 כבר עוד מעט מת דרך אגב. נושא פרויקט הגמר שלי, לפני שנה בדיוק, בבית הספר של תרצה גרנות היה עצות אחיטופל מהתנך. מאחר ותנך היה המקצוע הכי שנוא עליי בבית הספר, נפלתי.היה עליי לקום ולחזור לחפור בתנך שוב בגלגולי הנוכחי. התחלתי פשוט. אינטרנט. לא יאומן כמה קל יותר להיות תלמיד היום מפעם. היום יש פורומים להורים שלא יודעים מהחיים שלהם ואתרים כמו ויקיפדיה שמספרים במילים עממיות מי, מה, למה ומאיזה הר. קיבלתי כמה רעיונות ונכנסתי לראש קצת, אבל לא היה מנוס, הייתי צריכה לקרוא את הדבר האמיתי, התנך.הטיימינג והלוקיישן לכך היו מושלמים: ראש השנה, רויאל ביץ עם התנך, המשפחה ועם כל עם ישראל. כל מילה מיותרת. אין ספק שהשנה אני עושה לעצמי חויה מתקנת - ראש השנה בהודו. ראו פוסט קודם...
אז ישבתי לי בבריכה ובין צרחות ילדים נעימות, פיצוחי גרעינים ושיחות אינטקטואליות משהו, התחלתי בקריאת ספר בראשית. לא האמנתי.היה מעניין. קראתי, החכמתי וחיפשתי סיפור טוב. רק בנסיעה חזרה מאילת, כשכבר הייתי בסוף בראשית, האסימון נפל. מצאתי. אין כמו ההרגשה הזאת של סוף החפירה, דקה לפני שאתה נופל, שאתה יודע שזה זה!
ספר בראשית נגמר במצרים לשם הגענו בין היתר בגלל...יעקב, יוסף וכותונת הפסים. הכל התחיל באהבת יעקב לבנו בן הזקונים יוסף. הוא פינק אותו, העדיף אותו על שאר האחים, תפר לו כותונת ותפר לו את החיים... משם נולד הפרויקט. הורים – יש לכם פה מוסר השכל. |