כותרות TheMarker >
    ';

    לחולל סיפור

    אני מאד אוהבת סיפורים, אני אוהבת לקחת אותם למקומות רחוקים, לחדש אותם, לרענן אותם ולהשתמש בהם כדי לספר דברים חדשים על עצמי ועל העולם.

    לחולל שינוי - חנוכה, פרשת וישב

    2 תגובות   יום שישי , 11/12/09, 14:39

    חנוכה הוא אחד החגים שיש בהם הרבה סמלים, חג רווי במטפורות ובסימבוליקה.אור – אור הנרות, האור הפנימי שיש לכל אחד ואחד, האור הייחודי שיש לכל אחד מאיתנו, האור הגדול הנובע מהרבה אורות קטנים. "אור הפנים" אומר ר' נחמן מברסלב,  הוא כמו מנורת המקדש, מנורת שבעת הקנים: שתי עיניים (לראות את הטוב), שתי אוזניים (לשמוע את הדברים הטובים), שני נחיריים (להריח את הטוב בכל דבר) ופה מפיק מרגליות.. חנוכה – מלשון חינוך, חג שבה ללמד אותנו. סוד החינוך הוא ההשקעה, אנחנו מדליקים את הנר , מברכים ומניחים את החנוכיה על אדן החלון והפעולה שלנו הסתיימה. מה שנותר לנו הוא "לראותם בלבד". גם בילדים שלנו אנחנו משקיעים, כל אחד מאיתנו משתדל לתת את מקסימום ההשקעה, ולהיות שם בכל רגע שצריך ואז אנחנו משחררים, ומה שנותר לנו הוא "לראותם בלבד", להתבונן לאן הם יקחו את החיים שלהם.החנוכיה – היא זכר כמעט מדויק למנורת המקדש. יש האומרים ש"משיח" – הם ראשי תיבות מדליקים שמונת ימי חנוכה, אנחנו מדליקים את החנוכייה בצד שמאל - צד בלי מזל,  בחושך, בקור, בזמן של גלות וחורבן, מתגעגעים למשהו פנימי, לזיכרון שטבוע בכולנו, והנרות כולם דולקים ומאירים. הסופגנייה – מספרים על אדם וחוה האנשים הראשונים בעולם, חיו בגן העדן. ובגן עצי פרי נפלאים, תפוזים ותפוחים ואגסים וכל הפירות הטובים שבעולם. ובגן העדן ארבעה נהרות שמשקים את הדשאים והפרחים היפים ובנהרות דגים צבעוניים וחיות ועופות ופרפרים צבעונים וציפורי שיר.  אדם וחוה נהנו מאוד ושמחו להיות בגן העדן. הכל היה מותר. אבל אסור היה להם להתקרב לשני עצים ולאכול את הפרי שלהם. עץ הדעת ועץ החיים. יום אחד הנחש פיתה את האישה והיא אכלה מפרי עץ הדעת ונתנה גם לאדם.  אלוהים כעס מאוד וגירש אותם מגן העדן החוצה זה היה בערב יום כיפור. ובחוץ מדבר שממה, רק קוצים ודרדרים ואדם וחוה באו לשער גן העדן וביקשו להיכנס, אבל להט החרב המתהפכת חסם את דרכם חזרה לגן. הם ישבו מול השער ובכו והתחננו לחזור. המלאכים ריחמו עליהם ועלו לפני כיסא המרום והתחננו ואמרו לאלוהים - החזר אותם לגן העדן, הם חטאו רק חטא אחד, אתה אל רחום וחנון, רחם עליהם. אבל הקדוש ברוך הוא לא נענה לבקשתם, שוב עברו כמה שבועות ושוב חזרו המלאכים וביקשו רחמים על אדם וחווה ושוב לא נענו. עברו עוד שבועות אחדים ושוב באו המלאכים וביקשו מהקדוש ברוך הוא שיחון וירחם עליהם ויחזירם לגן העדן.  להחזיר אותם לגן העדן לא אחזיר אמר הקדוש ברוך הוא,כי הם סמל לדורות הבאים.אבל אתן להן מתנה.{     המתנה תהיה פשוטה מבחוץ אבל עיקרה בפנים שבה בבחינת "אל תסתכל בקנקן, אלא במה שיש בו"{     והמתנה תהיה עגולה כמו גלגל בבחינת "אם אתה למעלה אל יגבה לבבך כי אתה יכול ליפול "מאיגרא רמה לבירא עמיקתא" ומצד שני אין להתייאש, העולם גלגל אם אתה למטה, אתה עשוי גם להגיע למעלה.{     והמתנה היא מאכל, היא חד פעמית. הגיש אלוהים את המתנה למלאכים וגם נתן לה שם. "סוף גן יה".  אותו יום שניתנה המתנה היה ערב חנוכה. בימינו נשתבש השם ואנו קוראים למתנה סופגניה. בחנוכה אנחנו מדליקים את הנרות זוכרים את נס פך השמן וכאשר אנחנו אוכלים את הסופגניה ומגיעים לריבה המתוקה אנחנו נזכרים בטעם גן העדן.                                סופר כל ידי פרופ' דב נוי בערב לכבוד הסופרת נעמי פוגלמן

    פרשת השבוע שלנו, היא פרשת וישב, מהפרשה אנחנו למדים שישיבה מתוך עצלות ועייפות מביאה אותנו למקומות קשים. דווקא העשייה והפעולה הם מה שיביאו לנו את האור. ועם זאת בחנוכה אנחנו מוזמנים לשבת  אחרי הדלקת הנרות, מתוך בחירה, כחצי שעה ולהתבונן בכל האור שיש בבית ובחיים שלנו, זה הזמן להגיד תודה על כל מה שיש לנו, לברך, להוקיר ולשמוח.

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/12/09 14:52:


      איזה כייף לקבל תגובה, אני לא ממש רגילה שמגיבים. ותמיד זה נשאר בגדר תעלומה לאן הגיעו המילים שלי.................

      שתהיה לך שבת שלום ואור חנוכה גדול

        11/12/09 14:45:


      תודה !

      חג שמח

      שבת שלום

      ארכיון

      פרופיל

      רונית1
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין