| נכתב בשנה ה-18 לפטירתו של אבי ז"ל, בתום מבצע "עופרת יצוקה".
בֵּין שְׁרִיקַת טִילִים לִירִי תּוֹתָח, בְּרָקִיעַ מְעַט אֲדַמְדַּם, כֹּה חָרֵד וְנִלְאֶה רְאִיתִיךָ מִמַּעַל, שְׂבַע קְרָבוֹת וְהֶרֶס וְדָם.
וְרָאִיתִי בָּרוֹם אֶת תִּקְוָתְךָ מִשֶּׁכְּבָר אֲפוּפָה בֶּעָשָׁן הַשָּׁחֹר, וְאֶת חֹד הָעוֹפֶרֶת הַמְפַלֵּחַ גּוּפְךָ בְּאֵין לוֹ מִקְלָט אוֹ מִסְתּוֹר
וּבְהִתְקַּדֵר נְשִׂיאִים, מָה הֶחְוִירוּ פָּנֶיךָ בַּחֲלוֹף י"ח הַשָּׁנִים, בַּן עָקַבְתָּ דָּרוּךְ לְבוֹאו שֶׁל הַיּוֹם אַךְ בְּשׁוֹרָה לֹא הָיְתָה לְהַנְעִים.
וּבָאוּ יָמִים, וְעָלָה שׁוּב הָאוֹר, הַשֶּׁקֶט חָזַר לַאֲוִיר, קוֹלוֹת מִלְחָמָה אַט שָׁקְעוּ וְנָדַמּוּ, שָׁכְכָה גַּם הָאֵשׁ לְהַבְעִיר
וּמִלּוֹת נִצָּחוֹן נִשְׁמָעוֹת מִכָּל עֵבֶר, הַסֵּדֶר כְּמוֹ חָזַר לַחַיִּים, בִּשְׁתֵּי הַגָּדוֹת אַט אוֹסְפִים הַשְּׁבָרִים בְּתִקְוָה לְיָמִים אֲחֵרִים
וַאֲנִי נוֹשֵׂאת אֶת עֵינַי אֶל הַתְּכֵלֶת, וְלִבִּי נִרְגָּשׁ עַד בְּלִי דַּי, אַךְ שְׂפָתֶיךָ, אָבִי, כְּאָז כֵּן עַתָּה, לוֹחֲשׁוֹת בְּאָזְנַי: "עַד מָתַי?"
© כל הזכויות שמורות לאורורה (צארום)חדד |
תגובות (22)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה רבה, אהוד, נעם לי מאוד משובך.
יפה כתבת בשירך.
זכור לי היטב מבטו של אבא, זכור לי היטב גם קמט חיוכו, אכן אלף מילים לא ישוו להם, אלף מילים לא יוכלו לומר את אשר נשקף מהם...
תודה,
אורורה
כתיבה יפה - נהנתי
ואבא.. מילה שאפשר לכתוב עליה בלי סוף
קטע משיר שכתבתי:
אלף מילים תכתוב על אבא
לא יגיעו למבט אחד מעיניו
אלף שירים תכתוב על אבא
לא יגעו באחד מקמטי חיוכיו
...
תודה רבה, רחלי, על ביקורך ומשובך.
שבת נעימה,
אורורה
מקסים.
אהבתי.
ירין יקר,
רוב תודות על ביקורך ועל משובך הנעים.
אורורה
אוררה היקרה
נפלאה כתיבתך
ומרגשת
יהי זכרו של אביך ברוך !
מהלב
ירין
אכן, מציאות כואבת וחלום מתמשך...
תודה מקרב לב על ביקורך, תודה על ההזדהות עם מילות השיר.
שבוע טוב,
אורורה
מרגשות עד מחנק שורותיך, אורורה.
עורגות, מייחלות, מחד.
מפוכחות, מציאותיות, מאידך.
מצטרף ללחישתך והופך אותה לזעקה רמה:
עד מתי?
תודה רבה דן,
אכן, כך זה נראה... ובכל זאת - מקווה...
יום נפלא,
אורורה
"עַד מָתַי?"
כניראה עד קץ הימים :(
מרגש...
יהי זיכרו ברוך
שלום יוסף,
אמנע מלהיכנס לדיון בסוגיית הסכסוך הערבי-ישראלי, שהוא דיון ארוך וסבוך מאוד, רק אספר שכמיהתו של אבי לשלום הייתה כה עזה עד כי דומה בעיניי כי כל מלחמה נוספת מכאיבה ומפלחת את לבו.
חרף הקשיים שעדיין עומדים בפנינו, יש בלבי תקווה שייפתח איזשהו ערוץ הידברות שיביא לנו את השלום המיוחל.
אני מודה לך מאוד יוסף על מילותיך, ועל שבחרת לקרוא ולהגיב.
אורורה
לאורורה שלום.שמחתי שניתנה לי אפשרות להציץ לעולמך הפנימי שהואלת לשתפינו בו.כך זכינו להכיר את אביך ז"ל וכן את אהבתך לאימך שתחיההכל דרך שפה פיוטית ושליטה במכמניה. אני נוטל משירך את הציטוט
ואני נושאת עיני אל התכלת/וליבי נרגש עד בלי די/אך שפתיך אבי כאז כן עתה, לוחשות באוזני ,עד מתי?.מילים אילו המבטאות כמעט יאוש ממצב מתמשך של איבה מסביבנו. שלבשהבכל פעם כסות אחרת אין לה כלל קשר למה שעשינו אולהיפך לא עשינו תמיד היתה לערבים עילה לשנוא אותנו כעם.כלאום. ובכלל עצם נוכחותינו במרחב שמכונה המזרח התיכון לא זכה מעולם להסכמה של הערבים ובעיקר הדת המוסלמית ככזו
לא קיבלו אותנו בשום צורה ותואר אף לא בתכנית החלוקה משנת 1947 כך שנכונו לנו לצערי עוד שנים רבות של מאבק בלתי מתפשר על קיומנווהשונאים סביב ממתינים בסבלנות עד שניוואש כי להם יש את הסבלנות שלנו חסרה מאד כך שניצטרך לחרוק שינים ולהמשיך במאבק על חירותינו בארץ הזו.
כך ו
אכן, אשר, תקוות נגוזו וייגוזו, ואין לנו אלא להמשיך לקוות לימים בהירים,
תודה מכל הלב,
אורורה
וְרָאִיתִי בָּרוֹם אֶת תִּקְוָתְךָ מִשֶּׁכְּבָר
אֲפוּפָה בֶּעָשָׁן הַשָּׁחֹר,
כמה תקוות נגוזו בעשן שחור
ועוד כמה יגוזו בעשן שחור...
יהי זכרו של אביך ברוך!
ענתי, היטבת להבהיר במילותייך מה שביקשתי לבטא בשיר.
תודה על משובך, ויום נפלא,
אורורה
הַסֵּדֶר כְּמוֹ חָזַר לַחַיִּים,
אַט אוֹסְפִים הַשְּׁבָרִים
בְּתִקְוָה לְיָמִים אֲחֵרִים ......*
על פניו נראה כחזרה לשקט ולשגרה,,
וכאילו יודעים שזו אש שקטה לפני התלקחות באה....
מרגשות ונוגעות מילותייך על אביך בשילוב האירועים....
יהי זכרו ברוך !
תודה יערית יקרה,
אבי ז"ל היה איש של שלום, ולא זכה לו בחייו.
מקווה שביום מן הימים אוכל לבשר לו על בואו...
בוקר נפלא לך,
אורורה
אכן, השיר הזה מלווה בתחושה עזה של כאב, געגוע וכמיהה לשלום.
תודה מקרב לב Dave Love, על משובך.
בוקר נפלא,
אורורה
וּמִלּוֹת נִצָּחוֹן נִשְׁמָעוֹת מִכָּל עֵבֶר,
הַסֵּדֶר כְּמוֹ חָזַר לַחַיִּים,
בִּשְׁתֵּי הַגָּדוֹת אַט אוֹסְפִים הַשְּׁבָרִים
בְּתִקְוָה לְיָמִים אֲחֵרִים
אכן עד מתי...
יהי זכרו של אביך ברוך
מרגשים דברייך.
שימחת אותי מאוד בתגובתך,
מילותיך נעמו לי מאוד וחיממו את לבי.
תודה ובוקר נפלא,
אורורה
פשוט מקסים !
מתענג על כתיבתך מאד.
ביופיה ובפשטותה,
המעידה כאלף על אמת טהורה,
היוצאת מנפש זכה.
תודה לך.