כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    בלוגון

    ארכיון

    מלכת שוודיה ואני

    70 תגובות   יום שישי , 11/12/09, 10:43

     

     כשאימי נפטרה, השאירה לי 7 קרטונים של מכתבים ומסמכים שבהם אצורים כל חייה. אפילו חשבונות המים והחשמל של כל המקומות בהם גרה. אני מנסה להשתמש בהם לכתיבת הסיפור המשפחתי. הבעיה היא שבבוקר אני רק רוצה ללכת לסטודיו לצייר ולא נשאר לי הרבה זמן.

    אומרים לי "למה את לא נותנת למישהו אחר לעשות זאת?" הסיפור הבא הוא ההסבר לכך שרק אני ששמעתי את הסיפורים יכולה להעביר אותם הלאה.

    בין כל הניירות, מצאתי גלויה ובה מופיעים מלך שוודיה ואשתו. סתם גלויה-מה היא עושה שם?

     אז כך סיפרה לי אימי:

    לאביה, סבי,יונה וקסלר,(סיפור אחר נוגע לכך שהוא היה ב-1911 מנהל חברת נובל להשקעות נפט בבירות אבל זה לפעם אחרת) היה בברלין אח ששמו היה יפים וקסלר. בערך בשנת 1933 התחיל יפים להרגיש את  האווירה המאיימת בגרמניה, והחליט כי הגיע הזמן לעזוב.

    הוא ראה בעיתון מודעה לפיה איש גרמני החי בברזיל,בעלים של מטעי קפה, רוצה לחזור לגרמניה ומחפש בעל עסק שירצה להתחלף איתו. הם יצרו קשר, יפים אשתו וביתו אילזה (אותה עוד הכרתי) עברו לגור בברזיל,והגרמני חזר לגרמניה.

    אבי ז"ל, עמנואל רסין, שהקים את חברת "דלק" ואת משק הנפט בארץ, נסע עם אימי ז"ל, שרה לכנס לשטוקהולם. במסגרת הכנס התארחו אצל המלך. אימי שידעה לדבר עם מלכים ואביונים החלה לדבר עם המלכה, והנה מה מסתבר, שהמלכה היא ביתו של אותו גרמני!

    כשביקרתי לפני כמה שנים בברזיל, אמרו לי שאכן, מלכת שוודיה סילביה, ברזילאית.

    כשראיתי אתמול את בית המלכות של שוודיה לרגל חלוקת פרס נובל לפרופ' עדה יונת, וליבי התמלא גאווה, חשבתי כי זו ההזדמנות לספר לכם את פשר הגלויה אליה היה מצורף התפריט של הארוחה אליה הוזמנו הורי.


    בתמונה זו היא או בתה?
    פרטים על המלכה http://www.nrg.co.il/online/archive/ART/144/049.html
    דרג את התוכן:

      תגובות (70)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/12/09 09:22:

      נגמר לי הבוקר הכאב ראש. לא יכולתילזכור למי כתבתי תגובה ולא נותרו לי כוכבים.

      עכשיו נרגעתי * :)) 

        15/12/09 20:34:

      צטט: נקודה שבלב 2009-12-15 10:43:51

      יקרה

      ידעתי , ידעתי

      שאת 'נצר' של משפחת מלוכה.

       

      עכשיו הכלללל ברוררררררר.

      תמיד מוכנה להיות מלכת הלבבות...

        15/12/09 10:43:

      יקרה

      ידעתי , ידעתי

      שאת 'נצר' של משפחת מלוכה.

       

      עכשיו הכלללל ברוררררררר.

        13/12/09 21:02:

      תודה לכולם על התגובות הנפלאות, ממש מעודד אותי להמשיך.
        13/12/09 08:13:


      נפלא!

      איזה עולם קטן וכולנו שחקנים של החיים


      איך שגלגל מסתובב...*
        12/12/09 17:15:

      *סיפור יפה.

      חג שמח

        12/12/09 15:39:

      צטט: עדית... 2009-12-12 13:59:57
      איזה יופי, דניאלה, איזה סיפור יפה!

       

      ראיתי שהסיפור שלך מהתחרות נכנס ל10 הסיפורים שיתפרסמו בספר ואני כל כך גאה בך!

        12/12/09 13:59:


      איזה יופי, דניאלה, איזה סיפור יפה!

        12/12/09 10:05:

      צטט: 2btami 2009-12-12 09:39:42


      אני מתה על הסאגות המשפחתיות שלך, ועליך.

      תמיד את מביאה סיפורים שמגלגלים אותי...

      נשיקות חברתי. בוקר נפלא בפתח!

       

      וגם לך חג שמח ושיהיה לך שמח תמיד לא רק בחג האורי-ם

        12/12/09 09:39:


      אני מתה על הסאגות המשפחתיות שלך, ועליך.

      תמיד את מביאה סיפורים שמגלגלים אותי...

      נשיקות חברתי. בוקר נפלא בפתח!

        12/12/09 08:51:

      צטט: שמים1 2009-12-12 07:05:57


      איזה סיפור מרגש

      הסיפורים הקטנים והאישיים הללו טומנים בחובם היסטוריה שלמה

      חשוב , חשוב למצוא זמן ולכתוב ספר ולאגד את כל ההיסטוריה הזו שלא תשכח :-)

      חג חנוכה שמח

       

       

       

       

      תודה חברה חדשה

        12/12/09 07:05:


      איזה סיפור מרגש

      הסיפורים הקטנים והאישיים הללו טומנים בחובם היסטוריה שלמה

      חשוב , חשוב למצוא זמן ולכתוב ספר ולאגד את כל ההיסטוריה הזו שלא תשכח :-)

      חג חנוכה שמח

       

       

       

        12/12/09 03:17:

      נפלא הסיפור הזה שלך.

       

      חג שמיייח.

       

      רונית

        12/12/09 01:47:

      צטט: חצי בנאדם 2009-12-11 18:10:11


      זו הזדמנות שניה שאני שומע ממך את הסיפור המופלא הזה (הפעם הקודמת היתה כשארחת אותנו בתערוכה בתאטרון ירושלים) ואני דוקא חוזר למחשבה החיונית הזו, כמה ראוי שהסיפורים האלה יקבלו משמעות סיפורית באיזה ספר על תולדות המשפחה.

       

      אני מאחל לך שתמצאי את הזמן בין לבין, לרכז את הסיפורים, להעלות את התמונות שחיות כבר כמעט מאה שנים, בצורה של ספר. ואין כאן  שאלה של מה יותר חשוב - המשיכה לעבודה בסטודיו או הכתיבה עצמה. הרי בשתיהן ידך יודעת בכשרון, לעשות במלאכה. אז תני לנו ולדורות הבאים להתענג על הסיפור המדהים של משפחתך, זה בכל מקרה פרק חשוב בתולדות עם ישראל, באיזה מובן שלא נסתכל על זה.

       

      חומר למחשבה..

       

      חנוכה שמח

       

      מודה לך על ההקשבה ועל תשומת הלב והעידוד.

        12/12/09 01:46:

      צטט: טימפי 2009-12-11 17:59:45


      סיפור  מרגש הכתוב בחן. חן חן

      אכן, קטן הוא עומנו. לפני שבועיים היתה בעיתון ידיעות קיבוץ כתבה על איש בן 75 שגילה,בין היתר, שהוא נכדו של המחזאי השבדי המפורסם סטרינדברג.

      קבעתי עם  אמא שלי תבדל"א, שאגיע אליה לעזור לה לעשות סדר בהמון חומר כתוב שהצטבר אצלה במשך השנים, הן בניירת והן במחשב. רק איך מוצאים את הזמן?

      אכן הזמן הוא המפתח-אנסה למצוא אותו.

       

        11/12/09 23:11:

      צטט: mottyd1 2009-12-11 21:30:23

      איזה סיפור

       

      המציאות עולה על כל דמיון - מדהים

       

      מה ללעשות אלה החיים.

        11/12/09 23:09:

      צטט: ilana shir 2009-12-11 23:00:11


      דניאלה

      יופי של סיפור, מאד מרגש.

      זה שיש לך ניירות שמתעדים את חייה של אמך זה פשוט נפלא.

      בטח שצריך לעשות עם זה משהו.

       

      זה נפלא אבל גורם למחויבות.

        11/12/09 23:08:

      צטט: ד-ארט 2009-12-11 19:04:28

      תמיד לא נעים לי לשאול, אבל אני כבר לא מתאפקת: איך זה שגם אמא שלך וגם בעלך הם וכסלר?

      רק מקרה. אימי וקסלר בעלי וכסלר. כשהכרתי אותו בכלל קראו לו בן-רוני כי הוא חשב שצריך לעברת את השם. אבי היה אומר שהוא ואני כותבים לחותנת שלנו באותו שם.

       

        11/12/09 23:00:


      דניאלה

      יופי של סיפור, מאד מרגש.

      זה שיש לך ניירות שמתעדים את חייה של אמך זה פשוט נפלא.

      בטח שצריך לעשות עם זה משהו.

        11/12/09 21:30:

      איזה סיפור

       

      המציאות עולה על כל דמיון - מדהים

        11/12/09 19:04:
      תמיד לא נעים לי לשאול, אבל אני כבר לא מתאפקת: איך זה שגם אמא שלך וגם בעלך הם וכסלר?
        11/12/09 18:53:

      צטט: אפוק טיימס 2009-12-11 18:51:27

      איזה ספור.. לא יאומן

      מתי יהיה הספר?

      מי יודע, הלואי בימינו

       

      איזה ספור.. לא יאומן

      מתי יהיה הספר?

        11/12/09 18:10:


      זו הזדמנות שניה שאני שומע ממך את הסיפור המופלא הזה (הפעם הקודמת היתה כשארחת אותנו בתערוכה בתאטרון ירושלים) ואני דוקא חוזר למחשבה החיונית הזו, כמה ראוי שהסיפורים האלה יקבלו משמעות סיפורית באיזה ספר על תולדות המשפחה.

       

      אני מאחל לך שתמצאי את הזמן בין לבין, לרכז את הסיפורים, להעלות את התמונות שחיות כבר כמעט מאה שנים, בצורה של ספר. ואין כאן  שאלה של מה יותר חשוב - המשיכה לעבודה בסטודיו או הכתיבה עצמה. הרי בשתיהן ידך יודעת בכשרון, לעשות במלאכה. אז תני לנו ולדורות הבאים להתענג על הסיפור המדהים של משפחתך, זה בכל מקרה פרק חשוב בתולדות עם ישראל, באיזה מובן שלא נסתכל על זה.

       

      חומר למחשבה..

       

      חנוכה שמח

        11/12/09 17:59:


      סיפור  מרגש הכתוב בחן. חן חן

      אכן, קטן הוא עומנו. לפני שבועיים היתה בעיתון ידיעות קיבוץ כתבה על איש בן 75 שגילה,בין היתר, שהוא נכדו של המחזאי השבדי המפורסם סטרינדברג.

      קבעתי עם  אמא שלי תבדל"א, שאגיע אליה לעזור לה לעשות סדר בהמון חומר כתוב שהצטבר אצלה במשך השנים, הן בניירת והן במחשב. רק איך מוצאים את הזמן?

        11/12/09 17:22:

      צטט: עופרה'לה 2009-12-11 17:19:33


      סיפור מרגש.

      תודה על השיתוף.

       

      באהבה

      עופרה

      והרי שותפות אנחנו..

       

        11/12/09 17:20:

      צטט: רוח גלילית 2009-12-11 17:07:01

      סיפור נהדר דניאלה, איך נסגרים מעגלים כל כך יפה בחיים. חג אורים שמח

       

      מעגלים נפתחים ונסגרים וזה כל העינין.תודה

        11/12/09 17:19:


      סיפור מרגש.

      תודה על השיתוף.

       

      באהבה

      עופרה

        11/12/09 17:12:

      צטט: ,תשוקי 2009-12-11 17:00:37


      ישנם אלו שנולדו ליות סליבריטאים . (---:"

       

      המון אור

      שוקי

       

      מלכים ומלכות זה לא סתם..

        11/12/09 17:07:
      סיפור נהדר דניאלה, איך נסגרים מעגלים כל כך יפה בחיים. חג אורים שמח
        11/12/09 17:00:


      ישנם אלו שנולדו ליות סליבריטאים . (---:"

       

      המון אור

      שוקי

        11/12/09 16:29:

      צטט: ariadne 2009-12-11 16:24:21

      איזה תפריט של ארוחה פיספסתי?

       

      סיפור נפלא, ונדמה לי שירשת מאימא שלך את יכולת התקשורת הזו עם כולם.

      אגב, גם אבא שלי ברח מברלין ב 33 מאותה הסיבה בדיוק ועלה לארץ.

      חג אורים שמח לך!

       

      התפריט של הארוחה בכנס בנושא הנפט בבית המלוכה שם התארחו הורי.

        11/12/09 16:27:

      צטט: רואה בקפה 2009-12-11 16:20:08

      נס גדול היה פה,

      עוד סיבוב -

      וגם ספור מקסים

      חג שמח

      דניאלה

       

       

      וגם יש לנו נס-קפה

        11/12/09 16:24:

      איזה תפריט של ארוחה פיספסתי?

       

      סיפור נפלא, ונדמה לי שירשת מאימא שלך את יכולת התקשורת הזו עם כולם.

      אגב, גם אבא שלי ברח מברלין ב 33 מאותה הסיבה בדיוק ועלה לארץ.

      חג אורים שמח לך!

        11/12/09 16:20:

      נס גדול היה פה,

      עוד סיבוב -

      וגם ספור מקסים

      חג שמח

      דניאלה

       

        11/12/09 15:39:

      צטט: scally 2009-12-11 15:16:13

      מדהים הסיפור שלך.

      תודה..


      אז אולי טוב שהוצאתי אותי מהקרטון לקפה...
        11/12/09 15:16:

      מדהים הסיפור שלך.

      תודה..

        11/12/09 14:58:

      צטט: סנופה 2009-12-11 14:48:33

      החיים גדולים מכל

      חג שמח

      מיקי

       

      רק שתמיד נעריך אותם.

        11/12/09 14:48:

      החיים גדולים מכל

      חג שמח

      מיקי

        11/12/09 14:43:

      צטט: הדרור מספרת-סיפורים 2009-12-11 14:39:06

      *

      איזה סיפור מרגש.

      החיים...לאן הם לוקחים.

      *

      אהבתי את המשפט

      שאמי ידעה לדבר עם מלכים ורוזנים וגם עם אביונים.

       

      חג-אורים שמח.

      והאם לא צדקה? עם לב פתוח אין באמת הבדל.

        11/12/09 14:41:

      צטט: zahavi alon 2009-12-11 14:38:57

      סיפור מרתק. תודה ששיתפת. 

       

       

      אולי זו הייתה המטרה של השארת המסמכים-לשתף אתכם.

      *

      איזה סיפור מרגש.

      החיים...לאן הם לוקחים.

      *

      אהבתי את המשפט

      שאמי ידעה לדבר עם מלכים ורוזנים וגם עם אביונים.

       

      חג-אורים שמח.

        11/12/09 14:38:

      סיפור מרתק. תודה ששיתפת. 

        11/12/09 14:23:

      צטט: סטודיו אמן 2009-12-11 14:10:01


      סיפור נפלא הבאת  לנו,

      תודה וחג אורים שמח!

      אנטון

       

      חג שמח ותודה על מילותיך שהן תמיד טובות.

        11/12/09 14:22:

      צטט: sari10 2009-12-11 11:07:46

      דניאלה, *

      איזה סיפור יפה!

      איך שהדברים מתקשרים,

      לפעמים יש הפתעות.

      וכן,

      את צריכה לכתוב את הספר. חיוך

      עם עידודים כאלה אולי אגיע בסוף לבצע את המשימה.

       

        11/12/09 14:11:

      צטט: bonbonyetta 2009-12-11 11:09:54

      *
      ושוב, איזה עולם קטן.... :-)

       

      קטן קטן אבל גדול!

        11/12/09 14:10:

      צטט: forte nina 2009-12-11 11:15:47

      יפה מאוד.סיפור טוב ברור שרק את יכולת לספר אותו.

      מה שחשבתי שהשבדים הרי ממש לא מאוהבים בנו

      והיו מתים להתנער מהרבה דברים הקשורים לישראל

      אך אינם יכולים להוציא את שורשי/קשרי

      היהדות אפילו מתוך  ממלכת שבדיה.

       

      עדיין השנה הם עשו לנו כבוד עם הפרס.

        11/12/09 14:10:


      סיפור נפלא הבאת  לנו,

      תודה וחג אורים שמח!

      אנטון

        11/12/09 14:09:

      צטט: מיכל שמעוני 2009-12-11 11:38:43

      סיפור יפה

      אבל מה שהכי יפה זה

      שמה שאת הכי רוצה לעשות בבוקר זה ללכת לצייר בסטודיו.

       

       

      מה לעשות והצבעים והמכחולים צועקים מהסטודיו "מה את יושבת כל כך הרבה זמן ליד המיקלדת?"

        11/12/09 14:05:

      צטט: ליריתוש 2009-12-11 11:39:00


      דניאלה,

      אכן, אמרו לפני את המסר הקצת נדוש - העולם קטן!

      ומלא הפתעות מעניינות...

      מקסים שהבאת לנו, ושחזרת אלינו.

      חג אורים שמח!

       

      תודה, אניתמיד קוראת את מה שאת כותבת על המסעדות, אבל בסוף כולם באים לאכול אצלי...

        11/12/09 14:03:

      צטט: ליאורה בן יצחק 2009-12-11 11:44:09


      חן רב בסיפורך:)

      חג אורים שמח, דניאלה

      ליאורה

       

      חן חן!

        11/12/09 14:02:
      אין פלא שאת לא נותנת למישהו אחר לעשות זאת - זה סיפור שרק את יכולה לספר אותו.
        11/12/09 14:02:

      צטט: הלנה היפה 2009-12-11 13:03:05

      דניאלה, סיפור נפלא, מוכיח שאסור להשמיד מסמכים ישנים, גם אם מצב הפיזי גרוע. אחרת צריך לעשות מה שדן בן אמוץ ז"ל עשה בזמנו, השתמש במסמכים לא לו, שמצא בשוק הפשפשים ואימץ אותם כביוגרפיה שלו. שום אדם זר, יודע כתוב כמה שיהיה, לא יוכל לכתוב זאת כמוך. התבלין החשוב בכתיבה מאין זו הוא הרגש.

      תודה דניאלה ו*

      חג שמח

      לאה

      אבל מאיפו לוקחים את הזמן?

       

        11/12/09 14:01:

      צטט: עליזהלה 2009-12-11 13:37:57

      אשרי האצולה שממנה צמחה אצילה שכמוך !

      אצולה חצולה-גם אנחנו בחצילים!

       

        11/12/09 14:00:

      צטט: קוכליאה 2009-12-11 13:57:39


      סיפור מעניין מאוד!!!

      שמחה שחזרת! חג חנוכה שמח!!!

       

      איריס

       

      האמת שהייתה לי "שביתת מחשבים" ועם חג האורים- נס, הם התחברו לי מחדש בעזרת הכהן הגדול, טכנאי המחשבים.

        11/12/09 13:58:

      צטט: הטרמילר 2009-12-11 13:39:50


      אחד הסיפורים המרתקים בחיי. נראה מה תעשי עם החומר הזה. יש בו פצצות לגבות :))

       

       

       


      דווקא במשפחה הזו יש הרבה "חד-גבה" כי הגבות מתחברות-אז מתאים...
        11/12/09 13:57:


      סיפור מעניין מאוד!!!

      שמחה שחזרת! חג חנוכה שמח!!!

       

      איריס

        11/12/09 13:39:


      אחד הסיפורים המרתקים בחיי. נראה מה תעשי עם החומר הזה. יש בו פצצות לגבות :))

       

        11/12/09 13:37:
      אשרי האצולה שממנה צמחה אצילה שכמוך !
        11/12/09 13:03:

      דניאלה, סיפור נפלא, מוכיח שאסור להשמיד מסמכים ישנים, גם אם מצב הפיזי גרוע. אחרת צריך לעשות מה שדן בן אמוץ ז"ל עשה בזמנו, השתמש במסמכים לא לו, שמצא בשוק הפשפשים ואימץ אותם כביוגרפיה שלו. שום אדם זר, יודע כתוב כמה שיהיה, לא יוכל לכתוב זאת כמוך. התבלין החשוב בכתיבה מאין זו הוא הרגש.

      תודה דניאלה ו*

      חג שמח

      לאה

        11/12/09 12:35:

      צטט: לולה בר 2009-12-11 11:23:06


      סיפור מדהים דניאלה.

      שוב נוכחים עד כמה החיים עשויים להפתיע ואין לי ספק שרק את יכולה לכתוב את סיפור בני המשפחה.

      מצאתי קצת פרטים ביוגרפיים על המלכה סילביה.

       

      חג אורים שמח וד"ש למלכת שבדיה :)

       

       

      תודה-הוספתי לפוסט

        11/12/09 11:44:


      חן רב בסיפורך:)

      חג אורים שמח, דניאלה

      ליאורה

        11/12/09 11:39:


      דניאלה,

      אכן, אמרו לפני את המסר הקצת נדוש - העולם קטן!

      ומלא הפתעות מעניינות...

      מקסים שהבאת לנו, ושחזרת אלינו.

      חג אורים שמח!

        11/12/09 11:38:

      סיפור יפה

      אבל מה שהכי יפה זה

      שמה שאת הכי רוצה לעשות בבוקר זה ללכת לצייר בסטודיו.

       

        11/12/09 11:23:


      סיפור מדהים דניאלה.

      שוב נוכחים עד כמה החיים עשויים להפתיע ואין לי ספק שרק את יכולה לכתוב את סיפור בני המשפחה.

      מצאתי קצת פרטים ביוגרפיים על המלכה סילביה.

       

      חג אורים שמח וד"ש למלכת שבדיה :)

       

        11/12/09 11:17:

      דניאלה,

      סיפורך מרגש מאוד.

      אין מקריות בחיים

      והקצוות, בסופו של דבר,

      מתחברים.

        11/12/09 11:15:

      יפה מאוד.סיפור טוב ברור שרק את יכולת לספר אותו.

      מה שחשבתי שהשבדים הרי ממש לא מאוהבים בנו

      והיו מתים להתנער מהרבה דברים הקשורים לישראל

      אך אינם יכולים להוציא את שורשי/קשרי

      היהדות אפילו מתוך  ממלכת שבדיה.

        11/12/09 11:09:
      *
      ושוב, איזה עולם קטן.... :-)
        11/12/09 11:07:

      דניאלה, *

      איזה סיפור יפה!

      איך שהדברים מתקשרים,

      לפעמים יש הפתעות.

      וכן,

      את צריכה לכתוב את הספר. חיוך