ח"כ מיכאל בן ארי סרב לגנות את שרפת המסגד ובכך העמיד עצמו בשורה אחת עם שמעון בר כוכבא, או כפי שבעלי התבונה ביהדות כינו בר כוזיבא, ומאיר כהנא. כי הגיבור מן העבר שלנו הביא למרד נגד האימפריה הרומית בימי הקיסר אדריאנוס, מרד שתוצאתו מאות אלפי הרוגים וקיצה של עצמאות ישראל בארצו עד לתקומתה ב-1948, כ-1800 שנים מאוחר יותר.

כמובן, ההשוואה בין בר כוכבא לבן ארי של ימינו מופרכת מיסודה כיוון שהשפעתו של בן ארי בציבור הישראלי שואפת לאפס. אבל אם יינתן לו הדבר - הוא יעשה ללא היסוס את מעשה הטירוף של בר כוכבא. כי מה פירושו של מעשה שרפת מסגד הקדוש ליותר ממיליארד ושש מאות מיליון מוסלמים בעולם, אם לא מעשה של טירוף? זאת ועוד. די אם נזכיר את הסביבה הפוליטית של ח"כ בן ארי, הרב דב וולפא, ברוך מרזל ואיתמר בן גביר, כדי להזדעזע. קשה להבין כיצד הוא התברג ברשימתה לכנסת של מפלגת "האיחוד הלאומי" מבלי לגרום לפסילתה ע"י וועדת הבחירות המרכזית, אחרי שתנועתו של כהנא נפסלה לבחירות ב-1988 ע"י בית המשפט העליון, והוצאה אל מחוץ לחוק ב-1994. 

טוב שהרב פורמן ארגן היום מספר אנשי דת שבאו קרוב אל מקום הפשע של שרפת המסגד, הביאו ספרי קוראן חדשים במקום השרופים והביעו כוונה להשתתף בשיפוץ המסגד. מעשיהם של אנשים אלה מכפרים במשהו על סירובו של ח"כ בן ארי לגנות את שרפת המסגד.