פיית הזמן החליטה למות ולהפוך את הכל לאפלולי וחנוט. זו לא הייתה החלטה שבאה בן רגע וגם לא החלטה שתוכננה במשך שנים. אלא דבר שהותווה עוד מראש כשבני האדם עדיין היו ישנים. פיית הזמן החליטה שהגיע הזמן לשבות ולקחת עמה את כל השניות והדקות והשעות. פיית הזמן כבר הרגישה זקנה. היא פשוט לא ראתה כבר שום אור בקצה המנהרה..  ודבר החלטתה הגיע לכל אוזני הבריאה- לשמש לכוכבים לשמיים ולהרים לאוקיינוסים ולאגמים ולגאיות וליערות ולצמחים ולחיות. ולירח ולאדמה. ולבני אדם וחווה..  וכולם כולל כולם קבלו את רוע הגזירה. וכולם ידעו איך למות בכבוד וכולם גם ידעו בשביל מה. כולם חוץ מנסיך אחד שאהב נסיכה ושבכל ליבו ביקש לקטוף לה כמה כוכבים במתנה. ולחבר עבורה שירים מהלב ולנחם אותה כשכואב. ולהסתנוור מבוהק שיערה. ולקבל קצת אהבה.. אז הנסיך החליט שלא לוותר והוא יצא בדרכו אל המכשף הזקן שהתגורר בצד האחר. וכשהגיע לאחר תלאות וייסורים אינספור גילה לו המכשף על שיקוי פלאי שיהפוך כל אחד שישתה ממנו לשיכור ויגרום לשותה לשכוח את עצמו ואת כולם ואת כל מה שביקש לעשות ולשנות בעולם. והנסיך יצא שוב לדרכו הארוכה להשיג את השיקוי הפלאי ולהעניק אותו לפייה שהתייאשה וכך הוא קיווה היא תשכח מהכל ואף אחד לא יצטרך לסבול.. וגם הדרך הזו הייתה רבת סכנות אינקץ והיא דרשה המון חישוק שפתיים וחריקת שיניים וסבלנות של עץ. ובסופו של דבר הניח הנסיך את ידו על השיקוי הפלאי ואפילו הספיק להגיע אל הפייה ממש ברגע האחרון ולמכור לה `סיפור` על `מתנה` שהביא במיוחד בשבילה שנייה לפני החידלון. הוא ביקש שתשתה את משקה האלים שהביא (רגע לפני האחרית) כאות תודה על פועלה היקר מאז ימי בראשית.. ופיית הזמן שבאמת עמדה לפני הסיום חשבה מעט והסכימה בלב חפץ ואפילו לא היה צריך להזיע ולהתאמץ. אבל רק בקשה אחת הייתה לה מהנסיך היקר.. שישב וישתה עמה את המשקה הצונן והקר..  והנסיך חשב מעט והרהר רגע לעצמו והבין שאם יסרב אז היא תחשוד מן הסתם בכשרות מתנתו. ואז הוא חשב על השמש והירח ועל כל הכוכבים ועל הצמחים והחיות והשמיים וההרים. והוא חשב גם על הנסיכה האהובה שנפרדה ממנו לפני שיצא בנשיקת סוכר ארוכה ומתוקה.. ומייד הוא הסכים לבקשת הפייה ושניהם לגמו מן השיקוי לגימה אחר לגימה. ולא עברה דקה והשיקוי פעל כמו שעון והפייה שחכה לגמרי מכל הרעיון. ושקעה אל תוך אגם של ריקנות מתוקה והתחילה לשיר שירים עליזים ולספור כוכבים ולבצע כל מיני להטוטים ומעשי קסם כמו באגדה חביבה.. וגם הנסיך שכח את הכל. את כל היקום שהציל כמו גיבור.. והוא שכח אפילו את הנסיכה זהובת השיער שישבה בארמונה בנאמנות בל תשוער וחיכתה לו שיחזור..  וכך הם מבלים שם בקצה היקום עד עצם היום הזה.. פיית הזמן הסנילית.. והנסיך היקר ההוזה.....

 כמובן שלואי לא יכל לראות אך הוא ידע שאנה מחייכת אליו את חיוכה המתוק.
 

השמש כבר עמדה לשקוע ונותרו רק עוד דקות ספורות.. הרבה מהאנשים שאכלסו את החוף החלו להתחבק אחד עם השני ולבכות לעצמם. לואי התיישב וכעת אנה התרוממה ניקתה את החול משמלתה הפרחונית ואז היא הוציאה מתיקה טייפ אדום קטן וקסטה, הכניסה את הקסטה לטייפ והפעילה אותו. היא נעמדה במקום בעיניים עצומות ונתנה לרוח הקלילה לשחק בשערה המתולתל.
דייויד בואי התחיל לשיר את- כשהעולם נופל ואנה התחילה לרקוד בתנועות שבריריות וענוגות כשעיניה עדיין עצומות והיא רוקדת סביב עצמה וידיה מתפתלות באוויר ורגליה היחפות כמעט ומתרוממות אל מעל החול.. שערה הזהוב נפל על פניה וריסיה רטטו וחיוכה המתוק הופיע שוב.
הוא לא יכל לראות אותה אך הוא גם לא יכל להסיר את מבטו ממנה. פניו קפאו, עיניו לא מצמצו ונשימתו כמעט נעצרה.. כמה חבל שהוא אינו יכול לראות את השקיעה, חשב בצער. כמה חבל שהוא אינו יכול לראות אותה. את כל השירים שכתב אי פעם הוא היה מחבר כשהוא יושב מול נופים ומדמיין אותם בעיני רוחו ורק בשיר האחרון על הנסיך והפייה הוא לא היה זקוק לשום נוף לדמיין כיוון שמולו הוא ראה אותה, את אנה וזו הייתה הפעם היחידה שבה הצליח לדמיין את פניה היפות בצורה כל כך אמיתית ומדויקת, גם אם זה היה לזמן קצר בלבד.. אם רק היה יכול לגעת בה.. אם רק היה יכול להרגיש את שפתיה המתוקות, ואפילו לזמן קצר, לשנייה אחת...

 השמש השוקעת הפכה לגוש מדמם יוקד ובוער וחלקה התחתון כבר החל לגעת במים. חלק מהאנשים נכנסו להיסטריה והחלו להכות בעצמם כאחוזי טרוף..   ואז היא ניגשה אליו, אל לואי ואחזה בידיו והוא התרומם והחל לנוע עמה על החול הקריר, אינו מבין בעצם מה מתרחש. מה אתה רואה עכשיו? היא לחשה לו. לואי הביט אל תוך עיניה הירוקות חולמות.

 השמש הבוערת כמעט ונבלעה כולה בתוך הים ורק חלקה העליון עוד נשאר מחוץ למים, כאילו וניסתה בכוחותיה האחרונים לנשום את האוויר שעוד נותר לה... האנשים שמסביב השתוללו וצרחו ונשכבו ובכו... זהו, זה הסוף! צעק אחד... הכל נעצר, עוד כמה שניות.. צעק מישהו אחר...

 As the world falls down.., שר בואי ולואי המשיך להביט היישר אל תוך עיניה. אני רואה אותך.. הוא לחש. אני רואה את הירוק של העיניים שלך ואת הזהוב של השיער שלך..  אני ממש רואה, מבלי לדמיין ואת באמת כל כך יפה בדיוק כמו שדמיינתי כשכתבתי לך את השיר.. אבל אז זה היה לכמה שניות וכעת זה לנצח...  אנה הביטה אל תוך עיניו הכבויות וחייכה. השמש נעלמה כולה בתוך הים הרגוע וכל האנשים קפאו במקומם, אחוזי בעתה....
 
 שקט מוחלט נפל על כולם.. כמה אנשים הורידו את ראשם בהיסוס והביטו אל שעוניהם.. ואז, לאט לאט, החלו להישמע רחשים שקטים עוברים בתוך הקהל הענקי הזה ולאט לאט הרחשים האלו הפכו לקולות רועמים.
 ולפתע נעצר רכב ירוק וקטן על כביש הטיילת ומתוכו יצא אדם עם פנים סמוקות ועיניים זורחות מאושר... הקשיבו הקשיבווו, הוא קרא... לפני פחות מדקה הודיעו בחדשות שיצאה הודעה רשמית מטעם הוועדה האסטרו פיזיקלית הבינלאומית: ראשי המדענים מודים כי נפלה טעות חישוב במחקריהם!! מסתבר שהמדען שאוהב את ריקי לייק ואת השירים של חנן יובל ויגאל בשן צדק!!! יושב ראש הוועדה אמר כי הטעות תוקנה וכי כעת ידוע בבירור כי הזמן אכן יגיע לקצו אך זה יקרה רק בעוד כמה עשרות אלפי שנים.. אחר כך כששאלו את יושב הראש כיצד הוא מסביר את הטעות הפטאלית הזו והאם הוא לוקח על כך אחריות הוא השיב בכעס שגם קולומבוס חשב בטעות שהוא הגיע להודו....  הקהל הרב שהשתתק לשמע דבריו של האיש שפתאום הופיע, עדיין לא הוציא הגה..

אתם לא מבינים!?!? נצלנו!!! הכל ממשיך כרגיל.. נצלנוווו!!!! ואז בבת אחת השתחררה שאגה אדירה מתוך כל הקהל העצום הזה והאנשים החלו להשתולל והפעם משמחה ולשיר ולרקוד וגם נוסבאום וסרגיי קפצו והשתוללו ורקדו אחד עם השני ורק אנה ולואי נשארו מחובקים כפי שהיו כשהתחילו לרקוד ואנה המשיכה להביט אל לואי שהמשיך להביט אליה ואז היא קרבה את פניה אל פניו ואת פיה הרך אל פיו בתנועה איטית וממושכת ולבסוף נגעו שפתיה העדינות בשפתיו וטעם מתוק של סוכר חדר ומילא את פיו