
בהתחלה היית קוראת לי את המילים שלו והייתי מתכעס הרי את כל כך ארוכה ולבנה ונקייה ומריחה ומוצצת ושמחה אחר כך הייתי מתקשח מכל האנשים בחיים שלך יש רק אחד זה שבהתקפי זעם היית צועקת אותו עליו זה שגרשת מאה אלף פעמים וחזר עניין של אמינות את מבינה את מדברת איתי על רוע ושקרים ועל הא ועל דה את אגוצנטרית וקטנה אני שמח על השיעור שחלקתי שמח יותר שנגמר את מבינה כל אלה שהיו בחייך סוגרים בטריקה אולי, רק אולי, את קצת מגזימה? |
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
גומה :)
ואם החריץ בסנטר לא קשה לך?
:)
לא רוקד, בדיוק כמו שלא עף
את מבינה
אני קשה לי קצת עם כל המלו והדרמה וזה
אני פשוט
בעיקר
כמו רצון לעוף.. (שלי כמובן...) -----------------------
כמו אוויר לנשימה השקט
עניין של נצרכות
אפילו לא של רצון
ואז יש שקט
ואז מייחלים לפשטות...
:)
איכשהו כשהגוזמה הופכת תכלית הכל
קצת כמו מיתר בגיטרה שמכוונים מדי
זה פוקע
בהתחלה תמיד קצת מגזימים לא?
רק שאחר כך ההגזמה נעשית בלתי נסבלת...........