כותרות TheMarker >
    ';

    יומני כרמל

    ילדה טובה כרמל.
    בעצם, כבר לא כל כך ילדה,
    ואם חושבים על זה ברצינות - גם לא כזאת טובה.

    0

    ליד הים

    35 תגובות   יום שבת, 12/12/09, 03:19


    הסובלת העיקרית מהתנודות הקיצוניות במצבי הרוח שלי היא נורה,

    שמגלה שארוחותיה מוגשות בשעות פחות קונבנציונליות

    וטיול של ערב יכול להטייל גם באחת ומחצה אחר חצות.

    בינתיים לא התקבלו תלונות.

    לכו תדעו מה היא תספר לפסיכולוג שלה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (35)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/12/09 20:38:

      צטט: אברהםם 2009-12-16 19:18:24

      היא תספר על הסופר קרל פרידריך מאיגרמנית: Karl Friedrich May;‏ 25 בפברואר 1842 - 30 במרץ 1912), סופר גרמני, שהתפרסם בשל ספרי המערב הפרוע שכתב.

      מאי נולד בארנסטאל שבסקסוניה, גרמניה. הוא היה הילד החמישי מבין 14 ילדיה של משפחה ענייה. מאי התעוור בסמוך ללידתו ומאור עיניו הושב אליו לאחר ניתוח בעיניו בגיל 4. בבגרותו היה מורה, אך הסתבך בפלילים וישב בכלא. בשנת 1874, לאחר שחרורו התחיל בכתיבה. (ולא כמו במיתוס הנרקם - לפיו ישב וכתב את הספרים בכלא). סיפורי ההרפתקאות שכתב מתרחשים במערב הפרוע ובמזרח התיכון.

      מאי ביקר לראשונה בצפון אמריקה בשנת 1908, זמן רב לאחר שספריו יצאו לאור, וגם בביקור זה לא הרחיק מעבר למדינת ניו יורק. תיאוריו המפורטים של החיים במערב הפרוע לא התבססו על ניסיונו האישי, אלא על דמיונו ועל מקורות מידע שעמדו לרשותו (ספרי מסעות וכדומה). הוא פרסם את ספריו תחת שמות עט רבים.

      גיבורי ספריו הם וִינֶטוּ, האינדיאני החכם, ויד הנפץ הוותיק (Old Shatterhand), שותפו הלבן. כתיבתו של קרל מאי סטראוטיפית, וגיבוריו נחלקים לטובים ולרעים.

      ספריו של קרל מאי זכו להצלחה רבה באירופה, ותורגמו לשפות רבות, ובהן עברית. רבים מספריו עובדו לסרטים ולסדרות טלוויזיה.

      קרל מאי נפטר בראדבל שבסקסוניה.

       למי שלא ידע היום הוא יום תגובות הwtf!

       יום חג.

       

        16/12/09 19:18:

      היא תספר על הסופר קרל פרידריך מאיגרמנית: Karl Friedrich May;‏ 25 בפברואר 1842 - 30 במרץ 1912), סופר גרמני, שהתפרסם בשל ספרי המערב הפרוע שכתב.

      מאי נולד בארנסטאל שבסקסוניה, גרמניה. הוא היה הילד החמישי מבין 14 ילדיה של משפחה ענייה. מאי התעוור בסמוך ללידתו ומאור עיניו הושב אליו לאחר ניתוח בעיניו בגיל 4. בבגרותו היה מורה, אך הסתבך בפלילים וישב בכלא. בשנת 1874, לאחר שחרורו התחיל בכתיבה. (ולא כמו במיתוס הנרקם - לפיו ישב וכתב את הספרים בכלא). סיפורי ההרפתקאות שכתב מתרחשים במערב הפרוע ובמזרח התיכון.

      מאי ביקר לראשונה בצפון אמריקה בשנת 1908, זמן רב לאחר שספריו יצאו לאור, וגם בביקור זה לא הרחיק מעבר למדינת ניו יורק. תיאוריו המפורטים של החיים במערב הפרוע לא התבססו על ניסיונו האישי, אלא על דמיונו ועל מקורות מידע שעמדו לרשותו (ספרי מסעות וכדומה). הוא פרסם את ספריו תחת שמות עט רבים.

