קורונה
פוסטים אחרונים
- כמו העץ גם אדם נגדע 15/1/14
- פרק יג' יומן בשליחות 15/4/10
- פרק יב' יומן בשליחות 12/4/10
- פרק יא' יומן בשליחות 10/4/10
- פרק י' יומן בשליחות 8/4/10
- פרק ט' יומן בשליחות 6/4/10
ארכיון
מאז שהאומנות ?.?.?.
מאז שהאמנות ?.?.?.
זה לא שאני מחפשת צוואות חלילה, אבל לנוכח גילוי צוואה שכזו, לא יכולתי להתאפק ולא לשתף אתכם בקריאתה. והרי הנוסח שלה, לפניכם;
"מאז שהאמנות איננה עוד מזונם של המובחרים, יכול האמן לרתום את כישרונו לכל תהפוכות ושיגיונות רוחו, כל הדרכים פתוחות בפני השרלטנות האינטלקטואלית. העם הפשוט אינו מוצא באמנות לא נחמה ולא התעלות. אפס המפונקים, העשירים, הטפילים, רודפי הפרסומת מחפשים בה נדירות סנסאציונית של סטיות מדהימות. אני הצלחתי להשביע את רצונם של המומחים בבדחנות אין-קץ שצצה במוחי, והיא הרשימה את המבקר יותר ככל שהייתה מובנת להם פחות. כיום אינני מפורסם בלבד, אלא אף עשיר מופלג. אף על פי כן אינני יכול להחשיב עצמי כאמן במלוא מובן המילה. ציירים גדולים היו ג'יוטו, טיציאן, רמברנדט וגויה. אני אינני אלא מוקיון שהבין את רוח תקופתו, וידע לנצל עד תום את הטיפשות והריקנות של בני-זמנו".
הצוואה, היא צוואתו של פיקסו, והיא פורסמה לראשונה ע"י מבקר אמנות איטלקי ידוע ג'יובני פאפיני, ופורסמה גם בספרו של אפרים קישון "נקמתו המתוקה של פיקסו".
יש החולקים על אמיתות הצוואה ויש המקדשים אותה ורואים בה הוכחה ניצחת לכך שפיקסו היה שרלטן, ואמנותו באה כדי לרצות את רצונם של האנשים בני זמנו, אשר סקרנותם גדלה ודמיונם הוצת לנוכח קוריוזים ושערוריות. ובכך ע"י הבנה זו ידע פיקאסו לזכות בהד ובפרסום לו זכה בשפע רב.
האם רב אמן זה שאיש לא חולק על גדולתו וכישרונו, מייצג את בגידת האינטלקטואלים, ואת זניחתם לטובת טיפוח פרי באושים שצמיחתו מלמדת על פירוק האדם מערכיו? ואולי לרגע הטיל ספק בדרכו? וכתב את הדברים כדי לעורר דיון, סיעור מוחות וחשיבה? או שמא זו עוד מהתלה ממהתלותיו?
בעת כזאת אני חוזרת למקורותינו- נאמר בספר דברים, כי מרוב טובה עשוי אדם להשתכר ולבוא לידי ירידה רוחנית ומוסרית. וכך כתוב; "הישמר לך... פן תאכל ושבעת ובתים טובים תבנה... וכסף וזהב ירבה לך... ורם לבבך".
אומנם הצבתי סימני שאלה בתחילת הפוסט, אך סימני השאלה נותרו בעינם ואסיים בציטוט מתוך קהלת;
"מה שהיה הוא שיהיה ואין כל חדש תחת השמש".
מה קרה לפיקסו שפרסם, או לא הכחיש, מסמך שכזה?
הפוסט "מאז שהאומנות ?.?.?." הוא המשך לפוסט; הומאז' לקולאז'; http://cafe.themarker.com/view.php?t=1013362
הציור בראש הפוסט; "והשמש משחקת בגרגרי החול"
ובמדור הוידאו; מציוריו של פיקסו; http://cafe.themarker.com/view.php?t=1013543
פיקסו בפעולה; http://cafe.themarker.com/view.php?t=1366426
|
תגובות (45)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יורם היקר!
