בעודי קוראת את הכתבה לא יכולתי להימנע מהמחשבה (או מהחשש) שכל האמונות על פיהן גדלנו - על גבורת המכבים, על נס כד השמן, ועל "באנו חושך לגרש", עומדות להתבדות ולהיגנז בזכות (או בגלל) חקר האמת לעומק ההיסטוריה ההולכת ומתרחקת (או מתקרבת)...
רק זה חסר לי, בייחוד בחג החנוכה, אחד החגים האהובים עליי, וטעם הסופגניה כבר לא יהיה אותו מתוק, וריח הלביבות כבר לא יהיה כה משכר, והנרות... כבר לא יאירו כמו פעם.
לשמחתי, בסוף דבריו, מלמד פרופ' מנדלס, כי לאנטיוכוס, ש(לכאורה) לא גזר עלינו גזירות כפי שהאמונה מספרת, היו חובות רבים לרומא, והוא עשה מה שהרבה מלכים עשו אז - שדד מקדשים. בשבילי (וגם בשביל המכבים) זה בגדר חילול קודש וזו סיבה מספיק טובה לחולל מלחמות ולהביא קץ לשלטון היווני (אם כי אני מאוד אוהבת סופלקס, זייתים ועגבניות מיובשות).
מובן שאת הנר הראשון חגגתי כמיטב המסורת:
חג שמח לכל בית ישראל!
שרון
|