      גיבורי ספריו הם וִינֶטוּ, האינדיאני החכם, ויד הנפץ הוותיק (Old Shatterhand), שותפו הלבן. כתיבתו של קרל מאי סטראוטיפית, וגיבוריו נחלקים לטובים ולרעים.

      ספריו של קרל מאי זכו להצלחה רבה באירופה, ותורגמו לשפות רבות, ובהן עברית. רבים מספריו עובדו לסרטים ולסדרות טלוויזיה.

      קרל מאי נפטר בראדבל שבסקסוניה.

        16/12/09 12:44:

      צטט: נוכלת ושמה סו 2009-12-12 10:48:17

      חלילה לי מלהפריע לפולניה בשעת ההכאה על חטא שלה :-)

      אבל בכל זאת, הנה השנקל שלי;

       

      גם אם הארוחות מוגשות באיחור וגם אם הטיולים מתרחשים יותר בשעות ה-walk of shame, במקום בשעת הdoggy walker

       אני בטוחה שלנורה זה לא אכפת כמו שאת חושבת. שהיא מעדיפה בהרבה שחברתה ההולכת על שתיים (על פי רוב) תהיה מאושרת. וגם אם את לא, וגם אם מצבי הרוח שלך נעים כמו שבשבת רדופת רוחות בליל יום שישי ה-13. היא עדיין אוהבת אותך, הכלבה, על כל האהבה והחיבה והפינוקים והאכפתיות שאת נותנת לה. כמדומני, זה לא פחות חשוב.

      מתה על התגובה שלך... אני חושבת שעיקר מה שחשוב לנורה זה שהיא תקבל חמבוקים, נשקוקים, הלטפות ושיתנו לה ללקק חופשי כמה שהיא רוצה (את אמא שלה או כל אדם שמזדמן למרחב הלשוני שלה). יש להודות שאוכל ויציאות הם נושאים שמעסיקים את הילדה, אבל אחרי הכל, היא לא טיפוס עד כדי כך ארצי וקטנוני.

       

       

        16/12/09 12:42:

      צטט: בלה פלור 2009-12-12 10:38:12


      מה שאני הכי אוהבת אצל כלבים, זה שהם מקבלים את הבעלים שלהם באהבה והערצה, בדיוק כפי שהם.

      לכן, אם הפסיכולוגית שלה תנסה לתמרן אותה לחשוב אחרת, היא תקבל לא יותר מכשכוש זנב חמים וידידותי רגוע

      נשיקה

      כפרה עלך!

       

        16/12/09 12:31:


      אני בדעה שטיול של ערב יכול להיטייל בכל שעה של היום.

      כל מה שדרוש זה קצת הרהורים שקטים, כמה כוכבים, חורשה ירוקה ופנס רחוב בודד.

       

        15/12/09 12:08:

      צטט: rangil 2009-12-14 23:17:55


      אני ממליץ בחום על אלכוהול.

      לך, לא לנורה.

      מסתבר שאלכוהול לא הולך מי יודע מה עם מגרנות.

      איזה טמטום??

       

        15/12/09 12:07:

      צטט: ק (שם בדוי) 2009-12-14 17:22:51

      תזכירי לי לא להיות הכלב שלך

      או דג זהב.

       

      שממית נראה לי תפקיד הרבה פחות מחייב. 

      כיוון שלא נתת לי זמן, התראה, משהו, תן לי לעשות קבלת פנים בדיעבד:

       Everyone, Mr K. is in da house!!

      צר לי, מותק. ניסיתי. לא מצליחה לראות אותך בתפקיד שממית.

       

        14/12/09 23:17:


      אני ממליץ בחום על אלכוהול.

      לך, לא לנורה.

        14/12/09 22:42:

      צטט: re set 2009-12-14 17:32:33

       אין.

      תוכיחי לי. יש לי זמן. 

       

       

      babe,

      אהפוך את זה למשימת חיי.

        14/12/09 17:32:

      צטט: נוכלת ושמה סו 2009-12-14 11:11:57

      צטט: re set 2009-12-13 22:16:10

      צטט: נוכלת ושמה סו 2009-12-13 19:45:34

      צטט: re set 2009-12-13 19:36:14

       רוטווילר??? לנורה? מה פתאום! 

      למה לא לברדור? רועה גרמני? גרייהאונד?

      היא צריכה רגש. לא שרירים. 

       

      אבל הוא גם וגם!

      מסוג הכלבים שבתוך גופם השרירי והשעיר מפעם לו לב רומנטי אמיתי, נאמן ואוהב!

      בין תחביביו נמנים: חתולים, אכילה (לא של חתולים), צפייה בטלויזיה, טיולים ארוכים בחוף הים ושאוספים אחריו את הקקי.

       

      הוא בן שלוש, ובא עם בעלים די חמוד, לכל המעוניינות :-)

       

      אין גם וגם.

      זאת תוכנית של נוכלת! כלומר תוכנלת!

      בהתחלה הוא יאהב טיולים ארוכים בחוף הים

      אחר כך היא תגלה שהיא רק אוספת אחריו את הקקי! 

      LOL

      תוכנלת זה מעולה...

       

      אבל RE SET, יקירתי, חשבי על מה שאת אומרת!

      שאין גם וגם?

      או שרירים, או רגש?

      או שכל או ריבועים בבטן?

      :-0

       

       אין.

      תוכיחי לי. יש לי זמן. 

       

        14/12/09 17:22:

      תזכירי לי לא להיות הכלב שלך

      או דג זהב.

       

      שממית נראה לי תפקיד הרבה פחות מחייב. 

        14/12/09 11:11:

      צטט: re set 2009-12-13 22:16:10

      צטט: נוכלת ושמה סו 2009-12-13 19:45:34

      צטט: re set 2009-12-13 19:36:14

       רוטווילר??? לנורה? מה פתאום! 

      למה לא לברדור? רועה גרמני? גרייהאונד?

      היא צריכה רגש. לא שרירים. 

       

      אבל הוא גם וגם!

      מסוג הכלבים שבתוך גופם השרירי והשעיר מפעם לו לב רומנטי אמיתי, נאמן ואוהב!

      בין תחביביו נמנים: חתולים, אכילה (לא של חתולים), צפייה בטלויזיה, טיולים ארוכים בחוף הים ושאוספים אחריו את הקקי.

       

      הוא בן שלוש, ובא עם בעלים די חמוד, לכל המעוניינות :-)

       

      אין גם וגם.

      זאת תוכנית של נוכלת! כלומר תוכנלת!

      בהתחלה הוא יאהב טיולים ארוכים בחוף הים

      אחר כך היא תגלה שהיא רק אוספת אחריו את הקקי! 

      LOL

      תוכנלת זה מעולה...

       

      אבל RE SET, יקירתי, חשבי על מה שאת אומרת!

      שאין גם וגם?

      או שרירים, או רגש?

      או שכל או ריבועים בבטן?

      :-0

       

        14/12/09 00:00:

      צטט: re set 2009-12-13 23:36:05

      צטט: alfasin 2009-12-13 23:31:43

      צטט: נוכלת ושמה סו 2009-12-13 19:45:34

      צטט: re set 2009-12-13 19:36:14

       רוטווילר??? לנורה? מה פתאום! 

      למה לא לברדור? רועה גרמני? גרייהאונד?

      היא צריכה רגש. לא שרירים. 

       

      אבל הוא גם וגם!

      מסוג הכלבים שבתוך גופם השרירי והשעיר מפעם לו לב רומנטי אמיתי, נאמן ואוהב!

      בין תחביביו נמנים: חתולים, אכילה (לא של חתולים), צפייה בטלויזיה, טיולים ארוכים בחוף הים ושאוספים אחריו את הקקי.

       

      הוא בן שלוש, ובא עם בעלים די חמוד, לכל המעוניינות :-)

       

       

      זה ניקרא "להוריד כפפות"...

      צוחק

       

      כן אלפא. דווח על ה

       

       

       נ.צ. = ניר צודק !

