The clock is running Make the most of today Time waits for no man Yesterday is history Tommorow is a mystery Today is a gift, that's why it is called the present Alice Morse Earle. Sun Dials and Roses of Yesterday : Garden Delights, 1902
רבים וטובים ציטטו את אליס מורס ארל, הידוע שבהם הוא מר אוגוויי, הצב הידוע כ"סיפו", מורה אמנויות הלחימה מקונג פו פנדה. טוב, ארל עצמו היה שרוט לא קטן שעשה שימוש נרחב בחומרים מעוררי הזיה כאלה ואחרים. בספרו ניתן למצוא הגיגים על החיים ומשחקי מילים, לדוגמא : Time waits for no man הוא למעשה משחק מילים על gnomon, המחוג הניצב בקצה שעון השמש, המוט המאונך המשמש לקביעת שעת הצהריים על פי צלו. הגנומון הוא המצביע (פוינטר) של שעון השמש, ושם הספר "שעוני שמש, ורדים של אתמול : עונג הגינה". העיקר ש... כל זמן הוא הזמן
|
נושמת...
בתגובה על חוט מושך מן הלשון
ואחרי ככלות הכל
בתגובה על אורחה במדבר
תגובות (21)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מה פתאום כאן ועש כיו ?
"אַף שֹׁכְנֵי בָתֵּי חֹמֶר אֲשֶׁר בֶּעָפָר יְסוֹדָם יְדַכְּאוּם לִפְנֵי עָשׁ."צריך להזהר לא להעלם בצמצום, מצמוץ ואני אינני
אני שכל תולעת חיה יותר ממני
קראתי את ברנר, זאב הערבה ופוגל,
למדתי ספרות, כתבתי שירים, נסיונות.
לא רציתי להגביל את עצמי,
היו לי כל מיני תכניות.
מזמן היה לי ברור שיש כאן מסר,
גם המשחק כאילו הכל שטחי וריק הינו רק משחק,
אני שוכחת רק כדי לא לזכור שהסקרנות הובילה אותי עד היום,
אך היא לא כבתה, היא פשוט ממתינה לשעת כושר,
שעה בה הדוכסית תפלוט ללא שליטה מילה שתפתח בביתי משפט שלם..
והזמן הוא זמן נפלא לככב...
היא [אליס] בכלל שכחה על קיומה של הדוכסית, ונדהמה קצת כששמעה את קולה סמוך לאוזן, "את חושבת על משהו, יקירתי, ולכן שוכחת לדבר. אני לא יכולה לומר לך ברגע זה מהו המסר של זה, אבל עוד מעט אזכר.""אולי אין כאן מסר," העזה אליס להעיר.
"לא, לא, ילדה!" אמרה הדוכסית. "בכל דבר יש מסר, אם רק יודעים לגלות אותו."
The bottle stands for lorn, a symbol of the dawn
No milk today, it seems a common sight
But people passing by don't know the reason why
זה כאן ועשכיו ?
הייתה אסכולה של הרגע שהיו יושבים כל היום ומקישים בעט הכתיבה בכדי לכתוב את הרגע.
מכניין מה הם היו עשוים כשנגמר הדיו ? חובטים נפשם לדעת , לדעת מה ?
Ignoramus et ignorabimus
צריך אמת ואז אומץ ואז פשוט לעשות
רְצוֹנוֹ שֶׁל אָדָם - כְּבוֹדוֹ = יֵשׁ לְכַבֵּד אֶת רְצוֹנוֹ שֶׁל הָאָדָם.מקור: תִּרְגּוּם מֵאֲרָמִית: אִמּוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בָּאָה וְקָבְלָה עָלָיו לְרַבּוֹתֵינוּ. אָמְרָה לָהֶן: גַּעֲרוּ בְּיִשְׁמָעֵאל בְּנִי, שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בִּי בְּכָבוֹד. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְכַּרְכְּמוּ פְּנֵיהֶן שֶׁל רַבּוֹתֵינוּ, אָמְרוּ: אֶפְשָׁר שֶׁאֵין רַבִּי יִשְׁמָעֵאל נוֹהֵג בְּכָבוֹד אֲבוֹתָיו? אָמְרוּ לָהּ: מֶה עָשָׂה לְךָ? אָמְרָה: בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹצֵא מִבֵּית הַוְּעִידָה אֲנִי רוֹצָה לִרְחוץ אֶת רַגְלָיו וְלִשְׁתּוֹת אֶת אוֹתָם מַיִם, וְהוּא לא מֵנִיחַ לִי. אָמְרוּ לוֹ: הוֹאִיל וְהוּא רְצוֹנָהּ - הוּא כְּבוֹדָהּ [יְרוּשַׁלְמִי פֵּאָה דַּף ג, עַמּוּד ב'].
