השעון צילצל פעמיים . אני מכריח את עצמי לפקוח עיניים, מרגיש איך קורי השינה חותכים את העפעפיים. השעה שלוש לפנות בוקר.אני מקשיב לגשם הניטח על גג הבית וחושב כמה לא אנושי לצאת עכשיו מהמיטה אבל עושה את זה כל שעתיים במשך הלילה.

עונת ההמלטות.

מתרומם דרך צד שמאל למצב ישיבה ומוריד את הרגליים עד נגיעה ברצפה הקרה. מביט לרגע באשתי הישנה . עוד כמה שניות של הזרמת אנרגיות לגוף ואני מתרומם בכבדות למצב עמידה.

מאותו רגע  הכל נהיה מהיר: טס לכיור לשטוף פנים ,צועד במהירות דרך המטבח, מושך מהסלסילה בננה וכבר אני בחוץ . לובש בזריזות את סרבל הלילה והמעיל.  הגרביים והמגפיים ננעלים תוך כדי דילוגים במרפסת. רץ אל תוך החושך הרטוב . מהר כדי לא לפספס ,הרי כבר קמתי, אז קדימה בזריזות.

ממרחק אני שומע אנחות הקוראות לעזרה. האור המועט מגלה לי את 1471 שוכבת על צידה ולוחצת . ראש הטלה המבצבץ מתחת לאליה {זנב הכבשה} כבר נפוח ומעיד כי מזה זמן הוא מנסה לצאת . הרגליים נותרו מאחור ולא מאפשרות להחלקה החוצה. אני שולף את כפפות הלטקס ובאצבעות מיומנות, כעבור דקותיים, מיישר כבר רגל אחת. משיכה קלה של הרגל ביד אחת והעורף ביד השניה והטלה יוצא לאויר העולם. מנגב את מי השפיר באיזור האף והפה ומניח  אותו ליד האם לליקוק ראשון ודואג של הוולד.

אני עדיין בספק אם הטלה ישרוד את ההמלטה הקשה. חושב , לו היתי מגיע כמה דקות קודם לכן, הכל היה נראה אחרת. כעת , בפעם המי יודע כמה אני מקבל אישור לחשיבות של הנוכחות שלי בלילות של עונת ההמלטות.

מבט על בטנה של 1471 לא מגלה דבר. מישוש ולחיצה מספרים לי כי יש וולד נוסף ברחם. אם לא אזדרז כעת להוציא אותו גורלו יהיה מר.אני מכניס בזהירות את היד באצבעות הנוגעות אחת באחת כחץ. בפנים חם ונעים. גישוש קל ואני מרגיש רגל אחת ומיד את שניה. אני מזהה כי אלו רגליים קדמיות וחושב כמה גדולות הן. מיישר את הראש אל בין הרגליים ומרגיש כי הטלה הזה שונה, בהחלט שונה.

גורר אותו בזהירות, אל מחוץ לרחם הכבשה ומתגלה לי טלה ענק.

 ממש גוליבר !!

שוב אותה שיגרה של ניגוב הפנים והנחת, הטלת הטלה לצד האם {הטלה מסייעת להערת הטלה בעת קריעת חבל הטבור}. אני מתבונן בשני הטלאים התאומים. הראשון משקלו כשלושה ק"ג וגוליבר גדול ממנו פי שלושה לפחות.מעודי לא ראיתי טלה כל כך גדול  !

מגמיע אותם בקולוסטרום שחלבתי מהאם , וחוזר לביתי מחויך מאושר . מקלחת חמה  מחזירה את שרירי גופי לחיים. שוב מרגיש חמים נעים ונקי משאריות לכלוך וריח. במיטה מתכרבל אל אישתי לוחש לה כי הלילה נולד הטלה שיהיה האבא של כל העדר שלי.

"גוליבר" גדל למימדים מרשימים ואכן מילא את צפיותי והעמיד צאצאים מעולים.מבין כולם זכור במיוחד לטובה הוא בנו של גוליבר הנקרא "בוש" {על שמו של בוש האב} אשר נולד בזמן מלחמת המפרץ הראשונה לכבשה 365 החלבנית ביותר שלי.

שניהם כבר מזמן רועים לשובע בכרי הדשא של גן עדן.

הם קיבלו הרבה יחס והרבה כבוד בתמורה לתרומתם הגדולה.