      צוחק

       

        13/12/09 23:36:

      צטט: alfasin 2009-12-13 23:31:43

      צטט: נוכלת ושמה סו 2009-12-13 19:45:34

      צטט: re set 2009-12-13 19:36:14

       רוטווילר??? לנורה? מה פתאום! 

      למה לא לברדור? רועה גרמני? גרייהאונד?

      היא צריכה רגש. לא שרירים. 

       

      אבל הוא גם וגם!

      מסוג הכלבים שבתוך גופם השרירי והשעיר מפעם לו לב רומנטי אמיתי, נאמן ואוהב!

      בין תחביביו נמנים: חתולים, אכילה (לא של חתולים), צפייה בטלויזיה, טיולים ארוכים בחוף הים ושאוספים אחריו את הקקי.

       

      הוא בן שלוש, ובא עם בעלים די חמוד, לכל המעוניינות :-)

       

       

      זה ניקרא "להוריד כפפות"...

      צוחק

       

      כן אלפא. דווח על נ.צ.

      צוחק 

        13/12/09 23:31:

      צטט: נוכלת ושמה סו 2009-12-13 19:45:34

      צטט: re set 2009-12-13 19:36:14

       רוטווילר??? לנורה? מה פתאום! 

      למה לא לברדור? רועה גרמני? גרייהאונד?

      היא צריכה רגש. לא שרירים. 

       

      אבל הוא גם וגם!

      מסוג הכלבים שבתוך גופם השרירי והשעיר מפעם לו לב רומנטי אמיתי, נאמן ואוהב!

      בין תחביביו נמנים: חתולים, אכילה (לא של חתולים), צפייה בטלויזיה, טיולים ארוכים בחוף הים ושאוספים אחריו את הקקי.

       

      הוא בן שלוש, ובא עם בעלים די חמוד, לכל המעוניינות :-)

       

       

      זה ניקרא "להוריד כפפות"...

      צוחק

        13/12/09 22:16:

      צטט: נוכלת ושמה סו 2009-12-13 19:45:34

      צטט: re set 2009-12-13 19:36:14

       רוטווילר??? לנורה? מה פתאום! 

      למה לא לברדור? רועה גרמני? גרייהאונד?

      היא צריכה רגש. לא שרירים. 

       

      אבל הוא גם וגם!

      מסוג הכלבים שבתוך גופם השרירי והשעיר מפעם לו לב רומנטי אמיתי, נאמן ואוהב!

      בין תחביביו נמנים: חתולים, אכילה (לא של חתולים), צפייה בטלויזיה, טיולים ארוכים בחוף הים ושאוספים אחריו את הקקי.

       

      הוא בן שלוש, ובא עם בעלים די חמוד, לכל המעוניינות :-)

       

      אין גם וגם.

      זאת תוכנית של נוכלת! כלומר תוכנלת!

      בהתחלה הוא יאהב טיולים ארוכים בחוף הים

      אחר כך היא תגלה שהיא רק אוספת אחריו את הקקי! 

        13/12/09 21:41:


      אני דווקא מנצלת את ג'יני לשיחות טלפון ארוכות שאני לא רוצה שהילדים ישמעו.

      שיחות בוכיות עם חברות, פלירטוטים עם מחזרים - יש לה חיים מסעירים למדי מאז הפרידה.

      לפעמים מוצאת את עצמי מקיפה את השכונה בפעם השלישית.

      זה גם קורה בשעות הלילה המאוחרות, אם כי לאחת וחצי אני בדר"כ לא מגיעה.

      משום מה גי'יני אף פעם לא מתלוננת. אולי צריך להפגיש אותה עם נורה, שיחליפו חוויות על הבעלות-בית המטורללות שלהן...

      הכלבה שלך עושה פילאטיס?

       

        13/12/09 19:45:

      צטט: re set 2009-12-13 19:36:14

       רוטווילר??? לנורה? מה פתאום! 

      למה לא לברדור? רועה גרמני? גרייהאונד?

      היא צריכה רגש. לא שרירים. 

       

      אבל הוא גם וגם!