מסכים בכל מאודי, הקרפ של האתמול הוא לא הקרפ של היום, ולפיכך אני לא אוכל יותר בבלינצ'ס של שושנה.
ללכוד את היום
לבטוח כמה שפחות בבאות
aetas: carpe diem quam minimum credula postero
Horace
משקל ההווה מעלה את יכולת השמחה :) אהבתי
אֶשְׂמְחָה כִּי אֶפְתְּחָה פִי לְהוֹדוֹת אֶעֱנֶה טוּב מַעֲנֶה שִׁיר יְדִידוֹתמקור: עַל שׁוּם הָאַגָּדָה הַיְּוָנִית לְפִיהָּ הַמֶּלֶךְ גוֹרְדְיוּס קָשַׁר בְּקֶשֶׁר מְסֻבָּךְ אֶת יְצוּל מֶרְכַּבְתּוֹ שֶׁל זֶאוּס, רֹאשׁ הָאֵלִים, בְּאֹפֶן שֶׁאִישׁ לֹא יָכֹל לְהַתִּירוֹ, עַד שֶׁבָּא אָלֶכְּסַנְדֶּר מוֹקְדּוֹן וּבִמְקוֹם לְבַזְבֵּז זְמַן בִּפְרִימַת הַקֶּשֶׁר, הוּא חָתַךְ אֶת הַקֶּשֶׁר בְּחַרְבּוֹ לִשְׁנַיִם.
מתי שוב נפגש בכיכר,
צחקתי, אמרתי - מניאנה,
צחקתי, אמרתי - מחר.
אך עד יום מחר, אוריאנה,
הכל כבר היה כה זר.
חלפה אהבה, אוריאנה,
ברחה מי יודע אנה,
היא שונאת אם אומרים - מחר,
היא רוצה שיאמרו, אוריאנה,
הערב, כרגע, כבר.
Tommorow is a mystery
תמיד אפשר לצמצם...
מחר, הדבר הבא.
present...
מעבר למתנה, מעבר להווה
מתנה מלשון התנייה..
אם תדע לקחת את הרגע הזה ללא גבולות, ללא פחד מהרגע הבא
התנאי של מתנה בהווה ייתקיים.
אבל איך לעזאזל נסתדר עם שונא מתנות יחיה?
אולי הכוונה שונא התניות יחיה?
האם חכמינו ז"ל עשו switch באותיות כדי לעורר את סקרנותינו???
Live in the now but motivate yourself with the future
עדיין לא פגשתי אדם שבוחר במה שיש לו. תמיד הוא רוצה.
carpe diem
איזה שיר נפלא, פיוטי יקר. תודה שהבאת אותו עבורנו.
יכולה לומר שעבורי, מדובר בשיעור הגדול והקשה מכולם - ללמד את עצמי לחיות את הרגע, את ההווה, מבלי להכות על חטא טעויות העבר ומבלי לעמוס על גבי את דאגות העתיד העומד לבוא...
ככל שאני מתבגרת, משקל ההווה עולה, והיכולת לשמוח בו עולה אף היא...
איזו דרך נהדרת להביט על החיים, ההווה הוא אכן מתנה.
שבת שלום וחג מאיר ושמח :-)
יש הנסחפים לעבר
יש המסתקרנים מהעתיד
יש הבוחרים בחיים
"כל זמן הוא הזמן.."
משפט כל כך נכון,
לעיתים חולפים חיים שלמים
בלחכות..
החלטה של ניצול מיידי
מול רגע שהתאדה טוטאלית..