יחדיו נמתיק סוד - לימוד סודות התורה ע"פ ה"מתוק מדבש" והחסידות
פוסטים אחרונים
- טורח בעלי חיים 23/1/16
- אישה צדיקה שוות ערך לצדיק הדור ויכולה להציל את דורה מכיליון 1/11/15
- אכילת בשר על פי התורה 18/10/15
- כי תצא - כי תבוא 6/9/15
- ישראל ערבים זה לזה 23/8/15
- אפס כי לא יהיה בך אביון 16/8/15
ארכיון
0
אין הפרנסה תלויה ביכולתנו אלא בהקב''ה
| ב"ה כהמשך לפוסט הקודם: "על התורה ועל גמילות חסדים", ראיתי לנכון לצרף מעשה, הקשור גם לשבת חנוכה, וממחיש את שכתבנו בפוסט. באחת מעיירות מזרח אירופה, היו מצויים שני עגלונים. האחד צעיר וחסון, יוסף שמו, והיה נקרא בפי כל "יוסל בעל העגלה". השני המבוגר, ר' יחזקאל, היה נקרא "ר' חזקאל בעל עגלה". והיו הסוסים ובעליהם בדמיון מה זה לזה. בעוד יוסל צעיר ונמרץ גאה ואמיץ, ולא נעים לומר גם קל דעת, ואף סוסיו כן היו. לעומתו היה ר' חזקאל אדם קשיש רציני וכחוש, ואף סוסיו כן היו. ר' חזקאל אדם "בעל צורה" הוא. אף שאינו נמנה על חשובי למדני העיירה, מכל מקום ירא שמים מרבים היה ומדקדק במצוות, וכל יום היה מתפלל במניין של העובדים [עובדי ה'] שנמשך זמן ארוך, מסיים את פרקי התהלים לאותו יום, ואף קובע מזמנו לישב בשיעור "עין יעקב" [ספר מלוקט מדברי האגדה שבתלמוד הבבלי], אף שגם שם הבנתו דלה הייתה. לא פלא הוא שסוחרים זריזים, שכל דקה יקרה עבורם, מבכרים היו את הנסיעות בעגלתו של יוסל, בשל מהירות סוסיו ועזות בעליהם. כך שהיה הוא מוביל את הסוחרים העשירים ליריד, ואף מחירי הנסיעה שלו היו בהתאם. לעומת זאת הסוחרים מהמעמד הבינוני ומטה, שכל פרוטה הייתה מחושבת עבורם, לא הרשו לעצמם פריבילגיה יקרה זו, והיו נוסעים עם ר' חזקאל וסוסיו. עיקר התחרות ביניהם הייתה לקראת ימי היריד שהיה מתקיים באמצע החורף, שאז הרבה מסוחרי האזור היו צריכים לשירותיהם של העגלונים מכאן לשם ומשם לכאן. בשנה אחת, היה זה מוצאי שבת חנוכה חורפית, בחוץ ירד גשם מלווה בשלג, באותו לילה היו צריכים לצאת מספר סוחרים מהעיירה בדרכם ליריד, ועם כל אחד מהעגלונים נדברו קבוצה של סוחרים שייסעו עמו מיד אחר השבת. יוסל סיכם עם סוחריו, שהוא יוצא לדרך מייד עם הזמן [מייד עם צאת השבת], ולא יחכה כלל, כיון שבלילות החורף הדרך קשה יותר, ואם רצונם להגיע ראשונים אל היריד עוד טרם יעלה השחר, כדאי להם לצאת מיד עם יציאת הכוכבים. ואכן יוסל בעל העגלה, סיים סעודה שלישית [בשבת אוכלים שלוש סעודות: אחת בליל שבת, השנייה בשבת בבוקר והשלישית לפנות ערב ונמשכת עד יציאת השבת. יש הממשיכים סעודה זו עמוק לתוך הלילה] באותה שבת בחיפזון, התפלל תפילת ערבית במרוצה, מיהר לביתו עשה הבדלה והדליק נרות חנוכה, ומיד עלה על מושב העגלה, כשהסוחרים גם הם מיהרו כמותו וכבר ישבו על עגלתו מאחור מתכרבלים במיטב