (החוק אושר בתחילת אפריל) התקשרתי לאותה חברה, והפלא ופלא, הם כבר שינו את כל מה שצריך היה לשנות.

     

    אחרי שנציגי החברות דיברו, הח"כים החלו לעלות שוב הסתייגויות והפעם ח"כ מילר בא מוכן והעלה את ההסתייגות התמוהה: שצריך להחריג את הסלולארי ובעיקר שירותי SMS מחוק "עסקה קצובה" בגלל שחרשים מקבלים הודעות חירום דרך ה-SMS ואם הם לא יחדשו את העסקה עם חברות הסלולאר ויסגרו להם את המנוי, לא יהיה להם את שירות החירום הזה.

    הייתי רוצה לומר שזה הדבר הכי מוזר ששמעתי בדיונים אבל למעשה יותר הצחיק אותי שחברת טלפונים לחו"ל טענה שצריך להחריג את השיחות לחו"ל בגלל שבימינו זה שירות חירום כמו טלפונים למגן דוד אדום או משטרה.

    במהלך הדיון הודיעה נוקד כי היא לא מתכוונת לעלות הסתייגות במליאה כנגד ההחלטה לא להכפיף עסקאות מתחת לארבעה חודשים לחוק ולבקש שמי שיהיה אחראי להחריג חברות יהיה משרד התמ"ת. נציגות משרד המשפטים והתמ"ת הודיעו שגם בכוונת משרדם לעלות הסתייגות נגד הארבעה חודשים.

     

    לקראת סוף הדיון, יו"ר הקואליציה בכבודו ובעצמו הגיע לתוך הדיונים על מנת לשכנע את נוקד להוריד את ההסתייגות (מעניין מי הביא אותו?!) אך היא לא הסכימה.

    בדרך החוצה תפס אחד הלוביסט הגדולים את נוקד ואותי. הוא ביקש שהיא תסיר את ההסתייגות על מנת שהחוק יעבור חלק בלי בעיות.אמרתי לו שמשרדי הממשלה עצמם מתכוונים להגיש הסתייגות ולכן אין טעם שנוריד והוא אמר "זה בסדר אני אדאג שהם לא יעלו את ההסתייגות".

     

    ומה אתם חושבים? משרדי הממשלה אכן לא הגישו אף הסתייגות והחוק עבר כפי שהלוביסטים רצו!

     

    סוף דבר: לאחר ארבע שנים של מאבק החוק אושר ביום האחרון של הכנסת. כמעט אף עיתון לא הזכיר זאת ובוודאי לא את העובדה, שהעיתונים הוחרגו, הלכה למעשה, מהחוק.

    היום יצא לי לפגוש שוב את היועצת המשפטית של ועדת כלכלה – עו"ד בנדלר. אמרתי לה שיש לח"כ הנוכחי שלי, ח"כ חרמש, חוק שיכול לעלות לועדת כלכלה אבל אני מעדיף שיעלה לועדה אחרת. "אני פוחד שהלוביסטים כבר מכירים היטב את כל הח"כים בועדה שלך וידאגו לטרפד את החוק שלנו" אמרתי "אני מעדיף ללכת לועדה אחרת".

    ככה זה... כך מתנהלת כנסת במדינת ישראל.


    דרג את התוכן: