אני כותבת את זה בזמן ש"רומיאו וג'ולייט" של דייר סטרייטס מתנגן לו ברקע,

השיר המופלא העדין הזה שעושה לי כל כך נעים בנשמה.

אני רוצה להגיד לך שאני אוהבת, שאני רוצה אותך,

אבל אני לא יכולה.

לא יכולה כי זה עוד מוקדם, מוקדם מידי לדבר על אהבה,

על רגשות, כי מה עבר בינינו,

שום דבר חוץ מכמה מבטים , חודרים,

שרק מטומטם לא יבחין כי המבטים האלו אומרים הכל.

לא מוקדם מידי למבטים אבל מוקדם למילים,

כי ממילים אין חזרה, למילים יש משמעות שקשה לפרש אותה הפוך ממה שהיא באמת אומרת...

אבל אני רוצה כבר להגיד, למשוך אותך אליי,

לנשק אותך ככה שלא תוכל להתעלם, שתרצה עוד מהמתוק הזה,

אבל אני עוצרת , עוצרת כי זה מוקדם,

אני מחכה לך שתבין,

שתיקח אותי, תחבק אותי אליך מול הים הסוער והגלים הרועשים להם בשקט שלהם המיוחד, הרועש,

אז מה אתה אומר, מה דעתך על זה?

על חיבוק שלי ושלך מול הים החורפי שלא מספיק לרגע לדבר לאיטו לחבק אותנו במילותיו השקטות הסוערות?

אפשר להיות איתך שם?...