      מסוג הכלבים שבתוך גופם השרירי והשעיר מפעם לו לב רומנטי אמיתי, נאמן ואוהב!

      בין תחביביו נמנים: חתולים, אכילה (לא של חתולים), צפייה בטלויזיה, טיולים ארוכים בחוף הים ושאוספים אחריו את הקקי.

       

      הוא בן שלוש, ובא עם בעלים די חמוד, לכל המעוניינות :-)

       

        13/12/09 19:38:

      צטט: bronte 2009-12-13 14:04:31

      צטט: alfasin 2009-12-12 08:11:01


      חיי כלב ממש ...

      :)

      זה מזכיר לי, שכל יום כשאני עומדת לצאת לעבודה העמלצית הלבנה שלי (עוד אחד מהכינויים של הילדה)

      נועצת בי שתי עיניים כל כך עגולות שאפשר לטעות לרגע ולחשוב שהיא סוריקטה. אחרי מספר שניות שבמהלכן

      נחמץ לבי על כך שאני מותירה אותה גלמודה בבית (אחרי טיול של בוקר, צחצוח שיניים, ביסקוויט וארוחה, למותר לציין)

      אני נזכרת שבעצם בדקה שאני עוזבת היא פונה אל הכורסא החביבה עליה, ותופסת תנומה עד הצהריים, אז היא עושה הפסקת שתייה וטיול (מה לא עושים בשביל הילדים?) וחוזרת לנמנם עד שאמא שלה, שבינתיים מקלידה כמו מפגרת מזכרים והסכמים מטופשים ומיותרים במקום עבודתה המרגש, שבה הביתה.

       

      והיא עושה לי פרצופים?

       

       

       ממי. צר לי. לאחר ביקור צפוף מדי עם נורה לאחרונה, היא לא עמלצית.

      היא בואש. 

       

       לנורה יש החיים שאני רוצה!!!!!

       

        13/12/09 19:36:

      צטט: נוכלת ושמה סו 2009-12-13 16:47:30

      צטט: bronte 2009-12-13 14:04:31

      צטט: alfasin 2009-12-12 08:11:01


      חיי כלב ממש ...

      :)

      זה מזכיר לי, שכל יום כשאני עומדת לצאת לעבודה העמלצית הלבנה שלי (עוד אחד מהכינויים של הילדה)

      נועצת בי שתי עיניים כל כך עגולות שאפשר לטעות לרגע ולחשוב שהיא סוריקטה. אחרי מספר שניות שבמהלכן

      נחמץ לבי על כך שאני מותירה אותה גלמודה בבית (אחרי טיול של בוקר, צחצוח שיניים, ביסקוויט וארוחה, למותר לציין)

      אני נזכרת שבעצם בדקה שאני עוזבת היא פונה אל הכורסא החביבה עליה, ותופסת תנומה עד הצהריים, אז היא עושה הפסקת שתייה וטיול (מה לא עושים בשביל הילדים?) וחוזרת לנמנם עד שאמא שלה, שבינתיים מקלידה כמו מפגרת מזכרים והסכמים מטופשים ומיותרים במקום עבודתה המרגש, שבה הביתה.

       

      והיא עושה לי פרצופים?

       

       

       

      הכלבה!

      (אגב, אולי יהיה לי בקרוב איזה רוטווילר חינני לשדך לה. אם אתן מעוניינות)

       רוטווילר??? לנורה? מה פתאום! 

      למה לא לברדור? רועה גרמני? גרייהאונד?

      היא צריכה רגש. לא שרירים. 

       

        13/12/09 16:47:

      צטט: bronte 2009-12-13 14:04:31

      צטט: alfasin 2009-12-12 08:11:01


      חיי כלב ממש ...