מעילי החורף שלהם. לעומתו ר' חזקאל האריך כדרכו בזמירות הסעודה השלישית, ולאחר תפילת ערבית נרגשת, מיהר לביתו עשה את ההבדלה ופנה להדליק את נרות החנוכה ברגש עז, כשהוא יושב עוד זמן מה לשיר את הזמירות וליהנות מקדושת הנרות המרצדים לפניו. בתוך כך ערכו בביתו את השולחן עם שיירי החלה ומאכלי השבת, ור' חזקל נוטל את ידיו לסעודת "מלוה מלכה" [סעודה הנערכת במוצאי שבת שבה מלווים ונפרדים מהשבת הקדושה]. כעבור זמן לא ארוך, והנה דופקים על דלתות ביתו הסוחרים שעתידים לצאת עמו לדרך, ובקוצר רוח שואלים אותו מתי יוצא הוא, ובמקום תשובה מזמינם ר' חזקאל ליטול ידיהם אף הם לסעודת "מלוה מלכה". אחר ברכת המזון בצוותא, שנאמרה מצידו של ר' חזקל בכוונה גדולה ובמתינות, החלו הסוחרים לדחוק בר' חזקאל שאצה להם הדרך, ור' חזקאל עונה להם כי כל עוד נרות חנוכה דולקים, הוא אינו יכול לעזוב אותם, על כן במטותא מהם [מהסוחרים] לא עת לעזבם עתה, ויחכו עוד זמן מה עד שנרות החנוכה הקדושים יסיימו את עבודתם, ואז גם הוא יפנה לצאת. הסוחרים לא היו מרוצים מכך, אך ידעו שמול עניינים שבקדושה לא יוכלו לו לר' חזקאל, והשלימו עם גורלם כי ככל הנראה לא יספיקו להגיע ליריד בזמן אלא רק לקראת סופו. כיון שיצאו לדרך, ועייפים ומאוכזבים היו, נרדמו הסוחרים כולם. אף ר' חזקאל העגלון, שלא כדרכו, נשמט ונרדם לו, וכך הלכו הסוסים כמעט מעצמם בדרך המוכרת להם מימים ימימה. באמצע הדרך ישנו אגם גדול. בימות החורף קופאים מי האגם והופכים לקרח. הרבה עגלונים מנסים לנצל את שכבת הקרח המכסה את האגם ולעבור עליה ובכך לקצר את משך הנסיעה, אך הסוסים מעצמם בהכירם את דרך המלך משכבר הימים, לא הסכינו ללכת מעל האגם אלא עקפו אותו כמימים ימימה. והנה, רק האיר השחר, וננער ר' חזקאל בבהלה, וירא מרחוק את בתי העיר הגדולה שם מתקיים היריד, ובמהירות אחז שוב במושכות העגלה והריץ את הסוסים לאכסניית האורחים. בהגיעם לאכסניית האורחים התפלאו נוסעיו של ר' חזקאל למצוא את עצמם כמעט ראשונים ביריד. בסוף אותו היום נכנס יוסל בעל העגלה עם עגלתו בשער העיר, ועליה הסוחרים העשירים רוטנים ומאוכזבים, ומה התברר? יוסל הריץ את עגלתו מעל האגם בסברו כי הקרח כבר קפא, ולאחר זמן לא ארוך נשבר הקרח תחתיה, וכמעט לא היה חסר שיטבעו כולם במצולות הנהר, ה' ישמור. רק אחר עבודה מאומצת הצליח יוסל לחלץ את עגלתו מבין שברי הקרח ומצולות המים ולהביא את העגלה עם האנשים שבה בבטחה ליבשה. |
תגובות (48)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ב"ה
שלום לחברי הנכבד ר' ישעיהו
את ר' שבתי יודלביץ זצ"ל זכיתי לשמוע כמה וכמה פעמים בימי נעורי, וכמובן שדבר כזה אי אפשר לשכוח.
יש לי דיסק MP3 של דרשות של הרב שבתי ובו 34 דרשות, 11 דרשות בלשון הקדוש והשאר נאמרו באידיש.
על הדיסק מופיע מס' טלפון שבו ניתן להשיג את הדיסק (אינני יודע אם הוא עדיין פעיל, לא ניסיתי) הנה הוא : 057-3148153
אגב, מצד "צער בעלי חיים", שהוא מדאורייתא, קשה לי להאמין שהרב קרע את פי הכלב, וכי מה הוא אשם?
תודה לך.
כול טוב, ידידך דורש שלומך הטוב, שלמה
שלמה איש יקר
תודה על פוסט הטומן
בחובו חשיבת מעמקים.
יש והחיים מאפשרים לנו
להדליק אור ולא מנרות
ברי מישוש.
,,עלה-זית טרף בפיה,,-מהיכן הביאה אותו?
ר ביבי אמר, נפתחו לה שערי גן עדן והביאה אותו.
אמר ר אבהו, אילו מגן עדן הביאה אותו לא היתה מביאה דבר מעלה,
או קנמון או בלסמון? אלא רמז רמזה לו לנח, אמרה לו מוטב מר זה
מתחת ידיו של הקדוש ברוך הוא ולא מתוק מתחת ידיך,,
[בר לג ילקש נח]
שהשמחה תשכון במעונך כנר התמיד
מלכה.
תודה לך על הבאת הפוסט,
תמיד כיף לבקר כאן אצלך,
וללמוד עוד ועוד.
אהבתי את הסיפור,
כולי הערכה,אליך,
מאחלת לך,
חג אורים שמח ,
חנוכה קסום, ן
לך ולכל בית ישראל,
שרה קונפורטי,
www.sarakonforty.com ,
שי לחנוכה ממני לקראת יום כ"א בכסלו
כב כסליו, הוא יום שנכפלה בו פטירת צדיקים, שני מגידים איבד עם ישראל ביום זה, המגיד הירושלמי רבי שלום שבדרון, הידוע בשם ר' שולעם, והמגיד הירושלמי רבי שבתי יודלביץ, שנפטר בדיוק שנה אחת לאחר ר' שלום.הרבה כבר ידוע, ואין לנו להוסיף אלא מעט מהפחות ידוע.
ור' שלום סיכם עם אשתו אחרי האירוסין -
שלא ידבר שום דברי חולין כלל וכלל, ובימי שני וחמישי, וכן באלול ובעשרת ימי תשובה לא ידבר אפילו מה שאינו חולין אלא לצורך גדול מאד, ובלשון הקודש.
ולהבלי העולם הזה -
לא התייחס כלל. כשרצתה אשתו לקנות ארון בגדים, אמר לה - והרי סיכמנו לפני החתונה שאנו עוסקים רק בענייני העולם הבא, וארון בגדים הוא עולם הזה - הרי אפשר לתלות בגדים על מסמר. אבל כשאמרה שבכל אופן רוצה, נעתר לה.
ואמר ר' שלום -
שלושה שותפין באדם, הקב"ה אביו ואמו. ובעצם יוצא שלאדם עצמו אין שום חלק בעצמו, כך שחובה על כל אדם לעשות מה שהשותפים אומרים.
מעולם לא ניצחו אדם -
מעשה בבחור צעיר שעבר לפני התיבה. באמצע התפילה ניגש אליו ר' שלום ואמר לו בלשון הזו: "ברו ברו ברו בו בו".
החזן הבחין שהגזים במהירות התפילה, והאט קצת. לאחר התפילה שאלו ר' שלום האם זו צורת בקשה שמבקשים מאבא?
ענה הבחור: "כן, כשילד קטן בוכה ומלמל דברים לא ברורים אביו ואמו מבינים אותו".
השיב ר' שלום: " אבל ילד גדול שממלמל בצורה לא ברורה, מצבו מכאיב מאד מאד".
יראת חטא -
ר' שלום שהיה מעשן כבד, הפסיק יום אחד. למה? כי יום אחד יצא מביתו ושכח לקחת סיגריות, וכידוע על פי צוואת רבי יהודה החסיד אין לחזור לבית אם שכחו דבר מה, ור שלום הקפיד על זה.
ולקנות בחוץ לא רצה, כיון שהקפיד לא לעשן אלא רק סיגריות שבירר ובדק שאין עליהם חשש ספיחין.
וכיון שלא היתה לו דרך להשיג סיגריות - הפסיק לעשן.
