תשירי באמצע הלילה הגעת,רופא מקאזחטן אני רותחת אולי יש לי קדחת? אתה בודק אותי בקפדנות מתבונן בי ולא עושה דבר מה תעשה, אני שואלת מה את רוצה, הוא עונה מתרווח בכסא ומודד לי לחץ דם לחיות,אני לוחשת ונחנקת. הוא לא רואה שאני גוססת? ומה תעשי כשתחיי? הוא שואל בנחת ולוגם כוס תה שהכין לעצמו פילוסוף קאזחי,זה מה שהיה חסר לי. כלום, אני אומרת,פשוט כלום,אני אשב ואחשוב ולא אעשה כלום זה מזיק למישהו לרצות להיות כלום? כשאדם בריא,אומר הרופא הטוב,האנרגיה זורמת בגוף ללא הפרעות חסימה אחת פירושה תקלה,מחלה. חוסר איזון יוצר מועקה ומשם הדרך קצרה אל המחלה. תביני,מי שלא רוצה לחיות-מת. אלוהים,אני ממלמלת גם פילוסוף גם מדען נפל עלי אולי הוא סתם מתאכזר אלי? צר לי, הוא ממשיך גופך מפורק וכשאני נוגע בו איני חש דבר. יש לי תקווה?אני לוחשת והכאב בלב תקוע כמו אבן.הוא צודק,אני חסומה כלום לא קורה ומה יהיה אם כלום גם לא יקרה? העולה החדש שולף מכיסו בקבוקון מכיסו ונותן לי לגימה של וויסקי טהור שחדר לחדרי לבי הגאון אוהב ללגום וללעוס דג מלוח קטן מסוג הרינג בזמן הבדיקה הוא עורך לפני סעודה קטנה ,פורס לחם שחור ובצל חתוך דק דק אצלי המוח מסוחרר אני רואה כוכבים בכל מיני צבעים הבן אדם מארגן לי את הסעודה האחרונה? בלעתי דגיג קטן שחייך אלי ואחרי שתי לגימות של הוויסקי המשובח נידמה לי שהחסימות נפתחו הכבד חזר לחיים,אולי האנרגיה התעוררה הרופא מתגרד מפהק ואומר מאוחר מידיי יום חדש מתעורר אני צריך ללכת. דוקטור חכה רגע,אני צועקת-אני לא מאמינה בעצבים שלי ,כשהחרדה תוקפת אני מתאבנת. כולם יודעים מה צריך ומה אפשר אותי לא למדו דבר . עיניים קרירות ,שותקות לדוקטור ואני מייללת,החיים קשים ולי אין כוח למעשים. אז תשירי,הוא אומר ,תשירי זה פותח את הנשמה וזה יפחיד את המוות? אני שואלת בשתיקה... |