תגובתך רצינית ומעמיקה. ניכרת ידענותך בנושא. לכן, אם תמצא טעות בדברי אנא תקן אותי.
פיקסו היה איש של ניגודים שהתבטאו ביחסיו לאנשים שהקיפו אותו וגם ביצירתו.
באשר ליחסו אל הפוליטיקה, פיקסו נחשב לפציפיסט, וידוע היה יחסו נגד המלחמה.
בתקופת מלחמת העולם השנייה, פיקסו [ספרדי] התגורר בפריז הכבושה ע"י הגרמנים. הוא ביקש להציג מציוריו אך הגרמנים שלא "אהבו" את טעמו האסטתי, לא התירו לו להציג מעבודותיו.
להזכירך בשנת 39 הוא צייר את "חתול טורף ציפור" שהיה תגובה לכיבוש הגרמני את צ'כסלובקיה.
ובשנת 1944 נרשם למפלגה הצרפתית הקומוניסטית והיה נאמן לה עד מותו.
פיקסו היה אדם עם דחפים, תסכולים ופחדים, ויחד עם זאת הייתה לו אמירה בנושא האומנות.
תודה לך לתגובתך וכוכבך
אסתר
לרויטל היקרה!
יתכן מאוד! הוא לא פירש את צוואתו האומנותית ואין לדעת את מניעיו.
תודה לך לתגובתך וכוכבך
אסתר
גדולתו של פיקסו כאמן -יוצר ומפלס דרך ברעיונותיו וניסיונותיו בתחום האמנות אינה מוטלת בספק, הקושי כשמנסים להתיחס ולחבר את התנהלותו כאדם ויחסו לסובבים אותו ובעקר לבני משפחתו
.את הניגודים באישיותו קשה להסביר לדוגמה -עבודתו הגדולה - הגרניקה שבו נגע בהתקפה הפראית של הגרמנים על עיירה שלוה- ומאידך בעת ישיבתו בפריס לא השמיע קול מחאה כנגד המשטר הנאצי.
גם את יונת השלום אותה אימץ המשטר הקומוניסטי ספק אם נתן עליה חסותו בלב שלם.
כצייר היה מתוסכל ונרדף על ידי הרעיון שולזקס היה צייר גדול ממנו- לשם כך הסתגר בריביירה וצייר כ- 60 ציורים בנושא "לה מניאס" של ולזקס אותה פירק לגורמים.
רוצה לומר איש עם רצונות , מאויים, כבוד, פרסום וכו" כמו רבים לפניו ואחריו לפיכך לא כל מה שאמר או כתב- כדאי להתייחס לזה בערבון מוגבל.
אולי הוא באמת הרגיש ככה?
מי יודע :)
לכל המבקרים
אסתר
יוסי היקר!
נכון אמרת "הבנתי שוב" וטוב להזכר, חזור וזכור אין אומנות טוטלית ואין אמת טוטלית.
נגעת בנקודה מאוד רגישה, והיא המנהיגות...במקרה שלפנינו המנהיגות שבקרב האמנים. לאן היא מובילה, לאיזה רמות או מדרונות היא מכוונת. [זו הייתה כוונתי כאשר כתבתי את הפוסט].
תודה לך לתגובתך וכוכבך.
אסתר
תוך כדי קריאת הפוסט שלך והתגובות המלומדות, הבנתי שוב שני דברים שהם לכאורה לא קשורים:
אין אומנות טוטאלית
אין אמת טוטאלית.
ומשום כך, הפגיעה הכי קשה היא לא האומנים שאינם יודעים או כן יודעים לצייר, אלא מה שאת קראת לו "בגידת האינטלקטואלים", שלה יש גם אתהמשמעויות הכי מסוכנות לאיכות חיי היום יום שלנו.
ללולה היקרה של היום!
כרגיל מקבלת את תגובתך באהבה!
תודה לך לתגובתך וכוכבך
אסתר
כרגיל רשימה נפלאה שלך מלאת תבונה.
כוכב באהבה.
ארנה יקרה!
תודה לך מאוד לעידוד, למילים החמות, לברכה, לתגובה ולכוכב.
שבת שלום לך ארנה.
אסתר
רונתי יקרה!
תודה לך !
אני מניחה שאני לא הראשונה ולא אהיה האחרונה שתעלה את הנושא. כל אחד בעקבות המפגש הפרטי שלו עם הכתוב.
הגישה שלך מאוד מעניינת בעיני! אמן גדול יכול גם להתבדח, מי שרוצה "קונה", ומי שלא "לא לוקח לריאות".
ובכל זאת, אמן בסדר גודל כזה משפיע על תוואי באמנות ולכן יש חשיבות לרצינות שבה הוא התייחס לצוואתו, והרצינות שיש עלינו להתייחס בעקבות הדברים שכתב ושאי אפשר להתעלם מהם.
את צודקת רונתי, כשאת כותבת שאמן צריך להיות נאמן לעצמו, אך בל נשכח שאמנים מושפעים מהדברים שמקיפים אותם והשאלה היא באיזו מידה חשיבה קונדסית שמטרתה לא בדיוק אמנות חדרה אל תחום היצירה והופכת את שדה האמנות לשדה של פעלולים ואטרקציות?
תודה לך רונתי לתגובתך וכוכבך.
שבת שלום
אסתר
חוויה לקרוא, להביט ולהאזין למתנותיך!
שבת שלום לך, אסתר.
לורד היקרה!
ברוכה הבאה!
העליתי את הפוסט מפני שנתקלתי בצוואתו של פיקסו [לא במכוון]. וחשבתי שהיא יכולה לעניין את החברים. בבחינת לדון על הנושא לאור תגובות קודמות שנתקלתי בהן.
אני מתייחסת לדבריו כתעלומה בלתי פתורה, כדי להבהיר את דברי; פיקסו נמנע מכתיבת צוואה שנגעה לרכושו, חבריו מעידים עליו שאסור היה להזכיר את המוות במחיצתו. מתעוררת השאלה הבלתי פתורה כנראה, למה פיקסו כתב את הצוואה האקסטראווגנדית, שיכולה להתפרש לכל כוון.
מסכימה אתך עם הערכתך כי גדולתו של פיקסו לא ניתן לערער עליה בשדה האמנות.
תודה לך ורד לתגובתך וכוכבך.
שבת שלום
אסתר
פוסט מצוין.
היה לנו פעם או פעמיים בקהילת עסקי אמנות דיון בצוואה הזו של פיקאסו.... זה דיון מתמשך שבו מדי פעם אחד מאתנו זוקף ראש וזועק בקול רם שהמלך עירום. העולם מלא שרלטני אמנות וגו'.
אבל - איזו שרלטנות ולמה? מי מכריח אנשים לצרוך אמנות שהם לא אוהבים? אמן יוצר עבודה של ליצנות - מצא חן, קניתי, לא מצא חן, לא קניתי או לא לקחתי לריאות - אז מה?
ֿאם אמן בסדר גודל של פיקאסו מרשה לעצמו להתבדח, מן הסתם אין זה פוגם באמנות. פיקאסו יכול רק לחתום את שמו ומייד יימצאו קונים. אבל אם אלפי חקייניו עושים כמותו כי הם לא יכולים יותר טוב? ובגלל שפיקאסו התווה דרך, מותר להמשיך לצעוד בה? אני מוצאת שאמן אמיתי מתחיל מעצמו ולא מפיקאסו, ומחפש בעצמו את הדרך. ותמיד יהיו אמנים אמיתיים ותמיד יהיו שרלטנים - עד קץ כל הדורות ועד שלא יקנו יותר יצירות שלהם.
אורית היקרה!
תמיד שמחה לביקוריך!
תודה לך לתגובתך וכוכבך
חג שמח!
אסתר
תענוג לבקר בבלוגך .
פוסטים מעשירים ומעניינים .
תודה וחג אורים שמח :)
לדבי היקרה!
כן, זו שאלה שמטרידה אמנים וקהל, עד כמה האמנות המודרנית משטה בציבור והאם היא לא אמנות אלא קוריוז, למען משיכת תשומת לב, או למען עשיית ממון על כל הנוגעים בדבר, כגון מבקרי אמנות, בעלי גלריות, אספנים וכו'...
חג אורים שמח!
תודה לך דבי לתגובתך וכוכבך
אסתר
שירה יקרה!
את חמודה!!! ושמה את כולי בכיס הקטן שלך כשמדובר בידע.
תודה לך על המחמאות, עוד אנשים יחשבו שזה נכון...
הציור בהתחלה זה דווקא מהתקופה הוורודה.
חג שמח ומאיר!
תודה לך לתגובתך וכוכבך
חיבוק גדול גדול
אסתי
לנילי היקרה!
פיקסו נפטר בשנת 1973 ואילו הצוואה התפרסמה בשנת 1952 כך שהוא עדיין לא ראה את קצה המנהרה...
אבל יש בדבריך על היחס שלו לאנשים ואמנם הוא לא הצטיין בכך. רבים סבלו מהתנהגותו. כתבו על כך רבות בספרים המתארים את תולדות חייו.
תודה לך נילי יקרה לתגובתך וכוכבך
חג שמח
אסתי
בת יוסף היקרה!
הערתך מאוד מקורית בעיני.
אבל להזכירך, אין רשומות הקשורות לעניין זה. יתכן שאת צודקת...הייתה לו יכולת חשיבה יוצאת דופן. מהכרותי אותו אני יודעת שהוא כל הזמן התנסה בדברים חדשים, כך הוא שמר על רעננותו ומקוריותו. אולי זו הייתה אחת מאותן התנסויות.
תודה לך לתגובתך וכוכבך
אסתר
תמי יקרה!
תודה לך תמי לביקורך
לתגובתך וכוכבך
ד"ש לדנה
חג חנוכה שמח
אסתר
לדורית היקרה!
כמה טוב לקבל את תגובותיך הן תמיד מעודדות ומחממות את לבי.
חג שמח גם לך חברה יקרה,
חג חנוכה שמח
תודה לך לתגובתך וכוכבך
אסתר
שרי יקרה!
ראשית תודה לך על המחמאה. מאוד!
שנית, כאשר כתבתי על צוואתו של פיקסו חשבתי עליך, כי אני מכירה את עמדתך והנה זה בדיוק המקום להתבטא ולומר לאור דבריו מה את חושבת.
שלישית, לאחר שכתבת מה את חושבת, אני יכולה לומר עליך שאת אמיצה ביותר.
תודה לך שרי לתגובתך וכוכבך
אסתי
לצבע השרב היקרה!
מפתיע לראות תגובות כל-כך שונות האחת מהשנייה בנושא צוואתו של פיקסו.
משום מה אינני רואה ענווה בצוואה זו, יכול מאוד להיות שזה ניסיון לבדוק את דעת הציבור...ואולי להביע עמדה קיצונית וליצור שערוריונת...על אפשרויות אחרות כבר כתבתי. מה שברור שפיקסו לא הוסיף מעבר לנאמר בצוואה. וזה בהחלט מעורר מחשבה.
תודה לך לתגובתך וכוכבך
חג שמח
אסתר
לליאורה היקרה!
משמח אותי שמצאת עניין בנושא, חששתי שצוואות ידברו ללב החברים והנה התבדתי.
תודה לך לתגובתך וכוכבך.
אסתר
אסתר,
הבאת דברים מענייניים וחשובים
זאת שאלה שמטרידה אמנים וקהל.
אבל מפתיע שדברים כאלה נכתבו ע"י פיקאסו.
חושת שהוא לא ניסה להתחנף לקהל ולמצוא -חן,
אין ספק שהוא היה גאון
גאון - מוקיון
חג אורים שמח
דבי
איזה ידע עשיר שיש לך...את אוצר !!! איזה פוסט נפלא ומרתק, וגם התגובות (אפשר להחמיא גם על התגובות של הקוראים אותך !) והציור הזה בהתחלה שלך.....(זה מ"התקופה הכחולה" שלך? :-)
באהבה אסתי יקרה,
שירה.
מתאים לו ללעוג למעריציו
מתאים לו להיות כזה ציני
אך הכנות הזו מגיעה
לפעמים כשרואים את קצה המנהרה
איזה פוסט מעניין יקירה!
אני חושבת שכל אמן גדול צריך להטיל ספק באמנותו. ופיקאסו אכן היה אמן גדול.
הטלת ספק וחקר מקדמים אמנות ואולי לכן כתב את הדברים. כדי לעודד דיון, כדי לעודד חשיבה, כדי לעודד חקר.
תודה על פוסט מאלף
תמי
פיקסו פיקסו, אישיות מיוחדת,
מלבד כישרונו העצום, הכריזמה שלו
ריתקה את המבקרים והמעריצים שלו.
אסתר יקרה,
תודה על פוסט נפלא,
תודה שאת לא מפסיקה להזכיר, לספר.
אוהבת מאוד את הפוסטים על האמנות.
חג שמח חברה יקרה,
חג אורים שמח.
דורית
אסתי, *
ראשית אומר כי הציור שלך מקסים בעיני.
---
שנית,
אני לא מסכימה עם התגובה שלפני.
על טעם וריח אין להתווכח.
לפיקסו היו תקופות שונות וסגנונות ציור שונים.
חלק מהם מיוחדים, מקסימים וראויים לכל התשבוחות.
---
ובחלק אחר שלהם, אני מסכימה עם דבריו:
"כל הדרכים פתוחות בפני השרלטנות האינטלקטואלית... אני הצלחתי להשביע את רצונם של המומחים בבדחנות אין קץ שצצה במוחי, והיא הרשימה את המבקר יותר ככל שהייתה מובנת פחות..."
אני לא "קניתי" את כולם רק בגלל שהוא חתום עליהם . . .
ולכן,
לוקחת את דבריו כפשוטם ולא כהלצה . . .
בכישרונו של פיקסו אין להטיל ספק. אני רואה את 'צוואתו' תואמת
לחלוטין את ציוריו. האמנות איננה מזונם של המובחרים
ולכן כל הדרכים פתוחות...
אני מוצאת ב'צוואה' זו ענווה/'ביטול' של 'האני'
והבלטה של הטיפשות והריקנות של בני-זמנו
לדורות...
אסתי יקרה,
פוסט מעניין ומרגש הבאת.
מאוד אהבתי את תמונתך :)
תודה לך.
ליאורה
לכל המבקרים!
חג שמח ומאיר
אסתר [אסתי] שמיר
להנריק היקר!
ברוך הבא!
מסכימה אתך שמוצרט נולד אחת למילניום. וכדי להיות אמן גאון מתחייב שילוב של שאר רוח ודמיון, ידע ויכולת ביצועית וירטואוזית. כאלה יש בודדים. אבל אוהבי אומנות ישנם רבים.
אך תאר לך שכל האמנים שאינם בסדר הגודל של מוצרט לא היו פועלים, לא היו יוצרים... כמה משעמם היה עולמנו.
לגבי הצוואה של פיקסו;-
"כל הדרכים פתוחות בפני השרלטנות האינטלקטואלית... אני הצלחתי להשביע את רצונם של המומחים בבדחנות אין קץ שצצה במוחי, והיא הרשימה את המבקר יותר ככל שהייתה מובנת פחות..."
כאן מדובר בשרלטנות ובבדחנות שהיא אולי רמיית הדעת. הכוונה לציורים שצוירו וקיבלו גושפנקא של מבקרי אמנות כציורים מצויינים וכל זאת רק למען בצע כסף.
תודה לך לתגובתך וכוכבך
חג שמח
אסתר
לצ'רי היקר!
אני מניחה שיש אמת בדבריך, אבל צריך להוסיף...אמן שיש לו אומץ מספיק לפגוע בשמו הטוב שרכש אותו בעמל רב.
מאוד יכול להיות שפיקסו היה כזה. לאחר שצבר ממון רב, ועם נטיות ליצניות כפי שהוא עצמו מעיד על עצמו, הוא יכול היה להתל באמצעות ציוריו ולעשות "צחוקים", ומבקרי האמנות לא ידעו להבחין או לא העזו להכריז על כך.
תודה לך צ'רי לתגובתך וכוכבך
חג שמח!
אסתי
"אומנם הצבתי סימני שאלה בתחילת הפוסט, וסימני השאלה נותרו בעינם..."
לעתים מזומנות שואלים לדעתי על ציור פלוני של צייר בן זמננו, וברוב המקרים אני משיב שאותו צייר או ציירת פשוט אינם יודעים לצייר.
ציור הוא בראש ובראשונה מלאכה שיש ללמוד את דרכיה.
בעל מלאכה טוב יכול לצייר ציור טוב.
בעל מלאכה טוב עם שאר רוח ודימיון, יכול לצייר ציור נפלא.
יכול להיות שמי שאינו בעל מלאכה טוב ויש לו שאר רוח ודימיון יכול לצייר טוב, כמו שמי שאינו בעל מלאכה טוב בנגינה על פסנתר יכול לנגן טוב, אבל מוצרט נולד רק פעם אחת.
שאר רוח ודימיון הם נחלת מעטים, ואם הם אינם בעלי מלאכה טובים, ציוריהם משולים למי שמכה על קלידיו של פסנתר, משמיע צלילים, אבל אינו פסנתרן. הוא אינו פסנתרן טוב או פסנתרן רע, הוא פשוט אינו פסנתרן.
ובכוונת מכוון לא אתייחס אל פיקאסו, ורק אומר, כי גם אם הצוואה אינה צוואתו, היא מתאימה לו ולאישיותו.
ותודה על הפוסט
*
אסתי היקרה,
נכון שקראתי כבר על הצוואה הזו של פיקאסו.
בסיטואציה שאני נמצא בה ובסידרת הצילומים האחרונה שלי.
אני עוסק הרבה בקריאת חומר על תולדות האמנות ובעיקר האמנות המודרנית.
הבאוהאוס וקנדינסקי שניסה להבין ולהורות אמנות מופשטת - התלבטו הרבה
בנושא של שפת האמנות והאם אפשר ליצר שפה כזו וללמד אותה.
הבעיה של שפה שמיועדת לתחום מסויים ומשתמשת במושגים מקצועיים, שהיא מובנת
רק למי שלמד את השפה ויודע להשתמש בה. הקורא(צופה, מתבוננן) שלא מבין את השפה
לא יכול להבין את מה שהאמן רצה להציג.
במקרים כאלה, צריך יחצנות כדי שהקהל שלא מבין את השפה, יעריץ את האמן, ואולי יתבייש
להגיד שהוא לא מבין(בגדי המלך החדשים) ואז אמן מוערך (ע"י התקשורת והמבקרים) יכול לעשות
כמו שכתוב בצוואה ואיש לא יעיז לבקר אותו, חוץ ממי שמכיר את השפה שלו.
הפוסט שלך חשוב ומעניין ומשאיר מקום למחשבה.
תודה,
צ'רי
ליריתוש יקרה!
את בעצמך אומנית!
פיקסו הוא מגדולי האומנים, אין ספק בכך לרוב הגדול של מביני ומבקרי האומנות.
וכפי שאת אומרת, הוא ידע לנתב את אומנותו לעיתים מזומנות לטעמו וסקרנותו של קהלו ולהפיק מכך תועלת כספית.
מאוד יכול להיות שאמנים שלא ידעו "ליצר שערוריות", לא היגיע שמם אל אוזני הציבור ומימלא לא יכלו להגיע למעמד המכובד אליו היגיע פיקסו, מעמד של רב אמן.
תודה לך ליריתוש לתגובתך וכוכבך
חג שמח
אסתר
אני אינני אלא מוקיון שהבין את רוח תקופתו, וידע לנצל עד תום את הטיפשות והריקנות של בני-זמנו". אסתר, לא יודעת מה עבר בראש של פיקאבו כשכתב את הצוואה הזו אבל רק איש גדול באמת יכול לכתוב על עצמו שהבוא מוקיון ולץ. יופי של פוסט אסתר, חכם שנון ומעמיק. תודה, חג שמח ו* לאה
אני, לא גדולה בהבנת אמנות, אבל חושבת שפיקאסו היה מגדולי האמנים,
אם הוא גם היה גדול בהבנת קהלו וסיפק לו את אשר ביקש, גם זו גדולה.
אמנם לא כזו, שמבקרי האמנות הכנים בלבם היו רוצים, אך זו עובדה.
ומי יודע עוד כמה אמנים היו כמוהו, בזכות כישרון שנותב בהתאם לדרישות?