זה היה יום קשה, נכון? עם רדת ערב ניתן היה לקבוע זאת בוודאות היי את - ישנת לבד הלילה? במדים הוא בטוח נראה שייך לעולם כה נפרד. בפיג'מת בית החולים [ואני לנצח אתעקש על חולצה בלבד. מכנסיים שלי מהבית] הריחות נמהלים לנשמה בלי מאמץ מקום אחר, נחרץ ורק הלב הולם בום בום בום בום בקצב מפוחד.
עד שנרדמת חושבת מעוּרבלוֹת על שנים, גברים וילד שחלפו תלתלייך על הכר שהתעלפו כך בתנוחה כנועה אולי מותשת זה יום קשה היה. להרים ילדונת באוויר לפיפי באלנבי הומה שמישהו נעל את שירותיו הציבוריים עם יד חולה אחת ונשמה מובסת קצת זרם צהוב מטייל על ירכה זרם חם מציף אותי בפנים אני שמחה אבל היי היה זה יום לא קל נכון?
אולי כבר מחרתיים הוא ישוב הביתה. כביסה וחפצים בצבע זית עייף וטיפטיפונת מיואש זה בלוז טבעי אבל אני יודעת את שומטת את עצמך לאט על אדן האמבט עצוב גם לך כשהוא. דממה בבית נרדמה כבר אין לי הבטחות כיון ששוב אצא לשם מחר הלב נשבר כשממנה שבתמימות 'רק נחה' שוב אפרד בלי הכנה איני לחלוטין כנה כי להודות שזה הורס אותנו בכל פעם הוא להגיד ש
סתם עוד יום קשה, יודעת. סתם עוד יום קשה אחד עובר עליי. |