רומנטיקה זה אני!
סיפורים רומנטיים מכל הסוגים, שיחדירו מתיקות גם ללבבות שהתייבשו כבר...
פוסטים אחרונים
- ביקור מולדת - סיפור רומנטי לשנה החדשה ! 12/9/18
- סוף סוף! ספרי החדש "שדה הנשיקות האדומות"!!! 12/6/18
- הקשיבו לי! הופעה מחודשת של סיפור רומנטי מאלף 11/12/17
- פגישה במוגרבי -סיפור רומנטי ליום העצמאות -הופעה מחודשת! 12/5/16
- ירח דבש מואר -סיפור רומנטי לחנוכה 13/12/15
- הסוכה הירוקה -סיפור עתידני רומנטי לסוכות 30/9/15
ארכיון
ירח דבש מואר - הסיפור הרומנטי לשבת ולחנוכה תש"ע
צלצול קצר בישר שה"ואפורטו", האוטובוס הצף של ונציה, עצר בתחנה. עברייה זינקה לתוכו כשהיא מוצאת מקום עמוק, פנימה, בפינה בלתי נראית. בלב הולם ספרה את התחנות ואחר קפצה החוצה, פוסעת באותה דרך בדיוק שבה פסעה אתמול יחד עם הקבוצה ועם בעלה מזה יומיים, שממנו היא בורחת כעת.
היא אף לא טרחה להתבונן בשקיעה המרהיבה על מימי ונציה. במהירות וביעילות שאפיינו את כל פעולותיה בחיים המשיכה להתקדם עם המפה בידה עד שראתה שוב את השלט "בית הכנסת של חב"ד" בגטו היהודי של העיר. רק אז עצרה, מסדירה את נשימותיה לפני הכניסה. ומה עכשיו?
בקצה השני של העיר, בלובי של מלון "גרנד הוטל" המפואר, הציץ אדם בשעונו, והאימה לפתה את גרונו כמו בצבת קרה. אשתו מזה יומיים מאחרת כבר בשעה שלמה להופעה. "אני רק קופצת רגע לקנות משהו בסופרפארם הסמוך. ענייני נשים....", הסבירה בקצרה ונעלמה. מכל עבר הומטר ים של שאלות לעברו מחברי הקבוצה המודאגים – "איפה אשתך?", "ככה אתה שומר עליה...?", וכמובן שלא חסרו הבדיחות הרלבנטיות שהיא "הסתלקה עם הנהג האיטלקי החתיך, שכבר אתמול שם עליה עין....". אדם לא צחק. עיסוקו כבלש פרטי לימד אותו לא לפסול אף אפשרות על הסף. כשהוא מנחה את המדריך להזעיק צוות חיפוש, יצא אדם מהמלון בצעדים מהירים והחל בחקירה פרטית משלו, כשהוא אינו פוסח על איש בסביבת המלון.
מבעד לחלונות הגדולים, המוארים באור יקרות, יכלה עברייה להבחין בקהל רב של חובשי כיפות, עטופים בטליתות לבנות, פניהם קורנים, עיניהם נשואות לעבר חנוכיית נחושת ענקית במרכז הבמה.יחד אתם היא מלמלה את מלות התפילה שידעה בעל פה עוד מבית האולפנא לבנות "אשת חיל", בירושלים. היא יכלה לראות שורות שורות של סופגניות עגלגלות, ריחניות, מחכות על מגשים. יחד עם החזן היא אמרה בקול את תפילת הדלקת הנר הראשון, והצטרפה למקהלת הקולות המתרוננים שהחרו, החזיקו אחריו. כשהגיעו לנר השלישי מבין החמישה, לא יכלה להתאפק ונכנסה בחשאי פנימה.
אדם קפץ מה"ואפורטו", ובצעדים גדולים תואמי קומתו הגבוהה, המשיך במסע המעקב הפרטי שלו. לא הייתה לו כל בעיה מיוחדת לאתר את מסלולה של אשתו. "כן, כן, סיניורה בלונדינית, מולטו בלה (מאוד יפה), הלכה לכיוון הזה", חזרו ואמרו לו כולם. מה לעזאזל יש לה לעשות בגטו היהודי, אחרי שהייתה שם אתמול עם הקבוצה? חזר ותהה, כשהוא מגביר את קצב הליכתו. הייתכן שאיבדה שם משהו יקר ופחדה לספר לו? אולי טבעת הנישואין שלה החליקה מידה וחזרה לחפש אותה?
גם הנר הרביעי הודלק, והשמחה הלכה וגברה. עברייה עצמה את עיניה ומראות ילדותה צפו ועלו לנגד עיניה. אביה מברך על הנר הראשון, מושיט את הנר השני לאמה, שביס צנוע לראשה, והיא מדליקה ומברכת. אחר מוסרת בזה אחר זה לכל ילד במשפחה, שמדליק ומברך. עברייה היא האחרונה, בת הזקונים. היא פותחת בקול צלול ובטוח, עד שפתאום נתקעת באמצע...דמעת תסכול בזווית עינה...אחיה הגדול, דוד, לוחש לה את ההמשך...היא מתגברת ומסיימת את הדלקת הנר לקול תשואות המשפחה...
והנה היא כבר נערה...אישה צעירה...בבית הכנסת בשכונת מגוריה, יחד עם חברותיה מחליפה דברי רכילות בין הדלקת נר לנר...מלכסנת מבטים נרגשים למטה, מעזרת הנשים, לעבר הגברברים הצעירים העטופים בטליתות לבנות, חלקם בדרגות על כתפיהם, כיאות לבני ישיבת הסדר שהתגייסו ליחידות מובחרות...מלכסנת מבטים, תרה, מחפשת את בעלה לעתיד...מי ידע אז שהוא יהיה חילוני גמור, המתעב ובז לכל דבר הקשור לדת היהודית? אדם קראו לו, והוא לא נלאה מלהסביר ששם זה הולם אותו היטב, שכן כך בלבד הוא מוכן להגדיר את עצמו – אדם – כמו כל בני האדם בעולם, ולא בן העם הנבחר, שבעיניו זו סתם הגדרה מתנשאת שמפרידה את היהודים מכלל העולם.....
מה בדיוק מצאה בו, היא, הדתייה מבית? מה אצלו הילך עליה קסם עד כדי כך שעזבה את מורשתה, את ביתה ונישאה לו בתנאיו שלו, שאומרים שלעולם לא יחגגו בביתם שום חג יהודי? שהחגים זה שריד ארכאי מתקופה שכבר לא קיימת...מנהג שממשיך סתם, מסגרת ריקה מתוכן... בערך כמו נישואיה. יומיים בלבד היא נשואה, אך מירח הדבש בוונציה אינה נהנית כלל. חנוכה היום, ולה אסור לחגוג אותו!
חסר נשימה הגיע אדם לבית הכנסת של חב"ד. הוא הציץ מהחלון . חנוכה היום! מבטו סרק את ארבעת הנרות הדולקים בחנוכיית הנחושת העתיקה על הבמה, את הקהל הממלא את בית הכנסת מפה לפה, את הסופגניות הממתינות שורות-שורות על מגשים בצד, את אשתו עומדת במקום צפייה טוב לעבר החזן, לראשה הצעיף האיטלקי הבוהק שקנתה אתמול בקרן רחוב, והיא קוראת בקול את מילות הדלקת הנר יחד עם הקהל, שערה הבלונדיני זוהר למרחוק, ואור של אושר בעיניה.
"על פי המסורת, ידליק את הנר האחרון כל יום, אורח בקהילה שלנו", נשמע לפתע קולו של אדם נשוא פנים ולבן זקן. כנראה הרב. עברייה התבוננה ברב במבט מפציר. אולי כאן, בוונציה הרחוקה, יסכימו שאישה תדליק נר? בירושלים לא היה אפילו טעם לבקש....אבל כאן, אולי? היא פסעה בהיסוס לעבר הרב ופתחה את פיה, כשפני הרב הוארו בשמחה אין קץ. "יש לנו אורח להדלקת הנר האחרון!", הוא קרא בהתלהבות. לבה של עברייה הלם בהתרגשות. הייתכן? היא תקבל את הזכות הקדושה להדליק נר של חנוכה בבית הכנסת?
אדם אחז בנר שהוגש לו, מצד ימין הושמה כיפה על ראשו, ומצד שמאל עטף אותו מישהו בטלית. כבחלום שמע את עצמו אומר בקול רם וצלול את ברכת הנר, ומוסיף "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה!". "ומה שמו של האורח היקר שלנו?" נישא באולם קולו של הרב. אדם חש שהמילים נתקעות בגרונו. אחר אמר: "בתעודת הזהות שלי רשום – יהודה...". רחש עבר בקהל. "יוצא מן הכלל!", צהל הרב. "לכבוד חנוכה הגיע אלינו יהודה המכבי!".