ונזהר ר' שלום בעניני הזולת -
כשאשתו עמדה להסתלק מן העולם, עמד עם בניו בחצר בית החולים (כיון שלכהנים אסור להכנס), ואמר להם - תזהרו כשאתם בוכים שלא להפריע לאנשים אחרים, אל לנו לגרום להם לצער.
* * *
והמגיד השני, רבי שבתי יודלביץ אמר -
(מתוך הספר אוצרות האגדה) כיום לצערנו הרב מדליקים "נרות חנוכה" על גג העיריה ועל גג הכנסת, שזה למעלה מעשרים אמה, והדור הצעיר מוטעה על ידי אנשים שונים ומשונים שטוענים שהמכבים היו גבורי חיל, וגם בדורנו קוראים לעצמם "מכבי", ועל זה אומרת הגמרא "נר חנוכה שהניחה למעלה מעשרים אמה פסולה", דהיינו שאין כל ערך
למצוה זו.
וממשיכה הגמרא ומביאה דרשה מהפסוק והבור ריק אין בו מים, "מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו", כלומר אם לא מדליקים לפי דיני התורה - אין מים אלא תורה - אזי נחשים ועקרבים יש בו, ועדיף שלא להדליק.
כח התורה -
(מתוך הספר מקדשי שביעי) על הג"ר שבתי יודלביץ זצ"ל מסופר, שהיתה מספרה שבכל ערב שבת היו צריכים להתווכח עם בעליה שיסגרו אותה בשבת.
פעם בערב שבת הלכו ר' שבתי ור' אברהם קויפמן לראותה אם הסרבן נעתר לסגור את המספרה.
כשהגיעו הבחינו בכלב גדול שבעל המספרה הניחו בכניסה.
אמר ר' שבתי: צריך למסור נפש למען השבת.
המגיד אזר עוז והורה לר' אברהם לתפוש את רגליו של הכלב, ורבי שבתי תפסו בפיו וקרעוהו לשניים.
בעלי המספרה סגרו החנות מאותה שבת.
הוידאו מהארכיון של הרב ישראל גליס
http://www.kikar.net/הרב_שלום_שבדרון.html
ב"ה
שלום לחברתנו הנכבדה אורלי הילה
שמחתי לקרוא שהפוסט גרם לך הנאה.
תודה לך על ברכותייך, כן יברכך הקב"ה בברכה עד בלי די.
כול טוב, וחג אורים שמח
ידידכם דורש שלומכם הטוב, שלמה
רבי שלמה הנכבד
פעם שמעתי דוגמא נפלאה מאחי הרב רחמים לוי
שדיבר על נושא הפרנסה והשווה את זה לחבית מים
בעלת ברז אחד. החבית מתמלאת ממי הגשמים
ובאמצעות הברז ניתן לקבל את המים ממנה.
לעיתים אדם סבור כי אם יעבוד יותר
(יתקין יותר ברזים) וישתדל מאד, יגדיל את פרנסתו.
והרי ידוע שמפלס המים אחיד וכמות המים שתצא,
תשאר קבועה למרות הוספת ברזים ופתחים נוספים.
בזיעת אפיך תאכל לחם - זו קללה.
ואם כבר נתקללנו, אז מדוע להוסיף קללות נוספות ?
שאלה פה משהיא לפני, שאלה בנושא אמונה.
אני סבור שהיהודי אינו מאמין - הוא יודע !
הנושא השני הוא יותר קשה והוא הבטחון.
על אף הידיעה הברורה, לפעמים מגיעים ניסיונות קשים
לאדם בנושא הבטחון ושם נמצא המבחן האמיתי.
תודה על עוד תוכן נפלא
וחג אורים שמח לך ולכל משפחתך.
פרנסה רק בידי שמים !!!!! כבודו,כרגיל נהנתי מאוד ליקרוא.חנוכה מאושר !!! בריאות ונחת מכל אוהבייך ורק בשורות טובות בעז"ה מאורלי הילה שרפסקי.
ב"ה
שלום לחברתנו לימור
הוא נשאר ליד נרות החנוכה משום כבודם וחביבותם.
אין איסור הלכתי להדליקם ולצאת, וגם לא בנרות שבת קודש.