      :)

      זה מזכיר לי, שכל יום כשאני עומדת לצאת לעבודה העמלצית הלבנה שלי (עוד אחד מהכינויים של הילדה)

      נועצת בי שתי עיניים כל כך עגולות שאפשר לטעות לרגע ולחשוב שהיא סוריקטה. אחרי מספר שניות שבמהלכן

      נחמץ לבי על כך שאני מותירה אותה גלמודה בבית (אחרי טיול של בוקר, צחצוח שיניים, ביסקוויט וארוחה, למותר לציין)

      אני נזכרת שבעצם בדקה שאני עוזבת היא פונה אל הכורסא החביבה עליה, ותופסת תנומה עד הצהריים, אז היא עושה הפסקת שתייה וטיול (מה לא עושים בשביל הילדים?) וחוזרת לנמנם עד שאמא שלה, שבינתיים מקלידה כמו מפגרת מזכרים והסכמים מטופשים ומיותרים במקום עבודתה המרגש, שבה הביתה.

       

      והיא עושה לי פרצופים?

       

       

       

      הכלבה!

      (אגב, אולי יהיה לי בקרוב איזה רוטווילר חינני לשדך לה. אם אתן מעוניינות)

        13/12/09 14:04:

      צטט: alfasin 2009-12-12 08:11:01


      חיי כלב ממש ...

      :)

      זה מזכיר לי, שכל יום כשאני עומדת לצאת לעבודה העמלצית הלבנה שלי (עוד אחד מהכינויים של הילדה)

      נועצת בי שתי עיניים כל כך עגולות שאפשר לטעות לרגע ולחשוב שהיא סוריקטה. אחרי מספר שניות שבמהלכן

      נחמץ לבי על כך שאני מותירה אותה גלמודה בבית (אחרי טיול של בוקר, צחצוח שיניים, ביסקוויט וארוחה, למותר לציין)

      אני נזכרת שבעצם בדקה שאני עוזבת היא פונה אל הכורסא החביבה עליה, ותופסת תנומה עד הצהריים, אז היא עושה הפסקת שתייה וטיול (מה לא עושים בשביל הילדים?) וחוזרת לנמנם עד שאמא שלה, שבינתיים מקלידה כמו מפגרת מזכרים והסכמים מטופשים ומיותרים במקום עבודתה המרגש, שבה הביתה.

       

      והיא עושה לי פרצופים?

       

       

        12/12/09 23:02:
      איום ונורה !
        12/12/09 21:40:


      ממחשבותיה של נורה

      " אמא שלי בכלל לא מבינה שהיא חיה לפי מצבי הרוח שלי, מעניין מה היא מספרת לפסיכולוגית שלה, אוי בא לי עוגיה, אני הולכת לקשקשק בזנב לאמא "

        12/12/09 18:21:

      אם הכלבה שלך פולניה זאת בעיה קשה:)

        12/12/09 18:04:

      צטט: kruveet 2009-12-12 17:42:45

      צטט: re set 2009-12-12 13:10:01

       לי דווקא נראה ההיפך.

      נראה לי שהיא נסערת מהאופציה המרגשת של לגלות את השינויים בהרגלי הצריכה.

      בכל זאת, חיי כלבה מפונקת מהכרמל, אבל כמה אפשר עם החיים הצפויים והמדודים האלה?

      שוב טיול בשמונה? קערה מתמלאת בחמש? מים בתשע? 

      נראה לי שאם תסתכלי טוב יש לה סומק בלחיים, יש ריגוש קל, יש כשכוש שנזכר

      בשיטוט הלילי המסתורי, וסמטאות יער אפלות. 

       

      תגובה מצוינת!!

      מצטפת אל קהל המרגיעים.

      אולי זו הבעיה עם הרגלים קבועים.

      ליצ'ו, זכרונה לברכה, לא ידעה מתי זה יגיע,

      לכן היא שמחה

      (בשנים המוקדמות יותר, בסוף זו הייתה טרחה בשבילה לקום)

      לצאת מתי שיצא לי.

      והכרנו את הרחובות השוממים בשעות שבהם כולם כבר במחזור ה REM השני של השינה.

       

      אין מה לדבר.

      המאתחלת היא בהחלט חתיכת מגדלור.

       

      מה, ברונטה ?

      לא נעים (ג'ומאייל) יותר האפור הזה?

      ים שטוח ושטוף שמש זה ממש מרכז יום לקשיש.

      לעומת זאת ים סוער, עננות גדושה ושמש חבויה - זאת בריאות.

