כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    נקודת מבט

    0

    בין יפו לדטריוט

    3 תגובות   יום ראשון, 13/12/09, 00:09

    הרגשה מוזרה לצאת מהסינמה סיטי אחרי סרט על השכונה ששעתיים קודם לכן עברנו דרכה בדרך לקולנוע. ישראלי תמיד מתלהב לראות את רחובות השכונה או העיר שלו מככבים בסרט. אם הוא לא משתתף בסרט, לפחות הרחוב שלו מייצג אותו. הזוהר של הסרט מקרין גם על האיש הפשוט ברחוב. הופך אותו לכמעט סלברטי לרגע בעודו יושב באולם חשוך.

    בהברקה של רגע החלטנו, אשתי ואני, לראות את "עג'מי" דווקא בקולנוע בהקרנת צהריים. אין כמו הקרנת צהריים. לא עייפים, לא טרודים, הילדות עם הסבתא, סבבה. מסביב אפשר היה כבר להשיג עותקים צרובים. ויתרנו על זה ואין בנו צער. בקולנוע הכדורים יודעים לשרוק כאילו הם נורו אלייך. זה שווה את הכל.

    בכל ספר על קולנוע, בדף הראשון מיד מתחת לכותרת תמיד נמצא, בווריאציה זו או אחרת, המשפט: "סרט טוב מבוסס על שלושה דברים: תסריט, תסריט ותסריט". המשפט הבא יהיה בסגנון: "גם השחקן הטוב ביותר לא יכול לכפר על תסריט גרוע". שני משפטים אלה גם מלווים ראיונות עם במאים לקראת צאת סרטם האחרון. אפילו מבקרי קולנוע שוזרים אותם פה ושם בביקורת האחרונה שכתבו.

    "עג'מי" מבוסס על תסריט טוב. ללמדך שאפשר לעשות סרט מעולה גם בלי ליאור אשכנזי.

    האסוציאציה הראשונה שלי ביציאה מ"עג'מי" היתה "גראן טורינו" המעולה של קלינט איסטווד. קווי הדימיון בין שני הסרטים רבים ומגוונים. אפשר ממש לעשות טבלת אקסל ולהציב את הקונפליקטים והמתח בין הדמויות בכל סרט אחד מול השני.

    שני הסרטים מתעסקים עם שולי החברה. מצד אחד יפו שהקידמה והפיתוח התל-אביבי דילגו מעליה ומצד שני דטרויט השוקעת ביחד עם כל תעשיית הרכב האמריקאית.

    ב"גראן טורינו" איסטווד מתעסק עם המתח של אמריקה הישנה מול אמריקה המורכבת מאוכלוסיות מהגרים שבאו זה מכבר. זקנים מול צעירים. שחורים מול לבנים. עבריינים מול שומרי חוק. אב מול בניו. סב מול נכדותיו. פטריוטיות אמריקאית מהנוסח הישן מול הקפיטליזם הדורסני. המאצ'ו שלא יכול להודות בכאב מול הרגישות של הסובבים אותו. אנגלית מול שפת ההמונג.

    "עג'מי" מתעסק עם המתח של הערבים מול היהודים. עשירים מול עניים. נוצרים מול מוסלמים. פלסטינים תושבי ישראל מול פלסטינים תושבי הגדה. בעלי תעודות כחולות מול שבח"ים. צפוניים (נווה צדק ושדרות רוטשילד) מול דרומיים ביפו. עבריינים מול שומרי חוק. אב מול ביתו. אם מול בניה. שקל מול דינר. עברית מול ערבית.

    מעניין לראות את השוני ביחס למשטרה ולצדק בשני הסרטים. איסטווד שם מבטחו על הצדק. האתוס האמריקאי שהצדק סופו לנצח הוא שמוביל את איסטווד לאקט האחרון בסרט (ואני כמובן לא אגלה מהו אותו אקט). למרות חוסר האונים של המשטרה הוא עדיין נותן לה חבל להיאחז בו ולהציל את האומה מאבדון.

    "עג'מי" לעומת זאת לא מחפש צדק. במובן הזה הסרט הישראלי מפוכח יותר ולא נוטה לסמוך את ידיו על מערכת ערכים שהצדק הוא אור לרגליה. המשטרה חסרת האונים לא משרתת ולא מייצגת את הצדק. עצוב לחשוב שהסרט הישראלי, ה"יושב בתוך עמו" ומשקף לא מעט את מציאות חיינו, נתן גט כריתות לצדק. אין צדק. יש רק אינטרסים וקונפליקטים.

    אנחנו חיים בחברה שהמילה צדק כבר לא רלוונטית עבורה. עבור האמריקאי, שאיסטווד מכוון אליו, הצדק הוא החוקה, החוק, המשטרה ומערכת המשפט. עבור הישראלי, ש"עג'מי" מכוון אליו, הצדק הוא מצד אחד דין העדה, דין מסורת רבת שנים ומצד שני לא ממש קיים. כלומר, כל אחד עם האג'נדה שלו, כל אחד עם הצדק שלו ואין שום נרטיב שמקשר את האחד לשני.

    החזון הציוני, שעבורי מייצג חיים במדינה נאורה ושיוויונית, הוא רק סיפור אחד מיני רבים שחולקים את פיסת הארץ הזו וקולו נחלש אט אט. מול החזון הציוני יש את החלום הפלסטיני וזכות השיבה. מול החזון הציוני עומד החלום הדתי (ולא משנה כרגע אם זה חלום משיחי, חרדי, חב"דניקי או ש"סניקי). מול החזון הציוני עומד הקפיטיליזם החזירי ומאיים להטביע אותנו בים של עוני ושל דלות. מול החלום הציוני עומדת מדיניות ההפרטה והתנערות המדינה מחובותיה כלפי האזרחים. מול החזון הציוני עומד שלטון שהחזון הציוני הוא כלל לא נס לרגליו.

    איפה זה משאיר אותי? אותך?

    אז כן, אפשר ללעוג על האמריקאים עד מחר אבל להם יש לפחות חלום. יש להם אמונה בצדק. בחוקה. ביכולת לשנות ולהשפיע. יש להם אמונה שיכול להיות יותר טוב.

    איפה אתה נשאר? לאן פנייך מועדות?

    דודו ישורון

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/12/09 19:38:

      תודה על ההמלצה

       

      הפוסט נפלא ומזמין

       

      נעים להכיר

       

        21/12/09 14:15:


      אין ספק שעשית לי חשק ללכת ולראות את הסרט.....

       

        14/12/09 02:37:

      לאן מועדות  פניי ? - ליוזמה חינוכית באיזור מגוריי .כמי שכן קיבלה חינוך של ציונות  ולהשפיע ,אני חלק מצוות הורים שמנסה להקים בי"ס דמוקרטי על אזורי באזור גדרה וישובי הסביבה.

      בכל האזור :ערד -מודיעין -ועד ת"א ,אין שום אלטרנטיבה נוספת בחינוך.

      פנינו מועדות לחינוך טוב יותר לילדינו -להשפיע זה  בידינו.

      ארכיון

      פרופיל

      מסתכל סביב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין