0
פתק מתחת לכרית שלך...
נרדמתי קצת, כשאני חושבת עליך. חיכיתי... נושקת למים באותה פינה קסומה שלנו... להכנס למים הקרירים, ואני, שאין לי כח ברגליים, מועדת כל הזמן וגם כמעט...וזה מצחיק אותי נורא תמיד... אתה יושב לך בתוך המים, שלו ומאושר, מחוייך...והדגיגים, מרגישים כמעט בבית לידינו...
זוכר? כשחזרת מחו"ל והיינו שם, באחת מהפינות היפות התנים המייללים, קולות הערב שיורד, השמיים הכחולים שנגלים מבעד לענפי עצי התות והתאנה. שנינו שוכבים שם, החושך הכמעט מוחלט, וקולות המים הזורמים שם לאיטם, בקצב של סוף קיץ... כמו שהם עושים לי. |