כותרות TheMarker >
    ';

    קנולר

    כל מה שמרגיז אותי, או מהנה ומי יודע אולי גם אי אלו הגיגים

    ארכיון

    צירי דגים - הצגה ראשונה בתיאטרון בדימונה

    11 תגובות   יום שני, 14/12/09, 18:30

    זוג צעיר יושב על מעין ספה מניע את רגליו קדימה למעלה ולמטה ונושם בקצב אחיד. הם ישנים. זו התמונה הראשונה של ההצגה "צירי דגים" של תיאטרון המעבדה בדימונה בבימויה של נועה קנולר. קשה לי לסקור הצגה הקשורה לכלתי כי יגידו שאני לא אובייקטיבית. ובכל זאת כמה מילים, הרי מדובר בבלוג אישי.

    מזה זמן רב לא זכיתי  לראות הצגה המשתמשת בשפת תיאטרון. ההצגות של התיאטרון הממוסד – כל אלה שראיתי השנה, הן מעין טלוויזיה מצולמת. גם אם יש מחזה, גם אם השחקנים טובים, גם אם התפאורה מצטיינת בתחכומה, חסר אותו קסם שהופך את ההליכה לתיאטרון לחוויה יחודית.  

    לנועה קנולר יש את זה. כאשר כולם מדברים בבת אחת, כמקובל במקומותינו, השחקנים יוצרים מעין קונצרט של תנועה וצליל, שאף אם הדיבור לא מובן, בהכרח, ואין גם כוונה שהוא יובן, לפרטיו, ההנאה היא מהתיזמור.  התפאורה אינה רקע בהצגה  אלא בגדר שחקן נוסף. התפאורה מדברת – חי נפשי. היא נשברת ומודבקת, נשברת ומהודקת, הלוך ושוב בריטואל שהוא חלק משמעותי במחזה.  

    אז מה היה לנו? זוג צעיר המזמין את ההורים לבשר להם על הריון, אמא שמביאה דגים לבת שאינה אוכלת כבר דגים, לארוחת ערב שהצעירים תכננו, (מכאן השם המחבר בין ההריון לדגים),אבא מוזר, ושותף לדירה הצופן בתוכו ניגודיות מאיימת. כל דמות במחזה שכתבו השחקנים עם הבמאית, נוצרת סוד, מרמזת לדברים שמעבר לנאמר, ומשאירה את הצופים עם חומר למחשבה על מערכות היחסים האמיתיות שבין הגיבורים. לדעתי המשוחדת בעליל, נועה הראתה לממסד מניין משתין הדג.

    דרג את התוכן:

      תגובות (11)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        17/12/09 20:09:

      צטט: פ השקד 2009-12-17 17:08:13

      נהדר! בהצלחה בכל!

       

       

       

       

      פ. את לא יודעת איזו הנאה יש לי להכיר כזו יוצרת ועוד לחבק אותה לפעמים.
        17/12/09 20:08:

      צטט: נסים גבאי 2009-12-17 12:44:11


      למרות שאת משוחדת, מה לעשות, ניכר שאת טבועה עמוק בשאיפה לתיאטרון נקי, אחר, ומאחל לך ולכולנו שנראה גם הצגות יפות כאלה - כמו למשל של כלתך.

      אתה רואה? אם צובטים אותך אתה מצטבת. ואפילו יודע להגיב לעניין.

       

        17/12/09 20:07:

      צטט: קאיה 2009-12-17 12:12:57


      מקבלת את דעתך במלואה בלי לחשוב פעמיים

      לא חשבתי אחרת. למה לא באת? הפסדת. אפילו בישלתי, בניגוד לדעתי, בלי שום.

       

        17/12/09 17:08:

      נהדר! בהצלחה בכל!

       

       

        17/12/09 12:44:

      למרות שאת משוחדת, מה לעשות, ניכר שאת טבועה עמוק בשאיפה לתיאטרון נקי, אחר, ומאחל לך ולכולנו שנראה גם הצגות יפות כאלה - כמו למשל של כלתך.
        17/12/09 12:12:

      מקבלת את דעתך במלואה בלי לחשוב פעמיים
        15/12/09 12:21:
      בת יוסף ולבנה תודה על ההתייחסות.
        15/12/09 12:20:

      צטט: Arye 2009-12-14 23:58:31


      Sounds like a well-reasoned, well-considered review to me! Would it be too mercenary to list KEBEDERECH AGAV the show's dates/times, and the box office's phone number?

       

      -- Arye

       

      אריה יש פרטים בקטע הקודם בלינק

        14/12/09 23:58:


      Sounds like a well-reasoned, well-considered review to me! Would it be too mercenary to list KEBEDERECH AGAV the show's dates/times, and the box office's phone number?

       

      -- Arye

        14/12/09 22:46:


      יהודית

      נשמע מעניין מאוד.

      אני מאחלת הרבה הצלחה לנועה קנולר.

        14/12/09 20:00:
      אולי לא ממש אוביקטיבי, אבל ניכר שהתרשמת מאד ושנהנית מההצגה.

      פרופיל

      קנולר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      הודעות מערכת קפה דה מרקר