אדם הרגיש לחלוחית מוזרה בעינו, שאותה לא יכול היה להסביר. סופגנייה חמה נתחבה לידו, וצלילי שירה אדירה של "מעוז צור", מילאו את האולם. הוא הרים את ראשו והתבונן בחמשת הנרות הדולקים באור יקרות בחנוכייה. אחר הביט באשתו הטרייה, ודומה היה שהאור בעיניה גבר על זה של הנרות....
* כל הזכויות שמורות לאלומה עברון ((c |
תגובות (78)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מצדיעה לנחישות שלך להוציא את הסיפור הזה מה"בוידעם"...
נגעת בנימי נפשי בתגובתך!
אז עשיתי את שלי...
שזה ספור יפה
מתאים ליום סוער שכזה
תודה אלומה :))
תודה אלומה על סיפור מרגש שנוגע בנימי הנפש.
מכל הלב.
ריגשת אותי , אלומה!
אני מבינה שנגמרו לך המילים...
אכן תגובה חגיגית במיוחד, שרה יקירתי!
אלומה יקרה
נהניתי מאוד לטייל איתך בגטו היהודי בוונציה,
והתרגשתי מהסיפור המקסים שכתבת.
רקחת עלילה חגיגית במיוחד.
חג אורים שמח יקירה
*
שרה
סיפור מקסים שלחת לנו.
מאד נהנתי לקרוא אותו.
חג אורים שמח
ארי
לא נכון, יש עוד אישה מיוחדת כאן בקפה, שקוראים לה פאני...
איזה יופי של סיפור
חג שמח אלומה!!
אכן!
דמעה? וואו! עשיתי את שלי...חג מואר לך, יקירה!
עונג צרוף לקרוא תגובה כזאת!
נר מדליק לאלומה המדליקה.
ח נ ו כ ה.
אלומה יקירתי!!!
כמה את ריגשת אותי
איזו כתיבה מדהימה שלפת מעומק לבך
את אישה מיוחדת ואין עוד אחת כמותך
שתהיה לך חג חנוכה שמח
אוהבת לקרוא סיפורים שלך
ואוהבת אותך.
יפה.
טוב שלא נכנסה לבית שבו דולק אור
על עץ אשוח.
היא תקבל את הזכות הקדושה להדליק נר של חנוכה בבית הכנסת
ריגשת בסיפור החמים
אפרת
נגעת*
יקירתי,
נגעת בלב כולם....
הפעם, ריגשת מתמיד
חג שמח והרבה אור ושמחה
אסתי
* ריגשת אותי יקירה ודמעה העלית בעיני
חגחנוכה שמח
חג אורים מאיר לחייך
מ אסתיה
גדול !!!!
סיפור נפלא.
חג שמח.
*
תודה לסיפור נפלא.
חג שמח.
*
אלומה היקרה, כל הסיפורים שלך הם הרבה יותר מסתם סיפורים (:
חג שמח!
אלופת הרומנטיקה.סיפור הכתוב במינוריות עדינה.עברייה- סחטיין על השם
כתיבה יפה שלא נס ליחה.עונג צרוף. אהבתי מאוד. תודה*
משוטטת יקרה..המשיכי לשוטט ולטייל ברחבי תבל ולהעניק לנו מצילומייך עתירי הכישרון!
ומי זה? הנדל?
היית בראש שלי כל הזמן כשכתבתי...
תגובתך הדליקה את לבי...
כוכב תודה
וחג שמח מלא אהבה.
חיממת לי את החג יקירתי
חג מואר מרגש ושמח לך
אלומה סיפור מרגש, ממש נס חנוכה, הרעיון גדול ויוצא מן הכלל.
אהבתי ,
חג שמח
אילנה
הסיפור מזכיר לי שאתמול ישבתי בבר בפלורנטין. כולם עישנו, היתה מוזיקה רועשת, ופתאום נכנסו כמה דוסים. המוזיקה נעצרה והם הדליקו חנוכיה וכולם שרו ובירכו.
היה מרגש.
רק בישראל.
חג שמח מותק
עם הרבה אור והשראה
לעוד יצירות ממוחך הקודח.
סיפור שכולו אור ואהבה
וכשיש אהבה כמה קל לגרש את החושך
שבוע טוב וחג אורים שמח לכולם
לפעמים לא צריך להלחם בשדים
צריך לדעת להנות מהם
סיפור נפלא לחג החנוכה
מחמם ומאיר
אלומה:))
~
תודה
והזכרת לי את הימים היפים שביליתי בונציה
וגם הייתי כמובן בבתי הכנסת שבגטו היהודי
~
חג חנוכה מאיר
}{שטוטית
נ.ב.
אין עלייך !
מרגש...וחם בלב
חג שמח ומואר יקרה
ושבוע טוב:)
"צלילי שירה אדירה של "מעוז צור", מילאו את האולם."
.
יפה שהמלודיה של השיר העיקרי של חנוכה נכתבה בידי גוי גמור.
*
כמה מרגשת את.
וירטואוזית של
המילה הכתובה
((:
קוסמת המילים שלי..
יקרה..
הפעם סיפור מרגש ויפה
לחג האורים...
אהבתי את סיפורך.
* שלך
רפאלה
אלומה יקרה,
קראתי את סיפורך, חשתי את המאחד בין כולנו, עיניי אורו כמו דלקו לפניהן נרות חנוכה.
תבורכי.
חג אורים שמח !
אני בגעגוע תמידי לוונציה...
תודה לך, סופגניה מתוקה!
אולי יהיה נס ותקבלי את הכנף השנייה...?
ואתה חוויה קולינרית...
תגובה פנטסטית!
את צודקת בכל חלקי תגובתך...
שיהיה לך תמיד חם בלב, יקירה!
אכן המקום הוא חלק בלתי נפרד מכל טיול מאורגן, וגם מזה שלי שהיה לפני כחמש שנים. למזלי לא ביקשו ממני להניח תפילין כדי להיכנס לשירותים...חחח ברוך שעשני אישה!
לאילנה הבוהקת כבהט בכל תגובה...אור ואהבה מלוא חופניים!
בחגים אני משקיעה יותר רגש...תסתכלי אחורה על סיפורי חגים שלי . הם תמיד הרבה יותר מסתם סיפורים.חג שמח!
אלומה יקרה,
הסיפור מרגש ונפלא,
נס חנוכה...
וועררת בי את הגעגועים לונציה היפה.
תודה
חג אורים שמח
דבי
סיפור עם זיקה לחג ולמסורת שלנו
מקסים
חג שמח אלומה יקרה!
אלומה,
הסיפור שלך מאיר יותר מזוהר הנר,
חם יותר מלביבה,
ומתוק יותר מסופגנייה...
איזו התחלה נהדרת לאחד החגים האהובים עליי.
תודה וחג שמייח,
דינה
מרגש כתמיד אלומה
את חוויה וירטואלית
אלומה, *
איזה סיפור מרגש במיוחד,
הבאת לנו לחנוכה.
כמה רומנטי הסוף כמובן,
לא אנושי היה הרי לדרוש מה
שדרש ממנה מלכתחילה. . .
העלית לי מחשבות בנושא.
פנטזיה פנטסטית. האפיקורס מברך על הנרות הודות לאהובתו...
ואני ברכתי הערב על הנרות ושרנו מעוז צור וכמה זמירות הודות לאהבתי לנכדי...
חג אורים שמח,
רמי
אהבתי , סיפורך שוב ריגש אותי.
חג אורים שמח מלא ניסים וברכות.
מלאכית עם כנף אחת
כוכב ניתן לכשרון שלך ולא לשיירים השובינסטיים של היהדות.
נעמה
*תודה יקירה.
חיכיתי בקוצר רוח..
אכן גשום כאן אצלנו
אלא שהסיפור שלך
מחמם את הלב כל כך!
שלך.שרה
פוזית*
אפילו הקור והגשם העז שיורד
עכשיו בטבעון עצרו את זרימתם
עד שביימתי את הסיפור.
יפה,נהדר ובמיוחד שאני מכיר את המקום.
אגב כשהינו שם המדריך לקח אותנו לבית חב"ד
.מי שרצה להשתין בשירותי הגברים התבקש
להניח תפילין.
התאפקתי עד למסעדה הבאה בתור.
תפילין זה פחות רומנטי
אלומה היקרה..
ראשית שבוע טוב
וחג אורים שמח
טיול לוונציה איזה יופי ....תודה ....כהרגלך סיפור יפהפה
אלומה יקרה,
מרגש...
מתפעלת ממעיין היצירתיות הבלתי נדלה שלך.
שיהיה לך חג נפלא ומלא אור.
ב א ה ב ה
אילנה
הפעם חייבת אני לציין
ריגשת אותי בסיפורך יקירה
הרבה מעבר למה שציפיתי
מהסיפור לשבת שלך
חג אורים שמח
מרגש
תודה
אור ואהבה לך*
חן חן על תגובה מחממת לב!
יפה אלומה
אהבתי
חג אורים שמח
שבוע טוב
וכוכב
טלי
תודה אלומה על סיפור מחמם לב.
חג שמח יקירה.