כך אנחנו עושים למעשה ביום שישי, מדליקים את הנרות והולכים מיד לבית הכנסת להתפלל.
אולם משום חביבות המצווה ראוי, וכך נוהגים, לשבת, בימות החול, קצת לידם.
כול טוב, וחג אורים שמח
ידידכם דורש שלומכם הטוב, שלמה
ב"ה
שלום לך
תודה לך שביקרת, חג אורים שמח
ידידכם דורש שלומכם הטוב, שלמה
ב"ה
תודה לך רוית יקרה
כול טוב וחג אורים שמח,
ידידכם דורש שלומכם הטוב, שלמה
ב"ה
שלום לך רותי
אמונה זה לא בדיוק יראה, ולכן גם כתבתי זאת בתוך סוגריים.
קודם כול צריך שתהיה אמונה, שאם לא נאמין איך נירא ממה שאנחנו לא מאמינים בו?
הגמרא במסכת שבת (דף צז עמוד א) אומרת שגלוי וידוע לפני הקדוש ברוך הוא שישראל מאמינים בני מאמינים הם.
כמעט כול יהודי מאמין בהקדוש ברוך הוא, ויש סיפורים על יהודים שהיו בשפל המדרגה, גנבים וכדומה, וכשבאו לידי ניסיון היו מוכנים למסור נפשם (להישרף על קידוש השם) עבור האמונה בהקב"ה.
אבל אמונה בלבד אינה מספיקה, אם אינה באה יחד עם יראת שמים, שפרושה פחד מלעבור חלילה על תרי"ג המצוות.
כול טוב, ידידכם שלמה
ללא ספק , השתדלות שלנו היא החשובה
השאר בידי שמיים
ושאלה , ברשותך - מדוע בעצם הוא רצה לחכות עד שנרות חנוכה יתכבו ?
האם יש איסור להדליק את הנרות ולצאת מהבית ?
ואם יש איסור כזה - האם הוא גם תקף לגבי נרות שבת ?
תודה
לימור
יישר כח
סיפור יפה
צודק.
פשוט אוהבת לבקרך יקירי.
תודה על הברכות.
תבורך....
יש לי שאלה אלייך .ואם האמונה כן ניתנה במתנה?
יש אנשים שיש להם אמונה מוחלטת .
ב"ה
שלום לחברתנו הנכבדה רותי
אמת דברת: "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמיים".
יראת שמיים (כולל אמונה שלימה בהקדוש ברוך הוא, ש"אין עוד מלבדו", "והוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים") אינה ניתנת לאדם במתנה. אלא הוא צריך לעבוד על עצמו, ולהביא את עצמו לאמונה זו, ו"הבא לטהר מסייעין בידו" ו"פתחו לי פתח כחודו של מחט ואפתח לכם פתח כפתחו של אולם".
וכל זה הוא כי הקב"ה נתן לאדם את זכות הבחירה.
כי אם לא הייתה בחירה לא היה עניין של לתת שכר למי שבחר בטוב, וכנ"ל ההפיך חלילה...
תודה לך.
כול טוב, וחג אורים שמח, ידידכם דורש שלומכם הטוב, שלמה
הכללללללללללל משמיים חוץ מיראתתתתתתתתתתתת שמיים.
חג שמח מרותי ביוטי עור שמח א'גל.
ב"ה
שלום לחברנו הנכבד ר' שמעוני
אהבתי את התגובה שלך, כול מילה נוספת מיותרת.
תודה לך.
כול טוב, וחג אורים שמח, ידידך דורש שלומך הטוב, שלמה
ב"ה
שלום לחברתנו הנכבדה טלי
הכול מלמעלה, ובעזרת ה' בקרוב יושפע לך שפע רב וישועה מלמעלה, ונשמע ממך בשורות טובות וישועות.
חג אורים שמח, ידידכם שלמה
ב"ה
שלום לך חברתנו הנכבדה המאמינה בבורא העולם ישתבח שמו
שמחנו שהדברים שהבאנו חיזקו אותך.
כול טוב, וחג אורים שמח, ידידכם שלמה
ב"ה
שלום לחברתנו הנכבדה אילנה
הייתה לך זכות ראשונים להכניס לכאן מעט מהאור (הדוחה הרבה מהחושך), וכמו שכתבת אנחנו באים אחרייך, בזכות אבותינו הקדושים זי"ע כי אנחנו כשלעצמנו עפר ואפר, ומשתדלים להגדיל את אורך.