      תהני מכל שניה מהתנודות האלה.

       

      (אני נהנית. מי אמר לך שאני לא ?)

        12/12/09 17:42:

      צטט: re set 2009-12-12 13:10:01

       לי דווקא נראה ההיפך.

      נראה לי שהיא נסערת מהאופציה המרגשת של לגלות את השינויים בהרגלי הצריכה.

      בכל זאת, חיי כלבה מפונקת מהכרמל, אבל כמה אפשר עם החיים הצפויים והמדודים האלה?

      שוב טיול בשמונה? קערה מתמלאת בחמש? מים בתשע? 

      נראה לי שאם תסתכלי טוב יש לה סומק בלחיים, יש ריגוש קל, יש כשכוש שנזכר

      בשיטוט הלילי המסתורי, וסמטאות יער אפלות. 

       

      תגובה מצוינת!!

      מצטפת אל קהל המרגיעים.

      אולי זו הבעיה עם הרגלים קבועים.

      ליצ'ו, זכרונה לברכה, לא ידעה מתי זה יגיע,

      לכן היא שמחה

      (בשנים המוקדמות יותר, בסוף זו הייתה טרחה בשבילה לקום)

      לצאת מתי שיצא לי.

      והכרנו את הרחובות השוממים בשעות שבהם כולם כבר במחזור ה REM השני של השינה.

        12/12/09 13:10:

       לי דווקא נראה ההיפך.

      נראה לי שהיא נסערת מהאופציה המרגשת של לגלות את השינויים בהרגלי הצריכה.

      בכל זאת, חיי כלבה מפונקת מהכרמל, אבל כמה אפשר עם החיים הצפויים והמדודים האלה?

      שוב טיול בשמונה? קערה מתמלאת בחמש? מים בתשע? 

      נראה לי שאם תסתכלי טוב יש לה סומק בלחיים, יש ריגוש קל, יש כשכוש שנזכר

      בשיטוט הלילי המסתורי, וסמטאות יער אפלות. 

        12/12/09 12:14:
      זה  עדיין סביר עד למצב שבו את תתחילי לסבול משינויים קיצונים במצב הרוח שלה.
        12/12/09 11:27:


      אומרים שכלב הופך לאט לאט להיות דומה לבעליו (לא חיצונית כמובן...)

      לכן מה שהפסיכולוג שלך יגיד לך,

      הוא יגיד גם לה...

        12/12/09 11:04:

      סייג לחכמה - שתיקה - מוטב לה 
        12/12/09 10:56:

      אמרתי לכ,

      שימי לנורה את המס' של  המשלוחימ ליד הטל', ואת השקקי ליד הרצועה והיא תסתדר לבד. היא כבר עצמאית.

        12/12/09 10:48:

      חלילה לי מלהפריע לפולניה בשעת ההכאה על חטא שלה :-)

      אבל בכל זאת, הנה השנקל שלי;

       

      גם אם הארוחות מוגשות באיחור וגם אם הטיולים מתרחשים יותר בשעות ה-walk of shame, במקום בשעת הdoggy walker

       אני בטוחה שלנורה זה לא אכפת כמו שאת חושבת. שהיא מעדיפה בהרבה שחברתה ההולכת על שתיים (על פי רוב) תהיה מאושרת. וגם אם את לא, וגם אם מצבי הרוח שלך נעים כמו שבשבת רדופת רוחות בליל יום שישי ה-13. היא עדיין אוהבת אותך, הכלבה, על כל האהבה והחיבה והפינוקים והאכפתיות שאת נותנת לה. כמדומני, זה לא פחות חשוב.

        12/12/09 10:38:


      מה שאני הכי אוהבת אצל כלבים, זה שהם מקבלים את הבעלים שלהם באהבה והערצה, בדיוק כפי שהם.

      לכן, אם הפסיכולוגית שלה תנסה לתמרן אותה לחשוב אחרת, היא תקבל לא יותר מכשכוש זנב חמים וידידותי רגוע

        12/12/09 08:11:


      חיי כלב ממש ...

      :)

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      bronte
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין