. יֵשׁ לִי חֲתוּלָה וּשְׁמָה פִּצִי. שָׁחוֹר וְלָבָן הַצֶבַע שֶׁלָה מָמַשׁ כְּמוֹ מִשְׂחַק דָמְקָה. תָּמִיד הִיא מְיַלַלֶת וְאֵלַי הִיא מִתְקָרֶבֶת, כֵּן אוֹתִי הִיא אוֹהֶבֶת וּבִי הִיא מִתְחַכֵּכֶת. אוֹתָה אֲנִי מְלַטֶפֶת וּכְמוֹ כָּדוּר מִתְכַּרְבְּלֶתוּ פִתְאוֹם לִי הִיא אוֹמֶרֶת "דַי נִמְאַס לִי הַמִשְׁחַק". אֶל יְלָדֶיהָ מְמַהֶרֶת וְאוֹתַם הִיא מְלַקֶקֶתמֵהַרֹאשׁ עַד הַזָנַב . |