כול טוב, ושנשמע ממך בשורות טובות בקרוב, ידידכם שלמה
ב"ה
שלום לידידי בנן של קדושים וצדיקים ר' ישי
תודה לך על תגובתך, לכבוד הוא לקבל ממך תגובה וברכות.
וגם אני, הקטן באלפי ישראל, מברך אותך, בזכות אבותי הקדושים זי"ע, בחג אורים שמח ובישועות פרטיות לך ולכול משפחתך ולכלל עם ישראל.
ידידך, דורש שלומך הטוב, שלמה
נכון הכל זה מלמעלה
חג אורים שמח
טלי
מקסים ומחזק
תודה :)
בע"ה
ההכל מאת ה' יתברך
בראש השנה נקבעים מזונותיו של האדם במדויק
תודה לך כבוד הרב על הגדלת האור כאן
יישר כוח גדול
תבורך מפי עליון
בס"ד
לר' שלמה הי"ו
יישר כוח!!
*
תודה רבה לך, ויישר כוח,
חג אורים שמח ומלא בישועות פרטיות ולאומיות.
ישי
ב"ה
שלום לחברי הנכבד אביו של יריב
שמחתי לקרוא את דבריך.
כול טוב, וחג אורים שמח גם לך ולכול בני משפחתך שיחיו,
ידידך דורש שלומך הטוב, שלמה
ב"ה
שלום לך כה בי
מקובל אצלנו מגדולי הצדיקים לספר רק סיפורים שאמתותם נבדקה ונמצאה אמינה, ואנחנו מקפידים על כך מאוד, ועושים מאמצים גדולים להביא רק סיפורים ממקורות אמינים.
לכן, לא התאמתי את הסיפור לתפיסת העולם שלי, אלא לאחר שקראתי את הסיפור, במקור מוסמך, חשבתי שמתאים לצרף אותו כהמשך לפוסט הקודם.
בנוגע לתפיסת עולמך, התורה הקדושה נתנה לאדם את זכות הבחירה, וזכותך לבחור לך את תפיסת העולם שלך.
אני שמח שבכול זאת גילת פתיחות והיית מוכן לשמוע גם תפיסת עולם השונה משלך.
כול טוב, וחג אורים שמח, ידידך דורש שלומך הטוב, שלמה
ב"ה
שלום לידידנו הנכבד אנטון
לכבוד הוא לי שמצאת את הפוסט והסיפור כנפלא וכמלמד.
תודה לך על הברכה, על התגובה ועל הכוכב.
כול טוב, וחג אורים שמח, ידידך דורש שלומך הטוב, שלמה
הסיפור אכן יפה ונכון כי הפרנסה תלויה בקדוש ברוך הוא,
וכל אחד מקבל את חלקו על מנת למלא את צרכיו.
חג אורים שמח
סיפור יפה, השאלה כמה הוא אמיתי, וגם אז,
כמה באמת קשור אלוהים למזל שיש לאדם זה או אחר,
מאוד נוח לספר סיפורים שיתישבו עם תפיסת העולם שלנו,
תסלח לי אם אמשיך לסמוך על עצמי ולא על אותו אלוהים
כה בי
ב"ה
שלום לידידי הנכבד, רב הפעלים, ר' ישעיהו
הייתי שמח אם הייתה מפרט עבורונו מעט מהמסרים שמצאת בסיפור.
כול טוב, וחג אורים שמח, ידידך דורש שלומך הטוב, שלמה
ב"ה
שלום לך ידידי
אני שמח שאתה חושב ככה וגאה שיש לי חברים כאלה.
כול טוב וחג אורים שמח גם לך, ידידך דורש שלומך הטוב, שלמה
ב"ה
שלום לחברתנו הנכבדה גב' יעל
כמובן שהכוונה היא שבכל אשר יעשה ויפנה האדם יעשה את ההשתדלות שלו ויבקש מהקב"ה שישלח לו את אורו ושפעו.
בכוונתי להביא, בלי נדר, באחד הפוסטים הבאים, דברים נוראים מהרה"ק מצאנז - נתניה זי"ע בנושא שכל מה שיש לנו - מתנת חינם ממנו יתברך, וכמה צריך האדם לברך ולהודות לה' יתברך, דבר יום ביומו, על כל ענייניו. החומר מוכן על שולחני ומחכה שהעלה אותו.
לפני הרבה שנים עבדתי לפרנסת משפחתי כמנהל-חשבונות, מנכ"ל החברה היה שכיר, ועל כול צעד ושעל שהיה עושה היה יוצא למסדרון ומתגאה ואומר: "מי יכול עלי", לא עבר זמן רב והראו לו מי יכול עליו.
בוקר אחד מצא, להפתעתו הרבה שהייתה ללא גבול, על שולחנו מכתב פיטורין מיידי מהיום להיום.
כול טוב, ותודה לך שהגבת, ידידכם שלמה
תודה על הפוסט והסיפור הנפלא והמלמד...
חג שמח, אנטון
ב"ה
שלום לחברתנו, ברוכת הכשרונות, הדס
שמחתי שהסיפור מצא חן בעינייך וריגש אותך.
אמן ותודה לך על ברכותייך, כן אני מאחל לך ולכול משפחתך שיחיו חג אורים שמח.
כול טוב, ידידכם שלמה
יש כמה מסרים ישירים ועקיפים סמויים וגלויים בסיפור או במשל הזה .
לפי התגובות אני למד מה קירבתו של המגיב לאותו עולם..
הכל משמיים...וכאמור גם הפרנסה ללא ספק .
חג שמח!
לא רק בעניין הפרנסה על האדם רק להשתדל ולסמוך על הקב"ה.
תמיד להשתדל. אבל תמיד גם לדעת, שכל מה שיש לנו - מתנת חינם ממנו יתברך. כפי שאמרו חז"ל באבות: דע מעין באת ולאן אתה הולך.
ולמי ששכח את פרקי אבות: באת מטיפה סרוחה והולך למקום עפר רימה ותולעה.
כל-כך מצחיק לראות אנשים בעמדת "כוחי ועוצם ידי"... מצחיק, אבל גם עצוב.
שלמה
חברי היקר
סיפור יפה ומרגש...
"כל עקבה לטובה"...
כאשר אלו שמאמינים...
ממלאים את המצווה...במלואה.
*
חג אורים מואר ושמח
לך ולמשפחתך
מהדס
ב"ה
שלום לחברתנו הנכבדה גב' רבקה
תודה לך.
אגב, הפוסטים הנפלאים שלך על פרשת השבוע, שהוסיפו הרבה אור ב"קפה", חסרים לי.
כול טוב, וחג אורים שמח, ידידכם דורש שלומכם הטוב,שלמה
ב"ה
שלום לחברנו הנכבד אגני
תודה לך על החנוכייה היפה, המוזהבת? שהבאת.
כול טוב, וחג אורים שמח, ידידך שלמה
חנו כי י'ה...
תודה שלמה...יפה החנוכיה אגני..
חג אורים שמח!
ב"ה
כמו שכתבתי בפתח דברי, פוסט זה הוא המשך לפוסט הקודם, כנראה שלא קראת את הפוסט הקודם, ולכן כתבת מה שכתבת.
אילו הייתה קורא הייתה רואה שלא זו הכוונה.
הכוונה היא שאדם חייב לעשות השתדלות, אבל לדעת שעם ישתדל יותר לא ירוויח בזה כלום.
כי מי שנותן בסופו של דבר את הפרנסה הוא הקב"ה, ועודף השתדלות של האדם, והאמונה שכוחו ועוצם ידו היא העושה לו את החיל הגדול הזה, לא יוסיפו לו ולוא אגורה אחת מעל למה שהקב"ה החליט לתת לו.
כול טוב, שלמה
מצויין , תפישה נהדרת , מפתחת , מחזקת
שום דבר אינו תלוי בנו................... לא ביכולתנו, לא במאמצינו
נמתין בבקשה להוד קדשותו שיפסוק ויעשה עבורנו.
מזל שלא הקמנו את מדינת ישראל על תפישת עולם זו.
בברכה
אלעזר